א ואלה המשפטים אשר תשים לפניהםב כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשבעת יצא לחפשי חנםג אם בגפו יבא בגפו יצא אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמוד אם אדניו יתן לו אשה וילדה לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניה והוא יצא בגפוה ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדני את אשתי ואת בני לא אצא חפשיו והגישו אדניו אל האלהים והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדניו את אזנו במרצע ועבדו לעלם   ז וכי ימכר איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדיםח אם רעה בעיני אדניה אשרלא [לו] יעדה והפדה לעם נכרי לא ימשל למכרה בבגדו בהט ואם לבנו ייעדנה כמשפט הבנות יעשה להי אם אחרת יקח לו שארה כסותה וענתה לא יגרעיא ואם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף   יב מכה איש ומת מות יומתיג ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה   יד וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות   טו ומכה אביו ואמו מות יומתטז וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת   יז ומקלל אביו ואמו מות יומת   יח וכי יריבן אנשים והכה איש את רעהו באבן או באגרף ולא ימות ונפל למשכביט אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה רק שבתו יתן ורפא ירפא   כ וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט ומת תחת ידו נקם ינקםכא אך אם יום או יומים יעמד לא יקם כי כספו הוא   כב וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון ענוש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן בפלליםכג ואם אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפשכד עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגלכה כויה תחת כויה פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה   כו וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו ושחתה לחפשי ישלחנו תחת עינו   כז ואם שן עבדו או שן אמתו יפיל לחפשי ישלחנו תחת שנו

כח וכי יגח שור את איש או את אשה ומת סקול יסקל השור ולא יאכל את בשרו ובעל השור נקיכט ואם שור נגח הוא מתמל שלשם והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית איש או אשה השור יסקל וגם בעליו יומתל אם כפר יושת עליו ונתן פדין נפשו ככל אשר יושת עליולא או בן יגח או בת יגח כמשפט הזה יעשה לולב אם עבד יגח השור או אמה כסף שלשים שקלים יתן לאדניו והשור יסקל   לג וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בר ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמורלד בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו   לה וכי יגף שור איש את שור רעהו ומת ומכרו את השור החי וחצו את כספו וגם את המת יחצוןלו או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשם ולא ישמרנו בעליו שלם ישלם שור תחת השור והמת יהיה לו   לז כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה

א וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם.ב כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם.ג אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ.ד אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה וְיָלְדָה לוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ וְהוּא יֵצֵא בְגַפּוֹ.ה וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי.ו וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם.   ז וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים.ח אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ אֲשֶׁרלא [לוֹ] יְעָדָהּ וְהֶפְדָּהּ לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ בְּבִגְדוֹ בָהּ.ט וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָּהּ.י אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע.יא וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף.   יב מַכֵּה אִישׁ וָמֵת מוֹת יוּמָת.יג וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה.   יד וְכִי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת.   טו וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת.טז וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ וְנִמְצָא בְיָדוֹ מוֹת יוּמָת.   יז וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת.   יח וְכִי יְרִיבֻן אֲנָשִׁים וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף וְלֹא יָמוּת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב.יט אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא.   כ וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ אוֹ אֶת אֲמָתוֹ בַּשֵּׁבֶט וּמֵת תַּחַת יָדוֹ נָקֹם יִנָּקֵם.כא אַךְ אִם יוֹם אוֹ יוֹמַיִם יַעֲמֹד לֹא יֻקַּם כִּי כַסְפּוֹ הוּא.   כב וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה וְנָתַן בִּפְלִלִים.כג וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ.כד עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן יָד תַּחַת יָד רֶגֶל תַּחַת רָגֶל.כה כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה פֶּצַע תַּחַת פָּצַע חַבּוּרָה תַּחַת חַבּוּרָה.   כו וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עֵין עַבְדּוֹ אוֹ אֶת עֵין אֲמָתוֹ וְשִׁחֲתָהּ לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת עֵינוֹ.   כז וְאִם שֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ שֵׁן אֲמָתוֹ יַפִּיל לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת שִׁנּוֹ.

כח וְכִי יִגַּח שׁוֹר אֶת אִישׁ אוֹ אֶת אִשָּׁה וָמֵת סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי.כט וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת.ל אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר יוּשַׁת עָלָיו.לא אוֹ בֵן יִגָּח אוֹ בַת יִגָּח כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה יֵעָשֶׂה לּוֹ.לב אִם עֶבֶד יִגַּח הַשּׁוֹר אוֹ אָמָה כֶּסֶף שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים יִתֵּן לַאדֹנָיו וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל.   לג וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר וְלֹא יְכַסֶּנּוּ וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר.לד בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ.   לה וְכִי יִגֹּף שׁוֹר אִישׁ אֶת שׁוֹר רֵעֵהוּ וָמֵת וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן.לו אוֹ נוֹדַע כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם שׁוֹר תַּחַת הַשּׁוֹר וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ.   לז כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה.

א וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם:
ב כִּי תִקְנֶהעֶבֶד עִבְרִי איש מבני ישראל שנתפס בגניבה ואין לו כסף לשלם, או שמכר את עצמו לעבדות מרוב עוני - שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד, וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁיחִנָּם מבלי לשלם לאדונו כסף.ג אִםבְּגַפּוֹ ללא אישה יָבֹא - בְּגַפּוֹ יֵצֵא, אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא - וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ.ד אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹאִשָּׁה שפחה כנענית וְיָלְדָה לוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת - הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ, וְהוּא יֵצֵא בְגַפּוֹ.ה וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד: "אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי, אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי - לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי".ו וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶלהָאֱלֹהִים השופטים בבית הדין, לאישור הדבר, ולאחר מכן: וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶלהַמְּזוּזָה אחת הקורות הזקופות בצידי הפתח,וְרָצַע ינקב אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹלְעֹלָם עד היובל (ויקרא כה מ).{ס}

ז וְכִי יִמְכֹּראִישׁ שנהיה עני מאוד אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה, לֹא תֵצֵאכְּצֵאת הָעֲבָדִים כפי שמשתחררים עבדים רגילים,בשן ועין (כאשר נפצעת אחת מעיניה או אחת משיניה או איבר אחר שלא מחלים מעצמו). ראה להלן פסוק כו (ולפי חז"ל גם עבד עברי לא יוצא בשן ועין). והמשמעות היא שאם פגע בה בעליה הוא חייב לפצות אותה כפי שמפצים בן חורין.ח אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ אֲשֶׁר(לא)לו לאדוניהיְעָדָהּ תיכנן לשאת אותה לאישה -וְהֶפְדָּהּ הוא חייב לעזור לה להיפדות (אם היא מעוניינת לשוב לביתה ומוכנה לשלם את מחיר עבודתה שנשארה חייבת לו). לְעַם נָכְרִילֹא יִמְשֹׁל אין לו ממשלה, רשות לְמָכְרָהּבְּבִגְדוֹ בָהּ כאשר בגד בה בכך שלא נשא אותה לאישה.ט וְאִםלִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה תיכנן שהבן שלו יישא אותה (והוא הדין גם אם האב נושא אותה), כְּמִשְׁפַּטהַבָּנוֹת בנות החוריןיַעֲשֶׂה לָּהּ והמשפט הוא::י אִםאַחֶרֶת בנוסף לה יִקַּח לוֹ -שְׁאֵרָהּ מזונותיה,כְּסוּתָהּ בגדיהוְעֹנָתָהּ זמנה, להיות איתה כדרך איש ואשתו לֹא יִגְרָע.יא וְאִםשְׁלָשׁ אֵלֶּה לא יעדה לו, ולא לבנו, ולא עזר לפדות אותה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ - וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף.{ס}

יב מַכֵּה אִישׁ וָמֵת - מוֹת יוּמָת.יג וַאֲשֶׁר לֹאצָדָה התכוון, וְהָאֱלֹהִיםאִנָּה זימן, והוא שוגג לְיָדוֹ - וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם אֲשֶׁר יָנוּסשָׁמָּה לאחת מערי המקלט (כדי שלא יהרוג אותו גואל הדם).{ס}

יד וְכִי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה -מֵעִם מִזְבְּחִי אפילו ברחואחז בקרנות המזבח, שבדומה לעיר מקלט מגן על רוצחים בשגגה (ר'ברמב"ם) תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת.{ס}

טו וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ - מוֹת יוּמָת.{ס}

טזוְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ החוטף איש כדי למכור אותווְנִמְצָא בְיָדוֹ ואפילו עוד לא הספיק למכור - מוֹת יוּמָת.{ס}

יז וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ - מוֹת יוּמָת.{ס}

יח וְכִי יְרִיבֻן אֲנָשִׁים, וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף, וְלֹא יָמוּת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב.יט אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץעַל מִשְׁעַנְתּוֹ כאשר הוא נשען על מקלו, למרות שהוא פצוע קשה - -וְנִקָּה הַמַּכֶּה יהיה פטור מעונש מוות. רַקשִׁבְתּוֹ דמי אבטלתו מעבודה יִתֵּןוְרַפֹּא יְרַפֵּא ודמי רפואתו.{ס}

כ וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ אוֹ אֶת אֲמָתוֹבַּשֵּׁבֶט במקל (ומדובר כאן על עבד שאינו עברי) וּמֵת תַּחַת יָדוֹ -נָקֹם יִנָּקֵם תהיה נקמה על הריגת העבד, כלומר בעליו יומת כרוצח.כא אַךְ אִם יוֹם אוֹ יוֹמַיִםיַעֲמֹד נשאר חי, ורק כעבור יום-יומיים מת - לֹא יֻקַּם כִּיכַסְפּוֹ רכושו, ולכן מותר היה להכותו מעט הוּא.{ס}

