באוקטובר2015 הכריזאילון מאסק יחד עם משקיעים נוספים על הקמת הארגון, בהשקעה של כמיליארד דולר.[2]
באפריל2016 פרסם הארגון בקוד פתוח פלטפורמה ללמידת חיזוק בשם "OpenAI Gym".[3] בדצמבר2016 פרסם הארגון את "Universe", פלטפורמה למדידה ואימון של בינה מלאכותית.[4][5]
ב-11 באוגוסט2017 ניצחבוט שנוצר על ידי הארגון שחקן מקצועי במשחק המחשבDota 2. לאחר ההדגמה הסבירהמנהל הטכני של החברה כי הבוט התאמן על ידי משחק נגד עצמו במשך שבועיים, וטען כי התוכנה הלומדת מהווה אבן דרך ביצירת מכונות המבצעות פעולות מורכבות "כמו בניתוח".[6][7]
בפברואר2018 התפטר מאסק מדירקטוריון החברה, לטענתו, בשל "ניגוד עניינים עתידי פוטנציאלי" עם פיתוח בינה מלאכותית של טסלה למכוניות בנהיגה עצמית. עם זאת, מאסק עדיין תורם לארגון.[8]
בשנת2019, הושקעו מיליארד דולר במיזם מטעם חברתמיקרוסופט.[9]
במאי2020 החברה הוציאה אתGPT-3, מודל שפהאוטו-רגרסיבי חדש.
בינואר2021 הוציאה את הגרסה הראשונה שלDALL-E, מערכת בינה מלאכותית המסוגלת לייצר תמונות דמיוניות ודימויים ויזואליים אך ורק על בסיס טקסט שהוזן על ידי המשתמש.[10]
בנובמבר2022 הוציאה OpenAI לציבור הרחב גרסה מוקדמת שלChatGPT, צ'טבוט מבוסס בינה מלאכותית אשר ניתן לתקשר עימו בצורה של שיחה.[11]
בנובמבר2023 הודח מנכ"ל החברהסם אלטמן בידי הדירקטוריון ללא התראה מוקדמת בשיחת ועידה.[12]מירה מוראטי, המנהלת הטכנולוגית, מונתה לתפקיד כמנכ"ל באופן זמני. לאחר חמישה ימים בוטלו הפיטורין, בשל איום של כמעט כל עובדי החברה להתפטר אם אלטמן לא יוחזר לתפקיד.[13]
בפברואר2024 הציגה החברה אתSora, מודל ליצירת סרטונים[14] על בסיספקודות טקסט.[15]
בפברואר 2024 השלימה Open AI גיוס הון לפי שווי של 80 מיליארד דולר – פי שלושה משוויה בשנה שלפני כן.[16]
ביוני 2024 הודיעה החברה כי הצליחה לזהות ולשבש חמישה מבצעי השפעה שהשתמשו במודלי הבינה המלאכותית הגנרטיבית (GenAI) שלה וניסו להשפיע על מהלכים פוליטיים במדינות שונות, וביניהם גם פעילות של חברה ישראלית בשם סטואיק (Stoic) שכוונה נגד קהלים בקנדה,ארצות הברית,ישראל,הודווגאנה.[17] באוקטובר2024 גייסה החברה 6.6 מיליארד דולר, לפי שווי של 157 מיליארד דולר.[18]
בשנת2025 הכריזה החברה על פיתוח שבב בינה מלאכותית עצמאי ראשון במטרה להפחית את תלותה ביצרנית השבביםאנבידיה. השבב, מתוכנן לייצור בטכנולוגיית 3 ננומטר של חברתTSMC הטייוואנית, צפוי להיכנס לשלב ייצור ראשוני בחציון ראשון של 2025 ולהיות מוכן לשימוש רחב עד שנת 2026.[19] במרץ 2025 גייסה החברה 40 מיליארד דולר, לפי שווי של 300 מיליארד דולר (לאחר הסבב גיוס). עם המשקיעים בסבב זה נמנות החברותסופטבנק ומיקרוסופט.[20] בספטמבר חתמה עםאנבידיה על הסכם השקעת הון הדדית, ועם אורקל על קבלת שירותי ענן בשווי של 300 מיליארד דולר במשך חמש שנים.[21] באוקטובר חתמה החברה על עסקה עםAMD, שבמסגרתה תינתן לה אופציות ל-10% ממניות AMD כתלות בפריסת מאיציAMD Instinct.[22] בדצמבר הודיעהדיסני על השקעה של מיליארד דולר בחברה והעניקה לה רישיון מוגבל לשימוש בדמויות שלה.[23]
