 | |
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ציבורית |
| בורסה | נאסד"ק (2013–NWS,NWSA) |
| מייסדים | רופרט מרדוק |
| תקופת הפעילות | 1979 (אדלייד,אוסטרליה) 12 בנובמבר2004 (דלאוור,ארצות הברית – 28 ביוני 2013 (כ־34 שנים) |
| חברות בנות | News Corp Australia |
| מדינה | ארצות הברית |
| מיקום המטה | 1211 Avenue of the Americas |
| משרד ראשי | ניו יורק,ארצות הברית |
| ענפי תעשייה | תקשורת |
| מוצרים עיקריים | ספרים,טלוויזיה בכבלים,טלוויזיה בלוויין,סרטי קולנוע,מגזינים,עיתונים, אירועיספורט,טלוויזיה,אתרי אינטרנט |
| שווי שוק | 14.95מיליארדדולר (27 בנובמבר 2025) |
| הכנסות | 33.7 מיליארדדולר (2012)[1] |
| רווח | 2.7 מיליארדדולר (2012)[1] |
| יו"ר | Chase Carey |
| מנכ"ל | רופרט מרדוק |
| עובדים | 64,000 (2012)[2] |
| NewsCorp.com | |
  | |
ניוז קורפ (אנגלית:News Corp., שם מלא:News Corporation, "תאגיד החדשות";נאסד"ק: NWS, NWSA) הייתהחברתתקשורתאמריקאיתרב-לאומית. לפני הפיצול שלה, בתחילת שנות ה-2000, הייתה החברה קבוצת התקשורת השנייה בגודלה בעולם מבחינת הכנסות, ובעלת מעמד דומיננטי בתעשיית החדשות, הטלוויזיה, הקולנוע וההוצאה לאור. בעלי השליטה בחברה הםרופרט מרדוק ובני משפחתו[3].
ניוז קורפ היאחברה ציבורית הנסחרת בנאסד"ק. משרדי החברה נמצאים במרכז רוקפלר שבמנהטן,ניו יורק,ארצות הברית.
ב-28 ביוני2012, לאחר חששות מצד בעלי המניות בתגובה למספר שערוריות בעסקי העיתונות של התאגיד[4], וכדי "לפתוח ערך רב עוד יותר של בעלי המניות לטווח הארוך", הודיע המייסד רופרט מרדוק כי נכסי החברה יפוצלו לשתי חברות ציבוריות חדשות. אחת שתחזיק בעסקי המדיה האלקטרונית (ערוצי טלוויזיה, אולפני קולנוע, שירותי טלוויזיה בלוויין ובכבלים) והשנייה חברה שתחזיק בעסקי ההוצאה לאור (עיתונים והוצאות ספרים)[5]. הפיצול התרחש רשמית ב-28 ביוני2013; שם חברת "ניוז קורפ" המקורית שונה ל"פוקס המאה ה-21", והוקמה חברה חדשה בשם "ניוז קורפ" שקיבלה את נכסי ההוצאה לאור ומספר ערוצי טלוויזיה באוסטרליה[6].
בבעלות תאגיד ניוז קורפ החדש מצויות, בין היתר, חברתדאו ג'ונס (בעלת העיתון "וול סטריט ג'ורנל"), העיתונים הסאן והטיימס בבריטניה, וחברת News Corp Australia(אנ').
ניוז קורפ הוקמה בשנת1980 על ידי רופרט מרדוק, כחברת אחזקות של "ניוז בע"מ" (News Limited), שהוקמה בשנת 1923 באדלייד,אוסטרליה. News Limited הוקמה במקור במימון תאגיד הכרייה "בית קולינס" לצורך פרסום תעמולה נגדאיגודי העובדים. לאחר מכן נקנה גרעין השליטה של החברה על ידי קבוצת העיתונים The Herald ו־Weekly Times. בשנת1949 השתלט סר קית' מרדוק (אביו של רופרט מרדוק) על החברה. כאשר נפטר בשנת1952, בנו רופרט ירש את גרעין שליטה בצהובון אחר הצהריים של אדלייד, "אדלייד ניוז". ניוז בע"מ פעלה מאז כחברת החזקות אוסטרלית של ניוז קורפ, שהמטה שלה הוא בסידני[7].
