 | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | יחידת האיסוף המרכזית |
| מדינה | ישראל ישראל |
| שיוך |  צבא הגנה לישראל |
| סוג | יחידת איסוף |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1948–הווה (כ־77 שנים) |
| מקים היחידה | מרדכי אלמוג |
| מלחמות | כלמלחמות ישראל |
| נתוני היחידה | |
| ציוד עיקרי | מחשבים ואמצעי האזנה |
| פיקוד | |
| יחידת אם |  אגף המודיעין |
| דרגת המפקד |  תת-אלוף |
| מפקד נוכחי | תא"ל א' |
| מפקדים | ראומפקדי היחידה |
| עיטורים | |
 אות הערכה מטעם הרמטכ"ל (2) | |
יחידה 8200 (קרי: "שמונה מאתיים") היא יחידה לאיסוףמודיעין אותות (סיגינט) ופענוח צפנים, השייכת לאגף המודיעין שלצה"ל. היחידה נחשבת לאחת מהיחידות הטכנולוגיות הטובות בעולם[1] וליחידה הגדולה ביותר מבין יחידות צה"ל[2]. מפקד היחידה הוא קצין בדרגתתת-אלוף.
היחידה, נודעה בעבר בתקשורת ובפרסומים צבאיים בשם "יחידת האיסוף המרכזית", כונתה מ־22 ביולי 1948שירות מודיעין 2 (ש.מ.2), אחר כךיחידה 515 (קרי: "חמש ורבע"), ובהמשךיחידה 848 (קרי: "שמונה ארבע שמונה")[3]. לאחרמלחמת יום הכיפורים שונה שמה ל"יחידה 8200".
בראשיתו, נשען המודיעין ביישוב העברי בארץ ישראל עלמודיעין אנושי ועל יחסי שכנות הדוקים בין יהודים וערבים. בתקופת המנדט החל מעקב אחר מידע שזרם במרכזיות טלפונים ברחבי הארץ. במלחמת העצמאות נוצרה התמודדות חדשה מול צבאות ערב שהפעילו מערכות קשר לשליטה על הכוחות.
החל משנת 1920 החלה פעילות סיגינט נקודתית ביישוב העברי, שקיבלה משנה תוקף בעקבותמאורעות תרפ"ט[4]. ב-1940 הוקם בארגוןההגנה הש"י (שירות ידיעות), שהיה שירות המודיעין של הארגון.
בבניין מגורים ברחוב סוקולוב 26 בתל אביב החלה בפברואר 1939 האזנה במחתרת ביוזמת הש"י, ליחידות צבא ומשטרה של שלטונות המנדט הבריטי שפעלו נגד ההעפלה בהתאם למדיניות "הספר הלבן" הבריטית. החוליה החליפה דירות מסתור בתקופתהמנדט הבריטי. לאחר קבלת החלטת החלוקה (נובמבר 1947) נאמר לאנשי חוליית ההאזנה שפעלה בתל אביב מטעם הש"י כי משימתם הסתיימה. ההנחיה ניתנה כנראה במהלך ינואר 1948. החוליה המשיכה לפעול בהתנדבות וראש הש"י,איסר בארי, החזיר אותה לפעילות בעקבות מידע ערכי שקיבלה והעביר אליו ראש החוליהמרדכי אלמוג (ורצמן)[5].[דרוש מקור][מפני ש...] מפקדת היחידה פעלה בדירות בתחומי העיר תל אביב-יפו.
אלחוטנים שפעלו במסגרת החוליה בתל אביב היו בהמשך בין ראשוני יחידת ההאזנה של צה"ל עם הקמת המדינה. מרדכי אלמוג שהנהיג את פעילות החוליה היה מפקדה הראשון של יחידת ההאזנה הזו, שנקראה שירות מודיעין 2.
בשנת2021 הוצב לוח הנצחה ליחידה ברחוב סוקולוב 26 מטעםעיריית תל אביב בעקבות פניית יחידת 8200 ועמותת בוגרי היחידה (ש.מ.2).
תפקיד היחידה הוגדר: "להשיג ידיעות על האויב בכל שטחיו על ידי האזנה לשידוריו, שיחותיו ופענוחן". בין הישגי היחידה: פענוח הצופן שלהצבא המצרי במלחמת העצמאות[6], והאזנה לשיחות של המצרים בדיונים עלהסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות[7]. במקביל פעלה בירושלים הנצורה יחידה בשם "שפ"ן" - שירות פענוח נסתרות, שעם אנשיה נמנוראובן בלום (מפקד יחידה 515 בשנים 1961–1966), הבלשניםיעקב פולוצקי,יהושע בלאו,שלמה מורג וחוקר האסלאםדוד צבי בנעט[8]. יחידות אלה, שאוחדו בסוף 1948, היו תחילתה של יחידת הסיגינט (מודיעין אותות) המוכרת כיום כיחידה 8200[9].
בסיס דרום הוקם במהלך מלחמת העצמאות באוקטובר 1948. בשנת 1967 עבר בסיס דרום מבאר שבע אל מקומו החדש שקיבל את הכינוי בסיס ירקון[10].
ב־20 במאי 1948 עברה חוליית ההאזנה התל אביבית בהנהגתו שלמרדכי ורצמן, למשך מספר שבועות מדירת המסתור האחרונה בשדרות רוטשילד 48 ל"בית האדום" שבו פעלה באותם ימים מפקדת ארגון ההגנה. כעבור מספר שבועות מפקדת היחידה עברה לשדרות ירושלים 101 ביפו ושם הוקם בסיס "בית הייכל" (Haikal) בביתו הנטוש שליוסוף הייכל, שהיה רכוש ערבי נטוש ששייך למשפחת חממי. בתחומי הבסיס נכללו גם בתים סמוכים (מספרים 99, 103, 105). בחודש דצמבר 1948 עברה מפקדת יחידה 8200, אז תחת השם ש.מ.2, לבסיס "בית ביבי" בסוף שדרות ירושלים. באותו אתר עד כיבוש יפו במלחמת העצמאות ב-13 במאי, פעל מחנה מבוצר אשר שימש את המטה הראשי ביפו ובראשו עמדו המפקד העיראקי של יפו עבד א-נג'ים א-דין וחסן סלמה, תוך קיום קשר עם מפקדתו שלפאוזי קאוקג'י.
מבנה היחידה כלל גם חולייתהאזנה בירושלים, שמוקמה במחנה שנלר, חוליית האזנה בחיפה, חוליית האזנה בבאר שבע, שהתמקמה בתחנת הרכבת הטורקית, חוליות האזנה נוספות ברחבי הארץ, וחוליות האזנה ניידות שהצטרפו לכוחות הלוחמים. היחידה, שגדלה במהלך מלחמת העצמאות, מנתה בסופה כ-250 אנשים.
בסוף שנת 1953 עברה מפקדת יחידת ההאזנה ש.מ.2 מתל אביב-יפו לגלילות. (בשנות השבעים המבנים באתר נהרסו והוקם במקום פארק דוידוף[11][12]).
עם ראשי היחידה בתקופה זו, בנוסף לאלמוג, נמנואברהם אילוני (שמונה למפקדה בשנת 1952),אברהם שרוני וד"ריוסף גיליס.
בעקבות חשד של אנשיהאו"ם בוועדות שביתת הנשק שישראל קוראת ומפענחת את המברקים המוצפנים שלהם, עבר האו"ם לשימוש במכונתהצפנה מתוצרתבוריס הגלין(Boris Hagelin), שאותן גיליס לא הצליח לפצח. רכישתציוד לעיבוד נתונים מתוצרתIBM אפשרה להתגבר על קושי זה[13].
