 | ||||||
| אלבום אולפן מאתהביטלס | ||||||
| יצא לאור | 3 בדצמבר1965 | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| הוקלט | 17 ביוני –12 באוקטובר1965 | |||||
| מקום הקלטה | אולפני EMI | |||||
| סוגה | רוק,פולק רוק | |||||
| שפה | אנגלית | |||||
| אורך | 35:32 | |||||
| חברת תקליטים | קפיטול,פרלופון,EMI | |||||
| הפקה | ג'ורג' מרטין | |||||
| ||||||
"Rubber Soul" (בתרגום: "נשמת גומי", משחק מילים עם rubber sole, סוליית גומי) הואאלבום האולפן השישי שללהקתהביטלס. האלבום יצא לאור בדצמבר1965. הוא הופק בידיג'ורג' מרטין, והוקלט בארבעה חודשים בלבד, כדי להספיק לשווקו בחג המולד. האלבום מהווה את אחת מנקודות המפנה של הלהקה ממוזיקתרוק אנד רול למוזיקתרוק אומנותית, והראשון של הלהקה שמשלב סגנוןפולק רוק. האלבום הוא האחרון שהביטלס הופיעו עם שיריו, עד להופעה הסופית על גג משרדי חברתם “Apple Corps”, והוא היה הישג אמנותי חשוב ביותר ללהקה, והפך להצלחה שיווקית. ב־2003 דורג האלבום במקום החמישי ברשימת500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים במגזיןרולינג סטון.
האלבום ציין נקודת מפנה בתחומי הצליל וההפקה המוזיקלית. לדברי המוזיקולוגיםוילפריד מלרס[1] ויוסי מר־חיים, הוא סימל שהאלבום מהווה נקודת מעבר בין הרוק אנד רול, ששימש בעיקר מוזיקה לריקודים, לרוק האמנותי, העמוק והמורכב יותר. בשלב זה אפשרה חברתEMI לביטלס ולג'ורג' מרטין שימוש חופשי באולפן מספר 2 באולפני אבי רוד, כך שניתנה להם יד חופשית להתנסות בעבודה רצופת ניסויים באולפן. כמו כן כל שירי התקליט הוקלטו בטייפ ארבעה ערוצים, המאפשר עושר צלילי ויצירתי רחב בהרבה מטייפ שני הערוצים שהיה מקובל באותה תקופה. נוסף על כך כמה שירים הוקלטו על שני טייפים של ארבעה ערוצים ושולבו יחד במיקס הסופי. הדבר הוביל לקפיצת מדרגה בצליל, גם של הלהקה וגם של עולם המוזיקה הקלה בכלל. התקליט כולל כמה מהתופעות החלוציות בתחום. כך למשל, בשירNorwegian Wood מופיע לראשונהסיטאר בשיר רוק (ניגן בוג'ורג' האריסון). בשיר Think for Yourself מופיע לראשונה בס פאז (גיטרה בס עםדיסטורשן). השירים Michelle, In My Life ו־Girl מכילים התייחסות חלוצית למוזיקה קלאסית הן בהיבטי התזמור והמבנה (Michelle) והן במעברים קלאסיים ממש (סולו הפסנתר הבארוקי ב־In My Life). בתקליט אף טמונים הזרעים הראשונים למוזיקה הפסיכדלית. ניצנים אלו להתפתחויות מוזיקליות ורב־גוניות מוזיקליות המשיכו ללוות מכאן והלאה את עבודת הלהקה, כאשר חבריה התנסו יותר ויותר בסגנונות מוזיקליים, צלילים ורעיונות חדשים.
סיבה נוספת לסגנונו של האלבום הייתה נכונותם של הביטלס להוציא שירים שלא בהכרח יתאימו להופעה חיה. הואיל וכך רק שני שירים מתוך האלבום, Nowhere Man ו־If I Needed Someone, בוצעו בהופעות של הלהקה. If I Needed Someone היה השיר הראשון והיחיד של ג'ורג' האריסון שביצעה הלהקה בהופעות.