מרדוק הפך את העיתון "אדלייד ניוז", הנכס העיקרי שלה, להצלחה גדולה. והוא החל להפנות את תשומת ליבו לרכישה והרחבה של עסקיו. הוא קנה את העיתון "סאנדיי טיימס" בפרת',מערב אוסטרליה ב-1956. ובמהלך השנים הבאות רכש עיתונים פרבריים ומחוזיים בניו סאות' ויילס, בקווינסלנד, בוויקטוריה ובטריטוריה הצפונית, כולל הצהובון של סידני "The Daily Mirror" אותו רכש ב-1960. האקונומיסט מתאר את מרדוק כ"ממציא את הצהובון המודרני", כשהוא פיתח תבנית קבועה לעיתונים שלו, הגדיל את סיקור הספורט והשערוריות וכלל את כותרת שמושכת את העין בעמוד בראשון.
הרכישה הראשונה של מרדוק מחוץ לאוסטרליה כללה רכישת גרעין השליטה ביומון הניו זילנדי "הדומיניון" בינואר1964. מאוחר יותר בשנת 1964 השיק מרדוק את העיתון היומי הלאומי הראשון של אוסטרליה, אשר פעל תחילה מקנברה ואחר כך מסידני. בשנת 1972 רכש מרדוק את צהובון הבוקר "דיילי טלגרף" בסידני מידי איל התקשורת האוסטרלי סר פרנק פאקר (אביו שלג'יימס פאקר), שלימים התחרט שמכר לו אותו.
בשנת1968 נכנס מרדוק לשוק העיתונים הבריטי עם רכישתו של העיתוןניוז אוף דה וורלד, ובעקבותיו רכש את היומון הכושל "הסאן" ("The Sun") בשנת1969. מרדוק הפך את הסאן לצהובון שמגיש לקוראיו תצלומי עירום, סיפורי מין, סמים ועלילות ספורט[8]. מרדוק הפחית את העלויות ההפקה באמצעות הפעלת מכונת דפוס זהה לשני העיתונים. בשנות השמונים מכר ה"סאן" 4 מיליון עותקים ביום והגיע לידי כ-12 מיליון קוראים מדי יום[9]. בשנת 1981 רכש מרדוק את ה"טיימס "ואת" "סאנדיי טיימס", עיתונים הפונים לקהל ממעמד הביניים.
מרדוק ביצע את הרכישה הראשונה שלו בארצות הברית בשנת1973, כאשר רכש את העיתון "סן אנטוניו אקספרס-ניוז". בשנת 1974 עבר מרדוק להתגורר בעירניו יורק, כדי להרחיב את עסקיו בשוק האמריקאי. זמן קצר לאחר מכן הקים את הצהובון "סטאר", ובשנת1976 רכש את הניו יורק פוסט. כמו בבריטניה, גם בארצות הברית מרדוק נלחם באיגודי העובדים כדי לקצץ בעליות הפקת העיתון[10]. ב-4 בספטמבר1985 הפך מרדוק לאזרח אמריקאי כדי לעמוד בדרישה החוק שרק אזרחי ארצות הברית רשאים להחזיק בתחנות טלוויזיה אמריקאיות.
במרץ 1984 רכש מאיש העסקים מרווין דייוויס את החזקתו של איש העסקיםמארק ריץ' באולפניפוקס המאה ה-20 תמורת 250 מיליון דולר, עקב הקפאת נכסיו של ריץ' עקב סחר עם איראן. מאוחר יותר דייוויס נסוג מעסקה בשותפות עם מרדוק לרכישת רשת תחנות הטלוויזיה "מטרומדיה". רופרט מרדוק רכש את התחנות בעצמו, ללא מרווין דייוויס, ומאוחר יותר רכש את חלקו הנותר של דייוויס בפוקס תמורת 325 מיליון דולר. שש תחנות הטלוויזיה שבבעלות מטרומדיה היוו את הגרעין של תאגיד השידורפוקס, שנוסד ב-9 באוקטובר 1986. בארצות הברית נכנסה החברה גם לעסקיהוצאת ספרים, רכש שתי הוצאות ספרים ומיזג אותן ליצירתהרפר קולינס[11].
