| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. לא מעודכן. כמו כן חסר מידע על שימוש בג'אווה סקריפט כסביבת ריצה עצמאית. ייתכן שתמצאו פירוט ב דף השיחה. |
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.לא מעודכן. כמו כן חסר מידע על שימוש בג'אווה סקריפט כסביבת ריצה עצמאית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. |
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. |
ג'אווה סקריפט
JavaScript |
 |
| פרדיגמות | תכנות פונקציונלי,תכנות מונחה-אירועים, תכנות מבוסס-פרוטוקול, תכנות מכוון היבטים,תכנות גנרי,תכנות אימפרטיבי |
|---|
| תאריך השקה | מאי 1996 |
|---|
| מתכנן | ברנדן אייך |
|---|
| מפתח | נטסקייפ |
|---|
| הושפעה על ידי | שפת C |
|---|
| השפיעה על | ActionScript,AssemblyScript,CoffeeScript,Dart,Haxe,JS++,Opa,TypeScript |
|---|
| סיומת | js .cjs .mjs. |
|---|
| אתר רשמי |
  |
JavaScript (בעברית:ג'אווה סקריפט, בקיצור:JS) היאשפת תכנות המשמשת לפיתוחאתרי אינטרנטואפליקציות. היא גם אחת מהטכנולוגיות הבסיסיות שיוצרות את האינטרנט, יחד עםHTML ו־CSS. נכון ל־2023, 98.7%מהאתרים משתמשים ב־Javascript בצד הלקוח של האתר שלהם,[1] לעיתים קרובות תוך שימושבספריות חיצוניות לשם כך. לכלהדפדפנים הגדולים ישמנועי הרצה להריץקוד Javascript על המכשירים שלהמשתמשים.
Javascript היאשפת תכנות עילית, לעיתיםמתקמפלת בדיוק בזמן, שמממשת אתתקן ECMAScript.[2] יש בהטיפוסיות דינאמית,תכנות מונחה עצמים מבוססתבניות (Prototye) ופונקציות שהן חלק טבעי מהשפה(אנ'). יש בה מספרפרדיגמות, ביניהןתכנות מונחה אירועים,תכנות פונקציונלי ותכנות אימפרטיבי. יש בהממשקים (APIs) לעבודה עם טקסט, תאריכים,ביטויים רגולריים,מבני נתונים סטנדרטיים ו־Document Object Model (DOM).
תקן ECMAScript ש־Javascript מממשת אינו כולל ממשקיפלט וקלט כמוממשקי תקשורת,אחסון(אנ') אוגרפיקה. בפועל, דפדפנים אוסביבות הרצה שונות מספקות ל־Javascriptממשקים עבור יכולות אלה.
על בסיס סביבת הריצה של הדפדפנים, נבנו סביבות להרצה של ג'אווה סקריפט במחשבים אישיים ובשרתים (Node.js, Deno.js, Bun).
אף על פי ש־Java ו־Javascript דומות בשם ובסינטקס(אנ'), שתי השפות הן נפרדות ושונות מהותית אחת מהשנייה.
נכון לשנת 2023, JavaScript היא שפת התכנות הפופולרית ביותר בעולם בקרב מפתחים.[3]
השפה פותחה על ידי חברתנטסקייפ בשנת1995, ויושמה לראשונה בדפדפן נטסקייפ 2.0. הגרסה הייתה JavaScript 1.0. שמה המקורי היה LiveScript, (בעברית: לייבסקריפט) והוא שונה ל־JavaScript מטעמי פרסום מסוימים וכדי להראות לקהל המתכנתים של אותה התקופה שהשפה דומה ל־Java (שהייתה אז השפה המרכזית לתכנות אתרים באינטרנט), רק שהיא מעוצבת לתכנות אתרים (שלא כמו Java, שהיא שפה שמועצבת לבניית אפליקציות לטלפונים ניידים ושולחן העבודה). בנוסף לכתיבת תסריטים בצד הלקוח (בדפדפן), מאפשרת JavaScript כתיבת תסריטים גם בצד השרת, לתפעול בשרת אינטרנט. התחביר של שפתActionScript, שמיוחדת לפלאש, נגזר משפה זו. קיימת גרסה תקנית של השפה הקרויהECMAScript.
