Movatterモバイル変換

[0]ホーム
URL:

לדלג לתוכן
ויקימילון
חיפוש

שבת

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

שַׁבָּת

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאשבת
הגייה*shabat
חלק דיברשם־עצם
מיןנקבה בעיקר, גם זכר
שורששׁ־ב־ת
דרך תצורהמשקל קַטָּל
נטיותר׳ שַׁבָּתוֹת; שַׁבַּת־, ר׳ שַׁבְּתוֹת־; כ׳ שַׁבַּתּוֹ, שַׁבְּתוֹתָיו
יהודים גרמנים עומדים מחוץ לבית הכנסת בשבת
  1. לשון המקרא היום השביעי בשבוע.
    • ”זָכוֹר אֶת-יוֹםהַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ“ (שמות כ,פסוק ז)
    • ”וְעַמֵּי הָאָרֶץ הַמְבִיאִים אֶת-הַמַּקָּחוֹת וְכָל-שֶׁבֶר בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, לִמְכּוֹר--לֹא-נִקַּח מֵהֶם בַּשַּׁבָּת, וּבְיוֹם קֹדֶשׁ“ (נחמיה י,פסוק לב)
  2. לשון המקרא כל מועד שבו שובתים ממלאכה, כיוםחג ויום כיפור.
    • ”שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם“ (ויקרא כג,פסוק כב)
    • ”שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם“ (ויקרא טז,פסוק לא)
    • אל ישלח את בן הנכר לעשות את חפצו ביום השבת (ברית דמשק ג', יא-2)
  3. לשון המקרא שנתשמיטה.
  4. לשון המקראשבוע ימים.
    • ”עַד מִמׇּחֳרַתהַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'.“ (ויקרא כג,פסוק טז)
    • ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַרְכָּבָה שֶׁאֵינָהּ קוֹלֶטֶת לִשְׁלֹשָׁה יָמִים, שׁוּב אֵינָהּ קוֹלֶטֶת. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, לִשְׁתֵּישַׁבָּתוֹת.“ (משנה, מסכת שביעית –פרק ב, משנה ו)
    • ”וְאִם אָמַר יוֹם אֶחָד,שַׁבָּת אַחַת, חֹדֶשׁ אֶחָד, שָׁנָה אַחַת, שָׁבוּעַ אֶחָד, אָסוּר מִיוֹם לְיוֹם.“ (משנה, מסכת נדרים –פרק ח, משנה א)
  5. שם המסכת הראשונה בסדר מועד שבמשנה, העוסקת בדיני היום השביעי.

