ג'לאל אלדין רומי (1273-1207) היה בין גדולי המשוררים והוגים הרוחניים בתולדות המסורת הפרסית. הוא נולד באזור בלח' באפגניסטן של היום למשפחה של אנשי דת. ב-1218 משפחתו עקרה מבלח' כתוצאה מפלישות המונגולים. אחרי נדודים רבים, התיישבה באזור קוניה בתורכיה של היום. שם אביו התמנה למרצה במדרסה (מכללה) המקומית. כשאביו הלך לעולמו ב-1231, רומי תפס את מקומו. נוסף לעבודתו במדרסה, רומי נסע ברחבי הלבנט על מנת להכיר את המסורות המיסטיות של האזור. מסופר כי באחד ממסעות אלה הוא פגש באבן אלערבי, הפילוסוף והמיסטיקן החשוב. חייו של ג'לאל אלדין רומי השתנו כאשר בגיל ארבעים הוא פגש בשמס אלדין תבריזי, מיסטיקן וסגפן. השניים נעשו חברים קרובים ורומי למד מחברו על מסורות מיסטיות שונות. חברותם הקרובה של ג'לאל אלדין רומי ושמס גרמה לרומי, לטענת תלמידיו ומשפחתו, להזניח את חובותיו. הדבר הכעיס את תלמידיו ומשפחתו של רומי. על מנת להפריד בין החברים הם גרמו לשמס לעזוב את קוניה לבלי שוב. המחקר המודרני מניח ששמס נרצח על ידי משפחתו ותלמידיו הקנאים של רומי. רומי התעצב מאוד מעזיבתו של חברו, וסערת הרגשות שבה היה נתון באה לידי ביטוי במספר רב של שירי אהבה שכתב על חוויותיו – אהבה, געגועים ואובדן.

מספר שנים לאחר מותו של שמס, התחיל לכתוב את משנתו הרוחנית בצורת שיר. התוצאה – מת'נוי-י-מענאוי, מילולית החרוזים הרוחניים, מוכר לקוראי הפרסית עד היום כ "הקוראן הפרסי". הבתים השונים במת'נוי מתארים בשפה חיה ועשירה, שהיא סימן ההיכר של רומי, סיפורים ומשלים על נביאים, מלכים, אנשים פשוטים ואף חיות.

שפתו של רומי עשירה ומושכת, כפי שניכר בשני ציטוטים אלה מתוך המת'נוי, בתרגומו של משה מנשהוף:

"מי שלבוש בבגדי אהבה / נקי מחמדנות וכל תאוה"

"אי אמירת 'אינשאללה' - סימן לגבהות לבב / ולא לומר 'אינשאללה' כשדורש המצב".

תורתו הרוחנית של רומי, ושל הסופיות בכלל, מכוונת את המאמין להתאחדות עם האל באהבה. על פי המשנה הסופית, אהבה היא הכוח המניע של אללה ומתוך כך של הבריאה, ובכוח זה לאחד את ההפכים בעולם. בכתביו, רומי העלה על נס את הכוונה הפנימית, החשובה יותר, על פני המראה החיצוני, שהוא שולי לדעתו.

רומי מת ב-1273 בקוניה. לווייתו הייתה אירוע רב משתתפים, בו לקחו חלק בני דתות ולאומים שונים. הוא נקבר במאוזוליאום המשפחתי. ציון זה הפך לאתר עלייה לרגל בכל חודשי השנה, ובעיקר בחודש מותו של רומי.

לאחר מותו, תלמידיו של רומי התגבשו לכדי מסדר סופי, שהיום ידוע כ"מוולויאה". שמו של המסדר נובע מתואר הכבוד של רומי, מולאנא. המסדר ידוע בעולם כ"הדרווישים המחוללים", על שם הריקוד של החסידים במהלך הטקסים של המסדר.

השפעתו של ג'לאל אלדין רומי חורגת מהעולם המוסלמי דובר הפרסית. שיריו תורגמו לשפות רבות, והוא זוכה לפופולאריות רבה במערב. באוספי הספרייה הלאומית ניתן למצוא כתבי יד מאויירים של "המת'נוי" וכן את ספרו של בנו של רומי, המגולל את תולדות חייו של אביו ותורתו הרוחנית. בנוסף, באוספי הספרייה ישנם מחקרים ותרגומים על הגותו של ג'לאל אלדין רומי בשפות שונות.