חומצה פולית היא צורה סינתטית של פולאט, ויטמין B הנמצא באופן טבעי במזונות כמו ירקות עליים, ביצים, ברוקולי ופירות הדר. בעוד שהיא חיונית לכולם, היא קריטית במיוחד לנשים בהיריון או המתכננות להרות.

מחקרים מראים שתוספי חומצה פולית הנלקחים לפני ההיריון ובמהלך הטרימסטר הראשון יכולים להפחית משמעותית את הסיכון למומים מולדים חמורים המשפיעים על המוח ועמוד השדרה, תוך שיפור הבריאות הכללית של האם והתינוק.

אך לא כל המחקרים היו חיוביים: חלק מהמחקרים הקודמים מצאו שיותר מדי חומצה פולית במהלך ההיריון עלולה להיות בעלת השפעות מזיקות, עם סיכון פוטנציאלי להתנגדות לאינסולין ועיכוב בהתפתחות המוח.

כיום, המינון היומי המומלץ לרוב הנשים בהיריון הוא 0.4 מיליגרם (מ"ג), אם כי לחלק מהאימהות לעתיד, כמו אלה הסובלות מאפילפסיה, עשויות להיות מרשמים למינונים גבוהים יותר.

המחקר עקב אחר 345 ילדים בני 6 - 262 שנולדו לאימהות עם אפילפסיה ו-83 לאימהות ללא אפילפסיה.

החוקרים בחנו את מינוני החומצה הפולית שהאימהות נטלו במהלך 12 השבועות הראשונים של ההיריון, וחילקו את הילדים לקבוצות בהתבסס על הצריכה היומית של אימותיהם: ללא חומצה פולית, עד 0.4 מ"ג, יותר מ-0.4 עד 1.0 מ"ג, יותר מ-1.0 עד 4.0 מ"ג, ומעל 4.0 מ"ג.

הילדים עברו סדרה של מבחנים להערכת היכולות המילוליות שלהם, כולל תיאור חפצים או פעולות המוצגים בתמונה באמצעות מילה אחת. ההורים גם מילאו שאלונים שמדדו את היכולות החברתיות, התקשורתיות ומיומנויות החיים היומיומיות של ילדיהם.

לאחר שהחוקרים התאימו לגורמים כמו IQ של האם, תרופות לאפילפסיה וסיבוכים בהיריון, התוצאות היו מדהימות:

ילדים שאימותיהם נטלו חומצה פולית קיבלו ציון ממוצע של 108 במבחנים מילוליים, לעומת 96 בלבד עבור אלה שאימותיהם דילגו על הוויטמין.

בכל הנוגע לציוני התנהגות, הפער היה אף רחב יותר: 102 לקבוצת החומצה הפולית לעומת 82 לקבוצה ללא החומצה הפולית.

בבחינה מעמיקה יותר של תוצאות מינון גבוה לעומת מינון נמוך, החוקרים מצאו שילדים בשתי הקבוצות קיבלו ציונים דומים. ילדים לאימהות שנטלו מינון נמוך קיבלו ציון מילולי ממוצע של 110, בעוד שאלה שאימותיהם נטלו מינון גבוה קיבלו 108. לשתי הקבוצות היו ציוני התנהגות ממוצעים של 103.