+NAD משמש בתא כנשאאלקטרונים: הוא מסוגל לקלוטיון הידריד (יון שלילי שלמימן,-H, שני אלקטרונים ופרוטון) ולהעבירם לתרכובת אחרת. תהליך זה מאפשרתגובות כימיות רבות בתא, ותהליכיחיים רבים לא היו מתקיימים ללא NAD.
תזונה דלה בניאצין ובטריפטופן מביאה לחוסר ב-NAD בגוף ולמחלה הקרויהפלגרה (Pellagra). המחלה הקטלנית הייתה נפוצה בעבר בקרב אוכלוסיות שניזונו בעיקר מתירס,צמח דל בניאצין ובטריפטופן זמינים. ניתן להפריד אתדופן הפרי מגרעין התירס על ידי בישול ממושך של הקלחים בסביבהבסיסית (כגון תמיסתסידן הידרוקסידי או תמיסתנתרן פחמתי ) וכך להגביר את זמינות הניאצין.תהליך זה קרוי Nixtamalization והיה מקובל בקרב ילידי אמריקה כגון האצטקים והמאיה. גם כיום התהליך נפוץ במרכז אמריקה.
ניקוטין, המצוי בסיגריות ודומה מבחינה כימית לטריפטופן ולניקוטינאמיד, אינו מסוגל להפוך לניקוטינאמיד. לכן צריכתו אינה תורמת לייצור NAD בגוף והיא אף מזיקה לבריאות.
NAD ו-NADP הםקואנזימים. הם קשורים באופן רופף למדי לשורה ארוכה שלאנזימים, ומהווים את האתר הפעיל של האנזים. NAD ו-NADP לעולם לא פועלים באופן עצמאי, במנותק מהאנזים. האנזימים המשתמשים ב-NAD וב-NADP הם בדרך כלל מסוגדהידרוגנאז (Dehydrogenase), שם כולל לאנזימים הנוטליםמולקולהדו-אטומית של מימן ממולקולות אחרות בתא. מולקולת המימן מתפצלת ליון הידריד ולפרוטון; יון ההידריד נקשר ל-NAD או ל-NADP והפרוטון משתחרר אל הסביבה (ומוריד בכך את רמת ה-pH שלה).תהליך כזה מתרחש, לדוגמה בשלב האור של הפוטוסינתזה.