במאי1956 שונה שם היחידה ל"יחידה 515" (קרי: "חמש ורבע"). בשנת 1955 החל לפעול במכון ויצמן למדע המחשב הראשון בישראל -ויצק, ויחידה 515 זכתה להשתמש בו פעמיים בשבוע, שעתיים בכל פעם. במאי 1961 הוענקפרס ביטחון ישראל לצוות המחשוב של יחידה 515 בראשותו של סא"למאיר שפירא[14]. זמן המחשב המצומצם לא סיפק את היחידה, ובשנת 1959 הציע שפירא לרכוש מחשב בלעדית ליחידה. לקידום ההצעה נפגש עםמרדכי קיקיון, שהציע להגיש את ההצעה בשם כל מערכת הביטחון, ובהמשך לכך הוקמה ביולי 1959 יחידתממר"ם, והמחשב הצה"לי הראשון החל לפעול בה ביולי 1961. המחשב שירת את אגפי צה"ל וחילותיו, ובהם יחידה 515.
בשנת 1966 הוקם ביחידה מרכז דיווח והתרעה שנקרא "שופר"[15], זאת במסגרת שיפור ההיערכות לאפשרות של תקיפת פתע שלחיל האוויר המצרי עלהכור בדימונה, היערכות שנקראה "סנטור"[16].
כשנה לאחר מכן, באפריל 1967, הוקם מרכז דיווח דומה במחלקת המחקר באמ"ן, שנקרא מד"ת (מרכז דיווח ותיעוד).
ב-26 בנובמבר 1966, שבועיים אחרימבצע "מגרסה", נקלט על ידי יחידת הסיגינט של אמ"ן 515 מברק שנוסח כפקודה מאת המפקד הכללי של המפקדה הערבית המאוחדת (מפע"ם) אל מפקדי הכוחות המזוינים של כל המדינות הערביות החברות במפע"ם. הייתה זו הוראה להעמיד את כוחותיהם בכוננות מלאה. הידיעה דווחה לגורמי אמ"ן ובעקבותיה הוכרזה בצה"ל כוננות (שם הקוד – "רובד"). בבדיקה נוספת של הידיעה, ולאחר שלא נראו תזוזות בקרב כוחות ערביים, בוטלה הכוננות. הבדיקה הנוספת של הידיעה הצביעה על טעות בתרגום מערבית לעברית. בשל חומרת הטעות לקח על עצמו סא"ליואל בן-פורת, מפקד המסגרת המקצועית האחראית לכך ביחידה, את האחריות והגיש את התפטרותו לראש אמ"ן אלוףאהרון יריב. יריב דחה את ההתפטרות. בלקיחת האחריות על אירוע אשר לא גרם לאסון, אלא רק לכוננות (שהייתה כרוכה בהוצאה כספית ניכרת), הוכיח בן-פורת נורמה של מנהיגות בחיל המודיעין. אלוף יריב העריך מאוד את אישיותו וכישוריו של בן-פורת, וסבר כי אסור לאבד קצין מוכשר ואיכותי בשל טעות שנזקה היה מוגבל[17].
בתקופה שעד מלחמת ששת הימים התחזקה המגמה שהוביל רמ"ח איסוף אל"םאלי זעירא, שהמודיעין האלקטרוני ובמרכזו הסיגינט (אז – האזנה) הוא גורם דומיננטי בסל האיסופי. מערך האיסוף האלקטרוני הוגדל. הורחב כיסוי מקורות סיגינט בעולם הערבי באופן אינטנסיבי, כולל כניסה לתחומים חדשים; ונוצרו יכולות מבצעיות שהביאו לפריצות דרך איסופיות לתחומים ולהיקפים שלא נודעו עד אז. יחידה 515 זכתה לתנופה בשל הערכת מצב מודיעינית שהעמידה בראש הצי"ח את ההתרעה מפני תקיפה אווירית מצרית על הכור בדימונה, היערכות שנקראה "סנטור". כיסוי חיל האוויר המצרי חייב התארגנות חדשה וקשר הדוק מאוד עם ענף המודיעין (ענף 4) במפקדת חיל האוויר. בתקופה זו נכנסו לארצות ערב מערכות רדיו טלפון חדשות, ולמרות מאמץ רב של הערבים לשמור על ביטחון שדה, יחידה 515 התמודדה בהצלחה עם כיסוי אפיקים רבים יותר ועם יותר מידע בדיבור, לא רק במורס. התח"ל (קשר חו"ל של ארצות ערב עם הנציגויות שלהן בעולם) היה מקור חשוב למידע מדיני. בתקופה זו לא היו לוויינים, לא כבלים תת-ימיים ולא אינטרנט. באותה תקופה נכנס גם כיסוי האלינט לפעולה – מעקב אחר מכ"מים נייחים ומוטסים. המכ"ן – מגלה הכיוון של מערכות הקשר הערביות – הוסיף מימד חשוב "היכן ערוך האויב". חיל האוויר תרם במלחמה ליכולת הכיסוי של יחידה 515 כאשר פגע בקשר הקווי של המצרים כדי לאלץ אותם להעלות רשתות לאוויר[18].מבצע "מוקד" שפתח את מלחמת ששת הימים התבסס על המודיעין האיכותי שסיפקה יחידה 515 עד שעת ה-ש.
ב־6 ביוני1967, היום השני למלחמת ששת הימים, קלטה היחידה אתשיחת נאצר-חוסיין. בשיחה זו,נשיא מצריםגמאל עבד אל נאצר הוליך שולל אתחוסיין, מלך ירדן וטען כיחיל האוויר המצרי הולם מהבוקר בשדות התעופה של ישראל, אף על־פי שידע כי חיל האוויר שלו הושמד ברובו יום קודם במסגרתמבצע מוקד. נאצר עשה זאת כדי לגרום לחוסיין להעמיק את מעורבותו במלחמה ואולי להקל על מצרים. בשעה זו העולם, כולל תושבי ישראל, עדיין לא ידעו את גודל ההצלחה הכוללת ביבשה ובאוויר בשל דרישתו שלשר הביטחוןמשה דיין לקייםערפל קרב כבד.
נאצר הציע ששניהם יצהירו בבוקר כי בהתקפה עלשדות התעופה במצרים ובירדן השתתפו מטוסיםאמריקניים ובריטיים, שהמריאו מנושאות מטוסים במזרחהים התיכון.
השיחה שנקלטה הושמעה בגלי צה"ל על פי החלטת משה דיין, חרף התנגדותו שלראש אמ"ן, האלוףאהרן יריב, שחשש שעקב פרסום נוסח השיחה ועצם העובדה שנקלטה, ייחשפו מקורות ודרכי עבודה. הייתה זו הפעם הראשונה שישראל פרסמה שיחה שנקלטה על ידיה. ההחלטה לפרסם את השיחה התקבלה מתוך חשש שמצרים מנסה באמצעות השקר לגרור אתברית המועצות למלחמה, כפי שהתחייבה בהסכם ההגנה, במקרה שארצות הברית תתערב לצד ישראל. כמו כן, הייתה כוונה לסכסך בין נאצר לחוסיין לאחר שיפורסם כיצד הם מרמים זה את זה. לימים הצהירוחיילים ששרתו ביחידה בתקופה שחשיפת השיחה אכן גרמה לירידה בכמות יירוטי השיחות[19][20].
בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים ועד מלחמת יום הכיפורים סייעה היחידה לשב"כ לאתר פעילות סוכנים משדרים מסיני למודיעין המצרי[21].
באוגוסט 1968 שונה שם היחידה ל"יחידה 848" (קרי: שמונה-ארבע-שמונה). בעקבותטיבוע המשחתת "אילת" ולקחיו, תגברה היחידה את יחידת ההאזנה של חיל היםיחידה 663.
ב-1968 הגיעו המצרים להבנה כי עליהם לפתח את נושא הסיגינט והקימו את מנהלת הלוחמה האלקטרונית ששילבה יכולות מודיעיניות עם יכולתחסימה ושיבוש שלמערכות תקשורת של האויב, כל זה בסיועסובייטי[22]. במסגרת פעילות המודיעין המצרי פעלה מג'מועה קרב 39, אשר מיולי 1969 עשתה שימוש בבלון בשדה התעופה באבו טור למטרות איסוף מודיעין מעבר לסוללת העפר שהקיםצבא מצרים לאורךתעלת סואץ[23].
