ATM (ראשי תיבות:Asynchronous Transfer Mode) הואתקן תקשורת שלCCITT (ארגון לטלגרפיה וטלפוניה בינלאומי). ATM הוא הבסיס לרשתות BISDN שהן הדור החדש שלISDN. אחד השימושים הנפוצים ל-ATM הוא לריבוב שירותיDSL, כלומר כתשתית לחיבור צרכני קצה רבים לרשת האינטרנט.
פרוטוקול ATM מוגדר בשכבת הקו שלמודל ה-OSI. הוא מיועד להעביר מידע מסוגים שונים (למשלקול,וידאו ונתונים) על גבי תשתית פיזית יחידה, במקום לפלג אותו למספר רשתות שונות.
ב-ATM מחולק המידע לתאים קטנים בגודל קבוע, וזאת בניגוד למנות בגודל משתנה, כמו ב-Ethernet, למשל. בכל תא 48בתי מידע (Payload), שמתווספים להם 5 בתי פתיח (Header). לכןתקורת הפרוטוקול היא 5/53 ובקירוב 9.5%. חמשת בתי הפתיח מכילים את מאפייני התעבורה של תא ותיקון שגיאות לבתי פתיח.
כל אחת מהתחנות השונות ברשת ATM נקראתמתג. לכל שירות ברשת מגדירים מסלול תעבורה מקצה לקצה. כלומר, אם מידע מסוים ממתג A צריך להגיע למתג D, והוא עובר בדרכו את מתגים B ו-C, תוכנת הניהול של הרשת צריכה לקבוע הגדרות מתאימות בכל המתגים שהמידע עובר דרכם, כדי שיוכל להגיע ליעדו. חלק מההגדרות לכל מתג הן איכות השירות, או העדיפות שמוקצה לכל תא שמגיע, בכל כניסה במתג.
ב-ATM מוגדרים שני סוגי תאים, UNI (User-Network Interface) ו-NNI (Network-Network Interface). מבנה התאים שונה רק במקצת, במבנה הפנימי של ה-Overhead:
תרשים של תא UNI - ATM
| תרשים של תא NNI - ATM
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מתגי ATM מטפלים בתאי המידע לפי איכות השירות המוגדרת למעגל מידע מסוים. השימוש בהגדרות איכות שונות מאפשר לרשת ATM לטפל במידע רב יותר מאשר רשתSDH שפועלת בקצב זהה, בגלל ההנחה שלא בכל זמן נתון יש להעביר מידע בכל המעגלים ברשת. כלומר, בהסתמך על הנחותסטטיסטיות מסוימות, ניתן להגדיל את כמות המידע המועברת בממוצע, במידה שניתן לסבול פגיעה בחלק מהמידע במקרים נדירים שבהם הרשת עמוסה מאוד.
נוח להשתמש באיכויות שירות שונות מכיוון שלסוגי מידע שונים יש דרישות שונות מאוד. כך לדוגמה, בהעברת קול אפשר לסבול רק השהיה קצרה, אחרת נפגמת איכות השיחה. לעומת זאת, נתונים כמומסרונים או צפייה בדפי אינטרנט יכולים לסבול השהיות ללא קושי.
האיכויות השונות ברשת ATM הן לפי הרשימה הבאה:
קביעת האיכויות השונות מתבצעת ברכיב הנקרא convergence sublayer (ר"ת CS) שמקבל את המידע משכבות עליונות ולספק את רמת השירות המתאימה. לאחר מכן ה-PDU (חבילת המידע) מתחלקת לתאים (cell) של ATM, החלוקה מתבצעת ברכיב הנקרא segmentation and reasembly (ר"ת SAR) בשכבה היותר תחתונה שהיא שכבת ה ATM מוספים האוקטטים של ה header וכך מתקבלים 53 octets של ה cell של ה ATM. שני הרכיבים לעיל מרכיבים את השכבה שנקראת AAL כלומר ATM adaptation layer ובעיקרון ישנם 4 סוגים של AAL שתומכים בסוגים השונים של איכויות השירות שנזכרו למעלה:
