תפילת מוסף היא תפילה הנאמרת בכל הימים בהם היו מקריבים בבית המקדשקרבן מוסף, כלומר, בשבתות, בחגים, בראשי-חודשים ובימיחול-המועד. התפילה נאמרת לאחרקריאת התורה שלשחרית ולפני קטעי הסיום של התפילה, אין כאלוהינו ועלינו לשבח.
לפי המסורת תפילת מוסף נתקנה כנגדקרבן מוסף, ולפיכך זמן התפילה תלוי בזמן הקרבת קרבן המוסף.(תוספתאברכות ג, א)
זמן הקרבת קרבן מוסף שנוי במחלוקת: דעת החכמים שהוא קרב כל היום, כלומר עדתמיד של בין הערבים, ודעת רבי יהודה שרק עד שבעשעות זמניות אחר תחילת היום.
בהלכה נפסק שלכתחילה יש להתפלל לפני שבעשעות, ומי שלא עשה זאת נקרא "פושע".[1] אולם, גם מי שלא התפלל עד סוף שבע שעות עדיין יכול להתפלל עדשקיעת החמה. עם זאת, אדם שפספס את תפילת המוסף לא יכול להשלים אותה בתפילת תשלומין.
המשנה נותנת כלל לתוכן של תפילת מוסף: "כל יום שיש בו קרבן מוסף כגון ראש חודש וחולו של מועד, צריך להזכיר מעין המאורע". כלומר, בתפילת מוסף שלסוכות יש להזכיר את סוכות, וכיוצא בו בכל תפילת מוסף. המבנה של תפילת המוסף כולל את שלוש הברכות הראשונות ושלוש האחרונות הקבועות לכל תפילה ובאמצע "מעין המאורע" - ברכה המזכירה את המועד המסוים. בשונה משאר תפילות המועדים, הדגש בתפילת המוסף הוא על עבודת בית המקדש, ובפרט על קרבן המוסף. ברוב הקהילות, אומרים בכל מועד את הפסוקים בתורה המפרטים את הקרבן של אותו מועד,[2] וכן מתפללים לבניין בית המקדש ולהשבת העבודה בו. החתימה של ברכה זו משתנה לפי המועד: "מקדש השבת" בשבת[3], "מקדש ישראל וראשי חדשים" בראש חודש, "מקדש ישראל והזמנים" בשלוש הרגלים, "מקדש ישראל ויום הזיכרון" בראש השנה, "מקדש ישראל ויום הכיפורים" ביום הכיפורים.
בראש השנה במקום הברכה האמצעית, אומרים בתפילה זו שלוש ברכות:מלכויות זכרונות ושופרות, ותוקעים בשופר במהלךחזרת הש"ץ, בסיום כל אחת מברכות אלו (בחלק מהקהילות תוקעים גם ב"תפילת הלחש" בה כל יחיד מתפלל לעצמו). המשנה (ראש השנה פרק ד' משנה ה' - ו') מציינת מסגרת מיוחדת לתפילה זו על פני כל תפילות המוסף האחרות. היא מוסיפה את שלוש הברכות דלעיל שתכנן צריך להזכיר את מלכות האל, את זכרונם של ישראל לפני האל ואת שופר הגאולה. תוכן כל ברכה צריך להיות מורכב מפסוקים מהתורה ומהנביאים שעוסקים בנושאים אלו.
בחזרת הש"ץ של תפילת המוסף ביום הכיפורים, מוסיפים פיוטים, כוללסדר העבודה המתאר אתסדר עבודתו של הכהן גדול בבית המקדש ביום הכיפורים,[4] ויש מוסיפים פיוטים גם בחזרת הש"ץ של מוסף של ראש השנה. ביום הראשון של פסח מוסיפיםתפילת הטל, ובשמיני עצרתתפילת הגשם.[5] יש מוסיפים גםאזהרות בחזרת הש"ץ של מוסף של שבועות, ובקהילות האשכנזים אומריםקרובה במוסף של שבת שקלים ושבת החודש.
בראש חודש, לאחר הזכרת רשימת קרבנות המוסף, מוסיפים 12 בקשות כנגד 12 חודשי השנה, בשנה מעוברת מוסיפים בקשה נוספת – וּלְכַפָּרַת פֶּשַׁע[6], יש הנוהגים להוסיף בקשה זו בכל השנה, יש הנוהגים להוסיף בקשה זו רק בחודשי החורף (חשוון-אדר ב'), יש הנוהגים להוסיף בקשה זו רק בראש חודשאדר א' ויש מנהגים נוספים[7].
כאשר חל ראש חודש בשבת, אומרים בתפילת מוסף ברכה מיוחדת, ברכת "אתה יצרת". ברכה זו משלבת את מעלת השבת יחד עם ראש חודש ואת הקורבנות שלהם.
במשנה נידונה האפשרות להתפלל תפילת מוסף ביחידות ללאמניין, ונחלקו בזאת חכמי המשנה.
