תינוקת צוחקתמקור השם "ינקות" הוא מפעולת ההנקה, שהיא מרכז הווייתו של התינוק בתחילת חייו.תינוק מואכל רסק בכפית. בתחילה התינוק אינו יכול להתקיים בכוחות עצמו ולכן זקוק לטיפול.
יַנְקוּת היא תקופת החיים של האדם בשלבי התפתחותו הראשוניים. היא נמשכת מרגע יציאת העובר בלידה ועד לגיל שלוש שנים[1][2].
בעברית המילה נגזרת מהשורשי-נ-ק המבטא את המהות הביולוגית והפסיכולוגית של התינוק -היניקה, אשר חיונית לשרידתו ונמצאת במרכז הווייתו, בעיקר בחודשים הראשונים לחייו.
בנוסף, נהוג לתאר פרק זמן זה בחיי האדם, גם בשם "הגיל הרך"[1].
מגיל שלוש מסתיימת תקופת הינקות ומתחילה תקופת הילדות[1].
מבחינהאבולוציונית, תינוקות אנושיים מכוונים לצפות מהמטפלים שלהם שיספקו הגנה מפני סכנות[3].בני אדם משתייכים למין אלטריאלי(אנ') שבו הצאאצים הרכים תלויים מאד בהורים, לעזרה בקיום ולשם בוויסות מערכות התנהגותיות וביולוגיות רבות.[3] מבחינת ההיסטוריה האבולוציונית שלנו, תינוקות לא יכולים לשרוד ללא מטפלים, לכן, המין האנושי לא פיתח אסטרטגיות התנהגותיות או ביולוגיות להתמודדות עם המחסור במטפלים[3]. תהליך ההתפתחות של התינוק הוא תוצאת של יחסי הגומלין הקבועים בינו וביןסביבתו[1].
לאחר הלידה מתקיימת אצל התינוק תלות פיזית מרבית[2], שכן התינוק חסר ישע ולא מסוגל להתקיים בכוחות עצמו. כתוצאה מכך, בתחילה התינוקות תלויים בדמות מטפלת כלשהי ברוב ההיבטים של קיומם[4]. על פי רוב האם ממלאת תפקיד זה, אך הוא יכול להתבצע על ידי כל מבוגר אחר שיש לו את הכישורים הדרושים.
כדי להתמודד עם חוסר ישע זה, ובדרכו להפוך לפעוט ובהמשך לאדםבוגר, רוכש התינוק מיומנויות חיים רבות במהלך שנת החיים הראשונה שלו. בגיל שבועות אחדים מתחיל התינוק להגיב לכל שינוי רגשי בסביבתו המיידית, בהתאם לעוצמת השינוי[2].התאוריה של תודעה היא יכולת שמתפתחת אצל התינוק מרגע הלידה ועוזרת לו להגיב להתנהגות האדם שמולוולנבא התנהגותהורית[2].יכולתו של הילד לחזות על סמך ניסיון קודם את השלב הבא בהתנהגות סביבתו, בונה בהדרגה את יכולתשימורהאובייקט, מפנימה אותו ומשחררת אותו מתלות באירועים מיידיים[2].
ההתפתחות של התינוק חלה במקביל בתחום החושי, המוטורי, הקוגניטיבי, הגופני והרגשי[2]. עד גיל שנתיים הפעוט מגיע להישגים מרשימים בשפה, קוגניציה, תפיסת העצמי ובהתפתחות החברתית, הרגשית והגופנית[5].
לסביבה שבה נמצא הפעוט יש השפעה רבה על ההתפתחות העתידית שלו במישורים רבים[6].עם זאת, גם למאפיינים האישיים של כל פעוט ישנה השפעה על האופן שבו הוא מגיב לסביבה. אחד הגורמים אשר משפיעים על האופן שבו כל פעוט מגיב להוריו הוא המזג שלו[6].
חוש השמיעה של התינוק פועל עוד בהיותו עובר ברחם אמו, כאשר הוא יכול לקלוט ולזהות גירויים קוליים כבר בשלושת החודשים האחרונים להריון[2].
המגע הראשון והחשוב ביותר לרך הנולד הוא המגע העורי[2].לכן מומלץ להשכיב את התינוק מיד עם צאתו מהרחם, עוד לפני ניתוקחבל הטבור, על בטן אמו או על חזה, על מנת להפחית את הלם המעבר משיווי המשקל הפנימי של הרחם לסביבה החיצונית[2].
