 | |
| NGC 4435 (ימין למטה) ו-NGC 4438 (מרכז) בתמונה שלהטלסקופ הגדול מאוד | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | בתולה |
| מגלה | ויליאם הרשל |
| תאריך גילוי | 8 באפריל1784 |
| סוג | גלקסיית עדשה |
| בהירות נראית | 10.8[1] |
| סיווג מורפולוגי | SB(s)0[2] |
| עלייה ישרה | 12ʰ 27ᵐ 40.5ˢ |
| נטייה | 44.5″ 04′ 13°+ |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 20.3- |
| מרחק[2] | 55,400,000שנות אור 16,985,528.57פארסק |
| קוטר | 37,900[2]שנות אור |
| מסה | 5.6×1010[3]☉M |
| הסחה לאדום | 791[2]ק"מ/שנייה 0.002638 |
NGC 4435 (נקראת לפעמים ביחד עםNGC 4438 הסמוכהגלקסיות העיניים) היאגלקסיית עדשה בקבוצת הכוכביםבתולה, הנמצאת במרחק של כ-55 מיליוןשנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.
לגלקסיהבהירות נראית מדרגה 10.8, והיא התגלתה ב-8 באפריל1784 ביחד עם NGC 4438 הסמוכה על ידי האסטרונוםויליאם הרשל, שכלל אותן ברשימת הערפיליות שפרסם בשנת1786 תחת הציון המשותףI.28. הוא תיאר את שתיהן כבהירות וגדולות למדי.[4] בנו,ג'ון הרשל, צפה בה גם כן מספר פעמים ובטעות זיהה אותה כ-M86 שגם כן נמצאת באותה סביבה, וייחס את גילויה לשארל מסיה, אך הקואורדינטות שרשם תואמות את המיקום של NGC 4435. הוא הכניס אותה לקטלוג הערפיליות שפרסם בשנת1833 תחת הציון1274, כשהיא מתוארת כבהירה מאוד ועגולה, וכן שהיא המערבית מבין שתיים, כאשר השנייה (NGC 4438) קיבלה את הציון1275 וזוהתה בתור I.28 שגילה אביו, ויליאם הרשל. את M86 עצמה, זיהה ג'ון הרשל כערפילית חדשה וציין אותה בקטלוג כ-1253.[5] יותר מאוחר הוא זיהה את הטעות והכניס את הגלקסיה לקטלוג הכללי של ערפיליות וצבירי כוכבים שפרסם בשנת1864 תחת הציוןGC 2991, כאשר M86 הוכנסה תחת הציון GC 2961.[6] בשנת1888ג'ון דרייר הכניס אותה לקטלוג הכללי החדש, תחת הציון NGC 4435, כאשר היא מתוארת כבהירה מאוד, גדולה למדי, עגולה והצפון-מערבית מתוך שתיים.[7]
בין שתי הגלקסיות מפרידות רק 4.4דקות קשת ששקולות למרחק של כ-65,000 שנות אור, כך שהן באותו שדה הראייה כאשר צופים בהן באמצעותטלסקופ חובבים. הן נמצאות במרכז צביר הבתולה, כ-8.7מעלות ממערב-צפון-מערב לכוכבוינדמיאטריקס וכ-9.5 מעלות ממזרח לכוכב הבולטדנבולה. M86 ו-M84 נמצאות במרחק זוויתי של 0.4 ו-0.6 מעלות בהתאמה ממערב-דרום-מערב ל-NGC 4435,NGC 4459 נמצאת כמעלה מצפון-צפון-מזרח לה,NGC 4473 ו-NGC 4477 נמצאות כ-0.6 מעלה ו-0.8 מעלה בהתאמה מצפון-מזרח לה, כשליש מעלה ממזרח צפון-מזרח לה נמצאתNGC 4461,M87 נמצאת כמעלה מדרום-מזרח לה וכ-0.6 מעלה מדרום מערב לה נמצאתNGC 4388, כולן גלקסיות השייכות גם כן לצביר הבתולה.
אורכה הזוויתי של NGC 4435 הוא כ-2.3דקות קשת, שממרחקה שקול לקוטר של מעט פחות מ-40,000 שנות אור, כ-40% מהקוטר שלשביל החלב, מסתה מוערכת בכ-5.6×1010מסות שמש, כעשירית ממסת שביל החלב, כאשר למעלה מ-70% ממסתה או כ-4.1×1010 מסות שמש, היא מסת הכוכבים שבגלקסיה.[3] בדומה לגלקסיות אחרות מסוגה, בגלקסיה יש מעט גז ואבק, ולכן יצירה של כוכבים חדשים מתרחשת בקצב נמוך למדי שמוערך בכ-2 מאיות של מסת שמש בשנה, או מסת שמש בכ-50 שנים.[3] לעומת זאת במרכז הגלקסיה יש אוכלוסיית כוכבים צעירה יחסית שגילה מוערך בכ-190 מיליון שנים בלבד, ונראה שהגלקסיה עברה תקופה של יצירת כוכבים אינטנסיבית, ייתכן בעקבות אינטראקציה עם NGC 4438 הסמוכה.[8] מתנועת הכוכבים סביב מרכז הגלקסיה, נראה שבמרכזה נמצאחור שחור על-מסיבי קטן יחסית עם מסה של לכל היותר 7.5 מיליון מסות שמש.[8] תצפיות בחשיפה ארוכה העלו שמצידה הצפוני של NGC 4435 יש רצועה שלתווך בין-כוכבי וכוכבים שככל הנראה נפלטו ממנה בעקבות המפגש בינה ובין NGC 4438.[9] אך ניתוחספקטרוסקופי של האור היוצא מהרצועה מראה שייתכן ומדובר בערפילית בתוך שביל החלב, שרק במקרה נמצאת על אותו קו ראייה אל NGC 4435, ואין שום קשר בין הרצועה ובין הגלקסיה.[10]