תפילת מוסף משלוש התפילות האחרות שמתפללים בשבת,חג אוראש חודש. בעוד ששלוש התפילות נתקנו לפי כל הדעות ללא כל קשר לקרבנות, בין אם האבות תיקנום (לפי דעתרבי יהושע בן לוי) ובין אם תיקנום כנגד תמידים, אין הכוונה שהתפילה היא במקום הקרבן, אלא לתפילה חשיבות עצמאית כ"רחמי" - בקשת רחמים מהקדוש ברוך הוא שהיא מצווה בפני עצמה (מהתורה או מדרבנן) ורק זמנה נתקן כנגד הקרבנות. מסיבה זו אין מזכירים בכל התפילות את פסוקי הקרבנות עצמם. לעומת זאת, תפילת מוסף למרות שאף בבית בזמן שבית המקדש היה קיים הייתה נאמרת[8], מכל מקום נתקנה כתחליף לקרבן עצמו, בתורת”ונשלמה פרים שפתינו”, מסיבה זו מזכירים בה את פסוקי קרבן המוסף, ומבקשים מהקדוש ברוך הוא שתעלה אמירת פסוקים אלו כאילו הקרבנו קרבן מוסף[9].
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אֹמֵר, אֵין תְּפִילַת הַמּוּסָפִין אֶלָּא בֶּחֶבֶר עִיר.וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בֶּחֶבֶר עִיר וְשֶׁלֹּא בֶּחֶבֶר עִיר.רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ, כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חֶבֶר עִיר - הַיָּחִיד פָּטוּר מִתְּפִלַּת הַמּוּסָפִין
לפי שיטתרבי אלעזר בן עזריה, כשם שקרבן מוסף מוקרב רק בציבור, כך גם אין תפילת המוספין אלא בציבור ובחבר עיר, כדוגמת בית המקדש. חכמים חולקים על הלכה זו וסוברים כי למרות שהעיקרון דומה, היישום שונה. שהרי כל ישראל יכולים לצאת ידי חובתם בקרבן אחד, אך אין כל ישראל יכולים לצאת ידי חובתם בתפילה אחת, ומסיבה זו, כאשר אנו מיישמים את חיוב הקרבן באופן של תפילה, חלה חובה מיוחדת על כל איש ואיש להתפלל.
בשיטת רבי יהודה נחלקו הראשונים. יש שלמדו שגם הוא מסכים עקרונית לשיטת חכמים שחל חיוב על כל אחד ואחד, אלא שהוא סובר שבמקום ששליח הציבור מתפלל, הוא פוטרו כשם שבבית המקדש פטר היחיד את הרבים[10] אך יש אחרים שסוברים שהוא מסכים שהחיוב חל על הציבור, אך במקום שאין ציבור עובר החיוב על כל יחיד.
בתלמוד נחלקו החכמים כמי הוכרעה ההלכה.רב הונא בר חיננא מסר את ששמע מפי רביחייא בר רב שמסר שההלכה היא כרבי יהודה. לגרסה זו הצטרףרב חייא בר אבין שהעיד משמו שלשמואל שאמר "מעולם לא התפללתי תפילת מוסף ביחיד בנהרדעא מלבד יום אחד שבא חיל המלך לעיר ושכחו החכמים ולא התפללו שאז התפללתי לבד". לעומת זאת, חכמי ארץ ישראל סברו אחרת, וכאשר רבי חנינא קרא ישב לפנירבי ינאי ואמר לפניו שההלכה היא כרבי יהודה, הורה לו רבי ינאי לצאת מהמקום ולהורות את משנתו מחוץ לבית המדרש, מכיוון שההלכה היא כחכמים ולא כרבי יהודה. אףרבי יוחנן העיד שרבי ינאי התפלל בחג פעמייםתפילת העמידה, ומכאן שהשנייה הייתה תפילת מוסף[11].
בשולחן ערוך נפסק כשיטת חכמים.[12]
כמו שביום טוב לא מניחים תפילין בגלל שהיום טוב נחשב "אות" בין ישראל לקב"ה, ואין צורך להוסיף את ה"אות" של התפילין, כך נוהגים גם לפני תפילת מוסף לחלוץ את התפילין, וזאת בגלל שתפילת מוסף של ראש חודש נחשבת גם כ"אות", ואין צורך ב"אות" של התפילין[13].
לכן, רוב הציבור נוהגים לחלוץ את התפילין אחרי הקדיש שלפני מוסף, וכתבו הפוסקים שנכון להמתין עם תחילת תפילת מוסף עד שיסיימו לכרוך את התפילין ברצועות שלהן ולהניחן בנרתיק כדי שלא יהיו מונחות בחוסר כבוד בזמן תפילת המוסף.
סיבה נוספת לקיפול התפילין לפני מוסף נכתבה בבית יוסף (כה, יג) והיא שבגלל שבחלק מהקהילות אומרים במוסף קדושת "כתר", לא ראוי שיהיה באותה שעה גם כתר התפילין (גם מתפללינוסח אשכנז שאינם אומרים קדושת "כתר" נוהגים לחלוץ).
גם הנוהגים להניח תפילין בחול המועד לא מתפללים איתן תפילת מוסף, וחולצים אותן לפני ההלל[14].
בשל התנגדות לרעיון שלחידוש הקרבנות, חלק מהקהילות הרפורמיות החלו, מ1819 ואילך, לבטל את תפילת מוסף או לשנות אותה כך שלא תזכיר את הקרבנות, או שתתאר את הקרבנות רק בלשון עבר ללא כל הבעת תקווה או בקשה לחידוש הקרבנות בעתיד.[15] החל מ1927 החלו גם חלק מהסידורים הקונסרבטיביים לשנות את לשון התפילה מעתיד לעבר, כגון במקום "נעשה ונקריב" לומר "עשו והקריבו".[16]
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בופסיקה הלכתית.