נשמח לעזור בכל בקשה
עבור רבים, ספר תהלים הוא הספר המשמעותי ביותר מספר הספרים. אין יהודי שאיננו מכיר אותו. הוא חוצה מגזרים, מגדרים, עדות, וגם דתות. וללא ספק הוא ספר השירים המוכר ביותר, המושר ביותר והמולחן ביותר.
הספר הוא חלק מחטיבת הכתובים בתנ"ך. מזמוריו ופסוקים מתוכו מופיעים שוב ושוב במקורות, במדרש ובהלכה, והשפעתם על עיצוב סידור התפילה רבה.
ספר תהלים מיוחס לפי המסורת לעשרה כותבים מאדם הראשון ועד דוד המלך. תוכנו מגוון: שירי תפילה, תודה, הלל, נחמה, ניצחון, ידידות, קינה והספד, השכלה ומוסר, סיפור ורעיון.
אך יותר מכל ספר אחר הוא ספר שבו יוכל כל אחד למצוא את הקול האישי והפנימי שלו, ולהרגיש שקולו מוצא ביטוי בתוך קובץ שירה שופע ומגוון זה, המונה מאה וחמישים מזמורים.
בבית המקדש הייתה אמירת התהלים חלק בלתי נפרד מן הפולחן, מלוּוה בכלי נגינה ומושרת מפי מקהלה בליווי מנגנים. שמות רבים של כלי ואופני נגינה מוזכרים בספר.
מתי אומרים תהלים? אולי יותר קל יהיה לענות מתי לא… פסוקים ופרקים מספר תהלים משובצים בתפילות כולן, ונאמרים בשעת תחנון או הודאה אישיים, בשעת סעודה, חגיגה, חג, או פשוט בשיר על השפתיים. יש האומרים תהלים בכל יום ביחיד או בקבוצה בחלוקה לפי ימי החודש, השבוע, או החלוקה המסורתית של הספר כולו לשבעה "ספרים".
יש הנושאים את הספר או פרקים מתוכו כקמע, או כחפץ שאין להיפרד ממנו בשל נחיצותו.
במסורות ישראל השונות נאמרים פרקי התהלים בנוסח משתנה, בזמנים משתנים (ומשותפים), ובכולן תהלים הוא חלק בלתי נפרד מההוויה. ספר שהוא הנשמה של גוף החיים היהודים.
תוכלו לקרוא עוד על תפקידו וייחודו של ספר התהלים במאמרו של יעקב קרויזר,מקומו של ספר תהלים בתפילה.
מזמור שיר ליום השבת – ניצן חן רזאל
הרב ד"ר שלום שרון מספר על תפילה הקוראת מן הלב, ומקריא את מזמור קכג, שיר המעלות אליך נשאתי את עיני. ההקלטה בוצעה במסגרת הפרויקט שלנו "חלונות תפילה – תפילות לימי הקורונה".
בתפילות שחרית נאמר רצף פרקי תהלים, הנקרא פסוקי דזמרה. כאן מקבץ ביצועים:
שבת – תורכיה (איסטנבול)
במסורת זו נהגו הילדים לקרוא פסוקי דזמרה בשבת, ונקראו מזַמרים. מוזמנים להאזין לשירת הילדים.
שבת שירה– מרוקו
מפי ר' חיים לוק
ראש השנה – מרוקו
מפי ר' חיים לוק (כולל הפיוטים לחג)
יום כיפור – מרוקו
מפי ר' חיים לוק (כולל הפיוטים לחג)
שבת – אשכנז (ירושלים)
מפי מרדכי קרויזר
ראש השנה – חלבּ
מפי חכם יוסף בוזו (בית הכנסת "עדס")
יום כיפור – ספרד־ירושלים
מפי משה חבושה
יום כיפור – כורדיסטן
מפי ישי סיידוף
שבת – בבל
מפי ר' יהודה פתיה
ראש השנה – בבל
מפי ר' יהודה פתיה
ראש השנה - תוניסיה
מפי משפחת דמרי
נסים שמחוני בביצוע למזמור קנ, הללויה הללו אל בקודשו, בלחן עכשווי של רוני איש־רן:
ההלל הוא רצף של שישה מזמורי תהלים שנאמרים בזמנים חגיגיים בהם נקבעה אמירת ההלל.
בתקופת בית המקדש היו שרים את פרקי ההלל בעת הקרבת קרבן הפסח, ובימי בית שני נאמרו גם כמזמורי שבת ותודה במועדים /בהם רוצים להודות לה' באופן מיוחד: בחג הפסח, בחג השבועות, בסוכות ובחנוכה. במנהגים הספרדיים אומרים את ההלל בתפילת ערבית של חג הפסח (ליל הסדר), וזוהי הפעם היחידה בה אומרים הלל בערב. בדור האחרון קבעה הרבנות הראשית לישראל לקרוא את ההלל גם ביום העצמאות וביום שחרור ירושלים.
בראשי חודשים ובחול המועד פסח אומרים "חצי הלל" (או "הלל בדילוג") ומדלגים על שני חצאי מזמורים. בתלמוד הבבלי מסופר שבזמן שהציבור היה מתחיל לאכול את קרבן הפסח היו שרים יחד את ההלל ואז הגגות היו נשברים מקולות ההלל.
במיוחד בימים אלה רבים מחפשים שפה של תפילה שתוכל לבטא את הכאב והפחד ולהביע תקווה לעתיד טוב יותר. ספר תהלים, על מאה וחמישים מזמוריו, מאפשר כבר אלפי שנים להשמיע קולות של זעקה, ייאוש, קינה וגעגוע, לצד קריאה לקרבה, תקווה וביטחון. בהסכת "תהלים – תפילת יחיד, שירת רבים" שמגיש ועורך יאיר הראל נפתח נתיבים אל ספר תהלים בארבעה מפגשים של שיחה, שירה וניגון. בכל מפגש יתארחו כותב ומוזיקאי שינועו בין המילים למנגינות, בין נוסחים עתיקים לביצועים חדשים, בניסיון לפתוח שער לתפילה.
פרק 1: לא אירא רע | אורחים: פרופ' מיכל גוברין, פרץ אליהו
פרק 2: צמאה נפשי | אורחים: יאיר אסולין, ריף כהן
פרק 3: ישועות פניי ואלוהיי | אורחים: פרופ' חביבה פדיה, שי צברי
פרק 4: ויאמץ לבך | אורחים: מרים גולן, שאנן סטריט
