 | |
| מידע בסיסי | |
|---|---|
| ייעוד | טיל קרקע-קרקע |
| ארץ ייצור | ארצות הברית ארצות הברית |
| יצרן | Ling-Temco-Vought |
| תקופת השירות | 1972–הווה (כ־53 שנים) |
| פלטפורמת שיגור | נגמ"ש M752 |
| מאפיינים כלליים | |
| הנעה | מנוע דלק נוזלי |
| משקל | 1,290 ק"ג |
| ממדים | |
| אורך | 6.1 מטרים |
| קוטר | 560 מ"מ |
| ביצועים | |
| מהירות | 3 מאך |
| טווח | עד 120 ק"מ עם רש"ק גרעיני |
| ראש קרב והנחיה | |
| ראש קרבי | גרעיני, מצרר ונפיץ |
| הנחיה | מערכת ניווט אינרציאלית |
  | |
MGM-52 Lance (לאנס) הואטיל קרקע-קרקע (טיל בליסטי טקטי) המונע בדלק נוזלי מתוצרתארצות הברית.
הלאנס הוא טיל שנועד לפגוע במטרות אסטרטגיות בעורף האויב ולשם כך צויד בראש קרבגרעיני, בשלב מאוחר יותר פותחו ראשי קרבקונבנציונלים עבור הטיל ותוכנן להשתמש בו למתןסיוע ארטילרי לכוחות הקרקע. כינויו בצה"ל היה ה"מנפץ".
בשנות ה-50 של המאה ה-20 המאוחרות של המאה העשרים, פרסםצבא ארצות הברית מכרז לבניית סדרה חדשה של טילים בליסטיים לטווחים שונים.
בנובמבר1962 נבחרה חברתLing-Temco-Vought לקבלן הראשי בפרויקט לבניית טיל בליסטי לטווח קצר של 50ק"מ. לטיל ניתן השם "לאנס" (Lance) וביוני1963 הוא קיבל את הסימון הטקטיMGM-52. השיגור הראשון נערך ביוני1965 והניסויים נמשכו עד1966.
ב-1965 נעשו שינויים בטיל, הוכנס מנוע חזק יותר, הוגדלו המייצבים והגרר הופחת וכך גדל טווח הטיל ל-140ק"מ. הטיל החדש כונהMGM-52B והחליף את הגרסה הישנה. השיגור הראשון של ה MGM-52B נערך במאי1969 אך בעיות במנוע הרקטי של הטיל עיכבו את הניסויים בין1967–1971 והלאנס לא היה מוכן לפריסה מבצעית עד מאי1972. עד אז בוטלה התוכנית ליצור ראשי קרבביולוגיים וכימיים וכל הטילים צוידו ברש"ק גרעיני (W70[דרושה הבהרה]) בעוצמה של 1–100קילוטון. התצורה הסופית של הלאנס, לאחר סדרת הניסויים של הגרסה השנייה ושינויים בצורת המייצבים וזנב הטיל, כונתהMGM-52C.
בספטמבר1973 נפרש באירופה גדוד הלאנס המבצעי הראשון. סוללת לאנס הורכבה משתי יחידות שיגור על בסיס נגמ"שי M752 (טיל בודד על כל נגמ"ש) ו-2 נגמ"שי אספקה מסוג M688 (שני טילים בכל נגמ"ש), בסך הכל כללה כל סוללה 6 טילים. הלאנס החל להחליף את טיל ה-MGM-29 Sergeant בשירות צבא ארצות הברית, הוא היה קל יותר לתפעול ולתחזוקה, זמן התגובה שלו היה קצר יותר ועמד על פחות מ-15 דקות ובזכות ממדיו הקטנים יכלה כל יחידה לשנע מספר גדול יותר של טילים.
ב-1976 חודש פיתוחו של רש"ק קונבנציונלי עבור הטיל ויוצר רש"קמצרר שסימונו M251 שהכיל מספר רב של פצצונות מסוג M40. רש"ק המצרר נכנס לשירות בצבא ארצות הברית ב-1978 וטילי לאנס קונבנציונליים (עם ראשי קרב שונים) נמכרו למספר מדינות, רובן חברותנאט"ו.
ב-1977 פותחה גרסה חדשה לרש"ק הגרעיני W70 שהייתה בעצםפצצת נייטרון. בתחילה בוטל הפרויקט מסיבות פוליטיות אך לבסוף נבנו מספר ראשי קרב החל מ-1981. למרות זאת לא נכנסה אף פצצת נייטרון לשימוש באחת מיחידות השדה של מערך הלאנס.
לאחר החתימה ב-1987 עלהאמנה לצמצום הגרעין החלה ארצות הברית להסיג את טילי הלאנס מאירופה, סיוםהמלחמה הקרה בתחילתשנות ה-90 של המאה ה-20 זירז את הוצאת הטילים מהשירות וב-1992 אוחסנו כל ראשי הקרב של טילי הלאנס בהמתנה להשמדתם. את הלאנס החליף בצבא ארצות הברית טיל ה-MGM-140 ATACMS הקונבנציונלי.
לאחרמלחמת יום הכיפורים, הסכימו השלטונות האמריקאים לספק לצה"ל גדוד משגרים עם מספר מוגבל של רקטות, ללא ראשי קרב גרעיניים. בשנת 1975 הוקם בחיל התותחנים, גדוד לאנס סדיר מספר 9275 – גדוד "המנפץ" שייעודו היה לפגוע במטרות אסטרטגיות של האויב (כמוטילי נ"מ) והגיע לטווח של 75 ק"מ, עם רש"ק נפיץ. יחידת ה"מנפץ" הייתה בשירות מבצעי עד לתחילת שנות ה-90. מפקדו הראשון של הגדוד היה סא"ל זאב עמית ולאחריו מונה סא"ל יוסי רותם. עם פירוק הגדוד בשנות ה-90, עברו רוב קציני מטה הגדוד לתפקידים במפח"ט 896.
ארצות הברית
הממלכה המאוחדת
הולנד
בלגיה
איטליה
גרמניה
קוריאה הדרומית
איראן
ישראל| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף:MGM-52 Lance |
סרטון שיגור לאנס על ידי הצבא הבריטי ב-1992 #1, סרטון באתריוטיובסרטון שיגור לאנס על ידי הצבא הבריטי ב-1992 #2, סרטון באתריוטיוב