חיפה היא עיר נמל השוכנת לחוף מפרץ חיפה. זוהי העיר השלישית בגודלה בישראל במספר תושביה, ולפי אומדן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באוגוסט 2022 חיו בה כ־286,000 תושבים. אוכלוסיית חיפה מעורבת, מרבית תושביה יהודים. שטח העיר כ־64 קילומטר מרובע. זוהי העיר המרכזית במחוז חיפה ובמטרופולין חיפה, והיא משמשת מוקד כלכלי, תרבותי, תחבורתי, תעשייתי ומנהלי לאזור צפון ישראל.

ייחודה הגיאוגרפי של העיר, הנחשב בעיני רבים גם לסוד קסמה, בא לידי ביטוי בגיוון הטופוגרפי, בסמיכות של חוף הים להר המתנשא מעליו ובהיות מפרץ חיפה המפרץ הטבעי היחיד לאורך חופי הים התיכון בשטח ישראל. ואכן שכונות העיר התפתחו במישורים הסמוכים לחוף, במדרונות הכרמל ובפסגתו. השכונות במעלה ההר גובלות בחורש ים תיכוני, ומאזורים רבים בעיר נשקפים נופי המפרץ, הים התיכון והנמל.

נמל חיפה הוא אחד משני נמלי המסחר הראשיים במדינת ישראל, ובמשך שנים רבות שימש הנמל המרכזי של ישראל. סביב הנמל התפתחו אזורי תעשייה ומסחר שיצרו מקור פרנסה חשוב לתושבי העיר. אחד מסמלי העיר ומהמקומות המתוירים בה ביותר הוא הגנים הבהאיים, שהוכרו בידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. הדת הבהאית, שמרכזה העולמי שוכן בחיפה, הקימה בעיר גנים תלויים מרשימים המשתפלים על פני 19 טרסות במורדותיו הצפוניים של הכרמל. הצמחייה הצבעונית מעוצבת בגינון מוקפד בצורת תשעה מעגלים שבמרכזם מתנשא מקדש הבאב.

היסטוריה של חיפה

ראשיתה של העיר ומקור שמה לוטים בערפל, אולם ידוע כי לאורך ההיסטוריה התקיים יישוב בדרום מפרץ חיפה. המפנה המכריע בתולדות העיר חל בתקופה העות'מאנית. בשנת 1761 נוסדה חיפה המודרנית, כאשר השליט המקומי ט'אהר אל־עומר הרס את העיר העתיקה ובנה כשני קילומטר מזרחה ממנה – באזור המכונה כיום העיר התחתית – עיר חדשה מוקפת חומה ומגדלי שמירה ומוגנת במבצר. במאות ה־18 וה־19 התפתחה חיפה גם מחוץ לחומות. בין תושביה החדשים בלטו חברי שני ארגונים נוצריים: הטמפלרים הגיעו מגרמניה, התמקמו תחילה במישור שלרגלי הכרמל (כיום המושבה הגרמנית) ובהמשך בפסגת ההר (כיום הכרמל המרכזי). חברי המסדר הכרמליתי התיישבו תחילה סמוך לחוף (כיום בת גלים) ובהמשך בסטלה מאריס שבראש הכרמל.

מאמצע המאה ה־18 התפתחה בחיפה קהילה יהודית, שהלכה והתרחבה עד להפיכתה של חיפה בראשית המאה ה־20 לעיר היהודית המרכזית בצפון ארץ ישראל. ציון דרך בולט בתולדות חיפה היה ייסוד הטכניון, ממוסדות האקדמיה הראשונים ביישוב העברי. אבן הפינה להקמת הטכניון הונחה ב־1912, והוא נחנך בשנת 1924. כמעט יובל לאחר מכן, בשנת 1972, נוסדה בעיר גם אוניברסיטת חיפה.

בד בבד עם התרחבות העיר המודרנית, מהמאה ה־19 חל פיתוח מואץ גם בנמל חיפה. במענה להגעתן של יותר ויותר אוניות קיטור גדולות, המעגנה שפעלה מאז ומתמיד בחוף חיפה התפתחה לנמל פעיל. פתיחת מסילת הרכבת מחיפה לדמשק ב־1905 ובניית המסילה מחיפה ללוד לאחר מלחמת העולם הראשונה העצימו את נחיצותו של נמל חיפה כאתר תחבורתי בין-לאומי חשוב. וכך בהדרגה החליפה חיפה את נמל עכו כמקום עגינה מבוקש לאוניות. בשנת 1933 נחנך נמל חיפה המודרני, הממשיך לצמוח גם במאה ה־21.

בספרייה הלאומית שמורים שלל חומרים היסטוריים המספרים את סיפורה של חיפה. בין הפריטים המגוונים הנוגעים לעיר מצויים ספרים, מאמרים, מחקרים, צילומים, גלויות, כרזות, דוחות, תכתובות, מפות, תוכניות הנדסיות ואדריכליות, תוכניות לימוד, מסמכים קהילתיים ואישיים וכתבות בבלוג הספרייה. עיון בפריטים, שרבים מהם זמינים לצפייה דיגיטלית מרחוק, מאפשר הצצה לתולדות העיר, לאופי אוכלוסייתה, לחיי הקהילה בה, לאבני דרך בהתפתחותה ולדו־קיום המאפיין אותה.