בפברואר1989 השיק מרדוק את רשת הטלוויזיה בלוויין הבריטית, Sky Television[12]. הרשת ספגה הפסדים עצומים בשנות פעילותה הראשונות, והעסקיים הרווחים האחרים שלו, סובסדו אותה. מרדוק שכנע את מפעילת הלוויין היריבה חברת "שידורי הלוויין הבריטית" (British Satellite Broadcasting) לקבל הצעת מיזוג בסוף שנת 1990[13]. החברה הממוזגת, BSkyB, שולטת מאז בשוק הטלוויזיה בתשלום הבריטי.
בשנת1992 זכתה הרשת בזכויות השידור של ליגת הפרמייר ליג והחלה לשדר משחקי כדורגל בשידור ישיר. בשנת 1996 היו ל-BSkyB כבר יותר מ-3.6 מיליון מנויים, פי שלושה ממספר לקוחות הכבלים בבריטניה באותה עת. בשנת1998 מרדוק עשה ניסיון לרכוש את מועדון הכדורגלמנצ'סטר יונייטד, עם הצעה של 625 מיליון ליש"ט, אך זו נכשלה[14].
בשנת1993 רכשה ניוז קורפ 63.6% ממניות רשת הלוויין STAR בהונג קונג תמורת למעלה מ-500 מיליון דולר, ואחריה רכשה את 36.4% הנותרים ביולי 1995[15].
בשנת1995 הקימה "ניוז קורפ" בשותפות עם איש העסקים הישראליחיים סבן את חברת "פוקס קידס העולמית" (Fox Kids Worldwide). החברה השיקה מספר ערוצי טלוויזיה לילדים ומשפחה ששדרו בכבלים ובלוויין לעשרות מיליוני בתים בארצות הברית ובאירופה[16]. באוקטובר2002 נמכרה החברה לחברת וולט דיסני. תמורת 2.9 מיליארד דולר[17].
באוקטובר 1996 הקימהרשת הטלוויזיה פוקס את ערוץפוקס ניוז. ערוץ חדשות המשדר 24 שעות ביממה, כדי להתמודד מול הערוץ היריב של טיים וורנרCNN. בינואר 2002 עקפה פוקס ניוז את CNN בשיעור הצפייה חודשי, לראשונה בתולדותיה[18].
בספטמבר 1997 רכש התאגיד 20% מחברת הפקות הקולנוע "ניו ריג'נסי", של המפיק הישראליארנון מילצ'ן, תמורת השקעה של 200 מיליון דולר[19].
בנובמבר 1998, הוקמה במילאנו,איטליה את "ניוז קורפ אירופה" כדי לשכפל הצלחתה בארצות הברית[20]. ביוני 1999 רכשה מחברתטלקום איטליה את חטיבת שידורי הטלוויזיה בתשלום[21]. חטיבה זו מותגה אחר כך כ"סקיי איטליה"[22], כחברת בת שלקבוצת סקיי החברה הגדולה באירופה לשידוריטלוויזיה בלוויין[23].
בסוף 1998 הונפקה חברת הבת "פוקס אנטרטיינמנט" שאגדה את תחנות הטלוויזיה של פוקס, את אולפני הסרטים בהוליווד (פוקס המאה ה-20) ואת רשתות השידור בכבלים שהיא מחזיקה[24].
בסוף2003 רכשה ניוז קורפ 34% ממניותDirecTV, מפעילת שירות הטלוויזיה בלוויין הגדולה ביותר בארצות הברית, מג'נרל מוטורס תמורת 6 מיליארד דולר[25]. DirecTV נמכרה לליברטי מדיה בשנת 2008 בתמורה להחזקתה ב"ניוז קורפ"[26].
