התִּכְּלַאל (ברבים "תְּכַּאלִיל") הוא שמו של הסידור אצליהודי תימן. פירוש המילה "תכלאל" הוא "הכולל", דוגמת "כל בו". יש המזהים מילה זו מלשון כליל -נזר[1].
סידור זה כולל בתוכו את הטקסטים ותמצית מההלכות הנדרשות ליהודי במעגל השנה -ימי חול,שבתות וחגים; וכן במעגל החיים - כברית מילה,פדיון הבן,חתונה ועוד. התכלאל הוא קובץ שנערך על ידי חכמיתימן הראשונים.
קיימים שני נוסחיתפילה תימניים עיקריים: נוסח בלדי ונוסח שאמי, אשר שימשו זה לצד זה ברוב ככל הערים בתימן. פירוש השם "בלדי" בערבית הוא "מקומי", כלומר, של תימן. מקור השם "שאמי" במונח הערבי "בלאד א-שאם" (الشام), כלומר, אזור הצפון. מבחינה גאוגרפית, הכוונה לסוריה,לבנון,ארץ ישראל ועבר הירדן, שנתפסו כיחידה אחת בתקופות קדומות. הנוסח הספרדי כונה "שאמי" (شامي) כיוון שהוא הובא לתימן מ"בלאד א-שאם", כלומר, מאזור ארץ ישראל שהיא חלק מ"בלאד א-שאם".
עדהמאה ה-18 יהדות תימן ברובה המכריע התפללה בנוסח תפילה אחיד. הנוסח המקומי, ה"בלדי" שלט בכיפה[2]. השפעה גדולה יותר של הנוסח ה"שאמי" החלה במחצית השנייה של המאה ה-18 על ידי פעולתו של הרבשלום עראקי.
בכפרים וביישובים הקטנים בדרך כלל נוסח אחד שלט ללא עוררין. למעט הבדלים דקים (הבדלים קצת יותר משמעותיים בנוסח השאמי), כל נוסח היה דומה בכל מקום.
נוסח תימן הבלדי תואם בעיקרו את נוסח התפילה של הרמב"ם המובא בספרומשנה תורה. ההנחה הפשוטה היא שהתימנים אימצו את נוסח הרמב"ם[3], אולם בקרב יהודי תימן ישנה מסורת שהרמב"ם, למרות היותו ספרדי, ראה בנוסח התפילה התימני את הנוסח האותנטי ביותר ובשל כך אימץ את נוסח התפילה של יהודי תימן[4]. אחת הראיות לדעה זו היא שבתוך ספרו משנה תורה הרמב"ם מציין את הנוסח הספרדי, שהיה שגור על פיו, ומכאן מוכח שנוסח תימן לא היה נוסחו המקורי של הרמב"ם ויהודי תימן אימצו אותו, אלא הרמב"ם אימץ את נוסח התפילה של יהודי תימן.[5]
בין כך ובין כך, הגם שהנוסח הבלדי לא השתנה כמעט בכלל במהלך הדורות, נתווספו לו קטעים רבים בהשפעת סידורי ספרד והקבלה במהלך השנים. הדרדעים מיעטו מאוד בתוספות אלה, והשמיטו אותן בשלבים מאוחרים יותר כמעט כליל.
עדהמאה ה-16 כלל נוסח זה בעיקר את תפילות היסוד הקבע והחובה שיסודן באנשי הכנסת הגדולה, במשנה ובתלמוד, וכן תוספות של פיוטים,סליחות ומזמוריתהילים שנאמרו על פי מסורת שבעל פה. מסוףהמאה ה-16, בעקבות השפעת נוסח ספרד על ארץ ישראל, נכנסו תוספות מעטות לסדר התפילה. סדר התפילה הקרוי היום "בלדי" גובש על ידימהרי"ץ (הרב יחיא צאלח) בשנות ה-70 של המאה ה-18. מהרי"ץ ערך את הסידור וכתב לו פירוש מקיף בשם "עץ חיים". בכוח אישיותו הצליח מהרי"ץ לבלום את אימוץ נוסח ספרד. הגרסה של מהרי"ץ לנוסח התפילה הבלדי דחקה את שאר הגרסאות הבלדיות, כך שמרבית מתפללי הבלדי נהגו על פי סידורו של מהרי"ץ.
ההשפעה הגדולה ביותר לנוסח התפילה הבלדי היה באזורצנעא, מעוז הנוסח הבלדי, ובסביבתה, וכן באזורים שהיה להם קשר רוחני הדוק עםקהילת צנעא. הנוסח הבלדי אף היה נפוץ בצפון תימן ובערים הגדולות שבאזורצנעא. בדרום תימן הייתה השפעת הנוסח הבלדי מעטה.
מקור השם הוא במילה הערבית "שאם"[6], שמשמעותה סוריה הגדולה (שכללה גם את ארץ ישראל). זאת אומרת שנוסח זה הוא נוסח ארץ-ישראלי, כפי שנהג במאה ה-16 על ידי מתיישבי ארץ ישראל החדשים -נוסח הספרדים (השונה מנוסח ארץ ישראל הקדום). נוסח התפילה השאמי הוא בעיקרו הנוסח הספרדי עם מעט הבדלים שנשמרו על פי הנוסח התימני המקורי (הבלדי). נוסח זה הוחדר לתימן בתחילתהמאה ה-18, ביחד עם סידורי הדפוס שהובאו לשם. היו חכמים שדגלו בצורך לעבור לנוסח זה אך כנגדם עמדו מספר חכמים שהתנגדו לכך ודגלו בנוסח התימני המקורי.