בעקבות מלחמת ששת הימים הקימה היחידה בסיסי האזנה באום חשיבה ובבלוזה שבסיני, בחרמון ובתל אביטל שברמת הגולן וביהודה ושומרון[24].
מלחמת ההתשה היוותה נקודת זינוק ליחידה בכל התחומים שהובלו על ידי אל"םשלמה ענבר, אשר הגיע לפקד על היחידה כבחירתו האישית שלראש אגף המודיעין, האלוףאהרון יריב. בתקופה זו נענהאגף כוח האדם לדרישת יריב לתגבר את היחידה ב-94 גברים לצורכי האזנה בחזית התעלה[25].
בשנת 1969 הותקן ביחידה מחשבIBM 360/44, שנועד לעיבודים עתירי חישובים. היה זה המחשב הראשון שהותקן בצה"ל מחוץ לממר"ם.
במרץ 1970 העבירה היחידה ידיעה שמחזקת את ההבנה שהכוח הסובייטי שהגיע למצרים נועד לפעול עצמאית. סימן נוסף לכך היה קליטת סוללתSA-3 סובייטית באלכסנדריה במסגרת כיסוי האלינט של היחידה[26].
עד סוף שנות השישים נשען המוסד על היחידה, למעקב אחר התקשורת בין אנשי הפח"ע וקשריהם עם תשתיות לסיוע מבצעי שהקימו בארצות שונות.צבי זמיר קבע שההיענות לבקשות המוסד לא תאמה את צרכיו המבצעיים והחליט להקים במוסד יחידה שהתמחתה בתחום הטכנולוגי – "פרודות", שתעניק מענה לוגיסטי בזמן אמת לצרכים המבצעיים. אמ"ן לא ראה בעין יפה את השינוי המוצע ולא שיתף פעולה. במקביל להקמת "פרודות" הוקמה במוסד פונקציה לתקשורת אלחוטית עם סוכני המוסד, שפעלה במקביל ליחידה 220 של אמ"ן, במטרה להתגבר על עיכובים בהגעת תשדירים מסוכנים מתריעים[27].
מבצעתרנגול 53 יצא לפועל כדי לנצל את “התחכמותו” של מפקד זירת ים-סוף המצרי. הלה החליט להציב מכ”ם רוסי P-12 פעיל באתר דמה באזור ראס ע’ארב, בצד המערבי של המפרץ. הרעיון היה להטעות את חיל-האוויר הישראלי ולמנוע את השמדתו, כגורל מכ”מים אמיתיים אחרים. אתר דמה אינו מוגן כאתר אמיתי וכאלה לא היוו אתגר ל”ארטילריה המעופפת” של ישראל. התרגיל נקלט בתעבורת הקשר של יחידה 8200 והמידע הועבר לאמ”ן. האגף הציע לרמטכ”ל לחטוף את המכ”ם המצרי.חיים בר-לב, הרמטכ”ל, אישר את המבצע, שבוצע ללא תקלות[28].
לפני פרוץ המלחמה מנתה יחידה 848 כ-3,400 חיילים, והיא קיבלה 85% מתקציב אמ"ן[29]. לרשות היחידה עמדו, בין היתר, "האמצעים המיוחדים", שהיו אמצעי איסוף מודיעין אותות של צה"ל שהותקנו במצרים, ואמורים היו לספק מידע אמין על כוונת המצרים לצאת למלחמה. בימים שקדמו למלחמת יום הכיפורים פנו מפקד יחידה 848, אל"םיואל בן-פורת וראש מחלקת איסוף, אל"םמנחם דיגלי, אל ראש אמ"ן, האלוף זעירא, ודרשו להפעיל את האמצעים המיוחדים, במטרה לברר האם תנועות הצבא במצרים הן הכנה למלחמה, או שמדובר בתרגיל בלבד. הם נענו בשלילה על ידי זעירא, ובהמשך דחה זעירא גם פנייה דומה של ראשמחלקת מחקר, תא"לאריה שלו. בסופו של דבר ניתן אישור להפעלת האמצעים המיוחדים רק בבוקרו של6 באוקטובר, שעות ספורות לפני שפרצה המלחמה. אצל מקבלי ההחלטות, הרמטכ"לדוד אלעזר ושר הביטחוןמשה דיין, נוצר הרושם שהאמצעים המיוחדים הופעלו כבר ימים אחדים קודם לכן, וביודעם את מהותם של האמצעים המיוחדים, נתנו משקל רב להערכתו של זעירא שלא צפויה מלחמה.
בספר שפרסם תא"ל שלו בשנת 2006, הוא טען כי ב־4 באוקטובר1973 קלטה יחידת איסוף מידע בעל משמעות התרעתית גבוהה, אך זו לא הגיעה למחלקת המחקר אלא כעבור שלושה חודשים[30].
יואל בן-פורת מספר בספרו "נעילה" על מברק מוצפן שפענחראובן ירדור ב-5 באוקטובר סמוך לשעה 5 בערב (21 שעות לפני פרוץ הקרבות), שהבהיר מעל לכל ספק כי המלחמה עומדת לפרוץ. את המברק שלח שגרירעיראק במוסקבה למשרד החוץ בבגדאד, ובו דיווח כי פינוי נתיניברית המועצות מסוריה וממצרים בא בעקבות כוונת הסורים והמצרים לפתוח במלחמה. ההתרעה עוכבה באגף המודיעין ולא הגיעה בזמן לרמטכ"ל אלעזר[31]. קיימת הערכה שהדיווח על המברק, שלא הופץ בזמן ולא הוערך כראוי, לא היה משנה את הערכת המצב של הרמטכ"ל והסובבים אותו: סגנו, ראש אמ"ן,מפקד חיל האוויר ואחרים, גם לו היה מופץ בזמן, כי לא יכול היה לסדוק את חומת הביטחון העצמי והאמונה ביכולת אמ“ן לתת התרעה צבאית 24 שעות מראש, כפי שלא עשו זאת ידיעות נוספות שהצטברו בימים שלפני המלחמה[32]. מפקד היחידה, תא“ל יואל בן פורת, עשה מאמץ נואש לשכנע כי המלחמה קרבה, אך לא הצליח בכך, אף על פי שהיו הרבה מאוד סימנים מעידים בשטח ובעולם המודיעין שהמלחמה עתידה לפרוץ[33].
הייתה כוונה בתוכנית המלחמה המצרית באוקטובר 1973 לכבוש את רכסאום ח'שיבה עליו ישבו בסיס ההאזנה המרכזי "בבל", החפ"ק הפיקודי "דבלה" ויחידותנ"מ ול"א של חיל האוויר. המשימה הוטלה על חטיבה אמפיבית 130, אך היא לא בוצעה[34].
בתחילתמלחמת יום הכיפורים, נכבש מתקן של היחידה במוצב החרמון בידי כחקומנדו סורי. 13 חיילים, ששרתו במוצבנשבו, וחייל אחדאלפרד אקסלרד נהרג בשלב הכניעה ב-7 באוקטובר. בין החיילים שנפלו בשבי היועמוס לוינברג,קצין בינה רשתית (קב"ר), ששהה במוצב החרמון בעת שכוחותצנחנים סוריםכבשו את המוצב. לוינברג סיפק לשוביומידע סודי רב על היחידה וזכה עקב כך לכינוי "הקב"ר המזמר". בין השבויים היואפרים זינגר וסמ"ר דני יוסף (בדצמבר 2022 הועלה לדרגת רס"ן)[35] ואחרים[36]. 3 מחיילי היחידה שסופחו למתקן ערב יום הכיפורים (קצין ו-בד"א) הצליחו לסגת יחד עם מפקד המוצב ונוספים והגיעו לקו כוחות צה"ל. הקצין חזר מיד ליחידה והשתלב בענף הטכני ממנו יצא.
ב-19 ביוני 2023 התקיים ביחידה מפגש ראשון מזה 50 שנה עם פדויי השבי מהיחידה[37].
