ערך זה עוסק בתאגיד תקשורת. אם התכוונתם למועצת הרבנים של אמריקה, ראוהסתדרות הרבנים דאמריקה. | |
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 1919–1986 (כ־67 שנים) |
| חברת אם | Vantiva |
| חברות בנות |
|
| מיקום המטה | ניו יורק |
| ענפי תעשייה | אלקטרוניקה, תעשיית התקשורת |
| מוצרים עיקריים | RCA Photophone,מכשיר טלוויזיה,וידאודיסק,פונוגרף,RCA Studio II |
| www | |
  | |
RCA (ראשי תיבות:Radio Corporation of America - "תאגיד הרדיו של אמריקה") היהתאגיד אמריקאי ענק לתקשורת אלחוטית ואלקטרוניקה שחלש על תחומי התקשורת האלחוטית ובכללהשידורי ומקלטירדיו וטלוויזיה לצורכיבידור ולצרכים אחרים, כולל צבאיים (קשר,מכ"ם ועוד) והתקיים מ-1919 ועד1986. במשך עשרות שנים היהמונופול בתחומי תקשורת מסוימים, בתמיכתממשל ארצות הברית. ל-RCA היו שייכים רשת השידורNBC,חברתתקליטי RCA וחלק מאולפניRKO.
אחת המטרות שלמעצמות המרכז במערכת הצוללות במלחמת העולם הראשונה הייתה ניתוק קווי הטלגרף ביןארצות הברית לבריטניה. בכירים בצי ארצות הברית וצבא ארצות הברית הבינו שהקשר האלחוטי הוא מרכיב בעל חשיבותאסטרטגית מרכזית. אולם, תחנות האלחוט הוחזקו על ידי מספרחברות פרטיות ולא היו תחת שליטת הממשל של ארצות הברית, הגדולה שבהן,מרקוני חברת הטלגרף האלחוטי של אמריקה, הייתה בשליטה בריטית. ב-8 באפריל1919 נפגשו קפטן סטנפורד סי. הופר ואדמירל וו. ה. ג'י. באלארד מצי ארצות הברית עםאואן יאנג,מנכ"לג'נרל אלקטריק, והציעו לו להקים חברת תקשורת אלחוטית בבעלות אמריקאית, שבה יובטח לצי מונופול על תקשורת רדיו ארוכת טווח (במונחי שימוש בתדרים ותקנים). כך החלו מגעים שבסופם רכשה ג'נרל אלקטריק את השלוחה האמריקאית של חברת מרקוני ו-RCA נוצרה.
RCA הפכה לחברה ציבורית ב-17 באוקטובר1919. במסגרת RCA פעלו גםAT&T, שקיבלה מונופול על שירותיטלפון וטלגרף וחברת הפירות המאוחדת שקיבלהזיכיון לשימוש בפטנטים וסימנים רשומים של RCA באמריקה הדרומית. האדמירל באלארד קיבל ייצוג כנציג הצי במועצת המנהלים של RCA. ליו"ר החברה התמנה אואן יאנג ומנכ"לה היהדייוויד סארנוף.
סארנוף לא הסתפק בתחומי התקשורת מנקודה לנקודה אלא ביקש להתרחב לתחומי השידור ובפרט שידורי רדיו לצורכי בידור. ב-1923 החל הממשל הפדרלי לחקור עבירה על חוקיההגבלים העסקיים על ידי התאגיד המשותף, שאמנם היה לו מונופול בתחומי התקשורת מנקודה לנקודה אך לא בתחומי השידור. סארנוף הציע לפצל את זרועהשידור הציבורי מהתאגיד וכך נוצרה חברתNBC, רשת השידור הלאומית.
ב-1929 שיתף סארנוף פעולה עםג'וזף קנדי, הבעלים שלאולפן הקולנוע Film Booking Offices of America (FBO) ונציגי (Kith Albee Orpheum (KAO בהקמת חברתההפקהRKO. הוא תרם לחברה את הפטנט על טכנולוגיית RCA Photophone להקלטה, שידור והקרנה מסונכרנים שלפסקול ותמונה. למנהל החברה מונה ידידו,דייוויד או. סלזניק.