בשליש השני של המאה ה-18 הייתה השפעה גדולה לנוסח השאמי בתימן, כיוון שנוסח הספרדים הופץ על ידי סידורים ספרדיים שנדפסו בהמוניהם מחוץ לתימן. הנוסח המקורי של יהודי תימן היה כתוב על כתב יד ולא נדפס, כיוון שבתימן לא היהבית דפוס (הדפוס נאסר עד הדור האחרון לגלות תימן על ידי מלך תימן האימאםיחיא חמיד א-דין). כאשר הנוסח הספרדי מופץ בהמוניו על ידי בתי דפוס, לא היה כמעט סיכוי לנוסח תימן שבכתב יד לשרוד. יתירה מזו, רוב יהודי תימן היו עניים, וסידורים כתבי יד עלו ביוקר רב לעומת[דרוש מקור] סידורים מודפסים. יש לזקוף הפצה זאת גם לרוח התקופה ולפעולות של הרב שלום עראקי ובנו הרב יחיא עראקי. במאה ה-19 צומצמה השפעת הנוסח השאמי בצורה ניכרת, זאת כנראה בשל פעולת המהרי"ץ וכן לעובדה שלנוסח השאמי לא היה נוסח אחיד.
נוסח השאמי היה פופולרי מאוד במחוזשרעב, שבדרום תימן. אף על פי כן, גם שם נשתמרו כמה מנהגים ייחודיים ליהודי תימן, כמו למשל, פיוטישמחת תורה ופיוטיהושענות לסוכות, שהמקור שלהם הוא בסידור של רביסעדיה גאון. כמו כן, קריאת התרגום עםקריאת התורה נשתמר בכל קהילות השאמי.[7]
אחד מהמתנגדים העיקריים להחדרת הנוסח הספרדי לתימן היה הרביחיא צאלח (מהרי"ץ), שחי ופעל בעיר צנעא בתימן באמצעהמאה ה-18. הוא חיבר פירוש על סידור התפילה התימני (הבלדי) שנקרא "עץ חיים". אחת הסיבות שהביאו אותו לכתוב את פירושו "עץ חיים" היא הרצון לבסס את מנהגי יהודי תימן המקוריים ולמנוע את השפעת הסידור הספרדי על התימני. רוב המתפללים על פי הנוסח הבלדי הולכים על פי נוסחאותיו של מהרי"ץ אותן קבע בחיבורו "עץ חיים". יש לציין שגם בנוסח הבלדי הרגיל ישנן כמה הוספות שנוספו בהשפעת הנוסח הספרדי (בעיקר פיוטים) ובהשפעת הקבלה (למשל אמירת הקטע "בריך שמיה" מספר הזוהר). הדרדעים התנגדו להוספות אלו ושאפו להתפלל על פי נוסח התפילה של הרמב"ם ללא כל תוספת (ובשל כך התפילה אצלם קצרה בהרבה מהמקובל אצל שאר התימנים וגם אצל שאר עדות ישראל).
הרביוסף צוברי, רבה של העדה התימנית בתל אביב הביא בסידורו "כנסת הגדולה" שני תכאליל קדומים (בני שלוש מאות שנים) שכמה מנוסחאותיו קרובות לשאמי. כך שנראה כי הנוסח השאמי היה נמצא בתימן ולא הוחדר על ידי הרב עראקי. אמנם נראה יותר, כי הסידורים המודפסים שהגיעו מחוץ לתימן כמאה שנה לפני הרב עראקי, הם שגרמו לשינוי בנוסח כתבי היד של לבלרי תימן המאוחרים.
התכאליל הקדומים ביותר המושפעים מספרי הדפוס הם מסוף המאה ה-16, ובאלו שלפניהם לא נכרת השפעה זו, והנוסח קרוב לבלדי[8].
הפיוטים המקובלים אצל יהודי תימן הם פיוטים שהתחברו בתימן עצמה, פיוטי רב סעדיה גאון או פיוטים שמוצאם בספרד (מתקופתתור הזהב).
כמעט ואין פיוטים שנאמרים בתוך הברכות, ובשונה ממנהג רוב העדות, בקהילות הבלדי נאמרסדר העבודה לאחר חזרת הש"ץ שלתפילת מוסף ולא בתוכה, בעקבות החשש מהפסק (בקהילות שאמי, אומרים את סדר העבודה בתוך חזרת הש"ץ כמנהג הספרדים).[9] החריג היחיד הוא שבליל הסדר אומרים בנוסח הבלדי את הפיוט "תרומה הבדילנו" באמצע הקידוש.[10]
יהדות - מנהג תימן ליטורגיה, דף שער בספרייה הלאומית| נוסחיתפילה ביהדות | ||
|---|---|---|
| נוסחים קדומים | נוסח ארץ ישראל •סדר רב עמרם גאון •סידור רב סעדיה גאון •סידור רש"י •מחזור ויטרי •סידור רבי שלמה בן נתן |  |
| נוסחי עדות | נוסח הספרדים •נוסח אשכנז •תכלאל (נוסח תימן) •נוסח איטליה •נוסח רומניא •נוסח צרפת (צפון צרפת) •נוסח פרובאנס (דרום צרפת) •נוסח קטלוניה •נוסח ארם-צובא •נוסח פרס •נוסח צפון אפריקה | |
| נוסחי זרמים חדשים | נוסח האר"י •נוסח ספרד •נוסח אדמו"ר הזקן •נוסחים לא אורתודוקסיים •נוסח צה"ל האחיד | |