הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (באנגלית:OECD –Organisation for Economic Co-operation and Development; בצרפתית:Organisation de coopération et de développement économiques, OCDE) הוא ארגון בינלאומי שלהמדינות המפותחות המקבלות את עקרונותהדמוקרטיה הליברלית והשוק החופשי. מקורותיו בארגון לשיתוף פעולה אירופאי (Organisation for European Economic Co-operation – OEEC), שהוקם כארגון כלכלי מקביל לנאט"ו, וזאת כדי לעזור ליישם אתתוכנית מרשל לבנייה מחדש שלאירופה לאחרמלחמת העולם השנייה. לאחר מכן קיבל הארגון לשורותיו מדינות מחוץ לאירופה, ובשנת1961 נקבע שמו הנוכחי.
מנהלת הארגון יושבת בשאטו דה לה מואט (Château de la Muette) שבפריז,בירתצרפת. בארגון חברות 38 מדינות אשר מייצרות למעלה מ-60% מהתוצר העולמי. מדינות אלו חולקות ערכים משותפים של דמוקרטיה וכלכלת שוק חופשי ומשתפות פעולה אל מול האתגרים הכלכליים, החברתיים והסביבתיים בעולם הגלובאלי. ה-OECD הוא פלטפורמה לדיון במדיניות, השוואת ביצועים, איתור פתרונות לקשיים וגיבוש קודים, עקרונות מנחים וסטנדרטים משותפים לביצועמדיניות כלכלית וחברתית ברמה הלאומית.במסגרת הארגון כל מדינה חברה יכולה לתרום באופן משמעותי לקביעת מדיניות הארגון וניסוח קווי פעולה משותפים.
נכון לאמצע 2020 חברות בארגון 38 מדינות. מתוכן,קולומביה,קוסטה ריקה ומקסיקו מוגדרות כבעלות הכנסה בינונית (מסומנות ב-*) על ידיהבנק העולמי; שאר המדינות מוגדרות כבעלות הכנסה גבוהה.[1]
בשנת 2006 שינהבנק ישראל את שיטת החישוב של התמ"ג הישראלי כך שיתאים לשיטות החישוב של הארגון כדי לאפשר את הצטרפות ישראל אליו. קודם הצטרפותה, ישראל בדרך כלל השוותה את עצמה לסטטיסטיקה שהארגון מפרסם, ולרוב היא קיבלה ציונים נמוכים בהשוואה לרוב המדינות בארגון.
ב-16 במאי2007 פתח ה-OECD בשיחות עם ישראל אודות הצטרפותה העתידית לארגון כחברה מלאה. בנוסף לישראל, פתח הארגון בשיחות הצטרפות גם עםרוסיה,אסטוניה,סלובניה וצ'ילה.[5]
במאי 2009 הצטרפה ישראל לאמנה למניעת השוחד של מדינות ה-OECD בחיקוק עבירה של שוחד גם מחוץ לישראל, על יצואן או חברה המציעיםשוחד לעובד ציבור זר. החוק ישים במיוחד כלפי מדינותעולם שלישי, שם נהוג לקדם עסקות באמצעותשוחד.[6] באוגוסט 2009 הגיעה לישראל משלחת מטעם הארגון והגישה המלצות שונות, אחת העיקריות שבהן נוגעת להפחתת המעורבות הממשלתית בחקלאות הישראלית.[7] המלצה נוספת של הארגון היא פיצול תפקידהיועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי. עמדת הארגון היא שמילוי שני התפקידים בידי אדם אחד, מפריע לטיפול משפטי אובייקטיבי, ומערב בין אינטרסים פוליטיים לכלכליים.[8]
