בשיטת CMYK מערבבים את ארבעת סוגי הדיו ביחסים שונים על מנת ליצור מגוון רחב של צבעים. הצבע מונח על משטח אחיד, בדרך כללניירלבן. בניגוד לצבעים אחרים, כגוןצבעי שמן, שכבת הדיו היא דקה יחסית ולכן הצבע המתקבל מושפע מגוון המשטח שהדיו מונחת עליו. באופן הפוך לפעולתצג, שבו הדלקתפיקסל אדום, ירוק או כחול מוסיפהאור, כך שבהדלקת כל הצבעים יראה הצופה אורלבן; בדפוס CMYK ככל שמגדילים את כמויות הדיו השונות, הצבע על ההדפס בולע עוד ועוד אור ומפחית מהאור שמוחזר לעין הצופה, עד שמתקבל צבעשחור.
מדפסות הזרקת דיו ביתיות מכילות דיו מארבעת הצבעים האלו, והמידע על הצבע מועבר מהמחשב אל המדפסת בשיטת CMYK: עבור כלפיקסל מועברים ארבעה ערכים - אחד לכל סוג דיו.
את אותומרחב צבע ניתן ליצור על ידי שימוש בציאן, במג'נטה ובצהוב בלבד, שהרי שילוב של שלושתם מפיק צבע שחור. יש כמה סיבות להוספת הצבע השחור כצבע רביעי:
תאורטית אומנם ניתן ליצור שחור או אפור על ידי ערבוב יחסים מתאימים של שלושת הצבעים, אך מעשית שינויים קלים בגוונים בגללאפיצויות ייצור גורמים לקבלת גוון שאינו שחור ממש אלא כהה מאוד עם נטייה לצבע מסוים, והדבר גורם לתוצאה שאינה משביעת רצון. הוספת הדיו השחורה מאפשרת קבלת גוון מדויק יותר של שחור או אפור.
הדפסת צבע שחור על ידי הנחת שלוש שכבות של דיו צבעונית זו על גבי זו עלולה לגרום לנייר להתעוות מעודף לחות, ולדיו לזלוג ולפגוע ברזולוציה.
חוסר דיוק מכני בהנחת הדיו עלול לגרום להופעת דפנות צבעוניות בקצותיו של אלמנט מודפס שחור. בעיה זו חריפה במיוחד בהדפסת טקסט ברזולוציה גבוהה.
עלות הפקת הצבען השחור זולה יותר משל שאר הצבענים. חומר מודפס מכיל פרטים רבים בצבעי שחור או אפור, במיוחד טקסט כתוב, ושימוש במחסנית הצבע השחור מונע בזבוז של דיו יקרה.
