Movatterモバイル変換

מריר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מריר
הגייה^*	marir
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	מ־ר־ר
דרך תצורה	משקל קָטִיל
נטיות	נ׳ מְרִירָה; ר׳ מְרִירִים; נ"ר מְרִירוֹת

עברית חדשה סוג שלטעם,מר במידה מועטה.
- ”בוקר, בפתוח הזקן את צרורו הדל, יוציא פת-דורה קטנה הנחתכת כגבינה, ימרחנה בשמן-זיתמריר ויתבלנה בבצל ירוק [...].“ (בפרדס, מאת אסתר ראב, בפרויקט בן יהודה)
לשון ימי הבינייםעָצֵב, קוֹדֵר; כָּעוּס, רוֹגֵז.
- ”ומה אבל. דאבילות חדתא ולבומריר על מתו. חייב להניח תפילין.“ (תשובות, תורתן של ראשונים, מאתששנא גאון בר' תחליפא, תאריך פטירת המחבר 689,באתר מאגרים)
- ”הוא מתח על פניו חיוךמריר. “זה לא עובר כך, חיים כאלה, משלמים בעד זה אחר־כך; כן, משלמים בעד זה.”“ (דגל הדיו, מאתנתן שחם, בפרויקט בן יהודה)
- הוא אדםמריר בכללי, לא נעים לשהות בקרבתו.
לשון המקרא סבל, מצוקה.
- ”יִגְאָלֻהוּ חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת תִּשְׁכָּן עָלָיו עֲנָנָה יְבַעֲתֻהוּכִּמְרִירֵי יוֹם.“ (איוב ג,פסוק ה)