לאחר מלחמת יום הכיפורים שונה שם היחידה לשמה הנוכחי, "יחידה 8200".
בעקבות יוזמת השלום שלנשיאמצריםאנואר סאדאת ב-1977 נחתםהסכם השלום בין ישראל למצרים ב-1979, במסגרתו פינתה ישראל אתחצי האי סיני והתייצבה עלקו הגבול שנקבע בהסכם. במהלך התקופה הזאת התארגנה היחידה לפרק את כלבסיסיה בסיני בתוך שלוש שנים (עד אפריל 1982). היחידה עשתה זאת בשני שלבים. בשלב הראשון (עד לאוקטובר 1981) פורק המערך הקדמי במרכז סיני ובקרבתתעלת סואץ, והוקם מערך ביניים לאורך הקו שחצה את סיני מאל עריש ועד לשארם א-שייח'. בשלב השני (עד לאפריל 1982) פורק מערך הביניים בסיני והוקם מערך הקבע של היחידה ממזרח לגבול ישראל-מצרים. כל זה נעשה תוך שמירה על רצף הכיסוי המודיעיני לאפשרות של מהפך מדיני או צבאי[38].
בשנות התשעים של המאה העשרים נערך מבצע הסייבר ההתקפי הראשון של צה"ל, "מבצע 102" על ידי יחידה 8200[39].
במרץ2004 פרסמההוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק דו"ח, ובו הציעה בין היתר להוציא את היחידה ממסגרת אגף המודיעין ולהפוך אותה לסוכנות מודיעין אותות (סיגינט) לאומית, בניהול אזרחי, בדומה למצב בארצות הברית ובבריטניה – הצעה שלא יושמה עד כה[40].
ח"כ ד"ריובל שטייניץ, ראש ועדת חוץ וביטחון בכנסת וועדת המשנה לשירותים חשאיים, אמר:"בנושא 8200 המלצנו על הקמת ועדה מקצועית שתכלול נציגי כל השירותים המרכזיים: אמ"ן, מוסד, שב"כ והמועצה לביטחון לאומי. זו תהיה ועדה שתבחן שלוש חלופות: האחת, מהפכה מתונה שבה תושאר היחידה בצה"ל, אולם תמונה לה מעין מועצת מנהלים חיצונית שייכללו בה נציגי אמ"ן, המוסד, השב"כ והמל"ל; ואשר תקבע את הצי"ח ותתווה את סדרי העדיפויות בבניין הכוח והיכולות לטווח ארוך. השנייה: הוצאת היחידה מצה"ל והפיכתה לרשות סיגינט לאומית כמקובל במדינות המערב. השלישית: השארת המצב הקיים על מעלותיו וחסרונותיו."[41].
לפי מסמך אמריקני מודלף, בזמןמלחמת לבנון השנייה, מפקד היחידה ביקש מידע מנציגהסוכנות לביטחון לאומי, בעיקר על בכיריחזבאללה שהיו יעדים לחיסול[42][43].
לקראת סוףהעשור הראשון של המאה ה-21 (בתקופתו של ראש אמ"ןעמוס ידלין), הפכה יחידה 8200 לחוד החנית שללוחמת הסייבר ההתקפי[44].
ביולי 2013 העניק הרמטכ"לבני גנץ ליחידהאות הערכה מטעם הרמטכ"ל על מה שהוגדר "הישגים יוצאי דופן בעלי חשיבות מכרעת לפעילות המבצעית של צה"ל" בשנים התשע"א-התשע"ג (2011–2013)[45].
במאי 2017 העניק הרמטכ"לגדי איזנקוט ליחידהאות הערכה מטעם הרמטכ"ל על "יוזמה והובלת פעילות רחבה ומגוונת, חדשנית ופורצת דרך בשנים האחרונות... תרמו תרומה כוללת לביטחון המדינה והצלת חייהם של רבים בארץ ובעולם"[46][47].
ב-21 בפברואר2018 פורסם כי יחידה 8200 השיגה "ידיעת זהב" לגביפיגוע אווירי גדול שדאעש עמד לבצע באוסטרליה. היא העבירה אותו למודיעין האוסטרלי שסיכל את הפיגוע ועצר את המחבלים לפני ביצועו[48].ראש ממשלת ישראל,בנימין נתניהו, אמר שישראל סיפקהמודיעין צבאי שבאמצעותו סוכלו למעלה מ-30 פיגועים שלדאעש בעולם.
עםהתפרצות נגיף הקורונה בישראל בשנת 2020, הוקםמרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה, כמסגרת מחקר וניתוח מידע של אגף המודיעין ושתוצריו מיועדים לגיבוש מדיניות לאומית במשרדי הממשלה. במסגרתו פועלים בין השאר גם מידענים ומנתחי מידע מיחידה 8200[49].
במהלך תקופת המאבק במגפה ועם הטלת הסגרים, מעת לעת, סייעה היחידה למערכת החינוך באמצעות הדרכות פרטניות של בני נוער בעיקר אלה שלמדו לקראת בחינות הבגרות[50]. כמו כן פיתחה מערך סיוע למורים להתמודד עם מערכותמשרד החינוך ללימוד מרחוק (ZOOM,וואטסאפ וכדומה)[51].
בפברואר2021 זכו שתי מערכות שפותחו על ידי המרכז לבינה מלאכותית ודאטה סיינס ביחידה לפרס ראש אמ"ן לחשיבה יוצרת ע"ש אל"ם עוזי יאירי. המערכות הן "אלכימאי", שנועדה לטפל בהתרעה שמגיעה מאחד הגבולות, מקטלגת את חשיבותה ואילו כלים יש להפעיל כדי לקבל את כל המידע הנחוץ כדי לנטרל אותה. המערכת יודעת להתחבר לכל פלטפורמות האיסוף וכן לעדכן את הלוחמים בלחיצת כפתור. המערכת השנייה נקראת "צל" (SHADOW), והיאמנוע החיפוש של 8200. היא מסוגלת לספק תוך זמן קצר את כלל הפרטים של מטרה כלשהי בכל סוגי המדיה[52].
מערכת חדשה שפותחה בתחילת2021 נקראת "הבשורה". זוהי אפליקצית המלצות אוטומטית למטרות. במבצע "שומר החומות" המערכת פעלה ויצרה מאות מטרות חדשות בארבעה ימים בלבד[53].
ב-28 ביוני2022, חשף סגן מפקד יחידת 8200, כי היחידה סיכלה ניסיונות להשתלטות עלמערכות המים המרכזיות של ישראל. היחידה זיהתה גם כי יריב מסוים תקף את ישראל ותוך כדי זיהתה שאותו תוקף ניסה גם לפעול כנגד תחנות כוח בארצות הברית. זו הייתה האינדיקציה הראשונה להתקפה זו. את האיום הצליחה היחידה למנוע באמצעות שיתוף פעולה הדוק עם השותפים האמריקאים של היחידה. סגן מפקד היחידה קבע כי היחידה מהווה שחקן מרכזי בתחום הסייבר בישראל ומעבדת את המידע באמצעות כלים שפותחו ביחידה. המידע שמתקבל, מגיע ממקורות שונים כולל משותפים[54].
בכתבה בעיתון האמריקני ניו יורק טיימס מ-27 במרץ 2024 צוין 8200 משתמשת בתוכנה לזיהוי פנים. התוכנה נשענת על טכנולוגיה של חברת קורסייט הישראלית שבתחילת המלחמה סייעה לבתי חולים בארץ לזהות נפגעים במתקפת הפתע של חמאס. לפי הכתבה, התוכנה מסתייעת גם ב"גוגל תמונות" ומאפשרת לזהות פנים מתוך קהלים גדולים ומתוך צילומים שלכלי טיס בלתי מאוישים[55].
על פי תחקיר של הניו-יורק טיימס 8200 הפסיקה להאזין לרשתות הקשר הטקטיות של החמאס כשנה לפני התקפת הפתע ב-7 באוקטובר, ובכך איבדה יכולת להתריע מפני ההתקפה ולסייע לכוחות שנלחמו בזמן ההתקפה[56][57].
