CC - כמה זכויות שמורותשלט בפאב בגרנדה מודיע ללקוחות שהמוזיקה שהם מאזינים לה ניתנת להפצה חופשית תחת רישיון Creative Commonsנעשה באמצעות Creative Commons, ספר משנת 2017 המתאר את הערך של רישיונות CC
Creative Commons ("קריאטיב קומונס"; גם מקוצר לעיתים קרובות לראשי התיבות:CC) הואמוסד ללא כוונת רווח המקדיש את מאמציו להרחבת טווח היצירות הזמין לציבור, על מנת שיוכל לעשות שימוש ביצירות ולחלוק אותן באופן חוקי. שמו מוכר גם מאוסףהרישיונות הסטנדרטיים שחיבר, אשר נועדו לפשט את השיתוף בתוכן ללא ויתור מלא עלזכויות יוצרים.
מטרת המיזם היא לאפשר הנגשת מידע מחד גיסא, יחד עם שמירה על זכויות היוצר. הרישיונות מגשרים בין האינטרסים של היוצר לבין האינטרסים של המשתמשים, ובכך נמנעות מחלוקות משפטיות, בין יוצרי תוכן לבין המשתמשים ביצירותיהם, בהתאם לדיני זכויות יוצרים בכל מדינה.
הרישיונות באתר של Creative Commons מאפשרים לבעליזכויות יוצרים במגוון תחומים: מלל, צילום, סרטונים ואודיו, לוותר על חלק מזכויותיהם לזולת, יחד עם שמירה על על זכויות אחדות שלהם. זאת, בעזרת מגוון של רישיונות וחוזים מוגדרים מראש, ובכללם ויתור חלקי או מוחלט על זכויות היוצרים לטובתרשות הכלל, או רישוי שלתוכן חופשי ליצירה, יחד עם נתינת מזכה (קרדיט) לשמו של היוצר.
המיזם מספק מספר רישיונות תוכן סטנדרטיים שבעלי זכויות יוצרים יכולים להשתמש בהם בעת שחרור יצירתם באינטרנט. כמו כן, מספק המיזםmetadata בצורתRMF/XML שמתאר את הרישיון ואת היצירה ומפשט עיבוד ואיתור יצירות תחת רישיונות דומים באופן אוטומטי.
רישיונות Creative Commons אינם הרישיונות החופשיים הראשונים מסוגם. הם נכנסו לשימוש לאחר ה-Open Publication License ולאחרהרישיון לשימוש חופשי במסמכים של גנו (GFDL). ה-GFDL יועד במקור לכתיבת תיעוד שלתוכנה. ה-Open Publication License בטל כיום מבחינה חוקית, ויוצרו ממליץ כי מיזמים חדשים לא יעשו בו שימוש. שני הרישיונות דלעיל מכילים חלקים שאין חובה לכלול אותם בעת רישוי היצירה, שלדעת מבקרים מסוימים גורמים לרישיונות אלו להיות פחות חופשיים. ה-GFDL נבדל מרישיונות ה-CC בין השאר בכך שהוא דורש שכל יצירה תכלול עותק של הרישיון וכן בדרישתו שהיצירה תופץ בצורה שתהיה "שקופה", דהיינו, שאינה רכושנית או שלא בצורה סודית.
מגוון רישיונות ה-CC מתקבלים מאחד משישה צירופים אפשריים של המאפיינים הבאים, אותם בוחר היוצר שיחולו על יצירתו:
דרישת ייחוס (by) – בכל שימוש ביצירה יש לייחס אותה ליוצר או לנותן הרישיון כנדרש (זוהי תכונת חובה ברישיונות CC למעט רישיון שחרור לרשות הציבור).
שימוש לא מסחרי (nc) – איסור שימוש מסחרי ביצירה.
איסור יצירה נגזרת (nd) – איסור שינוי, עיבוד או יצירתיצירה נגזרת בהסתמך על יצירה זו.
