המעבדה לשימור ושיקום ספרים ונייר בספרייה הלאומית נוסדה ב-1970, והייתה אחת החלוצות בתחום. המעבדה אמונה על שימור כלל האוספים בספרייה, הכוללים מעל 5 מיליון פריטים בטווח זמן של מעל 1,500 שנה, הן באחסון והן בתצוגה. המעבדה פועלת תחת הקוד האתי הישראלי לשימור נכסי תרבות תוך הקפדה על הסטנדרטים המקובלים במקצוע בארץ ובעולם.
מטרת העבודה היא לגרום לאוספי הספרייה להיות שמישים ויצוגיים ככל שניתן – בהווה ובעתיד. המעבדה נוקטת בשיטות שונות לזיהוי ומניעה של נזקים אפשריים לחומר, מכינה פריטים לתצוגות בארץ ובחו"ל ומטפלת באופן ישיר בפריטים הזקוקים לשיקום. פריטים אלה כוללים בין היתר ספרים מודפסים,כתבי יד,מפותעתיקות,תצלומים, מגילות וחומרים ארכיוניים על כלל המרכיבים שלהם.

הפתרון המיטבי נגד מזיקים הוא מניעת הגעתם על ידי שמירה על סביבה נקייה ומאווררת והרחקה ממקורות מזון שעלולים למשוך מזיקים שונים.
במידה שנתגלתה נוכחות מזיקים – נסורת על המדף, חרקים מתים, חורי יציאה מהכריכות וכדומה, מומלץ לפנות למדביר מוסמך המתמחה בנזקי רכוש (רשימת מדבירים מורשים באתר המשרד להגנת הסביבה).לא מומלץ להכניס את הספרים למקפיא הביתי או למיקרוגל, דבר העלול להביא יותר נזק מתועלת. כמו כן, אין לרסס את הספרים בשום סוג של חומר, חומרי השמן שבתרסיסים רק יזיקו לכריכות ולא יעשו דבר לדרגות שונות של חרקים המזיקים לספרים.
כאשר מדובר בחומר חשוב ויקר לנו שלא נמצא בשימוש יומיומי ולכן לא נמצא בסיכון לנזקים נוספים, מומלץ לשקול להשאיר את הפריט כפי שהוא ולדאוג לשיפור תנאי האחסון. במקרה של ספר, מסמך או תצלום שאנחנו מעוניינים לשמר לטווח ארוך אין להשתמש בסרטי דבק (סלוטייפ, מסקינגטייפ) לצורך תיקון קרעים בנייר או בכריכה. סרטי דבק למיניהם (גם אלה שרשום עליהם שהם באיכות "ארכיונית") פוגעים בסיבי הנייר, מצהיבים עם הזמן ועלולים לגרום לנזק בלתי הפיך בחומר.
במידה שבפריט מסוים נעשה שימוש רב, או שהוא חשוב או יקר במיוחד מבחינות אחרות, מומלץ לשקול לפנות למשמר המתמחה בשימור ספרים ונייר כדי לקבל המלצה מושכלת לגבי אופן הטיפול הראוי. רשימה של חברי ארגון המשמרים קיימת באתרהארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות. כמו כן, באתר משרד התרבות קיימת רשימה של משמרים המוכרים כמומחי שימור.