גיזרון

המילה מופיעה במקרא שלוש פעמים, פעם אחת בצורת חַשְׁמַלָה. כל המופעים נוגעים להתגלות האלוהים ועוקבים למילה "כעין". המשמעות המקראית המדויקת איננה ברורה, אך מוסכם על רוב החוקרים שמדובר בדבר־מה נוצץ. חלק מן הפירושים שהוצעו מבוססים על השוואה למילים אכדיות:ḫašmānu (אבן כחלחלה),ešmarū (זהב לבן),elmēšu (אבן יקרה הזוהרת באור צהוב).
בתרגום השבעים תורגמה המילה כ־electron)ἤλεκτρον), כנראה במשמעות תערובת כסף וזהב לבן, אך מאוחר יותר היא שימשה לתיאורענבר. השם electricity ניתן לצורת האנרגיה במאה השבע־עשרה (ראו בעניין זה האטימולוגיה באלקטרוניקה). בהשראת התגלגלות המילה בלעז חידש את המילה חַשְׁמַלָהיהודה לייב גורדון בשירו "שני יוסף בן שמעון": "הָאוֹר, הַחֹם, הַקִּיטוֹר, הַחַשְׁמַלָּה". בהערה לשיר כתב: "כוונתי להכוח הטבעי הנקרא עלעקטריציטעט, שכן תרגום היווני של חשמל הוא עלעקטרא". את המילה חַשְׁמַל ביקש גורדון לחדש לעניין אחר, אך החידוש נקלט בצורתו הנוכחית.

ויקימילון מופעל על ידיקרן ויקימדיה, המפעילה מספר מיזמים רב־לשוניים וחופשיים נוספים:

	ויקיפדיה אנציקלופדיה חופשית		ויקיציטוט מאגר ציטוטים חופשי		ויקיספר ספרי לימוד ומדריכים חופשיים		ויקיטקסט מסמכים וטקסטים חופשיים		ויקימדיה ישראל: עמותת ויקימדיה ישראל
	מטא־ויקי תיאום מיזמי קרן ויקימדיה		ויקישיתוף תמונות וקובצי מדיה חופשיים		ויקימינים זואולוגיה ומיון עולם החי		ויקימסע מדריך טיולים חופשי		ויקינתונים מאגר מידע חופשי