ב-1930 מונה סארנוף לנשיא RCA ו-NBC על ידי אואן יאנג שפנה לקריירה פוליטית. הממשל החל שוב בחקירת העבירות על חוקי ההגבלים העסקיים, אך סארנוף הצליח לשכנע ששבירת המונופול תגרום להתמוטטות שידורי הרדיו, בפרט בתקופתהשפל הגדול. הוא טען שתחרות תיצור ריבוי שלתקני שידור ושדווקא חברות קטנות לא יוכלו להתמודד עם האתגר. הממשל השתכנע ו-RCA הפכה לאימפריה עצמאית ששלטה הן בשוק השידור והן בשוק ייצור מכשירי הרדיו וריכזה בידיה את רוב הפטנטים בתחום. אולם חברות ווסטינגהאוז וג'נרל אלקטריק הוכרחו להתפצל מ-RCA ולהפוך לחברות עצמאיות מתחרות. עם זאת, RCA שלטה ללא עוררין בשוק ייצור ופיתוחשפופרות הריק, הרכיב המרכזי במכשירים האלקטרוניים של התקופה.
באותה שנה רכשה RCA אתחברת התקליטים והגרמופוניםויקטור טוקינג משין והפכה גם לשחקנית ראשית בתחומים אלה על ידי חברתתקליטי RCA (RCA-ויקטור). באמצעות רכישה זו זכתה RCA גם בזיכיון השימוש בסמלHis Master's Voice בצפון אמריקה ובאמריקה הדרומית.
ב-1933 נבנה בניין מטה החברה במרכז רוקפלר בניו יורק.
ב-1930 גייס סארנוף אתולדימיר זבוריקין מווסטינגהאוז על מנת להוביל את פיתוח תחום הטלוויזיה של RCA. לזבוריקין היו מספר פיתוחים בנושא כבר מ-1923 (המכשיר שלו נקרא "איקונוגרף"). עם זאת, המהנדספילו פרנסוורת', שהציג פתרון לטלוויזיה אלקטרונית ב-1928, קיבל מסארנוף ב-1931 הצעה למכור את הפטנט שלו ל-RCA תמורת 100,000 דולר, ולהפוך לעובד RCA. הוא סירב ומאוחר יותר הצטרף לחברתפילקו[1]. סארנוף הגיש תובענה למשרד האמריקאי לרישום פטנטים בטענה שיש לזקוף את הפטנט לטלוויזיה לזכותו של זבוריקין מ-RCA, שקדם לפרנסוורת' בפיתוח (אף שלא ביצע הדגמה מוצלחת שלו לפני שפרנסוורת' עשה כן). הדיונים נמשכו עד1934 ובסופם זכה פרנסוורת' להכרה בפטנט שלו, ערעורים הפכו את ההחלטה על פיה עוד מספר פעמים עד שנקבעה החלטה סופית שחייבה את סארנוף לשלם לפרנסוורת'תמלוגים על המצאתו[2].
בתערוכה העולמית של ניו יורק (1939) הציגה RCA לראשונה לציבור טלוויזיה אלקטרונית (מקלט ושידור), בו שודרהתבנית הבדיקה "ראש אינדיאני", כמו כן שידרה NBC את טקס הפתיחה של התערוכה ל-200 מקלטי RCA באזור ניו יורק. במלחמת העולם השנייה הוסב תחום הטלוויזיה לפיתוחמכ"ם, אולם מיד עם תום המלחמה החלה RCA למכור מכשירי טלוויזיה לשוק הביתי.
ב-1943 נפתחו נגד RCA שוב חקירות שלהממונה על ההגבלים העסקיים וועדת התקשורת הפדרלית (Federal Communications Commission - FCC) שהכריחו את RCA לפצל את NBC לשתי רשתות "כחולה" ו"אדומה" שיתחרו זו בזו. הרשת הכחולה הפכה ל-ABC, בעוד NBC האדומה נשארה לפעול תחת המותג NBC.
ב-1945 הציגהCBSטלוויזיה צבעונית לאישור ה-FCC. שיטת השידור של CBS לא נקלטה במכשירי RCA ולו הייתה מתקבלת, הייתה מחייבת את הצרכנים להיפטר ממכשירי הטלוויזיה של RCA שברשותם ולרכוש אחרים. סארנוף פעל בשתי חזיתות, מחד הוא ניסה לבלום החלטה לטובת CBS ב-FCC ומאידך האיץ במהנדסיו לפתח שיטת טלוויזיה צבעונית אלקטרונית עדיפה. למרות שב-1950 (לאחר שסארנוף הצליח לעכב את ההחלטה מספיק) אישרה ה-FCC את הטלוויזיה של CBS, בידי RCA היה כבר פתרון מתחרה עדיף (שהיה הבסיס לתקןNTSC). באותה עת הפך הסמל של RCA לצבוע בצבעי הקשת.
