H-I

איור H-I
ייעוד	שיגור לוויינים
יצרן	מיצובישי תעשיות כבדות
ארץ ייצור	יפןיפן
היסטוריית שיגורים
סטטוס	לא פעיל
אתרי שיגור	מרכז החלל טנגשימה, מרכז שיגורים "אוסקי"
שיגורים	9
הצלחות	9
שיגור ראשון	12 באוגוסט 1986
שיגור אחרון	11 בפברואר 1992
יכולת
מטען ל־LEO	3,200 ק"ג
מטען ל־GTO	1,100 ק"ג
מידע נוסף גובה 42 מטר קוטר 2.44 מטר משקל 142,260 ק"ג שלבים 4 Castor 2 מספר מאיצים 6-9 סוג מנוע מנוע דלק מוצק דחף 258.9קילו-ניוטון מתקף סגולי 262 שניות זמן בעירה 37 שניות דלק HTPB שלב ראשון Thor-ELT מספר מנועים 1 סוג מנוע MB-3-3 דחף 866.7קילו-ניוטון מתקף סגולי 290 שניות זמן בעירה 270 שניות דלק LH2 /LOX שלב שני מספר מנועים 1 סוג מנוע LE-5 דחף 102.9 קילו-ניוטון מתקף סגולי 450 שניות זמן בעירה 370 שניות דלק LH2 / LOX שלב שלישי (אופציה) מספר מנועים 1 סוג מנוע UM-129A דחף 77.4 קילו-ניוטון מתקף סגולי 291 שניות זמן בעירה 68 שניות דלק דלק מוצק

H-I היהמשגררב־שלבי שפותח על ידימיצובישי תעשיות כבדות (MHI) תוך ניצולטכנולוגיה אמריקאית בחלק מהשלבים.

המשגר החליף את המשגרים מדגםN-II והוחלף בהמשך על ידי משגרים מסדרהH-II. השיגורים החלו בשנת1986 והסתיימו בשנת1992. כול 9 שיגורים הסתיימו בהצלחה. כול השיגורים בוצעו ממרכז החלל טנגשימה ממתחם שיגורים "אוסקי".

כשלב ראשון של המשגר נוצל מנוע של סדרת משגרים "תור" שפותח עבור משגרים מדגם "דלתא 1000". הוא היה מיוצר ביפן תחת רישיון ייצור. בשלב השני הותקן מנוע מפיתוח יפנית. להגדלת יכולת נוצלו מאיצים מתוצרת אמריקאית וחלק מהשיגורים בוצעו תוך התקנת השלב השלישי מתוצרתניסן.

למשגר הייתה יכולת להביא מטען של 3,200 ק"ו למסלול לווייני נמוך.

מדיה וקבצים בנושאH-I בוויקישיתוף

• נתוני המשגר
• רשימת שיגורים

משגרי לוויינים וחלליות
בשימוש	ארצות הבריתאטלס 5 •טאורוס •מינוטואר •אלקטרון •אנטארס •פאלקון 9 •פאלקון כבד •פגאסוס •SLS‏ •וולקן קנטאור •פיירפליי אלפה רוסיהסויוז 2 •אנגרה •פרוטון (פרוטון M) הרפובליקה העממית של סיןצ'אנגג'נג (2C‏ •2D‏ •2F‏ •3A‏ •3B‏ •3C‏ •4B‏ •4C‏ •5 •6 •7 •8 •11) •קואיג'ואו •קינטיקה 1 •קרס 1 •Zhuque •Jielong ‏•גרביטי •היפרבולה הודוGSLV‏ •PSLV‏ •SSLV •LVM-3‏ יפןH-II‏ (H-IIA)‏ •H-3‏ •אפסילון איראןסימורג •Qaem האיחוד האירופיוגהצרפתאריאן 6קוריאה הדרומיתנוריקוריאה הצפוניתאונחהישראלשביט
יצאו משימוש	ארצות הבריתאטלס (1 •2 •3 •אג'ינה •אייבל •קנטאור •A‏ •B‏ •C‏ •D‏ •E/F‏ •G‏ •H‏ •LV-3B‏ •SLV-3) •אתנה •ג'ונו 2 •דלתא (0100 •2 •3 •4 •1000 •2000 •3000 •4000 •5000 •A‏ •B‏ •C‏ •D‏ •E‏ •G‏ •J‏ •L‏ •M‏ •N)‏ •ואנגארד •טיטן (טיטן 2 23G‏ •טיטן 2 GLV‏ •3A‏ •3B‏ •3C‏ •3D‏ •3E‏ •טיטן 3 מסחרי •4‏ •34D) •ליטל ג'ו •סטורן (1 •5 •IB‏ •INT-21) •פאלקון 1 •רדסטון •תור (אג'ינה •אייבל •אייבלסטאר •בורנר •דלתא •תוראד-אג'ינה •DSV-2 •DSV-2U)‏ •Launcher One •סקאוט ברית המועצותספוטניק •לונה •ווסטוק (ווסטוק K •ווסטוק 2 •ווסטוק 2M) •קוסמוס (קוסמוס 2 •קוסמוס 3M) •מולניה •ווסחוד •סויוז (סויוז •סויוז FG •סויוז U) •פרוטון (פרוטון •פרוטון K) •רוקוט •זניט (זניט 2 •זניט-3SL) •דנייפר •ציקלון (ציקלון 2 •ציקלון 3) הרפובליקה העממית של סיןפנג באו 1 • צ'אנגג'נג (1 •2 •3) יפןN-1‏ •N-II‏ •H-I‏ •H-IIB‏ •Mu‏ הודו GSLV‏ (Mk I)‏ •צרפתדיאמנט •אריאן (1 •2 •3 •4 •5) •איראןסאפיר •קוריאה הדרומיתנרו 1
בפיתוח	ניו גלן •אירטיש •סויוז SPG •סטארשיפ •צ'אנגג'נג 9 •צ'אנגג'נג 12 •טיאנלונג-3
פיתוחם בוטל	ארס 1 •ארס 5 •K-1‏ •Sea Dragon‏ •STAR 460Stratolaunch

• משגרי לוויינים וחלליות
• תוכנית החלל היפנית

• ויקינתונים - השוואת ערכים: לא מתאים
• ויקינתונים - השוואת ערכים: לא מתאים: יצרן