ביולי2005 רכשה ניוז קורפ תמורת 580 מיליון דולר את הרשת החברתיתMyspace[27], שהייתה באותה עת הרשת החברתית הפופולרית בעולם[28]. אולם לאחר שלוש שנים עקפה אותהפייסבוק, במספר הגולשים היומי[29]. ביוני 2009 פיטרה מייספייס כ-30% ממצבת כוח האדם שלה[30]. ב-29 ביוני2011, מייספייס הודיעה כי היא נרכשה על ידי "ספציפי מדיה" תמורת סכום שלא פורסם. רשתCNN דיווחה כי מייספייס נמכרה תמורת 35 מיליון דולר[31].
בפברואר 2007 הכריז מרדוק כי קבוצת פוקס תשיק מאוחר יותר באותה שנה ערוץ חדשות עסקי חדש, שיתמודד ישירות מול רשת היריבה CNBC. ביולי 2007, ניוז קורפ השתלטה על חברת "דאו ג'ונס", שמחזיקה בעיתון "וול סטריט ג'ורנל", תמורת 5 מיליארד דולר[32]. למרות של-CNBC כבר היה חוזה עם דאו ג'ונס לספק תוכן ושירותים לרשת, קבוצת פוקס השיקה רשמית את רשת פוקס ביזנס ב-15 באוקטובר 2007[33].
באוגוסט 2008 הודיעה החברה עלת תוכנית התרחבות בהודו בשהקע של 100 מיליון דולר, הכוללת הקמת ששה ערוצי טלוויזיה אזוריים[34].
בעקבותהמשבר הכלכלי העולמי ב-2008 ואחר כך שערוריות האזנות הסתר של עיתוני התאגיד בבריטניה נפגעו עסקי "ניוז קורפ"[35]. בין השאר פרש התאגיד מעסקה לרכישת מרוציפורמולה 1[36]. ונסוגה מהצעת רכש בגובה 7.5 מיליארד ליש"ט עבור הנתח ב"קבוצת סקיי" שאינו היה בידיה אז, כ-60% מהחברה[37].
במסגרת שערוריות האזנות הסתר נחשף כי בכירי "ניוז קורפ" בבריטניה שיחדו שוטרים, פקידי ממשל ואנשי כוחות ביטחון במטרה לקבל מידע על ידוענים ופוליטיקאים. בהם רבקה ברוקס ואנדי קולסון, עורכי הצהובונים "סאן" ו"ניוז אוף דה וורלד", ששילמו במשך 7 שנים סכומים גדולים תמורת מידע[38]. בנוסף העסיקו בלשים שביצעו האזנות הסתר ופריצה לטלפונים למטרת השגת ידיעות בלעדיות[39].
ב-28 ביוני2012 הודיע רופרט מרדוק כי נכסי החברה יפוצלו לשתי חברות ציבוריות חדשות. אחת שתחזיק בעסקי המדיה האלקטרונית (ערוצי טלוויזיה, אולפני קולנוע, שירותי טלוויזיה בלוויין ובכבלים) והשנייה חברה שתחזיק בעסקי ההוצאה לאור (עיתונים והוצאות ספרים)[5]. הפיצול התרחש רשמית ב-28 ביוני2013; שם חברת "ניוז קורפ" המקורית שונה ל"פוקס המאה ה-21", והוקמה חברה חדשה בשם "ניוז קורפ החדשה" שקיבלה את נכסי ההוצאה לאור ומספר ערוצי טלוויזיה באוסטרליה[6]. בהמשך נמכרו נכסים רבים של התאגיד, כולל החזקת הדגל "קבוצת סקיי" שנמכרה לתאגיד "קומקאסט תמורת סכום כולל של כ-15.3 מיליארד דולר[40].
לפני פיצול החברה תאגיד ניוז קורפ החזיק ביותר מ-300 נכסים ששוויים הוערך בכ-70 מיליארדדולר. בין הבולטים שביניהם ניתן למנות את[41]:
קבוצת סקיי שמחזיקה ב:
אתר האינטרנט הרשמי של ניוז קורפ(באנגלית)
ניוז קורפ, באתרTheMarker, 16 במרץ 2021