ב-19 בינואר2010 פרסם הארגון דו"ח הקובע שאם מדינת ישראל תצטרף לשורותיו, היא תהיה המדינה בעלת שיעורי העוני הגדולים ביותר בארגון. בנוסף, הוא גם קבע שמדינת ישראל מפולגת מבחינה חברתית ובעלת פערים כלכליים רבים בין שכבות האוכלוסייה.[9] עם זאת, העוני הנמדד בדו"ח הזה הואעוני יחסי ולא עוני אבסולוטי, ולכן קובע רף שונה להחשבתם של אזרחים לעניים בכל מדינה ומדינה. למשל, מבחינתתמ"ג לנפש, ישראל ממוקמת בטבלאות הארגון כמדינה ממוצעת ביחס לשאר החברות בארגון, נכון לשנת 2021, עם 23 חברות בארגון שמקדימות אותה, ו-16 חברות בארגון שמפגרות אחריה.[10] במיקום דומה נמצאת ישראל גם ב"מדד החיים הטובים" של הארגון, עם 22 חברות בארגון שמקדימות אותה, ו-15 מדינות בארגון שמפגרות אחריה, נכון לשנת 2020.[11] לפי אתר הארגון, מצבה היחסי מסוכם כך: "ישראל מציגה ביצועים טובים במספר ממדים של רווחה לעומת מדינות אחרות, לפי 'מדד החיים הטובים'. ישראל עולה על הממוצע, בבריאות, בקשרים חברתיים, ובשביעות רצון מהחיים. היא מתפקדת נמוך יותר באיכות הסביבה", בעוד שבשאר הממדים היא נמצאת סביב הממוצע.[12]
מזכ"ל הארגון,אנחל גורייה, שביקר בישראל בינואר 2010, דיבר על שלוש בעיות שעיכבו את הצטרפות ישראל לארגון: אופן המימוש של האמנה למניעת שוחד, התייחסות ישראל לקניין רוחני והכללתמזרח ירושלים ורמת הגולן בסטטיסטיקה של ישראל. הוא צפה כי ישראל תצורף לארגון עד מאי 2010.[13]
בנושא הקניין הרוחני, הארגון דורש מישראל להאריך את זמן תוקף הפטנט עבורתרופות, כך שיידרש זמן רב יותר עד שיתאפשר לייצר מקבילהגנרית.[14]סגן שר הבריאות דאז,יעקב ליצמן, התנגד לשינוי החוק, מכיוון שזה "יפגע בבריאות תושבי מדינת ישראל ויפחית את הנגישות לתרופות זולות ובטוחות". ליצמן אף טען שהחוק בישראל כיום אינו שונה מהחוק במרבית המדינות החברות בארגון.[15]
בתחילת מאי 2010 הפעילההרשות הפלסטינית מאמצים דיפלומטיים כדי למנוע את הצטרפות ישראל לארגון, אך ללא הצלחה.[16] ב-10 במאי 2010 הצביעו שגרירי כל המדינות החברות בארגון בעד הזמנת ישראל להצטרף לארגון.[17] שר האוצר,יובל שטייניץ, הגיב ואמר, כי זה הארגון היוקרתי ביותר אליו התקבלה ישראל מאז קבלתה לאו"ם.[18] ב-29 ביוני 2010 נחתם בשגרירות ישראל בצרפת הסכם ההצטרפות של ישראל לארגון.[19]
ב-23 באוגוסט2011 אמרהחשב הכללי לשעברירון זליכה, עלבוש הבן – אשר בשעת הצטרפות ישראל לארגון היה נשיא אמריקני בדימוס – ואשר למעשה סיים לכהן בתור נשיא כשנתיים לפני מועד הצטרפותה, כי הוא אמר למדינות-הארגון בתקופת כהונתו כי "עד שישראל לא מתקבלת אף מדינה לא תתקבל".[20] בפועל, בזמן כהונתו לא התקבלה אף מדינה לארגון. ישראל התקבלה אליו רק בתקופת כהונת הנשיא האמריקני הבא,ברק אובמה, לאחר שבמהלכה כבר התקבלו לארגון צ'ילה וסלובניה, ולפני שהתקבלה אסטוניה, חודשים ספורים אחרי הצטרפות ישראל. מאז הצטרפות ישראל לארגון צורפו עוד חמש מדינות, נכון לתחילת שנת 2023.
.jpg)
