.jpg) | |
| NGC 4710 בתמונה שלטלסקופ החלל האבל | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | שערות ברניקי |
| מגלה | ויליאם הרשל |
| תאריך גילוי | 21 במרץ1784 |
| סוג | גלקסיית עדשה |
| בהירות נראית | 10.94[1] |
| סיווג מורפולוגי | +SA(r)0[2] |
| עלייה ישרה | 12ʰ 49ᵐ 39.0ˢ |
| נטייה | 55.8″ 09′ 15°+ |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 20.19- |
| מרחק[1] | 54,800,000שנות אור 16,801,569.78פארסק |
| קוטר | 78,060[2]שנות אור |
| מסה | 2.9×1010[1]☉M |
| הסחה לאדום | 1,102[2]ק"מ/שנייה 0.003676 |
NGC 4710 היאגלקסיית עדשה בקבוצת הכוכביםשערות ברניקי, הנמצאת במרחק של כ-55 מיליוןשנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.
לגלקסיהבהירות נראית מדרגה 10.94 והיא התגלתה ב-21 במרץ1784 על ידי האסטרונוםויליאם הרשל, שכלל אותה ברשימת הערפיליות שפרסם בשנת1786 תחת הציוןII.95, כשהיא מתוארת כדי בהירה ומאורכת ביותר בכיוון קרוב לצפון-דרום.[3] בנו,ג'ון הרשל, צפה בה גם כן והכניס אותה לקטלוג הערפיליות שפרסם בשנת1833 תחת הציון1441, כשהיא מתוארת כבהירה מאוד, מאורכת ביותר ועם מרכז בהיר.[4] הוא הכניס את הגלקסיה גם לקטלוג הכללי של ערפיליות וצבירי כוכבים שפרסם בשנת1864 תחת הציוןGC 3240 ובשנת1888ג'ון דרייר הכניס אותה לקטלוג הכללי החדש, תחת הציון NGC 4710, כאשר היא מתוארת כבהירה למדי, די גדולה, מאורכת מאוד ומרכזה מתבהר בחדות ליצירת גרעין מובחן.[5]
הגלקסיה נמצאת בחלקו הצפון-מזרחי של צביר הבתולה שגולש לתחומי קבוצת הכוכבים שערות ברניקי, כ-5.5מעלות ממערב-דרום-מערב לכוכב α בשערות ברניקי וכ-5.2 מעלות מצפון-מערב לכוכבוינדמיאטריקס. כ-1.9 מעלות מצפון-מערב לה נמצאתNGC 4651, כ-3.5 מעלות ממערב לה נמצאתM91, כאשר כ-0.8 מעלה הלאה באותו הכיוון נמצאתM88 וכ-3.6 מעלות מדרום-מערב ל-NGC 4710 נמצאתM90.NGC 4689 ו-NGC 4654 נמצאות 1.5 ו-2.5 מעלות בהתאמה מדרום-דרום-מערב ל-NGC 4710 וכ-4 מעלות מדרום לה נמצאותNGC 4754 ו-NGC 4762, כולן גלקסיות השייכות גם כן לצביר הבתולה.
אורכה הזוויתי של NGC 4710 הוא כ-4.9דקות קשת, שממרחקה שקול לקוטר של קרוב ל-80,000 שנות אור, כמעט ארבע חמישיות מהקוטר שלשביל החלב, אך מכיוון שמישור הדיסקה של הגלקסיה כמעט משיק לקו הראייה אליה, רוחבה הזוויתי הוא רק כרבע מאורכה, מה שיוצר את צורתה המאורכת במיוחד. מסתה מוערכת בכ-2.9×1010מסות שמש, כ-5 אחוזים ממסת שביל החלב, כאשר כ-85% ממנה או כ-2.5×1010 מסות שמש, היא מסת הכוכבים שבגלקסיה ובנוסף יש בה גםמימן אטומי, שכמותו מוערכת ב-6.9×106 מסות שמש ומימן מולקולרי שכמותו מוערכת בכ-5.2×108 מסות שמש,[6] כך שבסך הכל כמות המימן החופשי בגלקסיה היא מעט פחות מ-2% ממסתה. למרות שכמות המימן החופשי אינה גדולה במיוחד, היא גדולה יותר מהכמות האופיינית לגלקסיות עדשה, ומאפשרת יצירת כוכבים חדשים בגלקסיה בקצב של כשישית מסת שמש בשנה,[7] ובהתאם לכך אוכלוסיית הכוכבים בגלקסיה היא פחות זקנה ממה שאופייני לגלקסיות עדשה, כאשר הגיל הממוצע של כוכביה הוא כ-5.3 מיליארד שנים והמתכתיות שלהם היא כ-50% מהמתכתיות של השמש.[1] בתמונות עם חשיפה ארוכה של הגלקסיה ניתן להבחין בשלוחות היוצאות מהתפיחה המרכזית של הגלקסיה ויוצרות צורת X, מבנה שככל הנראה קיים גם בשביל החלב.[8]