חברתמיקרוסופט פיתחה שפה מתחרה להפעלה בדפדפן בשםVBScript, אך גרסה זו לא תפסה. בנוסף יצאה מיקרוסופט עם גרסה משלה של שפת JavaScript, והיא קרויהJScript. דבר זה גרם בעיות רבות בקרב מפתחי האינטרנט, אך בסופו של דבר גם מיקרוסופט אימצה את התקן המקובל של השפה בגרסאות החדשות שלאינטרנט אקספלורר ויותר מכך במיקרוסופט אדג'.
השפה היא שפה שעוברת תהליךאינטרפרטציה (פירוש) ולאקומפילציה (הידור).[4] משמעות הדבר שקוד המקור לא צריך לעבור תהליך של קימפול (הידור) לשפת ביניים ואז להריץ אותו, אלא המפרש (interpreter) קורא שורה שורה או מקבץ של שורות (למשלתחום הכרזה של פונקציה) ומריץ אותן ישירות.
העברת פרמטרים לפונקציה בשפה משתנה בין טיפוסים פרימטיבים לאובייקטים.
טיפוסים פרמיטיביים עוברים by value. כלומר, המפרש מעביר לפונקציה העתק של האובייקט ולא את האובייקט המקורי. טיפוסים מורכבים או אובייקטים עוברים by reference כלומר המפרש מעביר רפרנס (מעין מצביע) לערך ואינו יוצר העתק שלו.[5]
השפה תומכת בתחביר הסטנדרטי של שפת C, מבחינתאופרטורים, מבני בקרה ופקודות, ומבדילה בין אותיות גדולות לקטנות (case-sensitive). כמו ברוב שפות התסריט טיפוסי השפה מקושרים לערכים ולא למשתנים, טיפוס משתנה X יכול להפוך במהלך הריצה ממספר למחרוזת לפי ההשמה.
השפה מבוססת "תכנות מונחה דגמי אב" (Prototypes), שהוא סוג (לא נפוץ) שלתכנות מונחה־עצמים. השפה בעיקרה היא שפה מבוססתאובייקטים (אפילו טיפוס בוליאני [Boolean] הוא למעשה אובייקט). האובייקטים בשפה הם מערכים אסוציאטיביים. תכנות מונחה עצמים אפשרי על ידי הגדרתמחלקה החל מגרסה ES6, או באמצעות יצירת אובייקט והצמדת מאפיינים אליו (בגרסה ES5 ומטה). כל מאפיין באובייקט יכול לתפקד כמשתנה אופונקציה.
ישנם שלושה סוגי אובייקטים: אובייקטים של השפה כמו משתנים (כמו אובייקט תאריכי Date ואובייקט מחרוזתי), אובייקטים של הדפדפן (כמו אובייקטי window ו־document), ואובייקטים שיוצר המשתמש. אובייקטים של הדפדפן אינם נתמכים בגרסאות הערות בסביבת ריצה שאינה דפדפן (כגון nodeJS) אלא אם כן משתמשים בספריות או חבילות מסוימות הנועדו לתת לקוד עוד פונקציות כדי לבנות אפליקציות לשולחן העבודה, אפליקציות לטלפון, משחקים מסובכים (משחקי תלת-מימד לדוגמה), סימולציות ועוד. השפה תומכת בהרחבת מתודות של אובייקטים טבעיים בשפה כמו מחרוזות או Date באמצעות Prototyping.
השפה היא גםשפה מונחית־אירועים (Events), כך שמהלך ריצת התוכנית מבוסס על אירועים שמתרחשים בזמן ביצועה. לכל אובייקט קיים אוסף אירועים הייחודי לו, והדרך הנפוצה היא לכרוך פונקציות של המשתמש עם אירוע של אובייקט מובנה. להלן רשימה חלקית של האירועים:
| תיאור | אירוע |
|---|
| בעת טעינה | onload |
| בעת לחיצה | onclick |
| בעת סגירת דף | onabort |
| בעת סגירת חלון | Onunload |
| בעת יציאה מפוקוס | Onblur |
| בעת שינוי אובייקט | onchange |
| בעת בחירה | onselect |
| בעת שליחת טופס | onsubmit |
| בעת שגיאה | onerror |
| בעת מעבר עכבר | onmouseover |
| בעת עזיבת סימן העכבר את האובייקט | onmouseout |
| בעת הוספת קלט | oninput |
השפה תומכת בתכנות פונקציונלי. פונקציה בשפה היא אזרחית ממחלקה ראשונה, ולמעשה כל פונקציה היא אובייקט בעצמה. השפה מאפשרת השמה של פונקציות למשתנים, העברה של פונקציה כארגומנט, והגדרת פונקציות אנונימיות. השפה מתממשקת באופן טבעי עם ממשקDOM, המייצג מסמכי HTML ו־XML תוך שימוש במתודולוגיה של תכנות מונחה־עצמים. לשפה תמיכה מובנית בביטוי רגולרי.