תחקיר בניו יורק טיימס מגלה עוד כי תוכנית המתקפה של ארגון הטרור חמאס ב-7 באוקטובר הגיעה לידי צה"ל יותר משנה לפני שזו קרתה. גורמי ביטחון ומודיעין ישראלים דחו את התוכנית כשאיפות בלבד, בטענה שיהיה קשה מדי לחמאס לבצע אותה. לפי הניו יורק טיימס המסמך, שקיבל את השם "חומת יריחו" ומשתרע על פני 40 עמודים, פירט נקודה אחר נקודה בצורה מדויקת את תכנון הפלישה של החמאס אך לא כלל תאריך לביצוע[58], מאוחר יותר התברר כי חמאס תכנן לבצע את המתקפה בליל הסדר אך בעקבות העלאת הכוננות בצה"ל, הוא דחה את המתקפה לשמחת תורה.
ביולי 2023, אנליסטית בכירה, רס"ב ו' ועוד קצין ונגדים נוספים ביחידת 8200 התריעו כי חמאס ערך תרגיל אימונים אינטנסיבי בן יום שלם שנראה דומה למה שתואר בתוכנית "חומת יריחו", אך התרעות אלו נדחו על הסף. בהתכתבות בין הנגדית לנושאי תפקיד בכירים במודיעין אוגדת עזה ומודיעין פיקוד הדרום עמדה הנגדית על דעתה ועיקר טענתה הייתה שהחמאס מתכוון לבצע את התוכנית של "חומת יריחו"[59] שהושגה על ידי 8200 בסוף שנת 2022[60]. הנגדת מיחידה 8200 של אגף המודיעין שהתריעה בהתכתבות על אימון חריג של חמאס ברצועה טרם מתקפת ה-7 באוקטובר, תיארה תרגיל יוצא דופן של ארגון הטרור ובו עדכנה על המשתתפים בתרגיל של החמאס, ובהם מפקדים ולוחמים, השתתפות כוחות רכובים. וכן תורגלו תרחישים שונים ובהם הפלת כלי טיס, השתלטות על ישוב ישראלי, כולל הרג של חיילים, הנפת דגל, וגם תקיפה של מבנה ציבור. בהערכה גסה השתתפו בתרגיל באופן אקטיבי קרוב ל-200 לוחמים ממערכים שונים, ומול קהל צופים בכיר מאוד כולל ציון פרטי שמותיהם ותפקידיהם של הבכירים שצפו באימון[61].
ביולי 2024 בחדשות סוף-השבוע שלערוץ 12 פורסם תחקיר על כל הכשלים שגרמו למחדל במתן ההתראה למלחמה. בתחקיר דווח כי עם תוםמבצע צוק איתן ולאחר גיבוש מסקנות על פערים מודיעיניים באמ"ן הוחלט להקצות משאבים אשר יאפשרו להתקרב למעגל קבלת ההחלטות בחמאס. מספר שנים לאחר צוק איתן 8200 מייצרת מערכת אשר משפרת דרמטית את יכולת האיסוף על חמאס. עוד דווח בתחקיר כי, באפריל 2022 המערכת סייעה להפיק את תוכנית הדגל של חמאס - תוכנית הפלישה שתיקרא לימים בישראל "חומת יריחו". על מערכת זו קיבלה היחידה אתפרס ביטחון ישראל[62].
ביוני 2023, תפעול המערכת הקשה מאוד על אנשי היחידה. כתוצאה מכך החליט מפקד היחידה יוסי שריאל לסגור אותה. לאחר התנגדות מטעם אחת הקצינות ביחידה, החליט שריאל שבסופו של דבר לא לסגור את המערכת. עם זאת היא תנוהל בעדיפות מאוד נמוכה. עוד נמצא נמצא בתחקיר כי זמן קצר לפנימתקפת הפתע הייתה הזדמנות פז להביא פריצת דרך טכנולוגית באמצעות המערכת אשר יכלה לאפשר תמונת מצב אחרת ערב המתקפה. עבודה של תיקון המערכת דרש כך לפי התחקיר כשבוע של עבודה, ומפקד היחידה שריאל החליט שזה מיותר. כמו כן דווח כי בליל ה-6 באוקטובר הייתה תקלה במערכת הזו שתוקנה רק כאשר בשלב שמחבלי חמאס פשטו במתקפת הפתע על יישובי עוטף עזה. בכירים לשעבר באמ"ן מסרו כי בתקופת מפקד היחידה הקודם אסף כוחן המערכת תוחזקה באופן שוטף, היו מעט תקלות ורוב רובו של הזמן היא הפיקה את המידע[62].
היחידה אחראית על מספרבסיסים העוסקים בעשייהמודיעינית, הידוע שבהם שכן בעבר במוצב החרמון. הבסיס המרכזי של היחידה נמצא בגלילות[63], שם ממוקמים מפקדת היחידה והמרכז הטכני, וסמוך לקיבוץאורים בנגב מפעילה היחידה את בסיס "ירקון", אחד מבסיסי ההאזנה הגדולים ביותר בעולם[64][65][66].
עדמלחמת ששת הימים (1967) היו מחלקות "ביקורת קשר" במסגרת מחלקות המודיעין הפיקודיות (צפון, מרכז, דרום), כאשר הכלים (זחל"מים ו-נ"נים) היו בימ"ח הפיקודי והחיילים היו אנשי יחידה 515 שהוכשרו על ידה, והצטוותו לכלים שבפיקוד, בעת חירום או במלחמה. אחד מלקחי המלחמה היה להעביר את האחריות על המסגרות הפיקודיות הללו ליחידה 848 שתאכסן את הכלים (זחל"דים ונ"נים), תאמן ותכשיר את הצוותים המאיישים אותם במסגרתה. בעת חירום או במלחמה היחידה תספח אותם לפיקודים ולאוגדות בהתאם לתוכניות המבצעיות. כך הוקם ביחידה הגדוד הנייד (גנ"ד) בפיקוד סא"ל שמחה ביברמן. לראשונה פעל הגדוד, במתכונת החדשה, במלחמת יום הכיפורים (1973). מחלקות ההאזנה הוכפפו לאוגדות הלוחמות וליוו אותם לאורך המלחמה. דוגמאות בולטות לתרומתן היה בצוות הגנ"ד באוגדה 36, בפיקודו של דייב הרמן, שאיתר את הכח העיראקי שהגיע לתגבור הסורים ברמת הגולן, ובצוות הגנ"ד בפיקודו של ברוך כמיל באוגדה 162, שסייע להשמיד את חטיבת השריון 25 המצרית בסיני במארב שריון באזורהאגם המר הקטן. בהמשך הקרבות, נהרג הקב"ר סרן אבישי בן צבי, לאחר שהעביר התרעה על הפגזתחפ"ק מפקד האוגדה בגבל גניפה. במלחמת של"ג (1982) מחלקת הגנ"ד באוגמ"ר 91 קלטה מידע חיוני שהביא לחילוצו של החייל אפי טלבי, שנקלע בטעות למחנה פליטים בצור ונחשבנעדר אושבוי עד שחולץ[67]. מחלקת גנ"ד חברה לאוגדה 96 שנחתה בשפך האוואלי, ובנוסף חוליית האזנה שפעלה גם מסטי"ל בלב ים קלטה ודיווחה למודיעין האוגדה על רשת ניהול אש של הפת"ח. בהמשך הלחימה הסתייעה חטיבה 35 בדו"חות האזנה ממחלקת הגנ"ד שבאוגדה[68].