מהיום השלישי לאחר הלידה התינוק יכול לזהות את שד אמו וצווארה לפי חוש הריח, באופן המאפשר לו להבדיל בינה לבין נשים אחרות[2].
חוש הראייה מתפתח באופן יותר הדרגתי. בתחילה התינוק מבחין במסגרת חיצונית, ורק מאוחר יותר – במה שבתוך המסגרת. מכאן שתחילה הוא מזהה מסגרות של פנים, ורק חודשיים מאוחר יותר הוא יכול להבחין בחלקי הפנים כמו אף, עיניים ואוזניים. בגיל חמישה עד שבעה חודשים הוא כבר יכול לזהות פנים שראה שבוע קודם לכן פעם אחת במשך יותר מדקה. בגיל חודשיים התינוק מתחיל ליצור קשר עין עם אנשים אחרים בסביבתו[2].
מבחינה גופנית עוברים על התינוק שינויים גדולים, שהבולט בהם הוא הכפלת משקל הלידה.רפלקסים מולדים נעלמים ומוחלפים בתנועות רצוניות, קצבהלב מתייצב ויורד,מערכת העיכול מתפתחת ובהדרגה השיניים צומחות וכך מתאפשר לתינוק לצרוך מזון מוצק, ועוד.
בתחוםהמוטורי לומד התינוק לזקוף את ראשו בשכיבה על הבטן, להתהפך מהבטן לגב ולהפך, לזחול, להתיישב, להיעמד ולבסוףללכת.
התינוק קולט את סביבתו ומפתח יכולת קוגניטיבית[2].האינטליגנציה של התינוק באה לידי ביטוי בדרך שבה הוא פועל על סביבתו כדי להכיר אותה[7].בגיל הינקות פעוטות בדרך כלל מגיבים באופןרפלקסיבי לגירויים חיצוניים ופנימיים. עם זאת ניתן לראות סימנים ראשוניים שלשליטה עצמית כבר במהלךחודשי החיים הראשונים[4].למשל, פעוטות בגילאי 3–6 חודשים כבר מסוגלים ליצורהסחת דעת עצמית מגירויים לא נעימים[8].
הניסיון תורם להתפתחות המוח[9].במהלך השנתיים הראשונות לחיים המוח של הפעוט מגיע לתשעים אחוזים מגודלו הבוגר[5].בתקופה זוהמערכת הלימבית מתחילה להבין קשריסיבתיות ביןגירוי לתוצאה. התפתחות זו מאפשרת לפעוט לצפות קבלה או אובדן שלחיזוק על פי רמזים מהסביבה[8].
תאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית של פיאז'ה רואה את ההתפתחות הקוגנטיבת כתהליך המורכב משלבים הנבדלים זה מזה איכותית, ואשר הם אוניברסליים - משותפים לילדי כל התרבויות.
עד גיל שלוש קיבולתזיכרון העבודה מאפשרת לפעוט לעבד כשתי יחידות מידע בו זמנית[7]. קיבולת החשיבה מתפתחת בהדרגה עם הגיל ומגיעה בבגרות לכשבע פריטים[7].
אף על פי שיש לתינוק יכולתזיכרון אפיזודי, אדם מבוגר לא זוכר אירועים שהתרחשו לפני גיל שנתיים וחצי, תופעה זו מכונה בשםשיכחון הינקות.
לכמות הסכמות העומדות לרשותו של האדם יש השפעה על יכולת החשיבה שלו. ככל שמספר הסכמות גדל, כך גדלה היכולת להבחין בפרטים ולקלוט מידע רב ומגוון יותר. ריבוי סכמות ממעט את ההכללות המוטעות ומגדיל הסיכוי לשייך מסרים בהתאמה רבה יותר לסכמה[10].בתקופת הינקות הסכמות מתפתחות כתוצאה מיישום חוזר ונשנה שלהן במגוון העצמים שהסביבה מספקת. כתוצאה מכך הן מתרחבות ומתבדלות בתהליכים שלהכללה והבחנה[7].
התפתחות תקשורתית בתקופת הינקות - מתחילה מתקשורת בלתי-מילולית כמו מחוות גוף וקשר עין.
מהשבוע החמישי התינוק מביע את צרכיו בחמישה סוגי צעקות: כאב, אי נוחות, רעב, עייפות ורצון למגע[2].