התוכנית המופיעה להלן כתובה בשפת JavaScript, והיא בודקת האם מספר שהועבר אליה הואמספר ראשוני. הסימן "//" מציין שהטקסט שמימינו אינו חלק מקוד התוכנית, אלא הוא הערה שמטרתה להסביר את התוכנית למתכנת הקורא אותה. התוכנית מחולקת לשתי פונקציות, האחת בודקת האם מספר נתון הוא ראשוני, והשנייה מטפלת בדיאלוג עם המשתמש: קבלת המספר לבדיקה (קלט) והצגת תוצאות הבדיקה (פלט).
<inputtype="text"id="primetest"value=""/><inputtype="button"onClick="communicate()"value="Check"/><scripttype="text/javascript">functionget_factor(n){letsr=Math.sqrt(n)// try to find a factor that is not 1.for(leti=2;i<=sr;i+=1){if(n%i===0)// is n divisible by i?returni}return1// n is a prime.}// End of get_factor function.functioncommunicate(){// communicate with the user.leti=document.getElementById("primetest").value;// get checked number, using DOM.// is it a valid input?if(isNaN(i)||(i<=0)||(Math.floor(i)!==i)){alert("The checked object should be a whole positive number");return}if(i==1){alert("1 is not a prime");return}letfactor=get_factor(i)if(factor===1)alert(i+" is a prime")elsealert(i+" is not a prime, "+i+"="+i/factor+"x"+factor)}// End of communication function</script>מאחר ש-JavaScript היא שפתצד לקוח שמריצה פקודות על גבי המכשיר של המשתמש, נוצרו ניסיונות רבים לגנבת מידע אישי על ידי שימוש ב־XSS. בעקבות זאת, נוצרו כלים שמשמשים לאבטחה נגד XSS וקוד זדוני כמו התוסף noscript, וגם הדפדפנים עצמם פיתחו מנגוני הגנה נגד התקפות אפשריות.
בדפדפנים ישנים ופחות מאובטחים, ניתן להזריק ולהריץ קוד שלא מוזכר כלל בקוד מקור, בכל דף אינטרנט שמופיע בדפדפן. שיטה זו נקראת JavaScript manipulation.ב־JavaScript manipulation מכניסים את פקודות הסקריפט בשורת הכתובת של הדפדפן, ולרוב הוא מיועד להשפיע על ה־DOM.דוגמה:
javascript:alert(document.cookie);
בדוגמה זו נקפיץ באמצעות הפקודה alert תיבת הודעה עם העוגיות ששמורות בדפדפן לדף זה.
על מנת להגן מפני התקפותהינדוס חברתי, השימוש בשיטה זו נחסם בדפדפנים המודרניים. כך לדוגמה, במוזילה פיירפוקס החל מגרסה 6, קוד שהוזרק בשיטה זו לא יתייחס לתוכן הדף, ומשכך, לא יתאפשר לו להשפיע על ה־DOM. בגוגל כרום ובאינטרנט אקספלורר מגרסה 9 ומעלה, כאשר מדביקים כתובות כאלה בשורת הכתובת, הפרוטוקול (#"ltr">
alert(document.cookie);
עם זאת, במרבית הדפדפנים המתקדמים קיימים כלי פיתוח ייעודיים, בהם ניתן לבצע JavaScript manipulation בהיקף נרחב.
בזכות הפופולריות שלה, JavaScript זכתה להרבה ספריות ומהדרים, מלבד השימוש כשפת תכנות וחישוב ובניית קוד פשוט להרצה בדפדפן [הנקרא ונילה], המאפשרים לבנות בעזרתה יישומים שונים. רוב היישומים נבנים ב־Node.js אך לפעמים מהודרים לקוד JavaScript רגיל על מנת להריץ אותם בדפדפנים.
כמו כן, קובץ JavaScipt יכול לייבא קבצים נוספים שאינם מוצהרים במסמך ה־HTML בצורתו ההתחלתית. לדוגמה:
בדוגמה זו, ארבע שורות אלה, הכלולות באחד הסקריפטים הקיימים בדף, יוצרות אלמנט script חדש, המייבא את הקובץ "filename.js", ומוסיפות אותו למסמך ה־HTML (לסוף אלמנט ה־head של המסמך).
