דרשתי
להגדלת הטקסטלהקטנת הטקסט- פיוט
- בביצוע
- משה חבושה מסורת:
- סוריה - חלב (ארם צובה) סולם:
- מקאם: ביאת מעגל השנה:
- שירת הבקשות מאפייני הקלטה:
- הופעה חיה
- שמירהשמורנשמר בהצלחההפריט קיים באזור האישישגיאההכנסו לחשבון כדי לשמור
נגן שירים ברצף
כל המסורותסוריה - חלב (ארם צובה)
כל המסורותסוריה - חלב (ארם צובה)
- 1.חלב (ארם צובה)משה חבושה| סוריה
- 2.חלב (ארם צובה)מתפללי בית הכנסת "היכל יעקב", ירושלים, שנות ה-90| סוריה
- 3.חלב (ארם צובה)קבוצת זמרים| סוריה
- 4.חלב (ארם צובה)קבוצת חזנים| סוריה
נגן שירים ברצף
| דרשתי / ר' דוד סתהון דָּרַשְׁתִּי אֶת שֵׁם יְיָ כִּי קָרָא בְּכָל הֲמוֹנַי אָנֹכִי יְיָ. דִּבְּרוֹת עֲשָׂרָה נִשְׁמֹר עִם מִצְוַת זָכוֹר וְשָׁמוֹר כִּי צִוָּה יְיָ. וְאָז נָשִׁיר אֶת הַשִּׁירָה בְּלֵיל שַׁבָּת בְּמוֹרָא כִּי שַׁבָּת לַיְיָ. וּנְרַנֵּן לְצוּר יִשְׁעֵנוּ בְּיוֹם זֶה שַׁבַּת קָדְשֵׁנוּ כִּי בוֹ שָׁבַת יְיָ. דַּרְכְּךָ הוֹדִיעֵנִי וּבְאָרְחוֹתֶיךָ יַשְּׁרֵנִי כִּי יָשָׁר יְיָ. דּוֹר וָדוֹר תִּקְוָה לָאֵל וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל כִּי פוֹדֶה יְיָ. חֲזַק וְאַל תִּתְאַחַר תָּמִיד בִּתְפִלַּת הַשָּׁחַר כִּי בָחַר יְיָ. |
| פיוט משירת הבקשות של יהודי ארם צובא שחיבר ר' דוד סתהון. זהו אחד הפיוטים החותמים את שירת הבקשות, לפני תפלת השחר. עלות השחר, הזמן בו מושר השיר, הוא בהתאמה מופלאה לחתימת הפיוט עצמו - חֲזַק וְאַל תִּתְאַחַר תָּמִיד בִּתְפִלַּת הַשָּׁחַר. הפנייה היא פנייה כפולה - מצד אחד אל האדם המַשְׁכִּים לתפלת השחר ומצד שני אל האל - לא להתמהמה ולהחיש את הגאולה, המדומה לאיילת השחר. |
| • דָּרַשְׁתִּי אֶת שֵׁם יְיָ - ביקשתי את קרבת האל, דרישה מלשון בקשה.• כִּי קָרָא בְּכָל הֲמוֹנַי - התגלות האל לפני המוני בית ישראל במעמד הר סיני.• אָנֹכִי יְיָ - הדיבר הראשון בעשרת הדברות.• דִּבְּרוֹת עֲשָׂרָה נִשְׁמֹר - נשמור את עשרת הדברות.• עִם מִצְוַת זָכוֹר וְשָׁמוֹר - ובתוכן את המצוה המתייחסת לשמירת השבת, עליה נאמר בעשרת הדברות המוזכרות בספר שמות (כ, ז): זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ ובספר דברים (ה, יא) נאמר: שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. עפ"י המסורת, נאמרו שני הציוויים בדיבור אחד מפי הגבורה בסיני, כפי שנאמר בבבלי (נדרים ט, ע"א): זכור ושמור שניהם בדבור אחד נאמרו, מה שאי אפשר לפה לומר ולא לאוזן לשמוע ( כלומר חושי אנוש אינם מסוגלים לתפוס זאת).• וְאָז נָשִׁיר אֶת הַשִּׁירָה בְּלֵיל שַׁבָּת בְּמוֹרָא - נשורר ביראה את שירת הבקשות, אותה שרים בליל שבת (בשבתות החורף).• כִּי שַׁבָּת לַייָ - השבת היא הנוסכת את היראה ואת המעמד המיוחד שיש לשירת הבקשות.• וּנְרַנֵּן לְצוּר יִשְׁעֵנוּ - נשיר ונזמר לאל שירי הלל ושבח. המשורר מתבסס על מלותיו של המזמור הפותח את קבלת שבת: לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ ( תהלים צה, א) ומשלב את שני חלקי הפסוק ליחידה אחת.• כִּי בוֹ שָׁבַת יְיָ - ביום זה שבת האל מכל מלאכה, כפי שכתוב בבראשית ב, ג: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת. פסוק זה נאמר גם בקידוש של ליל שבת.