גיזרון

[עריכה]
  • מקובל לגזור מהפועלשָׁבַת, מכיוון שביום זה שובתים ממלאכה[1]. קשר כזה נמצא בשפות שמיות נוספות: ערבית:السَّبْت(אַסַּבְּת) - היום השביעי, יום המנוחה, שבוע. נגזר מהשורשسبت(ס־ב־ת) בהוראת: לעצור, לנוח, להיות בשקט. סורית:ܫܲܒܬ݂ܵܐ (שַׁבְּתָא) נגזר מהשורש ܫ-ܒ-ܬ בהוראת: לנוח, לקחת הפסקה. פעלים מקבילים קיימים גם באוגריתית: 𐎌𐎁𐎚 (שׁבת) ובפונית: 𐤔𐤁𐤕 (שׁבת). אמנם יש מערערים על גיזרון זה וטוענים שהוא גיזרון עממי[2] או שהפועל גזור מהשם ולא להיפך[3]. הפועל באוגריתית מקשה על הטיעון האחרון.
  • יש גוזרים מאכדית:šabattu - יום מילוי הירח (החמישה־עשר בחודש ירחי), וגם בהוראת: פרק זמן של 14/15 יום. יום מילוי הירח היה נחשב במסופוטמיה ליום שלמזל רע שהעושה בו מלאכה אינו רואה סימן ברכה. במקורות אחרים יום זה נחשב "יום מנוחת הלב". לגבי הקשר לשבת המקראית, מכמה מקורות עולה שהיו מציינים שלושה מועדים ירחיים: הראשון לחודש (מולד הלבנה), מילוי הלבנה (15 בחודש), וחצי-מילוי הלבנה - השביעי בחודש[4]. יש שהציעו שמכאן נוצר מחזור של שבעה ימים[5]. יש להוסיף על כך שבאפוס עלאתרחסיס מסופר שביום הראשון, השביעי והחמישה-עשר בחודש, האלהממי יצרה את מין האדם ובכך הביאה לסיום העבודה הבלתי פוסקת של האיגיגי (ישויות אלוהיות זוטרות).[6]
היחס בין השבת המקראית ובין הימים הנזכרים בלוחות המסופוטאמיים אינו ברור. מקובל על החוקרים, שהשבת קיבלה את שמה מן (šabattu) המסופוטאמי , שהרי הכינוי "יום מנוחת הלב" מזכיר את מנוחת השבת . ואילו הרעיון לקדש דווקא את היום השביעי מקורו אולי באותם לוחות מסופוטאמיים , שבהם נחלק החודש ליחידות של שבעה ימים . עם זאת ברור , שהתורה הקפידה להבדיל את מוסד השבת מן היסודות שקדמו לו ולהעניק לו משמעות חדשה . השבת המקראית נותקה מלוח הלבנה ונקבעה כמחזור עצמאי וקבוע של שבעה ימים , המעיד על בריאת העולם על ידי ה' אלוהי ישראל . מיום של רוע מזל , המועד לפורענות , נהפכה השבת ליום קדוש ומבורך , שבו נצטוו האדם וכל היצורים התלויים בו לשבות מכל מלאכה ולנוח .
יש שטענו שגם במקרא המשמעות המקורית של "שבת" היתה מועד מילוי הלבנה, כמו שנראה מצירוף המועדים "חודש ושבת" (מלכים ב ד,כג;עמוס ח,ה ועוד), והיה נפרד מהשביתה ממלאכה ביום השביעי, ובמהלך הזמן (כנראה בעקבות החורבן) התמזגו שני המחזורים - המועדים הירחיים והשביתה ממלאכה ביום השביעי.[7] יש מי שהציע שהמילה האכדית מקבילה דוקא למילה העבריתשָׂפָה בהוראת: קצה, מכיוון שבמילוי הירח הוא זורח במקביל לשקיעת השמש, מה שאולי גרם להבנה שהירח נמצא בקצה כדור הארץ.[8]
  • מקביל לאכדית:šapattu בהוראת: היום השביעי בשבוע המשמש למנוחה.[9]. בקהילתביתא ישראל יום המנוחה הדתי נקרא באמהרית: ሰንበት (סֶנְבֶּתּ).

מידע נוסף

[עריכה]

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
   היום השביעי שבו שובתים

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה:שבת

סימוכין

[עריכה]
  1. ↑גיזרון זה מופיע לדוגמא בקדמוניות היהודים 1:1.
  2. ↑ג'יקוב ל' רייט,כיצד ומתי הפך יום המנוחה השביעי לשבת?.
  3. ↑Francois de Blois,The Etymology of ‘Sabbath’
  4. ↑יום זה נקרא ⁠sebûtu, אבל אין קשר אטימולוגי לשבת מכיוון שמילה זו נגזרת מהמילה האכדיתsebet -שֶׁבַע.
  5. ↑Francois de Blois, שם. ראו גם: י"ח טיגאי, אנצקלופדיה מקראית כרך ז, ירושלים 1976, עמ' 512-513. נ"ה טור-סיני, הלשון והספר ג', ירושלים תשט"ז, עמ' 205-228.
  6. ↑אפוס אתרחסיס בתרגום לאנגלית מאת ב"ר פוסטר, שורות 206-207, 221-222.
  7. ↑ג'יקוב ל' רייט, שם.
  8. ↑Francois de Blois, שם. בהמשך הוא צידד בעמדה שיש קשר אטימולוגי לשבת.
  9. ↑מסיבה כלשהי גיזרון זה אינו מוזכר בשום מקום. יתכן שזו מילה מאוחרת.
השורש שׁבת

השורששׁ־ב־ת הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקריתלנוח. להפסיק מלפעול.
גזרה
הופיע לראשונה בלשוןבמקרא

נטיות הפעלים

[עריכה]
שׁ־ב־תעברהווה/בינוניעתידציווישם הפועל
קַלשָׁבַתשׁוֹבֵתיִשְׁבֹּתשְׁבֹתלִשְׁבֹּת
נִפְעַלנִשְׁבַּתנִשְׁבָּתיִשָּׁבֵתהִשָּׁבֵתלְהִשָּׁבֵת
הִפְעִילהִשְׁבִּיתמַשְׁבִּיתיַשְׁבִּיתהַשְׁבֵּתלְהַשְׁבִּית
הֻפְעַלהֻשְׁבַּתמֻשְׁבָּתיֻשְׁבַּת-אין--אין-
פִּעֵל-אין--אין--אין--אין--אין-
פֻּעַל-אין--אין--אין--אין--אין-
הִתְפַּעֵל-אין--אין--אין--אין--אין-

שָׁבַת

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאשבת
שורש וגזרהשׁ־ב־ת, שלמים
בנייןפָּעַל (קַל)
  1. בטל ממלאכה.
    • ”כִּי בוֹשָׁבַת מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר־בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת“ (בראשית ב,פסוק ג)
    • ”שָׁבַת מְשׂוֹשׂ תֻּפִּים חָדַל שְׁאוֹן עַלִּיזִיםשָׁבַת מְשׂוֹשׂ כִּנּוֹר“ (ישעיהו כד,פסוק ח)
  2. חדל מעבודתו במחאה על תנאי העבודה, לאותהזדהות עם גורם כלשהו, או מסיבה אחרת.
    • עובדי המפעלשבתו במחאה על הלנת שכרם

גיזרון

[עריכה]
  • קיימים פעלים דומים בשפות שמיות נוספות. לגבי הקשר לשַׁבָּת ראו שם בגיזרון.

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית:cease‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]
השורש שׁבת

השורששׁ־ב־ת הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקריתלנוח. להפסיק מלפעול.
גזרה
הופיע לראשונה בלשוןבמקרא

נטיות הפעלים

[עריכה]
שׁ־ב־תעברהווה/בינוניעתידציווישם הפועל
קַלשָׁבַתשׁוֹבֵתיִשְׁבֹּתשְׁבֹתלִשְׁבֹּת
נִפְעַלנִשְׁבַּתנִשְׁבָּתיִשָּׁבֵתהִשָּׁבֵתלְהִשָּׁבֵת
הִפְעִילהִשְׁבִּיתמַשְׁבִּיתיַשְׁבִּיתהַשְׁבֵּתלְהַשְׁבִּית
הֻפְעַלהֻשְׁבַּתמֻשְׁבָּתיֻשְׁבַּת-אין--אין-
פִּעֵל-אין--אין--אין--אין--אין-
פֻּעַל-אין--אין--אין--אין--אין-
הִתְפַּעֵל-אין--אין--אין--אין--אין-

שֶׁבֶתא

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאשבת
הגייה*shevet
חלק דיברשם־פעולה
מין
שורשי־שׁ־ב
דרך תצורהמשקל קְטֶלֶת
נטיותשֶׁבֶת־; כ׳ שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם
  1. צורת המקור שליָשַׁב.
    • ”הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִיםשֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד“ (תהלים קלג,פסוק א)

צירופים

[עריכה]
השורש ישׁב

השורשי־שׁ־ב הוא שורש מגזרת נפ"יו.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקריתמנוחת גוף במקום. מגורים. הסרת קושי רעיוני.
גזרה
הופיע לראשונה בלשוןבמקרא

נטיות הפעלים

[עריכה]
י־שׁ־בעברהווה/בינוניעתידציווישם הפועל
קַליָשַׁביוֹשֵׁביֵשֵׁבשֵׁבלָשֶׁבֶת או לֵישֵׁב
נִפְעַלנוֹשַׁבנוֹשָׁביִוָּשֵׁבהִוָּשֵׁבלְהִוָּשֵׁב
הִפְעִילהוֹשִׁיבמוֹשִׁיביוֹשִׁיבהוֹשֵׁבלְהוֹשִׁיב
הֻפְעַלהוּשַׁבמוּשַׁביוּשַׁב-אין--אין-
פִּעֵליִשֵּׁבמְיַשֵּׁביְיַשֵּׁביַשֵּׁבלְיַשֵּׁב
פֻּעַליֻשַּׁבמְיֻשַּׁביְיֻשַּׁב-אין--אין-
הִתְפַּעֵלהִתְיַשֵּׁבמִתְיַשֵּׁביִתְיַשֵּׁבהִתְיַשֵּׁבלְהִתְיַשֵּׁב

