העלייה לרגל השנתית למכה – החג' – היא אחד הטקסים החשובים ביותר באסלאם. העלייה לרגל מתחילה ביום השמיני בחודש ד'ו אלחִג'ה (החודש השנים עשר בלוח השנה המוסלמי), ומושכת מיליוני מבקרים מדי שנה לערים הקדושות מכה ואל-מדינה. כל מוסלמי בריא בגופו מחויב לקיים חג' לפחות פעם אחת בחייו, אם יש לו המשאבים הכלכליים הנדרשים. במרוצת השנים, מלומדים מוסלמים רבים קיימו את החג', רבים מהם בחרו להתמקם אחרי כן בערים מכה ואל-מדינה במשך תקופה ארוכה. בדרך זו, ערים אלה הפכו למוקדים אינטלקטואליים שוקקים.

טקסי החג', המתקיימים במהלך חמישה או שישה ימים, נערכים לפי סדר קבוע. לאחר שנכנסו למצב של טוהר טקסי (אחראם) העולים לרגל מקיפים שבע פעמים (טַוַּאף) את הכעבה – המבנה הקובייתי השחור שממוקם במסגד הקדוש. אחרי כן, העולים לרגל מתפללים במסגד ושותים מים מבאר זמזם. עם סיום הטַוַּאף, המאמינים הולכים או רצים (סעי) הלוך ושוב שבע פעמים בין הגבעות הסמוכות צפא ומרווה. מסלול זה שבין שתי הגבעות היה בעבר מחוץ למסגד, אך כיום כלול בתוך שטחיו הנרחבים.

טקסי חג' מרכזיים אחרים כוללים את הוֻקוּף ("עמידה ערנית" לפני האל), המתקיים במישור ליד הר ערפאת, כ-20 ק"מ מזרחית למכה.הוֻקוּף​ כולל האזנה לדרשות, קיום תפילות מנחה ותפילות למחילות חטאים ורגימה באבנים של שלושה תלים הנמצאים במישור הסמוך מינה – טקס שמסמל את סקילת השטן. אחרי סקילה טקסית זו, נהוג להעלות קורבן בעלי חיים. כיום, העולים לרגל נוהגים לרכוש שובר לפיו הזבח נעשה על שמם והבשר נתרם לאחר מכן לעניים. באותו יום, מוסלמים ברחבי העולם נוהגים להקריב בעלי חיים, כחלק מחג הקורבן (עיד אל-אדחא).

הנביא מוחמד נולד בשנת 570 לספירה, וההליכה בעקבותיו היא אחד ההיבטים החשובים בחג'. אבל במסורת המוסלמית רבים מהטקסים קשורים גם בסיפורו של אברהם. כך למשל, הסעי – הריצה בין הגבעות צפא ומרווה – מבוסס על חיפושה הנואש של הגר אחר מים עבור בנה הגוסס, ישמעאל. הכעבה עצמה, לפי המסורת, נבנתה על ידי אברהם, בסיוע ישמעאל. סיפורים אלה ואחרים, המוזכרים לראשונה בקוראן, מובאים בהרחבה בסיפורי הנביאים (קצץ אל-אנביאא) – ספרות הפרשנות במסורת האסלאם.