כב וְכִייִנָּצוּ יריבו ויכו זה את זה אֲנָשִׁיםוְנָגְפוּ ויכו או ידחפו אִשָּׁה הָרָהוְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ ובגלל המכה נפגע העובר והיא הפילה וְלֹא יִהְיֶהאָסוֹן האישה לא מתה (למרות שהעובר מת) - עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ כַּאֲשֶׁריָשִׁית עָלָיו ישים עליו, יתבע ממנו בַּעַל הָאִשָּׁהוְנָתַן בִּפְלִלִים ישלם המזיק ממון לפי החלטת הדיינים.כג וְאִםאָסוֹן האישה מתה, למרות שלא התכוון להכות אותה יִהְיֶה - וְנָתַתָּהנֶפֶשׁ תשלום דמי נפשה, כמו בפסוק הבא (אם כי יש גם דעה בחז"ל שחייב מיתה מדין "נתכוין להרוג את זה והרג את זה") תַּחַת נָפֶשׁ.כדעַיִן חז"ל מסבירים שעליו לשלם ערך של עין (ראה במאמרעין תחת עין) תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן, יָד תַּחַת יָד, רֶגֶל תַּחַת רָגֶל.כה כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה, פֶּצַע תַּחַת פָּצַע, חַבּוּרָה תַּחַת חַבּוּרָה.{ס}

כו וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עֵין עַבְדּוֹ אוֹ אֶת עֵין אֲמָתוֹ, וְשִׁחֲתָהּ - לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַתעֵינוֹ כקנס על שפגע בעבדו (וכן לגבי כל איבר שהנזק בו בלתי הפיך).כז וְאִם שֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ שֵׁן אֲמָתוֹ יַפִּיל - לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת שִׁנּוֹ.{פ}

כח וְכִי יִגַּח שׁוֹר אֶת אִישׁ אוֹ אֶת אִשָּׁה וָמֵת - סָקוֹל יִסָּקֵלהַשּׁוֹר בהתאם לנאמר בבראשית ט ה: "וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ,מִיַּד כָּל חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ, וּמִיַּד הָאָדָם", וראה סקירת דעות הפרשנים בויקיפדיה וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ, וּבַעַל הַשּׁוֹרנָקִי מעונש ומתשלומים (שהרי הוא לא היה אשם, כי השור שלו היה "תם", רגיל, שלא מצריך שמירה מיוחדת).כט וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁםוְהוּעַד בִּבְעָלָיו התרו בבעל השור בבית דין על כך שהשור שלו מסוכן (גם אם בנגיחות מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם הוא לא הרג) וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ, וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה - הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם בְּעָלָיויוּמָת ראוי לעונש מוות בידי שמיים (ובחינת בין הדין - צריך לשלם, כפי שכתוב בפסוק הבא).לאִם כאשר (בית דין צריך לחייב את הבעלים לשלם כופר נפשו) כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו - וְנָתַןפִּדְיֹן נַפְשׁוֹ בעל השור יפדה את נפשו בכך שישלם את שווי המומת כְּכֹל אֲשֶׁר יוּשַׁת עָלָיו.לא אוֹ בֵן יִגָּח, אוֹ בַת יִגָּח - כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה יֵעָשֶׂה לּוֹ.לב אִם עֶבֶד יִגַּח הַשּׁוֹר, אוֹ אָמָה -כֶּסֶף שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים בבן חורין בית הדין מחליט את הסכום, ובעבדים הסכום הוא קבוע יִתֵּן לַאדֹנָיו וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל.{ס}

לג וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר, אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר וְלֹא יְכַסֶּנּוּ, וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר.לד בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם, כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו, וְהַמֵּת יִהְיֶהלּוֹ לבעליו של השור שמת, וחופר הבור ישלם לו את הפסדו (ההפרש בין שווי בהמה חיה לשווי בהמה מתה).{ס}

לה וְכִי יִגֹּף שׁוֹר אִישׁ אֶת שׁוֹר רֵעֵהוּ וָמֵת - וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ וְגַםאֶת הַמֵּת הכסף ממכירת גופת השור המת (וכך לשניהם יש נזק שווה כתוצאה מהנגיחה) יֶחֱצוּן.לו אוֹ נוֹדַע כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו - שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם שׁוֹר תַּחַת הַשּׁוֹר, וְהַמֵּת יִהְיֶהלּוֹ לניזק, והתשלום על ההפרש, כמו לגבי בור (לעיל פסוק לד).{ס}

לז כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה, וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ -חֲמִשָּׁה פי 5 משווי הגניבה. אם הגניבה עדיין אצלו משלם רק כפל (כב, ג), כי כאן הוא ניסה להעלים את הראיות, ומכיוון שיותר קשה לתפוס גנב כזה מחמירים בעונש בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר, וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה.