 | |
| שרידי שער הכניסה הדרומי לעיר, מתקופת הברונזה | |
| מידות | |
|---|---|
| שטח | 30 דונם |
| גובה מעל פני הים | 250 מטר |
| היסטוריה | |
| תרבויות | התרבות הכנענית |
| תקופות | ברונזה בייניימית תקופת הברונזה המאוחרת תקופת הברזל I תקופת הברזל II |
| ננטש | ימי הביניים המוקדמים |
| סוג | תל |
| מאורעות | מסע סנחריב בארץ ישראל |
| אתר ארכאולוגי | |
| חפירות | אוניברסיטת תל אביב החל מ-1990 |
| ארכאולוגים | שלמה בונימוביץ וצבי לדרמן |
| מצב | הרוס |
| גישה לציבור | לא |
| מיקום | |
| מדינה | ישראל |
| מיקום | ממערב לעירבית שמש, ממערב וממזרח שלכביש 38 |
| קואורדינטות | 31°45′02″N34°58′29″E / 31.7506213°N 34.9747437°E /31.7506213; 34.9747437 |
(למפת השפלה מוגדלת)   תל בית שמש (למפת השפלה רגילה) תל בית שמש (למפת ישראל רגילה)  | |
  | |
תֵּל בֵּית שֶׁמֶש הואתל קדום הממוקם ממערב לעירבית שמש של ימינו, צמוד לכביש 38, ביןצומת הכניסה הצפוני לצומת הכניסה הדרומי לבית שמש. התל מזוהה עם היישוב המקראיבֵּית שֶׁמֶש. במאמר המסכם את החפירות הממושכות המתנהלות בתל, קבעו חוקריהמכון לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב פרופ'שלמה בונימוביץ וד"ר צבי לדרמן כי "תל בית-שמש הוא אתר מפתח ללימוד קצה גבול ההתפשטות הפלישתית והדינמיקה התרבותית והחברתית באזורי המפגש והחיכוך בתקופת הברזל א'".[1] תל בית שמש שימש כמרכז מִנהלי וכלכלי חשוב שלממלכת יהודה.[2][3]
באתר התקיימהעיר עוד בתקופה הכנענית הקדומה, אולם רק בתקופה הכנענית המאוחרת החלה לשגשג ולקיים קשרימסחר ענפים עם הארצות השכנות (ככל הנראה ממלכתמצרים בדרום). תושבי המקום קיימו כנראה אתפולחןאל השמש כפי שמרמז שמו של היישוב שהיה מושבה של האלה הכנעניתשפש.[4] בתקופה זו הייתה העיר יישוב קטן יחסית ששכן בצלערי המדינה האזוריותירושלים וגזר.
ביןמכתבי אל-עמארנה מהמאה ה-14 לפנה"ס, נמצאים שני מכתבים שנכתבו אל פרעה מאת "בעלת הלביאות"(אנ'), שהייתה ככל הנראה שליטת בית שמש, לפי מיקומם של המאורעות האלימים שהיא מתארת בקרבת מקום מושבה, בעמק איילון ובעמק שורק, הקשורים לפעילות העפירו.[5]
העיר בית שמש העתיקה מוזכרת בספר יהושע, שם נמנית ביןשלוש עשרה ערי הכהנים, העיר ומגרשיה הועברו כעיר הכהנים על פי הגורל שנערך במשכן שילה על ידייהושע בן נון ואלעזר הכהן. אף על פי שהעיר מופיעה בתנ"ך ובתלמוד שמה אינו מוזכר במקורות אחרים.
על פי הממצאים הארכאולוגים הרבים בתל, ניכר שבית שמש נחרבה מספר פעמים, בין היתר על ידי מסע העונשין שלסנחריב בשנת701 לפנה"ס. בפעם הזו כאשר שוקמה העיר, היא שגשגה והגיעה לשיאה, עם תעשייה מפותחת של ייצורשמן זית, וכלים המתאימים לריסוק המוני של זיתים ואחסנת כמות רבה של שמן - בכמות שככל הנראה עלתה על הצורך המקומי, מה שהוביל את החוקרים למסקנה שהייתה יישוב משמעותי בכלכלה המקומית ואולי אף ייצאה לאימפריה האשורית את השמן.[6]
כאשר בית שמש נחרבה בשנת586 לפנה"ס, הפעם בידינבוכדנצר מלךבבל, היא שוקמה ונבנתה מחדש מעט מזרחה ממיקומה הקודם,[7] אולם ירדה ממעמדה, ואילו בימישיבת ציון חזרו אליה משפחות הכהנים שגלו על ידו.[8] באתר נמצאו ממצאים של ישוב יהודיימי בית שני.[9] היא מוזכרת בתלמוד כמקום יישוב קטן וזניח. רק במאה ה-5 לספירה, נבנה במקוםמנזרביזנטי גדול.