בעקבות לקחי מלחמת לבנון השנייה (2006) אורגן מחדש הגנ"ד והפך ליחידת המשנה שתפקידה לאסוף מודיעין עדכני ולהעבירו בזמן אמת לכוחות הלוחמים[69]. בעבר, הלוחמים ביחידה עברו טירונות בבא"חחיל האיסוף הקרבי במחנהמגן סיירים שבערבה. בשלהיהעשור השני של המאה ה-21, הטירונות היא בבא"ח גולני עםגדס"ר גולני. במהלך הטירונות הלוחמים עוברים הכשרתרובאי בסיסית בדרגה 07. הלוחמים פועלים בתנאי שטח מורכבים בפעילויות מבצעיות מיוחדות בכל הגזרות. הם מסייעים באיסוף מודיעין ללחימה עבור יחידות עילית כמושייטת 13 וסיירת מטכ"ל. אנשי היחידה מסכלים טרור בזמן אמת ומהווים גורם משפיע ביכולת ההתרעה של צה"ל[70]. הגדוד לקח חלק במבצע שובו אחים ובמבצע צוק איתן[71].
"מעוף רחב" היא יחידה מבצעית רב־זרועית המשותפת לאגף המודיעין ולחיל האוויר ומשלבת בתוכה גם אנשים מחיל הים אשר פועלת מבסיס נבטים. תפקידיה הם איסוף, הפקה ועיבוד מידע על בסיס מומחיות במחקר חתימות דיגיטליות והאזנה, לצורכי התרעה ולחילול מטרות. משימותיה הבולטות של היחידה הן הגנה על שמי המדינה, השגתעליונות אווירית וימית ואבטחת כוחות באוויר ובים. מערך ההפקה המודיעיני לוקח חלק בליווי פעילויות מבצעיות לאורך כל ימות השנה גם בשלב המקדים, במהלך הביצוע ובשלב האוחר. היחידה הוקמה כרב־זרועית בשנת 2016 תחת סמכות חיל האוויר, בהנחיה מקצועית של יחידה 8200למד"ן ומד"ן. כוח האדם המאייש את היחידה מקבל הכשרה בסיסית באמ"ן ובלמד"ן, אך כפוף לחיל האוויר. בסביבת עבודה אחת משרתים לובשי מדים כחולים, לבנים וירוקים, שפועלים יחד לאותה משימה ולעיתים גם חולקים את אותו המקצוע[72][73].
היחידה פועלת בעזרת מטוסיגאלפסטרים G-500 ("שביט") שבטייסת 122[74].
ערך מורחב –יחידת חצביחידת חצב, עסקה באיסוףמודיעין ממקורות גלויים (אוסינט): שידוריטלוויזיה,רדיו,עיתונות ואינטרנט. החל מהמאה ה-21 היחידה עקבה בעיקר אחרירשתות חברתיות[75]. תרגום הידיעות השונות היווה חלק ממה שמוגדר "מודיעין בסיסי", הנאסף על ידי יחידות החיל. בדצמבר 2021 נסגרה היחידה וחייליה פוזרו בתוך מסגרות המשנה של יחידה 8200[76].
לאורך שנים מילאו נשים, לצד גברים, תפקידים מקצועיים בתחומי ההפעלה, שלישות ורווחה, בעיקר כחיילות בדרגות שעד רס"ן.
בשנת 1981 קודמה אילנה דותן לדרגת סא"ל, והייתה הקצינה המקצועית הראשונה ביחידה שמונתה לדרגה זו, בהיותה ראש ענף.
בשנת 2006 בתקופתמלחמת לבנון השנייה עמדה סא"ל ש' בראש אחת מזירות העימות[77].בשנת 2008 מנתה קבוצת הנשים בדרגת סא"ל ביחידה שבע נשים, שהוצבו לתפקידים בכירים גם במערכים הטכנולוגיים, הפיקודיים והמודיעיניים של היחידה.
בשנת 2010 מונתה סא"ל רונית לבבי מורד לתפקיד מפקדת "חצב". בשנת 2014 מונתה לתפקידרמ"ט היחידה והועלתה לדרגת אל"ם[78].
ביולי 2021 מונתה אל"ם ג. לתפקיד סגנית מפקד היחידה לדיגיטל[79]. בינואר 2022 אושר מינוייה של אל"ם ג. לתפקיד רמ"ט (ראש מטה) היחידה[80]. אל"ם ג. היא הקצינה השלישית בדרגת אל"ם ביחידה לצד מפמ"רית מרכז הסייבר, אל"ם ל.
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| סא"למרדכי אלמוג | 1948–1952 | שם מלא - מרדכי ורצמן אלמוג |
| סא"לאברהם אילוני | 1952–1957 | |
| סא"לעמינדב פרי | 1957–1959 | |
| סא"לאברהם אילוני | 1959–1961 | |
| סא"לראובן בלום | 1961–1966 | |
| אל"םאברהם אילוני | 1966–1969 | |
| אל"םשלמה ענבר | 1969–1972 | לימיםקצין קשר ואלקטרוניקה ראשי, ראשמפא"ת ונספח צה"ל בוושינגטון |
| אל"םיואל בן-פורת | 1972–1976 | מפקד היחידה במלחמת יום הכיפורים |
| תא"לאריה בנטוב | 1976–1980 | |
| תא"לראובן ירדור | 1980–1984 | |
| תא"למוטי דוראון | 1984–1987 | |
| תא"לאלי בר | 1987–1990 | |
| תא"לאהרן זאבי-פרקש | 1990–1993 | לימיםראש אמ"ן |
| תא"לחנן גפן | 1993–1997 | |
| תא"לפנחס בוכריס | 1997–2001 | לימים מנכ"למשרד הביטחון |
| תא"ליאיר כהן[81] | 2001–2005 | |
| תא"לדני הררי[82] | 2005–2009 | |
| תא"לנדב צפריר | 2009–2013 | מעוטרצל"ש הרמטכ"ל מתקופתו בסיירת מטכ"ל[83] |
| תא"לאהוד שניאורסון[84] | 2013–2017 | |
| תא"לאסף כוחן[85][86] | 2017–2021 | |
| תא"ליוסי שריאל[87][88] | פברואר 2021–מרץ 2025 | מפקד היחידה במלחמת חרבות ברזל[89]. |
| תא"ל א' | מרץ 2025-מכהן |
היחידה פועלת גם במרחב החינוכי והקהילתי בכמה תוכניות[90][91].
בתחילה, בנתה היחידה תוכניות התמודדות עם פערים בתחום השפות ערבית ופרסית. לצורך כך בנתה היחידה את תוכנית "עתיד", המשותפת ליחידה ולרשת בתי הספר "ברנקו וייס". התכנית כוללת אימוץ כיתות משני בתי ספר בפריפריה, בהדגשת תלמידי מב"ר (מסלול בגרות רגיל). המטרה היא לאפשר לתלמידים להשיג תעודת בגרות איכותית, להתגייס ליחידה ולשרת בה בתחומי הליבה. במסגרת התכנית זוכים התלמידים גם לשיעורי עזר מחיילי היחידה, העושים זאת בהתנדבות ומגיעים לבתי הספר שלוש פעמים בשבוע. התכנית כוללת: מסלול לימודים מובנה מכיתה י' עד י"ב, במסגרתו הכנה לשירות הצבאי, במגמת מזרחנות, המשלבת את לימוד השפה הערבית ברמה של חמש יח"ל, פעילויות מיוחדות בזמן הלימודים ובחודשי הקיץ, סיוע וליווי צמוד של היחידה להצלחה מרבית בבחינות הבגרות, אפשרות לשירות קבע ופתיחת אפיקים לבניית העתיד[92].
בדצמבר 2011 הושקה תוכנית "מגשימים". התכנית נפרשת מכיתה י' ועד י"ב, במסגרתה ילמדו בקבוצות קטנות של 20 תלמידים, והם יקבלו כ-500 שעות הכשרה בתחומי יכולותתכנות, פיתוח, עיבוד מידע ואלגוריתמיקה. שיעורים פרונטליים ומקוונים יתקיימו לצד פעילויות מיוחדות כגוןהאקתונים, ימי שיא ומחנות קיץ. על פי התכנון, עד שנת 2025 ילמדו בתוכנית קרוב ל-4,000 תלמידים ברחבי ישראל. התוכנית מובלת על ידימערך הסייבר הלאומי בשיתוף עם יחידה 8200,קרן רש"י,רשות התקשוב, המרכז לחינוך סייבר,הטכניון, משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, חברתגוגל,רפאל וקרן חוסידמן. מערכי השיעור פותחו על ידי מערך הסייבר הלאומי והמרכז לחינוך סייבר, בשיתוף והנחיה צמודה של פרופ' אורן קורלנד מהטכניון, ויחידת הנתונים של 8200[93].