החברה נוטה להתמקד בתחוםלמידת החיזוק – אלגוריתם למידת מכונה הלומד באמצעות אינטראקציה עם הסביבה שלו, ובאמצעות קבלת משוב בצורה של תגמול או עונש. החברה נחשבת למתחרה של חברתDeepMind.[24] עם המוצרים שפיתחה החברה נמנים:
ערך מורחב –DALL-E
DALL-E הוא כלי המבוסס עלרשת עצבית מלאכותית, היוצר תמונות מקוריות מתיאורים טקסטואליים. הכלי נחשף על ידי OpenAI בינואר 2021.[25] באפריל 2022 הכריזה החברה על DALL-E 2, גרסה משופרת של המוצר, אשר לעומת קודמתה מסוגלת לייצר תמונות ריאליסטיות, מפורטות יותר ובעלות רזולוציה גבוהה יותר.[26] ובאוקטובר 2023 יצא DALL-E 3, שהוטמעה לתוך ChatGPT (בגרסת התשלום) ולתוךMicrosoft Bing בחינם.[27]
ערך מורחב –ChatGPT
מוצר זה, שהושק לציבור הרחב בנובמבר 2022, הוא כלי בינה מלאכותית המספק ממשק שיחה המאפשר למשתמש לשאול שאלות ולקבל תשובות בשפה טבעית ובמהירות. ChatGPT הושק בנובמבר 2022 והגיע למיליון משתמשים בתוך 5 ימים בלבד מיום ההשקה.[28]
ערך מורחב –SearchGPT
Search GPT הוא אב-טיפוס של כלי חיפוש חדשני מבוסס בינה מלאכותית, שפותח על ידי OpenAI. הכלי משלב את מודל השפה GPT עם יכולות חיפוש מתקדמות, במטרה לספק תוצאות חיפוש מותאמות ומדויקות יותר. בניגוד למנועי חיפוש מסורתיים כמו גוגל לדוגמה, Search GPT מסוגל להבין את כוונות המשתמש ולהציע תובנות על סמך הקשר השאילתא. במקום להציג רשימה של קישורים לאתרי אינטרנט, המנוע מציג תשובות ישירות ומידע רלוונטי מהתוכן שבאתרים אלו, בשלב ראשוני המנוע יהיה זמין ל-10,000 משתמשי בטא שנרשמו ברשימת המתנה.[29][30]
OpenAI קודקס הוא צאצא של GPT-3, שבנוסף אומן על קוד שנלקח מ-54 מיליון מאגריGitHub (שירות פופולרי המאפשר למפתחים לאחסן את הפרויקטים שלהם).[31] במהלך 2021 הכריזה החברה כי הכלי ישמש כמנוע השלמה אוטומטית של קוד במסגרת המוצרGitHub Copilot (המציע למתכנת הצעות להשלמת הקוד תוך כדי תכנות).[32] לפי OpenAI, המודל מסוגל ליצור קוד תקין ביותר מתריסר שפות תכנות, ובצורה היעילה ביותר בשפתפייתון.[31]
OpenAI מיקרוסקופ הוא כלי ויזואליזיציה המאפשר למשתמשים לחקור את פעולתם הפנימית של מודלים שונים בתחום למידת המכונה. זאת, באמצעות ממשק אינטראקטיבי המאפשר לבחון לאילו חלקים מהקלט שהתקבל על ידי המודל ניתן משקל רב יותר בעת ביצוע תחזיות. הכלי מאפשר לקבל תובנות שונות לגבי האופן בו המודל מקבל החלטות ולזהות הטיות פוטנציאליות במודל, ככל שהן קיימות.[33]