שם האלבום הואמשחק מילים: הוא נשמע כמו הצירוף rubber sole, שפירושו באנגלית הוא "סוליית גומי".[2]פול מקרטני הסביר כי קיבל את הרעיון לשם כשקרא על נגןבלוז אמריקאי שאמר כיהרולינג סטונז וסולנםמיק ג'אגר טובים, אבל כינה את המוזיקה שלהם סול (מוזיקת נשמה) מפלסטיק. באחת ההקלטות של השיר I'm Down ביוני 1965 נשמע מקרטני, אחרי שסיים לשיר, אומר את המשפט "Plastic soul, man, plastic soul".[3] שם האלבום אינו נזכר בשירים הכלולים בו, ובפעם הראשונה שמה של הלהקה לא נכתב על צידה הקדמי של העטיפה.[4]
עד אלבום זה נכתבו שירי הלהקה במסורת הרוק אנד רול הקלאסי, והיו בדרך כלל שירי אהבה פשוטים. באלבום זה הופיעו לראשונה שירים על מערכות יחסים מורכבות יותר מאשר "בחור פוגש בחורה", החל בבלדה Norwegian Wood, המספרת על פגישה לילית עם בחורה מוזרה, וכלה בשירGirl, המספר על אהבה לבחורה הגורמת לבחור רק נזק וכאב. נוסף לכך האלבום מכיל לראשונה שיר פסיכדלי פילוסופי – Nowhere Man.
Rubber Soul זכה להצלחה מסחרית. האלבום שהה במשך 42 שבועות במצעד הלהיטים הבריטי למִן11 בדצמבר 1965, ובחג המולד הוא החליף את!Help, אלבומה הקודם של הלהקה, בראש טבלאות הלהיטים, עמדה שבה החזיק במשך שמונה שבועות. באלבום היה גלום זינוק אומנותי משמעותי של הלהקה, ולעיתים קרובות מציינים אותו מבקרים – כשם שעשו חברי הלהקה – כנקודה שבה סאונד המרזיביט שאפיין את הביטלס בתחילת דרכם החל להשתנות לסאונד הפופ/רוק המתוחכם שאפיין את הלהקה בהמשך דרכה. עם זאת, בקרב המעריצים התעורר חשש כבד לכיוונה המוזיקלי הלהקה בגלל שונותו של האלבום. זמן מה לאחר צאתו של Rubber Soul, אמרג'ון לנון שזה היה האלבום הראשון של הביטלס שתוך כדי הקלטתו שלו הייתה ללהקה שליטה אמנותית מוחלטת, וגם מספיק זמן אולפן כדי לפתח ולשכלל סגנונות סאונד חדשים.
וילפריד מלרס מצביע[דרוש מקור] על כך שהעובדה שבעיצומם של ימי ההופעות האינטנסיביות ותופעות הביטלמניה המטרידות הצליחו חברי הביטלס לא רק לשרוד, אלא אף לבצע קפיצת מדרגה אמנותית של ממש – מצביעה על הכישרון האדיר, בעיקר של לנון ומקרטני, ועל האופי החזק של הלהקה בשלב זה. מנגד, התקופה גם סייעה לביטלס להגיע להישגם פורץ הדרך. הניסיון ואהבת הקהל בהופעות והלגיטימציה הממסדית הקנו לחברי הלהקה ולמנהליה את הביטחון הדרוש למהלך ניסיוני.
Rubber Soul מצוין לעיתים קרובות כאחד האלבומים הגדולים ביותר בהיסטוריה שלמוזיקת הרוק. בשנת1988 דירגו אותו קוראי המגזין Q במקום ה־40 ברשימת האלבומים הטובים ביותר של כל הזמנים, וב־2000 הציב אותו המגזין במקום השני ברשימת 100 האלבומים הבריטיים הגדולים ביותר אי פעם. בשנת2001 דירג אותו הערוץVH1 במקום השישי ברשימה דומה. ב־2003 דורג האלבום במקום החמישי ברשימת 500 האלבומים הגדולים ביותר של כל הזמנים של המגזיןרולינג סטון, וב־2006 בחר בו המגזין Time כאחד ממאה האלבומים הבריטיים הטובים ביותר של כל הזמנים.
