המלחמה באירופה

מלחמת העולם הראשונה התנהלה בחזיתות רבות, העיקריות שבהן במערב אירופה - שטחי צרפת ובלגיה - ובמזרח אירופה, בין הים הבלטי לים השחור. בשוחות שנחפרו לאורך קו הגנה של מאות קילומטרים בחזיתות הללו התנהלה מלחמת התשה ממושכת ועקובה מדם, עם תזוזות מעטות בלבד. תקוותו של כל אחד מהצדדים להכריע במהירות במערכה התבדתה וגבתה קורבנות רבים

זירת ארץ ישראל במלחמה

בשנת 1916 החלו הבריטים לגבור על העות'מאנים עם כיבוש חצי האי סיני, ובשנתיים שלאחר מכן השלימו את כיבוש ארץ ישראל, לבנון ומערב סוריה. המערכה לוותה בקרבות מרים ואבדות רבות. שנות המלחמה היו קשות מאוד עבור היישוב היהודי בארץ ישראל, שסבל מגזרות כלכליות ולאומיות שהטילו העות'מאנים, ממחסור במזון ותרופות ואף מהפצצות של ספינות בריטיות וצרפתיות. מנהיגי היישוב ויהודים נוספים גורשו מהארץ, ובהמשך גורשו אלפי יהודים מבתיהם ביפו ותל אביב ונאלצו לנדוד בארץ בעוני ורעב. הציבור היהודי נחלק בעמדתו אם לתמוך באחד הצדדים הלוחמים, או לשמור על ניטרליות. בנובמבר 1917 פרסמה בריטניה את הצהרת בלפור שהפיחה תקווה ביישוב, ונחשבה לפריצת דרך בהכרה הבין-לאומית ברעיון הציוני. בקיץ 1917 החלה תקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל.

הזירה הארץ ישראלית בתמונות

בשנות המלחמה צולמו אין-ספור תמונות שתיעדו מקומות והתרחשויות בארץ ישראל ובמזרח התיכון. רבות מהתמונות צולמו בידי קצינים וחיילים מהצבאות שלחמו בזירה. ייתכן שהאקלים, הנופים והאוכלוסייה המקומית, השונים כל כך ממדינות מוצאם – בעיקר בריטניה וגרמניה - הניעו אותם להרבות לתעד ולצלם. כיום רבים מהאלבומים הללו נגישים באינטרנט, והם מאפשרים הצצה מרתקת אל מראות ארץ ישראל ויושביה בשנות המלחמה.

יהודים וחיילים יהודים במלחמה

כמיליון וחצי חיילים יהודים השתתפו בלחימה בחזיתות השונות כאזרחי המדינות שבהן חיו, ולפי ההערכות כ-150 אלף מתוכם נהרגו במלחמה. במקרים רבים מצאו עצמם לוחמים יהודים נלחמים זה מול זה בשם צבאות יריבים. אולם למרות הנשיאה בנטל, במדינות רבות סבלו יהודים מהתנכלויות וטענות אנטישמיות שלפיהן היהודים אחראים למלחמה, בוגדים או שאינם מתגייסים ללחימה. במדינות שונות נמשכו הרדיפות נגד היהודים גם לאחר המלחמה, ובעקבות זאת התחזק גל ההגירה של יהודים מאירופה לארצות הברית, גל שהחל בשלהי המאה ה-19

הגדודים העבריים

בגדודים העבריים שירתו חיילים יהודים במסגרת הצבא הבריטי. זאב ז'בוטינסקי ויוסף טרומפלדור היו בין יוזמי הגדודים, במטרה שיהפכו בבוא היום לכוח צבאי עצמאי של היישוב היהודי. בתחילת המלחמה הוקם גדוד נהגי הפרדות שבו שירתו יהודים שהוגלו מארץ ישראל למצרים ועסקו באספקה. ז'בוטינסקי לא הסתפק בכך ופעל נמרצות להקמת גדודים לוחמים. ואכן, עד תום המלחמה הוקמו שלושה גדודים עבריים, שבהם התנדבו כ-5,000 יהודים ממדינות שונות, ובהם גם דוד בן גוריון, יצחק בן צבי, טרומפלדור וז'בוטינסקי. אומנם הגדודים פורקו לאחר המלחמה, אולם רוח הלחימה והניסיון הצבאי שנרכשו בהם תרמו בהמשך לפעילות ארגון "ההגנה" ולאחר מכן צה"ל.

עוד נושאים מעניינים