 | ישלשכתב ערך זה. הסיבה היא:תרגמת. | |
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | ||
| ישלשכתב ערך זה. הסיבה היא:תרגמת. | |
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
 | ||||
| סינגל בביצועהביטלס | ||||
| מתוך האלבוםLet It Be | ||||
| יצא לאור | 11 במאי1970 | |||
|---|---|---|---|---|
| תאריך הקלטה | 26 בינואר1969,1 באפריל1970 | |||
| מקום הקלטה | Apple ואולפני אבי רוד,לונדון | |||
| סוגה | רוק,פופ | |||
| שפה | אנגלית | |||
| בי-סייד | For You Blue | |||
| אורך | 3:40 | |||
| חברת תקליטים | אפל רקורדס | |||
| כתיבה | לנון-מקרטני | |||
| לחן | ג'ון לנון,פול מקרטני | |||
| הפקה | פיל ספקטור | |||
| ||||
  | ||||
"The Long And Winding Road" (בעברית: "הדרך הארוכה והמתפתלת") הוא שיר שללהקת הרוק הבריטיתהביטלס מתוך אלבומם האחרון, "Let It Be" שיצא לאור ב-1970. השיר נכתב על ידיפול מקרטני והקרדיט ניתן ללנון-מקרטני. עם הוצאתו כסינגל במאי 1970, חודש לאחרפירוק הביטלס, הוא הפך ללהיט ה-20 והאחרון של הלהקה במצעדבילבורד הוט 100 בארצות הברית.
ההקלטה העיקרית של השיר התקיימה בינואר1969 והציגהעיבוד מוזיקלי דליל. כאשר הכין את ההקלטות הללו לקראת יציאתן באפריל 1970, המפיקפיל ספקטור הוסיף תזמורות ומקהלות. השינויים של ספקטור הכעיסו את מקרטני עד כדי כך שכאשר האחרון התייחס בבג"ץ הבריטי בהתפרקותם של הביטלס, הוא ציין את הטיפול ב-"The Long And Winding Road" כאחת משש סיבות להתפרקות הביטלס. ספקטור, מצדו, טען כי מקרטני צבוע, מפני שזאת הגרסה שבה הוא משתמש בהופעות עד היום.
ב-17 בנובמבר2003 יצא האלבום "Let It Be... Naked", אלבום הכולל גרסאות מינימליסטיות יותר של שירי "Let It Be". הגרסה של "The Long And Winding Road", שמופיעה גם בסרט "Let It Be", אינה כוללת את התוספות של ספקטור, ובמקומם ישגיטרה שלג'ורג' האריסון, ואורגן שלבילי פרסטון שלא נכללו בגרסה המקורית. בנוסף, הגרסה מהאלבום המקורי נכללה באנתולוגיה של הביטלס, אך בלי התוספות של ספקטור.
בשנת2011 דירג הרולינג סטון את השיר במקום 90 ברשימת 100 שירי הביטלס הגדולים ביותר.
פול מקרטני אמר שהוא הגיע עם הביטוי "The Long and Winding Road" במהלך אחד מביקוריו הראשונים בחוות היי פארק, לידקמפבלטאון, בסקוטלנד, אותה רכש ביוני 1966. הביטוי נכתב בהשראת מראה דרך "הנמתחת אל הגבעות" בסביבה ההררית המרוחקת של אגמים והרים רחוקים. הוא כתב את השיר בחוותו בשנת 1968, בהשראת המתח הגובר בקרב הביטלס. בהתבסס על הערות אחרות של מקרטני, כותב הסופר הווארד סונס, ניתן לראות את המילים כמבטאות את ייסוריו על כיוון חייו האישיים, כמו גם מבט נוסטלגי לאחור על ההיסטוריה של הביטלס. מקרטני סיפר: "פשוט התיישבתי ליד הפסנתר שלי בסקוטלנד, התחלתי לנגן והמצאתי את השיר הזה, דמיינתי שהוא הולך להיעשות על ידי מישהו כמוריי צ'ארלס. תמיד מצאתי השראה ביופי הרגוע של סקוטלנד ושוב זה הוכיח את המקום שבו מצאתי השראה".
