5. מופיעה בלשון המקרא וחז"ל - רק בצורת רבים, נקבה: 'יָּדֹת' מקביל ל-'אחֻז' המקראי שהםחלק מכמות האדם והבהמה שהיה ברשות העם שהפריש משה עבור הלווים (אחד מחמישים)שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) אין פסוק מז בפרק ל בספר במדבר. ”אָחֻז אֶחָדֿ מִן הַחֲמִשִּׁים“ (במדבר ל,פסוק מז) אוֹ 2% מסך כל הבהמות והאנשים. בעבור שבר רגיל השתמשה המשנה במילה: 'חלקים' במקום התיבה המקראית: 'ידות' בעוד המילה: 'ידות' שנותרה עתה מיותרת נוצלה בלשון חז"ל שבמשנה לביטוי המיוחד שתי ידות בהוראת שני שלישים ”שתי ידות מלאחריו“ (משנה, מסכת מכות –פרק ג, משנה יג) ”שתי ידות“ (משנה, מסכת עירובין –פרק ח, משנה ב) ”שתי ידות“ (משנה, מסכת מכות –פרק ג, משנה יג) ”תני (שתי) ידות“ (בבלי, מסכת נדרים –דף ג, עמוד א) וכו', לפיכך תיבת: 'יד' המקראית צמצמה את הוראתה בלשון חז"ל מחלק כלשהו לחלק אחד מכל שלושה ר"ל החל מלשון משנה שתי ידות הן שני-שליש