שיתוף זהה (sa) (Share alike) – בכל הפצה מחדש, שינוי, עיבוד או יצירת יצירה חדשה המתבססת על זו הנידונה, יש להפיץ את היצירה החדשה אך ורק תחת אותו הרישיון.
השילובים הקיימים הם:
ייחוס (by)
ייחוס שיתוף זהה (by-sa) – זהו הרישיון הקיים, לדוגמה, בוויקיפדיה, כש-sa הוא הרשאה להפיץ יצירות נגזרות רק תחת רישיון זהה לרישיון של היצירה המקורית. המשמעות המעשית היא כי מותרת העתקת ערכים מהאנציקלופדיה לכל מטרה, ובלבד שיקויימו שני התנאים: ייחוס – ציון כי המידע נלקח מוויקיפדיה, ושיתוף-זהה – גם בפרסום החדש יצוין כי המידע מפורסם תחת רישיון תוכן פתוח "ייחוס שיתוף זהה (by-sa)".
ייחוס-איסור יצירה נגזרת (by-nd).
ייחוס-שימוש לא מסחרי (by-nc).
ייחוס-שימוש לא מסחרי-שיתוף זהה (by-nc-sa).
ייחוס-שימוש לא מסחרי-איסור יצירה נגזרת (by-nc-nd).
תנאי הרישיונות קובעים כי כל הגבלה כזו יכולה להשתנות או להתבטל כליל עם הסכמה מפורשת מהיוצר, וכי אין זכויות השימוש הרגילות נפגעות במאומה – לדוגמה, עדיין קיימת זכות השימוש ההוגן.
לתת קרדיט לבעל היצירה בכל פעולה. ניתן להעתיק, להפיץ, להציג ולבצע את היצירה ולעשות עבודות נגזרות ורמיקסים המבוססים עליהרק אם הם מעניקים למחבר או למעניק הרישיון את הייחוס באופן שצוין על ידיהם.
שיתוף זהה (sa)
בעלי רישיון מאפשרים להפיץ יצירות נגזרות רק ברישיון זהה ("לא מגביל יותר") לרישיון של העבודה המקורית. ללא שיתוף זהה, יצירות נגזרות עשויות להיות עם סעיפי רישיון תואמים ליצירה המקורית אך מגבילים יותר, למשל. (CC BY ל־CC BY-NC).
לא מסחרי
(by-nc)
בעלי רישיון מאפשרים להעתיק, להפיץ, להציג ולבצע את היצירה וליצור יצירות נגזרות ורמיקסים המבוססים עליה,רק למטרות לא מסחריות.
יצירה נגזרת (ND)
בעלי רישיון מאפשרים להעתיק, להפיץ, להציג ולבצע את היצירה,אך לא ליצור ממנה יצירות נגזרות ורמיקסים המבוססים עליה.
עד גרסה 3.0 (כולל) נכתבו רישיונות CC בהתאמה לחקיקה בארצות הברית, ולכן הניסוח המשפטי עלול היה שלא להתאים לחוקי מדינות אחרות. שימוש במודל האמריקני ללא התחשבות בחוק המקומי עלולה לגרום לכך שלא ניתן יהיה לאכוף את הרישיונות, לכן מיזם ה-iCommons (International Commons) עמל על התאמת הניסוח החוקי של הרישיונות לחוקי כל מדינה ומדינה. נכון ל-4 באוקטובר2009, הרישיונות הותאמו לחוקיהן של 52 מדינות או אזורים, ושמונה מדינות או אזורים נוספים נמצאים בתהליכי עיבודCC Affiliate Network - Creative Commons, wiki.creativecommons.org.
Creative Commons הושק בישראל ב-2004[3], ב-27 בנובמבר2005 כל הרישיונות (בגרסה 1.0) הותאמו לחוק הישראלי על ידיהמרכז למשפט וטכנולוגיה שבפקולטה למשפטים,אוניברסיטת חיפה. בפברואר 2007 הותאמה גרסה 2.5 גם כן, אולם אין התאמה ישראלית לגרסה 3.0 ואילך.
