כמעט חצי שנה עברה מאז ה-7 באוקטובר, אותה שבת שחורה ששינתה את חייהם של הרוב המוחלט של אזרחי ישראל מקצה לקצה. אותו יום ארור שבמהלכו נרצחו ונחטפו מאות ישראלים שיבש את התוכניות של כולם, כולל שלנו. כמה שבועות לפני השבת השחורה נפגשנו עם בלהה תורן ו-"בתולות הים" - פרלמנט המורכב מאזרחיות ותיקות שנפגשות מדי שבוע כדי לדבר על החיים, קריירה ומה שביניהם. פגשנו חבורה שמחה, מעוררת השראה, שרק רוצה לסייע ולעזור.

כמעט חצי שנה לאחר מכן, הגענו לפגוש שוב את בלהה כדי לשמוע ממנה איך עברה עליה התקופה האחרונה ואיך, אם בכלל, ממשיכים לעשות סטדנאפ.

"היום הראשון היה בלבלה גמורה", נזכרת בלהה, לשעבר מורה וכיום סטנדאפיסטית. "כל החטיאריות פה עברנו מלא מלחמות, אבל איזה הבדל לעומת המלחמה הנוכחית. לא היו לי ילדים, לא הייתה לי אחריות, לא פחדתי. היו אזעקות - אז מה? אחר כך ישבנו וחשבנו מה כל אחת יכולה לתרום כי התרומה הייתה פה הכרחית".

"אני בעצמי התביישתי ללכת ולהציע את ההומור שלי", מוסיפה בלהה. "חשבתי שזה לא הזמן, עד שבמקרה הגעתי אל קבוצת מפונים מהדרום שעברה סבל נוראי. נתנו לי זמן קצוב ובסוף אנשים באו אליי וחיבקו אותי ואמרו לי: 'תודה, תודה! לא צחקתי מאז ה-7.10'".