• דַּרְכְּךָ הוֹדִיעֵנִי - המשורר מבקש מהאל שיראה לו את השגחתו הגלויה במציאות ולא יסתיר את פניו ממנו, כעין בקשתו של משה רבנו בשמות לג, יג, כאשר ביקש מהקב"ה שיראה לו את דרכי הנהגתו ומה שכר הוא נותן ליראיו: וְעַתָּה אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ וְאֵדָעֲךָ.• וּבְאָרְחוֹתֶיךָ יַשְּׁרֵנִי - יישר את דרכי והנחה אותי ללכת בדרכיך. זהו שילוב של שני פסוקים: דְּרָכֶיךָ ה' הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי (תהלים כה, ד); בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ (משלי ג, ו).• כִּי יָשָׁר יְיָ - שיבוץ ממזמור תהלים (צב, טז), המיוחד ליום השבת והוא כעין סיכום לבית זה העוסק כולו בהיבטים של יושר: לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ צוּרִי וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ.• דּוֹר וָדוֹר תִּקְוָה לָאֵל - כל דור ודור מקוה לאל ומייחל לגאולה.• וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל - והאל אכן ישמע לתפילתם ויפדה את ישראל, עפ"י הלשון בתהלים קל, ח: וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו.• חֲזַק וְאַל תִּתְאַחַר - המשורר מחזק את המתפללים להזדרז בתפילת השחר הקרבה לבוא ובהיבט הרחב יותר להתחזק בתקוותם לגאולה. ניתן לפרש זאת גם כקריאה לאל להחיש את הגאולה ולהראות את ידו החזקה.• כִּי בָחַר יְיָ - כי האל בחר בעמו, עם ישראל. |
| מקאם: ביאת / חיג'אז משקל: 4/4 – חפשי "דרשתי" הוא אחד הפיוטים החותמים את סדר הבקשות החאלבי-ירושלמי. הלחן שלו מורכב משני חלקים השונים זה מזה במקאם, במקצב ובאופי הכללי. החלק הראשון (בבית א' לדוגמא - מ"דרשתי" עד "אנכי ה'") הוא במקאם ביאת, ממושקל, בעל אופי רוגע, ומושר לרוב על ידי הקהל. בחלק השני (מ"דיברות" ועד סוף הבית), משתנה אופי הלחן באופן קיצוני למדי. המקאם משתנה לחיג'אז, הלחן אינו ממושקל והוא מפותח הרבה יותר מהחלק הראשון. כל החילופים הללו הופכים אותו למתוח ודרמתי יותר. שינויים מעין אלה קיימים גם בשירי בקשות נוספים, אולם ברוב המקרים מדובר בשינויים זמניים בלבד, ואילו ב"דרשתי" נשמרים השינויים עד לסופי הבתים, מה שיוצר שתי יחידות כמעט מנותקות זו מזו, ומה שהופך את הלחן ליוצא-דופן ומיוחד. אופן הביצוע, כפי שניתן לשמוע בביצועים הקיימים באתר, משתנה מביצוע לביצוע. בביצועים מסוימים מבוצע הפיוט כולו על ידי סולן ['קבוצת חזנים 1960'], בביצועים אחרים['קבוצת חזנים'] מושר החלק הראשון על ידי הקהל, ואת החלק השני שר סולן. כיום נהוג לשיר את החלק הראשון בשירה מקהלתית, ואילו החלק השני מושר בצורת דיאלוג בין הסולן לקהל [כמו בביצוע של 'משה חבושה וחזנים נוספים']. |
| כותר | דרשתי / חאלב / ביאת / משה חבושה ופייטנים, ירושלים - 2004 |
|---|---|
| מסורת | סוריה - חלב (ארם צובה) |
| לחן ממסורת | דרשתי / חאלב / ביאת |
| מאפייני הקלטה | הופעה חיה |
| סולם | מקאם: ביאת |
| מעגל השנה | שירת הבקשות |
| מלחין | ללא מלחין ידוע |
| שפה | עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש שלאתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת:[email protected]