על פי הטקסט התנכי שכנה בית שמש בסמוך לצרעה,אשתאול ועקרון. על פי כתביאוסביוס, היסטוריון נוצרי מהמאה השלישית, נמצאת בית שמש באתר הנמצא 10מיל מבית גוברין ובסמוך לאמאוס. על סמך מידע זה הצביע החוקראדוארד רובינסון על תל רמיילה שניצב סמוך לכפר הערביעין שמס שבשמו נשתמר זכר העיר הקדומה. זיהוי זה של רובינסון שנוי במחלוקת.[דרוש מקור]
התל ששטחו כ-30 דונם, יושב על פסגה בגובה 250 מטר מעל פני הים בנקודה אסטרטגית על ערוץנחל שורק מצפון ונחל שמש ממערב עובדה שאפשרה אספקת מים סדירה ליישוב,אוכף מחבר את הפסגה לרכס ההרים הנמצא ממזרח.
החפירות הארכאולוגיות הראשונות בתל נערכו בין השנים1911–1912 במימוןהקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל בראשותו שלדנקן מקנזי, וכבר אלו חשפו ממצאים חשובים שהתמקדו בשלוש ערים מתקופות שונות.
בין השנים1928–1935 בוצעה חפירה נוספת במימוןקולג' הוורפורד בפנסילבניה בראשותו שלאליהו גראנט, וזו חשפה את מרב שטחי התל ובעיקר חלקו המערבי והנקרופוליס שמחוץ לתחומים המבוצרים. ממצאי חפירות אלו פורסמו בשנת1939 ובפסקת הסיכום ציין העורך כי יש צורך בחפירות שיטתיות ובקנה מידה גדול על מנת להגיע לתמונה מלאה של האתר.[10]
בשנת 1967, במסגרתעבודות דחק לתושביבית שמש התקיימו בתל עבודות שיקום.[11]
מאז שנת1990 נערכות במקום חפירות נוספות בניהולהמכון לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב בראשותם שלצבי לדרמן ושלמה בונימוביץ. החפירה בוצעה מתוך כוונה לענות על מספר שאלות שנותרו פתוחות במבנה השכבות של התל ולמפות את ההקשר התרבותי של תל בית שמש "במסגרת ארכאולוגית רחבה של אזור נחל שורק".[12] החפירות התמקדו בצד הצפון מזרחי של התל שלא נחפר כלל, אולם שפכו אור רב גם על ממצאים קודמים.[13]
החל מעונת החפירות של שנת2008 הופעלו באתר שיטות הדמיה דיגיטלית במטרה לשחזר את מראה השרידים והממצאים בעתות קדם, במאמר שתקציר שלו פורסם באתררשות העתיקות מתארים החוקרים את הפעלת הכלים החדשניים:[14] "אגף אחד מתוך מבנה גדול אשר קבור כולו תחת מפולות הלבנים. במהלך החשיפה הורחבה פלטפורמת התיעוד הדיגיטלי-מבוססGIS, שמשלחת תל בית-שמש הייתה חלוצה בשימוש בה. בעזרת שיטה זו נאסף מידע רב ומפורט באשר למיקומן ולתנוחתן המרחבית של לבני הבוץ בעיי המפולת. המידע שנאסף ומוחשב אפשר בניית מודלים ויזואליים דו- ותלת-ממדיים של האגף שנחפר. בניתוח שנערך על מודלים אלו, בשילוב עם המידע הרב שנאסף, התגלתה המכניקה של החורבן וניתן לשחזר את מבנהו של החדר לפני חורבנו. יתרה מזו, מודל ה־GIS מאפשר לנו “לחפור” שוב ושוב את החדר ולהבין את תהליכי החורבן אשר התחוללו בו".
בין השנים 2019–2020 התנהלו במזרח התל חפירות הצלה שנוהלו על ידי בועז גרוס מטעםמכון ישראלי לארכאולוגיה (ע"ר) והמכון לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב ומטעם רשות העתיקות, ומשלחת נוספת בראשותם של צבי לדרמן ויהודה גוברין מטעם ההיברו יוניון קולג'.[15] בחפירות, שהיקפן עמד על 940 ריבועי חפירה התגלו מערכת צפופה של בנייני ציבור, חדרי אחסון ומתקני תעשייה חקלאיים וחללים תת-קרקעיים. חפירות ההצלה נערכו, לאחר שכבר הוסכם בין רשות העתיקות לחברתנתיבי ישראל, שבתום החפירות האתר יהרס לטובת הרחבתכביש 38.[16] בשל הממצא החשוב שנתגלה בתל בית שמש, החל מינואר 2019 נעשים ניסיונות לעיצוב דעת קהל על מנת להפוך את האתר לגן לאומי וחברת נתיבי ישראל הסכימה לצמצם את הרחבת כביש 38 באזור התל.[17]
שילוב המיזמים המקבילים של חפירות ההצלה ברמת בית שמש, החפירות המתמשכות של אוניברסיטת תל אביב משנות ה-90 והמחקר הסביבתי שנערך בתחום העיר הם דוגמה ייחודית לסינתזה במחקר ארכאולוגי אזורי, שהביאה להרחבת יריעת המחקר והתארכות תקופת החפירות.[13]
במרץ 2021, הכריזה עיריית בית שמש על תוכנית להקמת מרכז מבקרים באתר ושימור התל כולו כפארק ארכאולוגי, בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים.[18]
לאחר שבחפירה הראשונה בשנים 1911–1912 אותרו 3 ערים נפרדות מתקופות שונות, בחפירה של המשלחת שלהקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל בשנים 1928–1935 מוינו הממצאים באתר ל-6 שכבות תיארוך. בחפירות שבוצעו בראשית המאה ה-21 נמצאו שכבות נוספות.[7]
שכבה זו נחפרה על ידי המשלחת האמריקאית של גראנט. מתקופה זו זוהו ממצאים בודדים בלבד שנמצאו על מפלס הקרקע המקורי של התל.
הממצא העיקרי מתקופה זו היא מערכת ביצורים מאסיבית שחשף מקנזי בראשית המאה ה-20, ונחפרה בהמשך באופן נרחב יותר. בתקופת קיומה של העיר הקדומה משכבה זו נבנתה חומת העיר, ובחורבותיה נמצאו כלי קרמיקה מיובאים מהתרבות המיקנית. בחומה התגלה שער הכניסה והמגדל המערבי ההרוס לחלוטין - החוקרים מין המשלחת האמריקאית של גארנט הגיעו למסקנה כי המגדל הדרום מערבי הוא תוספת מאוחרת. לא ברור האם העיר משכבה חמישית נהרסה בלחימה אך החוקרים ייחסו את סופה למערכה של צבא מצרים.
בית שמש שלתקופת הברונזה המאוחרת הייתה עיר משגשגת. החוקרים זיהו שתי תקופות משנה: IVA ו-IVB כאשר ביניהם מפרידה שכבת שרפה, ההרס מיוחס לתקופה של אי-יציבות פוליטית באזור כפי שמשתקף במכתבי אל עמרנה. בנית מידות מפואר נחשף על התל ודומה מאוד לבתים מפוארים שנחשפו בין היתר בתל גזר ותל בטש. בבניין אחר שנחשב נמצאו כבשנים שהשימוש המקורי בהם לא הוברר, אך ייתכן והיה קשור לכבשן מוארך נוסף שנחשב בקרבת מקום ושימש ככל הנראה להתכתנחושת. בורות מים רבים נחצבו בסלע וצופו בטיח אטום למים עם צוואר צר המגיע עד לקצה השכבה. בחפירות נחשפו מספר ממצאים בעלי עניין מיוחד ובהם טבלה עם כיתוב באלף-בית שלאוגרית ואוסטרקון עם כתובת בכתבפרוטו-כנעני.
בשכבה זו, שתוארכה לתקופת הברזל I, נמצאה עיר שאופיינה בתחילה על ידי מקנזי בשנים 1911–1912 כעירפלשתית, בעקבות כלי חרס פלשתים המתאפיינים בקישוטים בשני צבעים (ביכרומטי). בחפירות שנערכו בסוף המאה על ידי אוניברסיטת תל אביב, תיארכו ואפיינו מחדש את האתר. במאמרם "בית-שמש בגבול פלשת", מצייניםצבי לדרמן ושלמה בונימוביץ כי "בחפירות המחודשות בתל בית-שמש, הנערכות ברציפות משנת 1990, הוכיחה הגישה הכמותית כי להתרשמות החופרים הקודמים ופרשנותם אין, למעשה, תימוכין. ברצף סטרטיגרפי צפוף ועשיר נתגלה כי כמות הקרמיקה הדו-גונית הפלישתית אינה עולה על 5% מן המכלול". החוקרים מסתמכים גם על ממצא מעניין שלעצמות בעלי חיים. מתוך השוואה עם יישובים פלישתיים מאותה תקופה ואזור (למשל:עקרון) עולה שבעוד שבישובים פלישתיים וכנעניים אחוז עצמות החזיר הוא כ-20% מהממצא, בתל בית שמש אחוז עצמות החזיר נמוך מ-1%. עובדה אותם מפרשים החוקרים כתומכת במסקנה כי באתר יש סימנים מועטים לתרבות פלשתית.
חפירות אוניברסיטת תל אביב חשפו מקטעים נוספים של החומה המסיבית שחשף מקינזי ועדכנו את התיארוך של מקינזי לגבי החומה שהיה בתחילה מוקדם יותר. בנוסף נחשפו גם קטעי ביצורים נוספים בנויים מגושי אבן מסיביים, מעין מבצר נוסף שנבנה במקביל ומעל לחומה, ושער נוסף בצד הצפוני של התל.[19]
מסקנת החוקרים, לפיכך, הייתה שבית שמש הייתה בין האתרים הכנענים שהייתה להם מספיק עוצמה כדי לעמוד בפני הגעתם של הפלשתים. החוקרים הערכיו שהבידול המכוון שנוצר מהתנגדות רציפה לתרבות הפלשתית ההגמונית הביא גם לשינויים פנימיים במבנה התרבותי והחברתי הכנעני וליצירת ישות תרבותית חדשה.[20] מיקום בין-תרבותי זה עשוי להיות הסיבה לכך שנמצא בשכבה זו מכלול ממצאים פולחניים חריגים וייחודיים, שונים במאפייניהם מממצאים אחרים שנחפרו באתרי ישראל. חלק מהממצאים הייחודיים היו אולם פולחן, מבנה עגול ששימש כבמת פולחן מוגבהת המוקפת פינות בישול ומעין שולחן שטוח עשוי אבןדולומיט.[21]
מפה שהורכבה על סמך החפירות מתארת כפר שנבנה ללא תכנון, וגם המבנים הפשוטים, נוסף על הקרמיקה, הם בעלי מאפיינים כנעניים מובהקים. מאגר מים תת-קרקעי חצוב בסלע תוארך גם הוא לתקופת הברזל. המאגר מורכב מחלל מרכזי וחללים מלבניים צמודים אליו מכל צד. מערכת מדרגות היורדת דרך פיר מרובע מובילה ממבנה כניסה אל המאגר. קירות תמך של מערכת המדרגות בנויים מאבני ענק מסותתות שמשקלן מאות קילוגרמים. מפעל זה מצביע על יכולת הנדסית גבוהה. נמצאה באתר גם סדנת ברזל הקדומה ביותר שהתגלתה באגן המזרחי של הים התיכון. בסדנת הברזל נתגלו שרידים לפעילות תעשייתית ובהםכבשנים וצינורות ששימשו לייצור כלי קרמיקה וראשי חיצים וגושים שלסגסוגתברונזה שייתכן ומעידים עלהפקת המתכת בעיר.
