Movatterモバイル変換


[0]ホーム

URL:


דלג לתוכן האתר
הספרייה הלאומית - דף הבית
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית

topicm
none
חיפה
הספרייה הלאומית

חיפה

חיפה היא עיר נמל השוכנת לחוף מפרץ חיפה. זוהי העיר השלישית בגודלה בישראל במספר תושביה, ולפי אומדן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באוגוסט 2022 חיו בה כ־286,000 תושבים. אוכלוסיית חיפה מעורבת, מרבית תושביה יהודים. שטח העיר כ־64 קילומטר מרובע. זוהי העיר המרכזית במחוז חיפה ובמטרופולין חיפה, והיא משמשת מוקד כלכלי, תרבותי, תחבורתי, תעשייתי ומנהלי לאזור צפון ישראל.

ייחודה הגיאוגרפי של העיר, הנחשב בעיני רבים גם לסוד קסמה, בא לידי ביטוי בגיוון הטופוגרפי, בסמיכות של חוף הים להר המתנשא מעליו ובהיות מפרץ חיפה המפרץ הטבעי היחיד לאורך חופי הים התיכון בשטח ישראל. ואכן שכונות העיר התפתחו במישורים הסמוכים לחוף, במדרונות הכרמל ובפסגתו. השכונות במעלה ההר גובלות בחורש ים תיכוני, ומאזורים רבים בעיר נשקפים נופי המפרץ, הים התיכון והנמל.

נמל חיפה הוא אחד משני נמלי המסחר הראשיים במדינת ישראל, ובמשך שנים רבות שימש הנמל המרכזי של ישראל. סביב הנמל התפתחו אזורי תעשייה ומסחר שיצרו מקור פרנסה חשוב לתושבי העיר. אחד מסמלי העיר ומהמקומות המתוירים בה ביותר הוא הגנים הבהאיים, שהוכרו בידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. הדת הבהאית, שמרכזה העולמי שוכן בחיפה, הקימה בעיר גנים תלויים מרשימים המשתפלים על פני 19 טרסות במורדותיו הצפוניים של הכרמל. הצמחייה הצבעונית מעוצבת בגינון מוקפד בצורת תשעה מעגלים שבמרכזם מתנשא מקדש הבאב.

היסטוריה של חיפה

ראשיתה של העיר ומקור שמה לוטים בערפל, אולם ידוע כי לאורך ההיסטוריה התקיים יישוב בדרום מפרץ חיפה. המפנה המכריע בתולדות העיר חל בתקופה העות'מאנית. בשנת 1761 נוסדה חיפה המודרנית, כאשר השליט המקומי ט'אהר אל־עומר הרס את העיר העתיקה ובנה כשני קילומטר מזרחה ממנה – באזור המכונה כיום העיר התחתית – עיר חדשה מוקפת חומה ומגדלי שמירה ומוגנת במבצר. במאות ה־18 וה־19 התפתחה חיפה גם מחוץ לחומות. בין תושביה החדשים בלטו חברי שני ארגונים נוצריים: הטמפלרים הגיעו מגרמניה, התמקמו תחילה במישור שלרגלי הכרמל (כיום המושבה הגרמנית) ובהמשך בפסגת ההר (כיום הכרמל המרכזי). חברי המסדר הכרמליתי התיישבו תחילה סמוך לחוף (כיום בת גלים) ובהמשך בסטלה מאריס שבראש הכרמל.

מאמצע המאה ה־18 התפתחה בחיפה קהילה יהודית, שהלכה והתרחבה עד להפיכתה של חיפה בראשית המאה ה־20 לעיר היהודית המרכזית בצפון ארץ ישראל. ציון דרך בולט בתולדות חיפה היה ייסוד הטכניון, ממוסדות האקדמיה הראשונים ביישוב העברי. אבן הפינה להקמת הטכניון הונחה ב־1912, והוא נחנך בשנת 1924. כמעט יובל לאחר מכן, בשנת 1972, נוסדה בעיר גם אוניברסיטת חיפה.

בד בבד עם התרחבות העיר המודרנית, מהמאה ה־19 חל פיתוח מואץ גם בנמל חיפה. במענה להגעתן של יותר ויותר אוניות קיטור גדולות, המעגנה שפעלה מאז ומתמיד בחוף חיפה התפתחה לנמל פעיל. פתיחת מסילת הרכבת מחיפה לדמשק ב־1905 ובניית המסילה מחיפה ללוד לאחר מלחמת העולם הראשונה העצימו את נחיצותו של נמל חיפה כאתר תחבורתי בין-לאומי חשוב. וכך בהדרגה החליפה חיפה את נמל עכו כמקום עגינה מבוקש לאוניות. בשנת 1933 נחנך נמל חיפה המודרני, הממשיך לצמוח גם במאה ה־21.