תצוגת MARC
פירוש
- • דָּרַשְׁתִּי אֶת שֵׁם יְיָ - ביקשתי את קרבת האל, דרישה מלשון בקשה.• כִּי קָרָא בְּכָל הֲמוֹנַי - התגלות האל לפני המוני בית ישראל במעמד הר סיני.• אָנֹכִי יְיָ - הדיבר הראשון בעשרת הדברות.• דִּבְּרוֹת עֲשָׂרָה נִשְׁמֹר - נשמור את עשרת הדברות.• עִם מִצְוַת זָכוֹר וְשָׁמוֹר - ובתוכן את המצוה המתייחסת לשמירת השבת, עליה נאמר בעשרת הדברות המוזכרות בספר שמות (כ, ז): זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ ובספר דברים (ה, יא) נאמר: שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. עפ"י המסורת, נאמרו שני הציוויים בדיבור אחד מפי הגבורה בסיני, כפי שנאמר בבבלי (נדרים ט, ע"א): זכור ושמור שניהם בדבור אחד נאמרו, מה שאי אפשר לפה לומר ולא לאוזן לשמוע ( כלומר חושי אנוש אינם מסוגלים לתפוס זאת).• וְאָז נָשִׁיר אֶת הַשִּׁירָה בְּלֵיל שַׁבָּת בְּמוֹרָא - נשורר ביראה את שירת הבקשות, אותה שרים בליל שבת (בשבתות החורף).• כִּי שַׁבָּת לַייָ - השבת היא הנוסכת את היראה ואת המעמד המיוחד שיש לשירת הבקשות.• וּנְרַנֵּן לְצוּר יִשְׁעֵנוּ - נשיר ונזמר לאל שירי הלל ושבח. המשורר מתבסס על מלותיו של המזמור הפותח את קבלת שבת: לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ ( תהלים צה, א) ומשלב את שני חלקי הפסוק ליחידה אחת.• כִּי בוֹ שָׁבַת יְיָ - ביום זה שבת האל מכל מלאכה, כפי שכתוב בבראשית ב, ג: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת. פסוק זה נאמר גם בקידוש של ליל שבת.• דַּרְכְּךָ הוֹדִיעֵנִי - המשורר מבקש מהאל שיראה לו את השגחתו הגלויה במציאות ולא יסתיר את פניו ממנו, כעין בקשתו של משה רבנו בשמות לג, יג, כאשר ביקש מהקב"ה שיראה לו את דרכי הנהגתו ומה שכר הוא נותן ליראיו: וְעַתָּה אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ וְאֵדָעֲךָ.• וּבְאָרְחוֹתֶיךָ יַשְּׁרֵנִי - יישר את דרכי והנחה אותי ללכת בדרכיך. זהו שילוב של שני פסוקים: דְּרָכֶיךָ ה' הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי (תהלים כה, ד); בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ (משלי ג, ו).• כִּי יָשָׁר יְיָ - שיבוץ ממזמור תהלים (צב, טז), המיוחד ליום השבת והוא כעין סיכום לבית זה העוסק כולו בהיבטים של יושר: לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ צוּרִי וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ.• דּוֹר וָדוֹר תִּקְוָה לָאֵל - כל דור ודור מקוה לאל ומייחל לגאולה.• וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל - והאל אכן ישמע לתפילתם ויפדה את ישראל, עפ"י הלשון בתהלים קל, ח: וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו.• חֲזַק וְאַל תִּתְאַחַר - המשורר מחזק את המתפללים להזדרז בתפילת השחר הקרבה לבוא ובהיבט הרחב יותר להתחזק בתקוותם לגאולה. ניתן לפרש זאת גם כקריאה לאל להחיש את הגאולה ולהראות את ידו החזקה.• כִּי בָחַר יְיָ - כי האל בחר בעמו, עם ישראל.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה בסולם מקאם: ביאת
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