כשחזר ללונדון, הקליט מקרטני גרסת דמו של "The Long and Winding Road" במהלך אחת ההקלטות שלThe Beatles. מאוחר יותר, הוא הציע את השיר לטום ג'ונס בתנאי שהזמר ישחרר אותו כסינגל הבא שלו. למיטב זיכרונו של ג'ונס, הוא נאלץ לדחות את השיר מכיוון שחברת התקליטים שלו עמדה להוציא את "Without Love" כסינגל.
מקרטני ניגן לראשונה את "The Long and Winding Road" ב-7 בינואר 1969 במהלך החזרות המצולמות של הביטלס באולפני טוויקנהאם. לאחר שנטשו את המחשבות לחזור להופעות פומביות, ובמקום זאת החליטו להפיק אלבום חדש, הקליטה הלהקה מספר טייקים של השיר באולפני אפל במרכז לונדון ב-26 בינואר ושוב ב-31 בינואר. ההרכב היה: מקרטני בשירה ובפסנתר,ג'ון לנון בגיטרה בס בעלת שישה מיתרים,ג'ורג' האריסון בגיטרה חשמלית,רינגו סטאר בתופים והקלידן האורחבילי פרסטון בפסנתר חשמלי. לנון, שרק לעיתים רחוקות ניגן בס, עשה מספר טעויות בהקלטה.
כפי שניתן לראות בסרט התיעודיGet Back, לאחר סשן ההקלטות ב-26 בינואר, הלהקה דנה באפשרות להוסיף ליווי תזמורתי לשיר. "הדרך היחידה שאי פעם שמעתי את זה בראש שלי", אמר מקרטני, "היא כמו הלהקה שלריי צ'ארלס... תכננו לעשות את זה בכל זאת בשביל כמה נאמברס, רק כדי שיהיה לנו קצתפליז וקצתמיתרים". ג'ורג' האריסון תמך ברעיון של ליוויכלי נשיפה: "זה יהיה נחמד אם כמה כלי נשיפה פשוט יעשו את עניין האקורדים הקיימים, ופשוט יחזיקו תווים".
במאי 1969,גלין ג'ונס, שהתבקש על ידי הביטלס להלחין ולהפיק את האלבום "Get Back" מהסשנים, בחר את ההקלטה מ-26 בינואר. הטייק מ-31 בינואר, שכלל מילים מעט שונות והוקלט עם ג'ונס בתפקיד מפיק לא רשמי, שומש בסרט, שנקרא לאחר מכןLet It Be.
בתחילת 1970 ביקשו לנון והאריסון ממנהל הביטלס,אלן קליין, למסור את הקלטות ינואר 1969 למפיק האמריקאיפיל ספקטור, בתקווה להציל אלבום שילווה את הסרט התיעודי Let It Be. מקרטני התנכר לחבריו ללהקה באותה תקופה, בשל התנגדותו למינויו של קליין למנהל הלהקה. כמה שבועות חלפו עד שמקרטני השיב להודעות שבהן אישר שספקטור יתחיל לעבוד על ההקלטות. ספקטור בחר לחזור לאותה הקלטה מ-26 בינואר של "The Long and Winding Road".
ספקטור ערך שינויים שונים בשירים. העריכות הדרמטיות ביותר שלו התרחשו ב-1 באפריל 1970, סשן ההקלטות האחרון של הביטלס, כאשר הוסיףאוברדאב תזמורתי לשירים "The Long and Winding Road", "Across the Universe" ו-"I Me Mine" באולפני EMI. החבר היחיד בביטלס שנכח במקום היה סטאר, שניגן בתופים עם נגני הסשן כדי ליצור את "קיר הצלילים" האופייני של ספקטור. ספקטור, שכבר נודע בהתנהגותו האקסצנטרית באולפן, היה במצב רוח מוזר באותו יום, לדברימהנדס האיזון פיטר בון: "הוא רצה הד-טייפ על כל דבר, הוא היה צריך לקחת כדור אחר כל חצי שעה ושומר הראש שלו היה איתו כל הזמן. הוא היה על סף זריקה מתנדנדת, ואמר 'אני רוצה לשמוע את זה, אני רוצה לשמוע את זה. אני חייב את זה, אני חייב את זה'". התזמורת התרגזה כל כך מהתנהגותו של ספקטור, עד כדי כך שהנגנים סירבו להמשיך לנגן. בשלב מסוים, בון עזב לביתו, מה שאילץ את ספקטור להתקשר אליו ולשכנע אותו לחזור לאחר שסטאר אמר לספקטור להירגע.