Jukebox היא מערכת קוד פתוח ליצירת מוזיקה עם שירה, המבוססת על אלגוריתם שפותח ב-2020. המערכת מקבלת מהמשתמש ז'אנר, אמן וקטע קצר של מילים (ליריקה), ומוציאה דוגמאות של שירים. מגזין The Verge ציין כי האלגוריתם "מרשים מבחינה טכנולוגית, אך התוצאות נשמעות כמו גרסאות של שירים הנשמעים מוכרים".[34] מגזיןBusiness Insider הביע ביקורת חיובית יותר, וקבע כי "חלק מהשירים שנוצרו על ידי המערכת הם קליטים ולגיטימיים".[35]
ערך מורחב –סורה (מודל טקסט לווידאו)
סורה היא מערכת חדשנית להמרת טקסט לווידאו שפותחה על ידי OpenAI והושקה בדצמבר 2024, במסגרת אירוע "12 הימים של OpenAI". המערכת מאפשרת למשתמשים ליצור סרטונים ריאליסטיים מתוך הנחיות טקסטואליות, תוך שימוש במודלים מתקדמים המפיקים תוצאות מרהיבות ואמינות. הכלי מיועד למגוון שימושים, החל משיווק ופרסום ועד ליצירת תוכן אמנותי וחינוכי, ומדגים את יכולות הבינה המלאכותית של OpenAI להביא פתרונות חדשניים לעולם המדיה הדיגיטלית.[36]
OpenAI הוקמה תחילה כארגון ללא מטרות רווח.
עם זאת, לאחר מספר שנים, הוחלט בתחילת מאי 2019, להפוך את החברה ל"חברה בעלת רווח מוגבל",[39] מודל ייחודי, המשלב בין הרצון המקורי להיות חברה למטרת מחקר "טהור", לבין הרצון למשוך משקיעים בכל זאת. המודל (בפישוט מסוים) מציע לכל משקיע, החזר ורווח עבור השקעתו, עד פי 100 מאשר סכום ההשקעה.
מכיוון שמכפלת רווח של 100 היא נדירה מאוד בעולם ההשקעות, והסיכוי שאכן משקיע יגיע ל"תקרה" זאת הוא נמוך מאוד, יש רבים בקהילה העסקית אשר קוראים להתייחס ל-OpenAI פשוט כחברה רגילה למטרות רווח. בהקשר זה, חוקרים מסוימים טענו שהמעבר של OpenAI למודל למטרות רווח אינו עולה בקנה אחד עם טענותיה כי מטרת החברה היא "דמוקרטיזציה" של בינה מלאכותית.[40] במגזין Vice News פורסמה טענה לפיה "באופן כללי, מעולם לא הצלחנו לסמוך על משקיעי הון סיכון לשיפור האנושות".[41]
לטענת מייסדיה, הקמת OpenAI כמלכ"ר נעשתה בשל רצונם למקד את המחקר בתרומה חיובית לטווח ארוך לאנושות.[42] לדברי המייסדים, קיים חשש לסיכון קיומי עקב התפתחות הבינה המלאכותית, ובדגש על בינה מלאכותית "כללית" (כזו המסוגלת לבצע מגוון רחב של משימות, להבדיל מלהיות מתוכננת או מאומנת במיוחד לביצוע משימה מסוימת).[43] עם זאת, לטענתם, הנגשת הבינה המלאכותית לציבור הרחב ממתנת סיכון זה, להבדיל ממצב שבו יכולת הבינה המלאכותית נמצאת אצל גורמים פרטיים בודדים בלבד.[44] הפילוסוף ניק בוסטרום הביע סקפטיות לגבי גישה זו, וטען כי: "אם יש לך כפתור שיכול לעשות דברים רעים לעולם, אתה לא רוצה לתת אותו לכולם".[45]