באפריל 2022 השיקה היחידה יחד עםמשרד החינוך מיזם חדש מסוגו במסגרתו מועברים שיעורים במקצועות ההיי-טק לתלמידיחטיבות הביניים בשדרות, בטבריה ובעוד מוקדים בפריפריה כדי לצמצם את הפערים בהזדמנויות מול תלמידי המרכז. המדריכים והמדריכות במיזם הם מחיל החינוך בצה"ל שקיבלו הכשרה וליווי ביחידה 8200[94].
היחידה מתנדבת לפעילויות חברתיות וקיבלה אתאות הנשיא למתנדב לשנת 2005[95]. בין היתר, היחידה שותפה בפעילות עמותתאור לחינוך.
באוקטובר 1970, בערב ראש השנה, העניק ראש אמ"ן האלוףאהרון יריב ליחידה את דגל היחידה. בין שאר דבריו בטקס אמר:”היחידה שצריכה להישאר אלמונית בגלל חשאיות תפקידיה הוכרה הכרה רשמית, לא פומבית, על ידי צבא ההגנה לישראל... היחידה שתורמת את התרומה החיונית ביותר לביטחונו של עם ישראל שלא בלחימה, התרומה המודיעינית מהמדרגה הראשונה, מטבעו של עניין לא ניתן לפרסם את הדברים... לצערנו, בעקבות מלחמת ששת הימים יצא שמו של פועלה של היחידה בחוצות עולם, אבל הפרטים אינם ידועים, ברוך השם עד היום... לא ידועה גם המסירות הבלתי פוסקת שבה עובדים אנשי היחידה מזה שנים רבות...”
במרץ 2022 זכה בסיס "מרחב תיכון" בפרס הרמטכ"ל לשנת 2022. הפרס הוענק לבסיס נוכח תרומתו המשמעותית לביטחון המדינה ופעולתו אשר הובילה להצלחות מבצעיות ומודיעיניות פורצות דרך וכן על הובלת מאמצים טכנולוגיים ששימשו את תפוקת המודיעין ועשייתו. לצד העבודה המבצעית, הבסיס הוביל בחודשים האחרונים מספר פרויקטים בנושאי תרומה לקהילה ומעורבות חברתית, שיפור התשתית המקצועית וטיפוח המרכיב האנושי[96].
ביוני 2022 זכתה ביחידה במקום הראשון בפרס ההתייעלות הכלכלית המוענק מטעם היועכ"ל. הפרס ניתן לרגל הכניסה לעידן ה״ביג דאטה״. הצורך להזרים, לאחסן ולייצר תפוקות משמעותיות מהמידע הרב שקיים גורם לעלייה מסיבית בצרכי המחשוב. לאור זאת, בשנים האחרונות התחולל שינוי בפרדיגמה הטכנולוגית, וב-8200 הצליחו לקדם את ההתייעלות וניהול המשאבים בעולמות אחסון ועיבוד המידע[97].
ב-12 בדצמבר2022 התקיים טקס הענקת פרסי הרמטכ"ל לשנת 2022. בין הזוכים הייתה תוכנית "גשרים" שהיא תוכנית המובלת על ידיחיל החינוך והנוער וחטיבת תכנון ומנהל כוח אדם באגף כוח האדם, ויחידה 8200 באגף המודיעין, בשותפות עם גופים נוספים:קרן רש"י והמרכז לחינוך סייבר,מערך הסייבר הלאומי,משרד החינוך,מפעל הפיס,מרכז השלטון המקומי, רשויות מקומיות בפריפריה וגורמים בתעשיית ההייטק. התוכנית מצטרפת למאמץ החינוכי הרחב של הרשויות המקומיות ומשרד החינוך בפריפריה החברתית - גאוגרפית בישראל והגברת שוויון ההזדמנויות לתלמידים ביישובי הפריפריה[98].
בשנת 1972 קבל סא"לשאול שמאי, מפקד בכיר ביחידה, לאחר מותו,ציון לשבח מהרמטכ"לדוד אלעזר על תרומתו ועל הישגיו המובהקים בתחום חיוני לפעולות של צה"ל.”בכל פעלו הצטיין במסירות ללא סייג, בכושר המצאה, במחשבה מקורית ובדבקות במשימה, שהיו לברכה ולתועלת לבטחון המדינה”.
ביולי 2013 קיבלה היחידהאות הערכה מטעם הרמטכ"לבני גנץ על”הישגים יוצאי דופן בעלי חשיבות מכרעת לפעילות המבצעית של צה"ל” בשנים 2011–2013[99][100].
במאי2017 קיבלה היחידה אות הערכה מטעם הרמטכ"לגדי איזנקוט על”פעילות מגוונת ותרומה לצרכים המבצעיים של צה"ל בשנים האחרונות”.[101][102]
בפברואר 2021 העניק הרמטכ"ל רא"לאביב כוכבי אות הערכה מטעם הרמטכ"ל ליחידה והסביר”על העבודה יוצאת הדופן הזו, 8200 מקבלת הבעת הערכה ברורה. על ביצועיה וגם על השותפות עם כל המפקדות במטה הכללי וארגוני הביטחון במדינת ישראל”.[103].
ב-1 בנובמבר 2022 קיבל סגן מפקד 8200, אל"ם אורי סתיו אות הערכה מטעם הרמטכ"ל, רא"לאביב כוכבי, על הובלת מבצעי הסייבר ביחידה 8200,”על מנהיגות, מצוינות, יצירתיות יוצאת דופן וחדשנות, שתרמו רבות לחיזוקו של צה"ל וקידמו באופן ניכר את ביטחון המדינה”. לאורך שירותו ביחידה הוביל מחקרים טכנולוגיים פורצי דרך שעיצבו את התפיסה המבצעית בתחום הסייבר והובילו להישגים בתחום המודיעיני והמבצעי. האות ניתן לקראת שחרורו מצה"ל לאחר 25 שנות שירות[104][105].
ב-14 בנובמבר 2022, קיבלו יחידה 8200 ושייטת 7 אות הערכה מבצעי מטעם הרמטכ"ל על פעילותה במבצע "שומר החומות". האות ניתן על פעילות חשאית ותקדימית אשר אפשרה הבאת מודיעין רב ערך מזירות מרוחקות. אות נוסף קיבלה היחידה יחד עם מחלקת השתתפות וכנף 7 בזרוע האוויר והחלל, אגף המבצעים בשירות הביטחון הכללי על פעילותן במבצע "עלות השחר", שאפשרה את סיכול בכירי ארגון הטרורגא״פ, בפעילות ממוקדת וקטלנית[106].
אנשי היחידה זכו מספר פעמים בפרס ביטחון ישראל על הישגים בתרומה משמעותית וייחודית לביטחון המדינה.בחלק מהמקרים לא מוזכרים שמות האנשים והיחידה. הם נכללים בטבלת מקבליפרס ביטחון ישראל:
בשנת 1976 זכה אל"םעזרא מני בפרס ישראל לבלשנות ערבית עלמפעל חייו במחקרהשפה הערבית במסגרת יחידה 8200. התוצר העיקרי של מחקר זה היהמילון למונחים צבאיים ושימושיים ערביים, המקיף מספר עצום של מונחים בכל תחומי החיים שמשמשים במדינות ערב השונות[116]. על בסיס המורשת המחקרית הזאת נערך גם המילון המקיף הערבי-עברי שלאברהם שרוני שהופיע בשנת 1987[117].