החופרים מראשית המאה ה-20 ייחסו את הרס העיר לפלשתים במהלךהמאה ה-11 לפנה"ס. העיר בשכבה זו נחרבה בשרפה גדולה והשכבה בתל נקראה על ידי מקנזי "שכבת השרפה האדומה". על פי מקנזי ההרס כלל את ביצורי העיר שנותרה כיישוב פרזות.
ביולי2012 חשפו בונימוביץ ולדרמן בחפירות שערכו באזור, חותם, ובו דמות אדם הניצב מול "חיה גדולה עם ראש גדול וזנב מתעקל, מאוד חתולי", ומושיט ידו לעבר ראשה. מכיוון שהחותם נמצא בשכבה המתוארכת למאה ה-11 לפנה"ס, הסמיכות הגאוגרפית והכרונולוגית למקום ולזמן - לפי המסופר במקרא, השופטשמשון אשר שיסע "כפיר אריות" בידיו החשופות - יחד עם העובדה שלא מוכר חותם דומה ממקום אחר, מעלים את האפשרות, לדעת בונימוביץ ולדרמן, לכך שבאזור התרחש האירוע המיתי שמצא את מקומו בחותם ובמקרא.[22][21]
השכבה נחשפה עוד על ידי מקנזי ב-1911–1912, ובהמשך מיינההקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל את ממצאיה לשלושה שלבי התיישבות בתקופת הברזל II. שלבים אלו מתפרסים לאורך זמן נרחב, שתוארך בסך הכל ביןהמאה ה-10 לפנה"ס ועד שנת586 לפנה"ס, וכונו על ידי הארכאולוגים IIB, IIA ו-IIC. החוקרים ציינו כי מבני העיר שופצו במעבר משכבה לשכבה אך ברור כי חומת העיר נהרסה ולא הייתה בשימוש החל משכבה IIC ובתי מגורים נבנו על חורבותיה.[23]
העיר בשכבה IIA, התקיימה בערך בין השנים950–1000 לפנה"ס, העיר והתל הוקפו בחומת סוגרים שלאורכה בצד הפנימי נצמדו בתי מגורים שפנו אל מרכז התל ורחוב היקפי. במרכז התל נבנו בתי מגורים נוספים, ובהם עמודים רבים בחדרים ובחללים הצמודים אליהם. בשכבה זו נחשפו מבנים ציבוריים ובהם מחסנים.[24]
החופרים מהקרן הבריטית ייחסו את הרס שכבה IIB שאופיין בשכבת שרפה, למסעו שלשישק הראשון לכיבוש יהודה, ושיערו כי עבר פרק זמן לא ידוע עד ליישוב העיר. מאז הועלו עוד השערות לגורם שהרס את בית שמש ובהןהקרב בין יואש לאמציה או כיבושפלשתי של בית שמש בתקופתאחז.
בשכבה IIC, המאוחרת יותר, נמצאו שרידים לתעשייה מפותחת שפעלה בבית שמש ובהם מתקנים ובתי בד לייצורשמן זית ואולי גם מתקנים לייצור יין, ואלו מתוארכים בעיקר למאה ה-7 לפנה"ס. בחפירתו הראשונית של מקינזי, כאשר חשף עיר משכבה זו, העריך שהיא נחרבה על ידיסנחריב במסע העונשין שערך המלך האשורי ליהודה המורדת בשנת701 לפנה"ס, אולם חפירות מאוחרות יותר שלאוניברסיטת תל אביב העלו שלמעשה העיר שוקמה לאחר מכן, ואף חוותה העיר את תקופת הזוהר שלשה.[25] חיזוק לטענה זו אף התקבל בעקבותחפירות ההצלה הנרחבת במזרח תל בית שמש, בהם נחשפה שכבה ברורה המתוארכת למאה השביעית לפנה"ס (לאחר מסע סנחריב).[26]
חורבנה של בית שמש משכבה זו מיוחס למסעו שלנבוכדנצר השני בשנת 586 לפנה"ס, ונראה שלאחר מכן כבר לא חידשה את זוהרה.
בממצאי שכבה זו נמצאו פריטים מעניינים שונים, ביניהם שברי צלמיות חרס בדמויות של נשים ובעלי חיים, ובעיקר סוסים. חלק מהצלמיות מזוהות עם אתרים נוספים של ממלכת יהודה, דוגמת צלמיות נשים גליליות בהן ידיהן אוחזות בשדיהן, וקשורות במחקר בהשערות סביב פולחן פריון עממי, ויש חוקרים שמקשרים את הצלמית לאלה הכנענית,אשרה. צלמית חריגה שנמצאה היא פסל אבן בדמות האל המצריבס. אופן שבירת הצלמיות עשוי להצביע על השחתה מכוונת, ייתכן שכחלק רפורמה דתית דוגמתרפורמת יאשיהו.[25]
במהלך החפירות החפירות הראשונות באתר חשף מקינזי קברים מטווח ארוך של תקופות, ביןתקופת הברונזה ותקופת הברזל, שככל הנראה היו חלק מנקרופוליס ששכן מצפון-מזרח לתל, קברים אלו היו עשירים בממצאים בעיקר מהמאה השמינית לפנה"ס וכן מספרמערות קבורה מתקופת בית ראשון.
בצד הדרום מזרחי של התל חשף מקינזי כבר בשנים 1911–1912 מבנה מהתקופה הביזנטית. מקנזי סבר כי מבנה זה שימש כמנזר אף על פי שלא נמצא בובית תפילה.
בחפירות ההמשך ברחבי התל נמצאו שרידי מבנים אחדים נוספים שיוחסו לתקופה הרומית והביזנטית וכן נחשפוממצאים קרמיים ומטבעות מהתקופה ההלניסטית עד לימי הביניים המוקדמים.
בחפירות ההצלה באתר נתגלה מבנהגזית מלבני שזוהה על ידי החופרים כבית כנסת מימיבית שני.[27] בית הכנסת אמור להיות מועתק למקום אחר כדי לפנות את השטח לכביש 38, המתוכנן להיסלל באזור. בועז גרוס, ראש משלחת חפירות ההצלה בתל מטעםמכון ישראלי לארכאולוגיה, סבר כי המבנה איננוחשמונאי אלא ככל הנראה מהתקופה ההרודיאנית. הכפר שסביבו, הוא מאמין, ננטש בימימרד בר־כוכבא. לדבריו,מקוואות טהרה שנמצאו סמוך למבנה, תכנונו האדריכלי וכן ספסל שזוהה בתוכו, מחזקים את ההנחה שזהו בית כנסת.[9]
בחפירות שהתקיימו בשנים 2016–2017 נתגלו מגוון מבנים, חרסים, כלי עבודה ובורות אשפה, שמוינו למספר שכבות יישוב בתקופה זו[7]:
ניר חסון,בית שמש החדשה מאיימת להרוס את עתיקות בית שמש, באתרהארץ, 13 במרץ 2015
בין צרעה ובין אשתאול - על העיר בית שמש, סרטון בערוץ "דברי הימים - פודקאסט על המזרח הקדום", באתריוטיוב
בית שמש (עיר קדומה) (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
גדעון אבני, 20 שנה אחרי – חפירות ומחקרים ארכאולוגיים ברשות העתיקות, "טבע הדברים"(כפי שאורכב בארכיון האינטרנט) נקרא אוקטובר2011.| ערי הכהנים בעת בית ראשון ושני | ||
|---|---|---|
| תשע ערים משבט יהודה ושמעון | חברון •לִבְנָה •יַתִּר •אֶשְׁתְּמוֹעַ •חלן •דְּבִר • עין •יֻטָּה •בית שמש | |
| ארבע ערים משבט בנימין | גבעון •גבע •עֲנָתוֹת •עַלְמוֹן | |
| כ"ד ערי הגליל בהן התיישבו משמרות הכהונה לאחר חורבן בית שני | מירון •ציפורי •פסוטה •עילוט •בית לחם הגלילית •יודפת •עיילבון •שדה עמודים •חירבת אירביד •כאבול •כפר כנא •צפת •תל מעון (טבריה) •שיחין •מע'אר •חרבת יבנית •כפר ממלח •נצרת •עראבה •מגדל •כוכב הירדן - כאוכב אל הווא •כפר ענאן •תל צלמון •חמי טבריה (חמת אריח) | |
| רשימתערי הלויים(על פייהושע,כ"א) | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ערי הכהנים |
| ||||||||
| ערי בניקהת |
| ||||||||
| ערי בניגרשון |
| ||||||||
| ערי בנימררי |
| ||||||||