היכולתלתקשר בצורה מתקדמת יותר מתפתחת בסביבות גיל 10 חודשים[11].כדי שהתינוק יוכל לתקשר עם הזולת עליו להיות מודע לכך שהוא יכול לפענח את הכוונות שלו, שיכולות להיות לו כוונות משלו ושניתן להיעזר בו להשגת מטרות שונות[11].בנוסף, עליו לפתח כוונה תקשורתית ויכולת לביסוסתשומת לב משותפת, שהיא תנאי חיוני לקיומה של תקשורת[11].
פעולות התקשורת הראשוניות של תינוקות יתבצעו על ידיתקשורת בלתי-מילולית כמומחוות גוף ומבט עין[11].לצורך כך הוא מפתח את היכולת למקד את המבט לעבר הדמות המטפלת בו, לזהות צלילים, אנשים וחפצים.
ההתפתחות השפתית מאפשרת לצרף למחוות ולמבטים גם מבעיםמילוליים[11]. בשלב הראשון תינוקות מתחילים לשחק בצלילי השפה[12].רכישת השפה, מתבטאת בשימוש הולך ומשתכלל בהגאים (תחילהתנועות, ובהמשךעיצורים), עד כדי הרכבת מילים בסיסיות - בעיקרשמות עצם מוחשיים, שמהווים את עיקר אוצר-המילים בסוף תקופת הינקות.
הקשרים הראשוניים הללויוכללו ליחסים בין אישיים לאורך כל חייו של האדם[13].פעוטות שלא גודלו בקשר אוהב בשנה וחצי הראשונות לחייהם עלולים לפתחפסיכופתיה, אשר תמנע מהם את היכולת לחושאהבה ואת הצורך בה[14].
מנגנונים עצביים מסוימים מעוצבים על ידי הניסיון בשנות החיים הראשונות בלבד[15].כתוצאה מכך הינקות מהווהתקופה קריטית עבור התפתחותן של מספר יכולות ומיומנויות. כלומר, רק אם הפעוט יתנסה בגירויים המתאימים בתקופות אלו הוא יוכל לפתח אותן.
רכישה מלאה ושוטפת שלשפת אם יכולה להתבצע בשנות הינקות והילדות המוקדמות בלבד[15].
השינה היא הפעילות העיקרית של המוח בתחילת החיים, כך שבמשך רוב הזמן שבו מתפתחות היכולות השונות של הפעוט המוח ישן[5]. פעולת השינה הצליחה להישמר לאורך האבולוציה משום שהיא חשובה להתפתחות ולתפקוד[5].
תינוקות שסובלים מהפרעות שינה נוטים להראות בעיות התנהגותיות רבות יותר בהשוואה לתינוקות ללא קשיי שינה. הם מתוארים על ידי הוריהם כנרגנים, תובעניים, נודניקים, רגישים לגרויים שונים ומתקשים להסתגל למצבים שונים[5].
הצורךלדעת ולהבין בא לידי ביטוי בינקות ובילדות באופן גלוי וחופשי[14]. ילדים נהנים מהתבוננות בטבע ומחשיבה על הסובב אותם[16].בשנת החיים הראשונה והשנייה של התינוק הוא לומד להכיר את העולם באופן ישיר באמצעותחושיו ומעשיו[12].
בגיל הרך הפעוטות חוקרים את סביבתם הפיזית והאנושית מכוח הסקרנות ומיצר הפעילות הטבועים בהם[17]. התינוק בוחן את עולם העצמים והגירויים שמסביבו. בתהליך זה הוא לומד להכיר את תכונותיהם ומתאים את עצמו אליהם[7]. ככל שההתנהגות הזאת מביאה להם סיפוק רב יותר כך גוברתנכונותם להתנסות בניסיונות נוספים. במובן הזה ההתנהגות החקרנית מחזקת את עצמה[17].
סקרנות עלולה לדעוך בעקבות איסורים החלים עליה או חוסר שימוש בה[14].אחת ממטרות החינוך בגיל הרך היא לעודד ולפתח את ההתעניינות והסקרנות הטבעית של הילדים[16].בהתאם לכך, עם הזמן מחליטים המבוגרים שעליהם להתערב ולקבוע במה על הילד לעסוק. בתחילה מדובר בהורים ואחר כך הגננותוהמורים[17].גם כאשר כוונותיהם של המבוגרים טובות, מצב זה עלול לצמצם את הסקרנות הטבעית של הילד אם מכריחים אותוללמוד נושאים שאין הוא חפץ בהם באמצעותענישה מחמירה[17].