בספרייה הלאומית שמורים שלל חומרים היסטוריים המספרים את סיפורה של חיפה. בין הפריטים המגוונים הנוגעים לעיר מצויים ספרים, מאמרים, מחקרים, צילומים, גלויות, כרזות, דוחות, תכתובות, מפות, תוכניות הנדסיות ואדריכליות, תוכניות לימוד, מסמכים קהילתיים ואישיים וכתבות בבלוג הספרייה. עיון בפריטים, שרבים מהם זמינים לצפייה דיגיטלית מרחוק, מאפשר הצצה לתולדות העיר, לאופי אוכלוסייתה, לחיי הקהילה בה, לאבני דרך בהתפתחותה ולדו־קיום המאפיין אותה.

נמל חיפה

נמל חיפה הוא אחד מהנמלים המרכזיים והגדולים בארץ, והמוביל בשינוע מטענים. כבר בשנת ב-104 לפנה"ס הוזכר נמל חיפה, במסגרת מסע תלמי לאתירוס מקפריסין. המלך תלמי הנחית חיל גדול בנמל זה כדי להילחם במלך החשמונאי אלכסנדר ינאי, וככל הנראה שימש המקום יורדי ים עוד לפני כן. בתחילת המאה ה-12, עם הכיבוש הצלבני של האזור, הפך נמל חיפה למשגשג וחשוב. לאורך התקופה הממלוכית הצטמצם במעט השימוש בנמל, אולם עם תחילת שלטונו של ט'אהר אל-עמר במאה ה-18, השליט האוטונומי של הגליל, חזר הנמל לשימוש מלא. חוזה המדינה, הרצל, הזכיר את נמל חיפה בספרו "אלטנוילנד" וצפה כי יהפך לאחד הנמלים החשובים במדינה. הבריטים הקימו במקום נמל מודרני לאחר שכבשו את הארץ מידי העות'מאנים, וב-31 באוקטובר 1933 הוכרז רשמית על פתיחת הנמל. 

גם בהקמת המדינה, שיחק נמל חיפה תפקיד מרכזי. ב-14 במאי 1948, עלה אלן קנינגהם, הנציב הבריטי האחרון, על אונייה של הצי הבריטי וציין את סופו של המנדט הבריטי בארץ ישראל. הדגל הבריטי הוסר מבניין המנהלה של הנמל. ב-30 ביוני 1948 נמסר הנמל באופן רשמי לידי עיריית חיפה ודגל ישראל הונף בטקס שסימל את עזיבתו הסופית של הצבא הבריטי. לאחר מלחמת 48' הפך נמל חיפה לשער המרכזי ב"עלייה ההמונית" לארץ. 

אשכול מנסה להפחיד את עובדי נמל חיפה

אשכול מנסה להפחיד את עובדי נמל חיפה

קריקטורה של המאייר דוש, תחילת שנות ה-60

לצפייה
נמל חיפה פונה לטכניון

נמל חיפה פונה לטכניון

הבקשה: לאפשר השתלמות למכונאים מהנמל. יוני 1950

לצפייה
תערוכת נמל חיפה

תערוכת נמל חיפה

הקהל הרחב מוזמן לבוא ולשוט בספינות

לצפייה
הפסטיבל הימי בנמל הקישון בחיפה

הפסטיבל הימי בנמל הקישון בחיפה

לימים אוחד נמל הקישון עם נמל חיפה

לצפייה
ברכות לרגל 30 שנים לייסוד נמל חיפה

ברכות לרגל 30 שנים לייסוד נמל חיפה

מטעם חברת אניות משא אל-ים בע"מ

לצפייה
ביקור הרב הראשי הרצוג

ביקור הרב הראשי הרצוג

הרב ביקר בנמל בשנת 1937

לצפייה
אישור כניסה זמני לנמל

אישור כניסה זמני לנמל

המסמך מתוארך לשנת 1949, זמן קצר לאחר הקמת המדינה

לצפייה
מזכר לפועלי הנמל

מזכר לפועלי הנמל

מתוארך לאמצע שנות ה-30

לצפייה
נמל חיפה, מבט מלמעלה

נמל חיפה, מבט מלמעלה

צילום: אדגר הירשביין, אוסף ביתמונה

לצפייה
מלחים בעבודה בנמל

מלחים בעבודה בנמל

ארכיון בנו רותנברג

לצפייה
ייצוא תפוזי "יפו" בנמל חיפה

ייצוא תפוזי "יפו" בנמל חיפה

ארגזים מועברים לספינות הנוסעות ליעדים שונים

לצפייה
נמל חיפה, מבט מהים

נמל חיפה, מבט מהים

ארכיון בוריס כרמי, 1959

לצפייה
קצין משטרה מקבל את פני נשיא המדינה

קצין משטרה מקבל את פני נשיא המדינה

בן צבי בשובו מהפלגה על סיפון האונייה 'ירושלים'