בשנת1983 יצא לאור ספרו שלדויד גרוסמן "רץ" - קובץ סיפורים קצרים ובהם הסיפור "יאני על ההר" המתרחש בסיני, בסביבה הדומה מאוד לבסיס ההאזנה המרכזי שהיה ליחידה באום ח'שיבה "בבל" (בסיפור מוזכר בסיס "לבב").
בשנת2000 יצא לאור ספרה שלדאה הדר "נומי, נומי עיסאוויה", ובו תיאור שלעיסאוויה מנקודת התצפית של בסיס המודיעין שהיה ליחידה 8200 בהר הצופים.
בשנת2008 יצא לאור ספרו של דויד גרוסמן "אשה בורחת מבשורה" ובו חוויותיו של אילן במלחמת יום הכיפורים. החוויות מבוססות על האירועים שקרו לחייל מיחידה 848, רס"ל דודו כנען, שנשלח ערב המלחמה ב-1973 למעוז פורקן למשימת האזנה, ונחלץ מהמעוז יחד עם 32 חיילי הפלוגה מהחטיבה הירושלמית ב-8 באוקטובר 1973.
בשנת2013 יצא לאור ספרו שלמישקה בן-דוד "לא ראיתי חיילים שמחים" שעוסק בהרפתקאות ולבטי נפש של חיילים בתקופת מלחמת יום הכיפורים ואחריה בבסיס המודיעין באום חשיבה שבסיני[118].
בשנת2016 יצא לאורמותחן ריגול מאתדב אלפון, "לילה ארוך בפריז", שאחדים מגיבוריו הם חיילי 8200, וחלק ניכר מעלילתו מתרחש בשני הבסיסים הראשיים של היחידה.
בשנת2018 הופיעה הנובלה "שפן" מאתשמעון ריקלין, על חייל המשרת בבסיס היחידה בסיני בזמןמלחמת יום הכיפורים. באותה שנה פרסם דניאל שנער, בוגר היחידה, את הספר "שמים אדומים" שנכתב בהשראת שירותו הצבאי ביחידה. הספר עובד לסדרה טלוויזיונית ששודרה ב־2023.
בשנת2020 פרסםחגי דגן את "רואים בחושך", מותחן ריגול על בוגר היחידה החוזר, אחרי שנים ארוכות, להתעמת עם פרשה ביטחונית מתקופת שירותו הצבאי[119].
בשנת 2020 שודרה בכאן 11 שלתאגיד השידור הישראלי הסדרה "שעת נעילה", ובה מתואר בסיס היחידה במוצב החרמון עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים.
בשנת2021 יצא לאור הספר "בית הפגודה" שכתב דניאל שנער, בוגר היחידה, בהשראת שירותו הצבאי ביחידה.
בשנת2024 עלתה לשידור בהוטסדרת הטלוויזיה "רוח צפונית" מסוגתדרמת מתח. הסדרה מגוללת סיפור מתח בין-לאומי, העוסק במאבק בטרור, בסייבר ובריגול בתוך יחידה 8200, ובאגף המודיעין בכלל. כתבו את הסדרהעמית כהן ודניאל שנער, הבמאיאסף בורשטיין.
ערך מורחב –עמותת בוגרי 8200 (ש.מ.2)בוגרי יחידה 8200 הקימו בשנת 1989עמותה בשם "עמותת בוגרי 8200 (ש.מ.2)"[120]. בין מטרות העמותה: עזרה לחברי העמותה, שימור מורשת היחידה ותמיכה בפעילויות למען הקהילה והמדינה בתחומי הטכנולוגיה והיזמות. העמותה מובילה פעילויות רבות לקידום יזמות טכנולוגית בכלל ויזמות חברתית, קידום אוכלוסיות מיעוטים ונשים בעולמות הטכנולוגיים וקידום חינוך טכנולוגי בפריפריה. העמותה מהווה מצע לבוגרים לקידום יוזמות חברתיות, במטרה להשתמש בידע ובניסיון שנרכשו במהלך השירות הצבאי כדי להיטיב עם החברה הישראלית על גווניה השונים.
הכירו את יחידה 8200, באתרצה"ל, 31 בינואר 2022
שי חזקני,היחידה הסודית של חיל המודיעין נחשפת, באתרnana10, 8 במאי 2008אלון בן דוד,ראיון ראשון עם מפקד יחידת המודיעין 8200, באתרnana10, 27 בספטמבר 2012; במקור, מתוךחדשות 10
אנשיל פפר,למה אדוארד סנודן עוד לא חשף את פעילויות הריגול האלקטרוני של ישראל, באתרהארץ, 6 באוגוסט 2014נאום מפקדת מרכז הסייבר של אמ"ן בטקס פרס בטחון ישראל, באתרצה"ל, 5 ביולי 2021
Israel’s Elite 8200 Spy Unit Is Iran's Most Dangerous Enemy, כתבה באתריוטיוב, ערוץWION(אנ'), 20 ביוני 2025 מיה אפשטיין,כך אוסף צה"ל מידע מודיעיני על האיום הבא ברשתות החברתיות, באתרTheMarker, 4 באפריל 2013אמיר אורן,מסמך סודי של NSA חושף שיתוף פעולה אמריקאי־ישראלי למעקב מודיעיני במצרים, באתרהארץ, 4 באוגוסט 2014אמיר אורן,מסמכי סנודן: המודיעין הישראלי שיתף פעולה עם ארה"ב ובריטניה במעקב אחר הנהגת איראן, באתרהארץ, 22 בפברואר 2015 סא"ל ג', רס"ן (במיל') ג' ורס"ן (במיל') ל',על בינה רשתית ובינה מלאכותית - סא"ל ג', רס"ן (במיל') ג' ורס"ן (במיל') ל', באתרצה"ל, 24 בינואר 2021 שקד כהן,כך חשפו באמ"ן מאות קילומטרים של מנהרות "המטרו" של חמאס, באתרצה"ל, 27 במאי 2021 ענבל אורפז,מודיעין עסקי: ברוכים הבאים ללשכת התעסוקה של יחידה 8200, באתרTheMarker, 14 באפריל 2014 יורם גביזון,מקורות תשקיע חצי מיליון שקל בחברה שסייעה לה לצמצם את צריכת החשמל, באתרTheMarker, 6 בפברואר 2021סוכנויות הידיעות,"גרדיאן" מהלל את 8200: בית הספר הטוב ביותר לטכנולוגיה, באתרTheMarker, 14 באוגוסט 2013אות הערכה מטעם הרמטכ"ל ליחידת 8200, באתרצה"ל, 7 במאי 2017 עינב גרינברג כהן,מה הקשר בין 700 מורים וחיילי 8200? פרויקט הווטסאפ המיוחד בצל הקורונה, באתרצה"ל, 25 במרץ 2020 ינון שלום יתח,התוכנית החדשה שמלמדת תלמידי תיכון את המקצוע הכי מבוקש בהייטק, באתרצה"ל, 14 בדצמבר 2021היחידות המצטיינות שזכו בפרס הרמטכ"ל 2022. הרשימה המלאה, באתרצה"ל, 7 במרץ 2022 ניצן בהר,הכירו את הזוכים בתחרות פרס ההתייעלות הכלכלית, באתרצה"ל, 14 ביוני 2022פרסי הרמטכ"ל הוענקו ליחידות המצטיינות. הרשימה המלאה, באתרצה"ל, 12 בדצמבר 2022 מערכת את"צ,אות הערכה מטעם הרמטכ"ל ליחידת 8200, באתרצה"ל, 7 במאי 2017מפקד חדש ואות הערכה מהרמטכ"ל ל-8200, באתרצה"ל, 28 בפברואר 2021אלו היחידות שיקבלו את אות ההערכה המבצעי - האם שלכם ברשימה?, באתרצה"ל, 11 בנובמבר 2022עמוס הראל,בינה מלאכותית תתפוס את מקומם של אנשי מודיעין: העתיד לפי מפקד 8200, באתרהארץ, 1 באוקטובר 2021