תהליך הרכישה של מיומנויותאורייניות נמשך לאורך שנים. הוא מתחיל כבר בתקופת הינקות, שבהם הפעוט נחשף לשפה הדבורה ולסביבה עתירתדפוס, שבה אנשיםקוראים וכותבים[18].
ניסויים הבוחנים יכולות מוקדמות של תינוקות מבוססים עלהביטואציה. ניסויים אלה בנויים משני שלבים. בתחילה מציגים לפני התינוק גירוי באופן חוזר ונשנה, עד שהתינוק מגלה סימנים של דעיכת העניין בגירוי. מכך מניחים כי התרחשהלמידה מהסוג של התרגלות. לאחר מכן מציגים לפני התינוק גירוי שני הדומה לגירוי הראשון אך אינו זהה לו ובוחנים את מידת העניין המחודש שהתינוק מגלה. אם התינוק אכן מגיב באופן המצביע על עניין בגירוי החדש, ניתן להסיק שהוא מבחין בין שני הגירויים[7].
תחת שלטוןצ'אושסקו ברומניה נקבע צו שקידם באגרסיביות אתגידול האוכלוסין, האוסר עלאמצעי מניעה והפלות לנשים עם פחות מארבעה ילדים, למרות העוני העמוק של רוב המשפחות. לאחר שהופל צ'אושסקו, ב-1989, התגלו ילדים רבים ששהו בבתי יתומים בתנאים קשים. שלושה חוקרים, Charles Nelson, Nathan Fox, ו-Charles Zeanah ערכו מחקרים כדי לנסות להבין מה ההשלכות של דבר זה וסיכמו אותם בספרם "הילדים הנטושים של רומניה: מחסור, התפתחות המוח והמאבק להחלמה"[3][19].
במסגרת המחקרים ילדים ששהו בבתי היתומים הרומניים חולקו באופן אקראי להמשך טיפול בבית יתומים או לאומנה באיכות גבוהה. כקבוצת ביקרות, נבדקו ילדים רומנים שחיו עם הוריהם. באופן שהדהים את החוקרים, נמצא כי לטיפול מוסדי יש השפעות הרסניות כמעט בכל התחומים. ילדים שעברו לבתי אומנה הראו תוצאות טובות יותר בגדילה (גובה ומשקל אך לא היקף ראש), במדדים שונים של קשב, באבטחת התקשרות וביחסי עמיתים מאשר ילדים שהיו בבתי יתומים. ילדים שהוכנסו לאימוץ בגילאים צעירים יותר (במיוחד בתקופה לפני גיל שנתיים) הראו בדרך כלל תוצאות טובות יותר מאשר ילדים שהוכנסו בגילאים מבוגרים יותר[3]. חוקרים הגיעו לשלוש מסקנות מרכזיות - האחת כי ההשפעות של טיפול מוסדי הן מזיקות ומסוכנות. שנית, העיתוי מהותי ותינוקות וילדים קטנים אינם יכולים לחכות לשינויים במערכת או להורים מאמצים. המוח שלהם מתפתח, והתיקון הופך קשה יותר ככל שהמצבים השליליים נמשכים זמן רב יותר. שלישית, במעבר מהטיפול המוסדי, חיוני לפתח מערכת של אומנה איכותית[3]. "פרויקט ההתערבות המוקדמת של בוקרשט"[1] מספק את הראיות הדרושות לטיעונים לטובת אימוץ ונגד בתי יתומים. עם זאת ילדים נמצאים במסגרות מוסדיות בכל רחבי העולם. מדינות רבות קיבלו את הצורך לבטל ממוסד את הטיפול בילדים פגיעים - כלומר לסגור בתי יתומים לטובת אומנה ואימוץ מואץ.[3].
^12Berger, Andrea, (2011). Self-regulation: Brain, cognition, and development. Human brain development series., (pp. 3-17). Washington, DC, US: American Psychological Association
^12Berger, Andrea, (2011). Self-regulation: Brain, cognition, and development. Human brain development series., (pp. 61-90). Washington, DC, US: American Psychological Association
^123456שרה דרויאן (1999). עקרונות אבולוציוניים בהתפתחות החשיבה. רעננה: רמות.
^12Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.
^12Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
^שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות.
^123456שושנה בלום-קולקה ומיכל חמו (2010). ילדים מדברים: דפוסי תקשורת בשיח עמיתים. תל אביב: מט"ח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
_-_The_Bunch_Of_Grapes_(1868).jpg)
.jpg)
_-_Lullaby_(1875).jpg)