לצפייה
יהושע בורג צועד בראש עובדי נמל חיפה

יהושע בורג צועד בראש עובדי נמל חיפה

מצעד אחד במאי, מאחוריו דגל פועלי סולל בונה

לצפייה
עולים יורדים מספינה, נמל חיפה

עולים יורדים מספינה, נמל חיפה

אדגר הירשביין, אוסף ביתמונה

לצפייה

המושבה הגרמנית בחיפה

המושבה נבנתה על ידי גרמנים חברי כת הטמפלרים בשנת 1868, והייתה הראשונה להיבנות בגל השני שלההתיישבות הטמפלרית בארץ ישראל

מבט מהכרמל על המושבה הגרמנית, חיפה

מבט מהכרמל על המושבה הגרמנית, חיפה

צילם: ברנרד מרקס וינשטין, 1964

לצפייה
מבט מהכרמל על המושבה הגרמנית, חיפה

מבט מהכרמל על המושבה הגרמנית, חיפה

ארכיון יד בן צבי, 1928

לצפייה
מכונה להשמדת ארבה, תוצרת המושבה

מכונה להשמדת ארבה, תוצרת המושבה

נבנתה ע"י יוסף אורולוב, חקלאי מהמושבה, 1915

לצפייה
קבוצת נשים על רקע מלון פרוס, חיפה

קבוצת נשים על רקע מלון פרוס, חיפה

המלון הוקם על ידי טמפלרים בסוף המאה ה-19

לצפייה
בתי מגורים בשכונת הטמפלרים

בתי מגורים בשכונת הטמפלרים

צולם בכרמלהיים - פרוור של המושבה הגרמנית בחיפה

לצפייה
נוף אופייני למושבה, 1926

נוף אופייני למושבה, 1926

אוסף אדוארד אלקן

לצפייה

הגנים הבהאים

הר הכרמל נחשב לקדוש בדת הבהאית, ובהאא אללה - מייסד הדת - הורה לבנו לבנות את אחד ממרכזי העלייה לרגל של הבהאיים על הכרמל. בנייתו של המרכז הבהאי העולמי החלה ב-1949 והתקדמה בשלבים לאורך עשרות שנים. המתחם הבהאי על הר הכרמל בחיפה משתרע לאורך של כמעט קילומטר. בקצה הצפוני של הרחבה ניצב מקדש הבאב. מעל לרחבה מטפסות תשע טרסות במעלה הכרמל המשמשות כציר האורך העיקרי של המתחם כולו, ומסתיימות בכניסה העליונה אל המתחם

בית הצדק העולמי

בית הצדק העולמי

המוסד העליון של הדת הבהאית

לצפייה
מבט אל נמל חיפה מבעד למקדש הבהאיים

מבט אל נמל חיפה מבעד למקדש הבהאיים

צולם בין השנים 1960-1970

לצפייה
מבט על הגנים מבפנים, 1959

מבט על הגנים מבפנים, 1959

ארכיון בוריס כרמי

לצפייה
הארכיון הבהאי הבינלאומי

הארכיון הבהאי הבינלאומי

מבנה בו נאספו כתבים וספרים רבים ותצלום של בהא אללה

לצפייה
בית הצדק העולמי ונוף מלמעלה

בית הצדק העולמי ונוף מלמעלה

צילום: רודי ויינשטיין, 1958

לצפייה
בית הגנן בגן הבהאים

בית הגנן בגן הבהאים

מבנה חד קומתי עם גג רעפים, במורדות הגנים

לצפייה

חיפה בעיתונות

נקודות ציון בהיסטוריה של חיפה, כפי שהשתקפו בעיתונות העברית המתפתחת 

ידיעות חיפה בעיתון "הצפון"

ידיעות חיפה בעיתון "הצפון"

עדכונים מהשכונות ועוד. מאי 1926

לצפייה
פיצוץ הספינה "פאטריה"

פיצוץ הספינה "פאטריה"

מעל 200 איש נהרגו לאחר ש"ההגנה" הניחה מטען

לצפייה
מעקב אחר הקרב על חיפה

מעקב אחר הקרב על חיפה

1948, עיתון "הבוקר"

לצפייה
לקראת הקמת הטכניון

לקראת הקמת הטכניון

עיתון "⁨⁨הבוקר"⁩, 24 באפריל 1952⁩

לצפייה
מהומות ואדי סאליב

מהומות ואדי סאליב

המקרה זכה לכיסוי תקשורתי נרחב

לצפייה
פטירתו של אבא חושי

פטירתו של אבא חושי

ראש העירייה המיתולוגי של חיפה

לצפייה
אישור פרויקט מנהרות הכרמל

אישור פרויקט מנהרות הכרמל

⁨⁨הארץ⁩, 29 בנובמבר 2000⁩

לצפייה

עוד נושאים מעניינים

נורוז (ראש השנה הפרסי)
נורוז (ראש השנה הפרסי)
שלום חנוך
שלום חנוך
חוה אלברשטיין
חוה אלברשטיין

[8]ページ先頭

©2009-2025 Movatter.jp