ספקטור הצליח בכל זאת באוברדאב של "The Long and Winding Road", תוך שימוש בשמונהכינורות, ארבעויולות, ארבעהצ'לו, שלושחצוצרות, שלושהטרומבונים, שתיגיטרות ומקהלה של ארבע עשרה נשים. התזמורת הולחנה ונוצחה על ידי ריצ'רד יוסון,מעבד לונדוני צעיר שעבד עם אמניאפלמרי הופקין וג'יימס טיילור. הטיפול התזמורתי העשיר הזה עמד בניגוד מוחלט לכוונותיהם המוצהרות של הביטלס להקלטה "אמיתית" כשהחלו לעבוד על Get Back.
ב-2 באפריל, ספקטור שלח לכל אחד מהביטלס דיסק אצטט (Acetate) של האלבום שהושלם עם פתק שבו נכתב: "אם יש משהו שאתה רוצה לעשות לאלבום, תודיע לי ואשמח לעזור... אם אתה רוצה, אנא התקשר אליי לגבי כל דבר שקשור לאלבום הערב". כל ארבעת חברי הלהקה, כולל מקרטני, שלחו לספקטורמברק ובו נתנו את אישורם.
השיר יצא באלבוםLet It Be ב-8 במאי 1970. ב-11 במאי, שבעה ימים לפני יציאת האלבום בצפון אמריקה, אפל הוציאה את "The Long and Winding Road" כסינגל בארצות הברית עם "For You Blue" כבי-סייד. הסינגל יצא במספר מדינות באירופה, אך לא בבריטניה. בהקשר של החדשות על הפירוק הביטלס, השיר לכד את העצב שחשו מאזינים רבים.
הביטלס
מוזיקאים נוספים
| ארגון | שם | מיקום |
|---|---|---|
| כאן 88 | מצעד שירי הביטלס של כאן 88 | 31[1] |
.svg){kind=logo}
מידע על היצירה"The Long and Winding Road" באתרמיוזיק בריינז
מידע על הקומפוזיציה"The Long and Winding Road" באתרAllMusic| הביטלס | ||
|---|---|---|
| ג'ון לנון •פול מקרטני •ג'ורג' האריסון •רינגו סטאר | ||
| פיט בסט •סטיוארט סאטקליף | ||
| אלבומי אולפן | Please Please Me (1963) •With the beatles (1963) •A Hard Day's Night (1964) •Beatles for Sale (1964) •!Help (1965) •Rubber Soul (1965) •Revolver (1966) •Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band (1967) •Magical Mystery Tour (1967) •The Beatles (1968) •Yellow Submarine (1969) •Abbey Road (1969) •Let It Be (1970) | |
| סרטים | A Hard Day's Night (1964) •!Help (1965) •Magical Mystery Tour (1967) •Yellow Submarine (1968) •Let It Be (1970) •The Beatles: Get Back (2021) | |
| הנהלה | אלן ויליאמס •בריאן אפשטיין •אלן קליין •אפל רקורדס | |
| הפקה | ג'ורג' מרטין •ג'ף אמריק •פיל ספקטור •נורמן סמית' •אלן פרסונס •אולפני אבי רוד | |
| ערכים נוספים | ||
| The Quarrymen •ביטלמניה •ריצ'רד לסטר •תאוריית הקשר על מותו של פול מקרטני •מסע הקסם המסתורי •קלאוס פורמן •יוקו אונו •אנתולוגיה •רצח ג'ון לנון •LOVE •פיליפ נורמן •סיד ברנשטיין •החיפושית החמישית •הופעת הביטלס על הגג •פירוק הביטלס | ||
| דיסקוגרפיה של הביטלס •שירי הביטלס | ||