שֶׁבֶתב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאשבת
הגייה*shevet
חלק דיברשם מופשט
מיןזכר
שורששׁ־ב־ת
דרך תצורהמשקל קֶטֶל
נטיותשֶׁבֶת־; כ׳ שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם
  1. לשון המקרא(חוק ומשפט)תקופה שבה אדם בטל מאונס מעיסוקיו עקבפגיעה שנפגע בידי אחר ועבורה הואזכאי לקבלפצויכספי מהצד הפוגע.
    • ”אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה; רַקשִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא.“ (שמות כא,פסוק יט)
    • ”הַחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ חַיָּב עָלָיו מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה דְבָרִים: בְּנֶזֶק, בְּצַעַר, בְּרִפּוּי,בְּשֶׁבֶת, וּבְבֹשֶׁת.“ (משנה, מסכת בבא קמא –פרק ח, משנה א)

צירופים

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

שֶׁבֶתג

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאשבת
הגייה*shevet
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר ונקבה
שורששׁ־ב־י/ה
דרך תצורהמשקל קְטֶלֶת
נטיותר׳ שְׁבָתוֹת
שבת ריחני
  1. לשון חז"לצמחתבליןחד שנתי ממשפחת הסוככיים, בעלפרחיםצהובים ועלים רכים ודקים מאוד כחוטים.
    • ”וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי עֲקִיבָא בְּזוֹרֵעַשֶׁבֶת אוֹ חַרְדָּל בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, שֶׁהוּא נוֹתֵן פֵּאָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.“ (משנה, מסכת פאה –פרק ג, משנה ב)
    • ”רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר,הַשֶּׁבֶת מִתְעַשֶּׂרֶת זֶרַע וְיָרָק וְזִירִין.“ (משנה, מסכת מעשרות –פרק ג, משנה ה)
    • ”הַשֶּׁבֶת, מִשֶּׁנָּתַן טַעְמוֹ בַּקְּדֵרָה, אֵין בּוֹ מִשּׁוּם תְּרוּמָה, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִים.“ (משנה, מסכת עוקצין –פרק ג, משנה ד)

גיזרון

[עריכה]
  • המילה משותפת למספר לשונות בשפות. כגון; אכדית: šabtu; ארמית: שְבֶתָא; ערבית:شِبِتّ(שִׁבִּתּ).
  • השוו לתבלין מרוקאישיבאס.

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • איטלקית:aneto‏‏‏‏
  • אנגלית:dill‏‏‏‏
  • אספרנטו:aneto‏‏‏‏
  • גרוזינית:კამა‏‏‏‏ (תעתיק: ḳama)
  • גרמנית:Dill‏‏‏‏
  • הודית:सोआ‏‏‏‏ (תעתיק: so'ā)
  • הולנדית:dille‏‏‏‏
  • הונגרית:kapor‏‏‏‏
  • וייטנמית:thìa là‏‏‏‏
  • טורקית:dereotu‏‏‏‏
  • יוונית:άνηθος‏‏‏‏ (תעתיק: ánithos)
  • יפנית:姫茴香‏‏‏‏ (תעתיק: hime-uikyō)
  • ספרדית:eneldo‏‏‏‏
  • ערבית:شبت‏‏‏‏ (תעתיק: שִׁבִתּ)
  • פולנית:koper‏‏‏‏
  • פורטוגלית:endro‏‏‏‏
  • פרסית:شوید‏‏‏‏ (תעתיק: שֶׁוִיד)
  • צ'כית:kopr‏‏‏‏
  • צרפתית:aneth‏‏‏‏
  • קוראנית:딜‏‏‏‏ (תעתיק: dil)
  • רומנית:mărar‏‏‏‏
  • רוסית:укроп‏‏‏‏ (תעתיק: ukróp)

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה:שבת ריחני
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים:Anethum graveolens

מקור:https://he.wiktionary.org/w/index.php?title=שבת&oldid=509501
קטגוריות:
קטגוריה מוסתרת:
[8]ページ先頭
©2009-2025 Movatter.jp