בַּיִת (באנגלית:byte –בַּיְיט; מיוצג באנגלית באות גדולהB) הוא יחידה שלזיכרון מחשב, המורכבת בדרך כלל מ־8סיביות. מעבר להגדרה השרירותית של בית בתור איגוד של מספר סיביות, ככלל (במחשבים מודרניים), הבית הוא היחידה הקטנה ביותר שניתן להתייחס אליה בחישובים אריתמטיים והוא הבסיס לכתובות גישה לזיכרון. לדוגמה, כדי לשנות את הסיבית ה־300 בזיכרון, המחשב יקרא את הבית מכתובת 38 בזיכרון, ישנה בו רק את הסיבית הרביעית (300 = 37×8 + 4) וישמור את הבית כולו חזרה לתוך הזיכרון.
כדי לייעל את מהירות הגישה לזיכרון, נקראים (או נכתבים) בדרך כלל שניים, ארבעה או אף שמונה בתים ביחד (16, 32 ו־64סיביות בהתאמה), אך הכתובת היא עדיין כתובת הבית הבודד. גם חישובים אריתמטיים מבוצעים בדרך כלל על מספרים המיוצגים על ידי כמה בתים, כיחידה אחת.
גודל של 8 סיביות הוא נוח בין השאר משום שהוא מתאים לייצוג תו בודד ב־ASCII, ומיוצג כשתי ספרותהקסדצימליות.
בתחילת עידן המחשב (שנות ה־60 וה־70 של המאה ה־20), יוצרו מחשבים בעלימילה (Word) באורכים שונים. גודל מילה היה שונה ממחשב אחד למשנהו, 40 עד 75 סיביות בדרך כלל, וכתובות בזיכרון יוצגו ככתובת המילה. לייצוגמחרוזת היה נהוג אז לקבץ כמה תווים בתוך מילה אחת. תו יוצג אז באורך שש או שבע סיביות בדרך כלל.
את המושג "בית" טבעורנר בוכהולץ בשנת1956, בעת תכנונו של מחשבStretch של חברתIBM. ראשית נחשב הבית כמייצג תו בודד גם אם אורכו אינו שמונה סיביות. אך מאחר שלבסוף הוחלט כי במחשב זה אורכו יהיה שמונה סיביות[1] הפך גודל זה לחלק בלתי נפרד מן ההגדרה של הבית. חיזוק נוסף להגדרה זו ניתן ב־1964 בה הוכרז אחד המחשבים המוצלחים ביותר בימים אלו,IBM System/360 שבו שוב יוצגו תווים באמצעות בתים באורך שמונה סיביות.
במהלך שנות ה־70, עם התפתחות המיני־מחשבים, תפס הבית את מקומו כסטנדרט בתעשייה. הדור הבא של המחשבים, המיקרו־מחשבים, בראשיתם, היו בעלי רוחבאפיק נתונים של שמונה סיביות וכך תפסו הבית וכפולותיו (16 סיביות, 32 סיביות) את מקומם כגודל הסטנדרטי הכמעט בלעדי.
מקובל לבטא נפחי זיכרון בכפולות של בתים: קילו-בית (kB), מגה-בית (MB), ג'יגה-בית (GB), טרה-בית (TB), פטה-בית (PB), אקסה-בית (EB), זטה-בית (ZB), יוטה-בית (YB) וכן הלאה. מונחים אלו משמשים למדידת גודלם של זיכרון המחשב ושל אמצעי אחסון כגוןדיסק קשיח.
מכיוון שהמחשב משתמש בשיטת הספירה הבינארית, טבעי יותר להשתמש בחזקות של 2 (210 = 1024) מאשר בחזקות של 10.
בתחילה נעשה שימוש בשיטת החזקות של 2 בלבד, שכן מושגים אלה שימשו בעיקר אנשי מקצוע, ומבחינהמתודולוגית שיטה זו נכונה יותר. אלא שברבות הזמן, עקב התגברות השימוש במחשבים אישיים, מושגים אלה נעשו נפוצים בציבור הרחב אשר רגיל היה להשתמש בשיטה העשרונית (במידות ומשקלים), דבר אשר גרם לבלבול רב - נפוץ השימוש בתחיליות העשרוניות (דוגמת "קילו") כשהכוונה היא לתחיליות הבינאריות (דוגמת "קיבי"). ישנה סברה שאת השימוש בשיטה העשרונית הנחילו יצרני הדיסקים הקשיחים שהעדיפו לנקוב במספרים גדולים יותר לתיאור מוצריהם.
