במהלך התקופה הייתה התפתחותתאולוגית ורוחנית שכללה יצירה תרבותית ודתית ענפה, ועלו ונפלו זרמים דתיים, כוהנים ומנהיגים. בסוף ימי בית שני, במאה הראשונה לספירה, הגיעה האוכלוסייה היהודית לשיא היסטורי מבחינת חלקה היחסי באוכלוסיית העולם. ההערכות השמרניות נוקבות בכ-2,000,000 יהודים (אומדנים מקסימליים מגיעים אף ל-8,500,000) מפרס במזרח ועדקרתגו במערב, כשאוכלוסיית האימפריה הרומית כולה מנתה על פי האומדן כ-60,000,000 נפש.[1]
בתקופה זו נכתבו חלק מספרי התנ"ך (למשלמגילת אסתר וספר דניאל), וחלקים נוספים נערכו ונחתמו. בין השאר נכתבו גםהספרים החיצוניים והמגילות הגנוזות. במשך הזמן החל תהליך ארוך של יצירת קובצי הדינים וההלכות הכלולים בתורה שבעל פה, שהפכו לימים למשנה ואחר כך לתלמוד. סדרי התפילה החלו להתגבש, והזהויות והגישות באוכלוסייה היהודית שינו צורה.
במהלך רוב תקופה זו היהבית המקדש בירושלים למרכזו הרוחני והדתי של עם ישראל, הגם שבמהלך חלק מתקופה זו היו קיימים בתי מקדש נוספים בגולה, אשר אף בהם היו מקריבים קורבנות, ונהוגה הייתה שם עבודת הכוהנים כפי שהייתה נהוגה בבית המקדש בירושלים. בימיזרובבל נבנה בית המקדש השני ברובו מחדש, הוא נהפך להיכל מרהיב בידיהורדוס ונהרס לבסוף בידיטיטוס. לאחרחורבן בית המקדש השני לא הוקם בית המקדש מחדש.
במשך התקופה היה עם ישראל עצמאי בארצו אך לתקופה קצרה –תקופת החשמונאים. רוב התקופה היה העם משועבד למעצמות אזוריות שונות –האימפריה הפרסית,מצרים התלמיית,הממלכה הסלאוקית, והאימפריה הרומית. דבקות העם באמונתו ורצונם של רבים בעצמאות מדינית, יצרו חיכוך מתמיד עם האימפריות השליטות, וכן עם תושבי הארץ שאינם יהודים.
לאורך תקופה זו התחוללו גם עימותים פנימיים בין פלגים שונים בחברה היהודית, כמו מאבקי הכוח ביןבית חשמונאי לצדוקים ולפרושים בימים בהם הגבירו החשמונאים את אחיזתם בשלטון, וכן המאבקים העזים על השלטון בממלכה, בטרם הגעת הרומאים לאזור.[2][3][4]
מאפייני החברה היהודית בארץ ישראל בתקופת בית שני היו כלכלה הנשענת ברובה על חקלאות, ולצדה פעילות מסחרית ענפה.
הושם דגש על חיי הדת והתרבות. נוצרה יצירה ספרותית, שכללה את עריכת התנ"ך, המשנה,מגילות מדבר יהודה וכתבים נוספים שרובםאבדו; תפיסת ירושלים ובית המקדש הפעיל שבה כמרכז חיי האומה.חינוך הילדים קיבל מעמד עצמאי, ונערכו רפורמות מהותיות באופיו. וזאת במקביל לקיומן המשגשג של קהילות יהודיות בתפוצות.
Jack Pastor,Land and Economy in Ancient Palestine, New York, London, Routledge, 1997, 220 pp.[6](הספר בקטלוג ULI)
Lester L. Grabbe,A history of the Jews and Judaism in the Second Temple Period, Continuum International Publishing Group, 2008,Volume 1, (471 pp.) ISBN 9780567043528;Volume 2, The early hellenistic period, 335–175 BCE, (434 pp.) ISBN 9780567033963.(הספר בקטלוג ULI)
Tal Ilan,Integrating Women into Second Temple History (Texts and Studies in Ancient Judaism 76), Tübingen: J.S.B. Mohr, 1999.[7](הספר בקטלוג ULI)
^לסקירה עדכנית של ההערכות, ראו Thomas A. Robinson, Who Were the First Christians?: Dismantling the Urban Thesis.הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 2017. עמ' 42–45.