ציוד הצילום וההקלטה של RCA בתחום הטלוויזיה בצבע הפך גם הוא לסטנדרט ואף רשתות שידור מתחרות ל-NBC השתמשו בציוד של RCA (כגון מצלמות TK-42).
בשנת1975 החלו שיגורי לווייני תקשורת מסדרהSatcom שנבנו על ידי חטיבה של RCA ונוהלו על ידי יחידה אחרת של RCA. תחום זה נמכר בהמשך לגנרל אלקטריק.
RCA הייתה בשנות ה-50 לאחת משמונה חלוצות המחשוב יחד עםIBM,בורוז, CDC (קונטרול דאטה),ג'נרל אלקטריק,האניוול,NCR ויוניוואק. בשנות ה-60 פיתחה את סדרתהמחשבים המרכזיים 70, שהתחרתה בסדרתIBM System/360[3].מערכת ההפעלה של RCA, TSOS (Time Sharing Operating System), הייתה מערכת ההפעלה הראשונה של מחשב מרכזי שהציגהזיכרון וירטואלי.
נציגי RCA (יחד עם נציגי יבמ וסילבניה) היו שותפים לוועדה שגיבשה אתשפת התכנותCOBOL.
בין פיתוחי החברה ניתן למנות אתטכנולוגיית RCA Photophone להקלטה, שידור והקרנה מסונכרנים שלפסקול ותמונה בסרטים, אתזיהוי התווים אופטי, את מארק II סינתיסייזר, הסינתיסייזר הראשון הניתן לתכנות, אתמכשיר הקשר הנפוץמ.ק. 77 ועוד.
ב-1970, בן 79 פרש סארנוף ממשרת נשיא ויו"ר RCA, שהיה לאחד התאגידים הגדולים בעולם. בנו, רוברט, החליף אותו במשרת היו"ר. רוברט סארנוף הוביל את RCA לתחומים נוספים מלבד תחומי האלקטרוניקה המסורתיים שלה. כך רכשה RCA שליטה בחברות כגון חברתהשכרת הרכבהרץ, חברת בנקט למזון קפוא,הוצאת הספריםרנדום האוס, חברת גיבסון לכרטיסי ברכה ועוד.
למרות המשך הצטיינות במחקר ופיתוח בתחומי האלקטרוניקה, שהובילו את RCA גם לתחוםלווייני התקשורת, כניסתה לתחומי הצריכה הובילה לכשלונות כלכליים. גם רשתות השידור של הרדיו והטלוויזיה של NBC התדרדרו. ניסיונה לייצרוידאודיסק בראשיתשנות השמונים ולהכניסו כתקן נכשל כישלון חרוץ, בשל העדיפות שהציגה באותה עת שיטתVHS. כיוון ההשקעה הכושל עלה ל-RCA מאות מיליוני דולרים.
ב-1984 פינתה RCA את מתקנה הגדול והוותיק ביותר, חטיבת השידור, מהעירקמדן (ניו ג'רזי). 23 מתוך 25 מפעלי הייצור של RCA שכנו במתקן קמדן והיוו את אחד המעסיקים הגדולים של העיר (יחד עם מרקי קמפבל). המעבר נתפס כסמלי להתפוררותה של האימפריה של RCA והוביל גםנוסטלגיה שבמסגרתו נוצרה חברת התקליטים קמדן-RCA כהוצאה נוסטלגית של תקליטי RCA-ויקטור והקלטות רדיו של NBC.
ב-1986 רכשה ג'נרל אלקטריק את כל נכסיה של RCA. את תקליטי RCA מכרה לתאגיד המו"לות הגרמניברטלסמן, וכך נוצרה חברתBMG. את הזיכיון לייצורמוצרי צריכה ואת זכויות השימוש בלוגו RCA מכרה ג'נרל אלקטריק לחברת תומפסון הצרפתית.מעבדות המחקר והפיתוח הפכו לחברה עצמאית בשםתאגיד סארנוף (Sarnoff Corporation). ב-1988 שונה שמו של בניין RCA, בו שכן מטה החברה, לבניין ג'י אי.
אתר האינטרנט הרשמי של RCA(באנגלית)