את כל השירים כתבוג'ון לנון ופול מקרטני, אלא אם כן צוין אחרת.
| רצועה | שירה מובילה | אורך |
| צד ראשון | ||
| 1.Drive My Car | פול מקרטני | 2:30 |
| 2.Norwegian Wood | ג'ון לנון | 2:05 |
| 3. You Won't See Me | פול מקרטני | 3:22 |
| 4.Nowhere Man | ג'ון לנון, פול מקרטני וג'ורג' האריסון | 2:44 |
| 5. Think for Yourself (ג'ורג' האריסון) | ג'ורג' האריסון | 2:19 |
| 6. The Word | ג'ון לנון, פול מקרטני וג'ורג' האריסון | 2:43 |
| 7.Michelle | פול מקרטני | 2:42 |
| צד שני | ||
| 1. What Goes On (לנון, מקרטני,ריצ'רד סטארקי) | רינגו סטאר | 2:50 |
| 2.Girl | ג'ון לנון | 2:33 |
| 3. I'm Looking Through You | פול מקרטני | 2:27 |
| 4.In My Life | ג'ון לנון | 2:27 |
| 5. Wait | ג'ון לנון ופול מקרטני | 2:16 |
| 6. If I Needed Someone (האריסון) | ג'ורג' האריסון | 2:23 |
| 7. Run for Your Life | ג'ון לנון | 2:18 |
הביטלס
מוזיקאים נוספים והפקה
השיר Norwegian Wood נתן את ההשראה לספר הפופולרייער נורווגי מאתהרוקי מורקמי, אך התרגום שגוי, שכן הביטלס התכוונו לעץ נורווגי (כלומר wood במשמעות של חומר גלם). האלבום Rubber Soul דרבן אתבריאן וילסון, מנהיגהביץ' בויז, ליצור את האלבוםPet Sounds.[2] וילסון העיד כמה פעמים שרצה ליצור משהו יותר טוב מ־Rubber Soul.
.svg){kind=logo}
מידע על האלבוםRubber Soul באתרMusicBrainz
מידע על האלבוםRubber Soul באתרAllMusic
האלבוםRubber Soul באתרDiscogs
האלבוםRubber Soul באתרספוטיפיי
האלבוםRubber Soul באתרYandex.Music(ברוסית)
בן שלו,הרשו לי להוציא את האוויר מהבלון: "ראבר סול" של הביטלס הוא לא אלבום מושלם, באתרהארץ, 27 בנובמבר 2015
| הביטלס | ||
|---|---|---|
| ג'ון לנון •פול מקרטני •ג'ורג' האריסון •רינגו סטאר | ||
| פיט בסט •סטיוארט סאטקליף •לנון-מקרטני | ||
| אלבומי אולפן | Please Please Me (1963) •With the beatles (1963) •A Hard Day's Night (1964) •Beatles for Sale (1964) •!Help (1965) •Rubber Soul (1965) •Revolver (1966) •Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band (1967) •Magical Mystery Tour (1967) •The Beatles (1968) •Yellow Submarine (1969) •Abbey Road (1969) •Let It Be (1970) | |
| סרטים | A Hard Day's Night (1964) •!Help (1965) •Magical Mystery Tour (1967) •Yellow Submarine (1968) •Let It Be (1970) •The Beatles: Get Back (2021) | |
| הנהלה | אלן ויליאמס •בריאן אפשטיין •אלן קליין •אפל רקורדס | |
| הפקה | ג'ורג' מרטין •ג'ף אמריק •פיל ספקטור •נורמן סמית' •אלן פרסונס •אולפני אבי רוד | |
| ערכים נוספים | ||
| The Quarrymen •ביטלמניה •ריצ'רד לסטר •תאוריית הקשר על מותו של פול מקרטני •מסע הקסם המסתורי •קלאוס פורמן •יוקו אונו •אנתולוגיה •רצח ג'ון לנון •LOVE •פיליפ נורמן •סיד ברנשטיין •החיפושית החמישית •הופעת הביטלס על הגג •פירוק הביטלס | ||
| דיסקוגרפיה של הביטלס •שירי הביטלס | ||
