תאיזם, במובנו הרחב, הואעמדה לפיה קייםאל אחד לפחות. במובן מצומצם יותר המונח משקףקשתאמונותדתיות על פיהן קיימיםאל או אלים אשרבראו את העולם,מנהיגים אותו באופן אקטיבי (אם כי לא בהכרח גלוי לעין), וגומלים לבני האדם בהתאם למעשיהם באופן ישיר; בקיום נתון, בחיים לאחר המוות, או בשניהם.[1] המונחיםתאיזם ואתאיזם מונגדים לעיתים אחד לשני, בתלות בהגדרה שקיבל כל אחד מהמושגים.
השימוש במילה "תאיזם" בהקשר של דוקטרינה מונותאיסטית ספציפית זו מקורו בתחילתה שלהמהפכה הקופרניקאית של המאה ה-17, כניגוד לדוקטרינה הפופולרית דאז שלדאיזם שסברה שהאל, על אף היותוטרנסצנדנטלי ועליון, אינו מתערב ביקום ואינו מתגלה לאדם.[3]
פוליתאיזם האמונה בקיומם של מספר אלים.[5] אלים מסוימים, כמו היווניים והמצריים, הם ישויות מובחנות ומופרדות, בעוד שבדתות אחרות - למשל סוגים שונים של הינדואיזם כמו הסמרטיזם והאדויטה ונדטה - האלים נתפשים כחלקים משלם.
ישנן טענות רבות המנסות להביאהוכחה לקיום אלוהים.ניתן לחלק את הטענות האלו לשלושה סוגים:
טענותאפריוריות ולוגיות המבוססות על התבוננות והיגיון – ישנם מספר טיעוניםמטאפיזיים, אפריוריים או לוגיים, המבקשים להוכיח כי קיום האל הכרחי מבחינה לוגית:
הטיעון האונטולוגי, המיוחס לאנסלם הקדוש מקנטרברי,1078, טוען כי מעצם קיומו של מושג הישות המושלמת מתחייב שיש ישות שממנה נגזר המושג, אלא שישות שאינה קיימת במציאות, אינה מושלמת – ולכן ישנה במציאות ישות מושלמת.
הטיעון הקוסמולוגי: לפי טיעון זה,מן הכלל, לכל סיבה במציאות יש סיבה שקדמה לה, ומכאן – בצירוף העובדה שיש דברים בעולם – נובע שחייבת להתקיים סיבה ראשוניתיוצאת מן-הכלל, המהווה מקור לכל הסיבות כולן – שהיו, ושיהיו. הסיבה הזאת מכונה אלוהים לרוב. לעיתים, ללא קשר לדת כל שהיא.
טענותאפוסטריוריות המבוססות על חוויית החושים וניסיון: ישנם מספר טיעוניםאמפיריים אפוסטריוריים, המבקשים להוכיח כי קיומו של האל הכרחי או מסתבר בגלל טענות עובדתיות שונות:
הטיעון האנתרופי: לפי טיעון זה, המורכבות של היקום והחיים מצריכה "מעצב" – טיעון זה גורס כי לא ניתן להסביר תופעות קוסמולוגיות מסוימות ואת היווצרות החיים רק על פני כדור הארץ אלא בקיום הכוונה מסוימת לכך שהחיים ייווצרו. תנועת התכנון התבוני עשתה שימוש בטיעון כדי לתמוך כביכול באבולוציה תאיסטית.
הטיעון המוסרי: לפי טיעון זה, קיום הטוב והרע מותנה בהכרח בקיום אלוהים.
הטיעון מן הנס: טיעון זה גורס כי אלוהים קיים משום שאנשים שאין להם סיבה לשקר טוענים כי פגשו בו או כי מצאו עדות חד משמעית לקיומו. דוגמאות לכך הןמעמד הר סיני ביהדות ואירועים שנטען כי הם התגלויות נוספות שאיחרו אותו; ביאתו שלישו והבשורות עליו; או חשיפתהקוראן לנביאמוחמד על ידי המלאךגבריאל באסלאם כאשר נטען שהוא אחרון הנביאים אחרימשה וישו מנצרת.
טיעון הרוב: לפי טיעון זה, עצם האמונה באל, לאורך רוב ההיסטוריה המתועדת ובמקומות שונים, מהווה הוכחה לקיומו.
"המניע הלא מונע": דבר אינו יכול להתחיל לנוע מעצמו, ועל כן יש, לפי אקווינס, מניע ראשון.
"עילת העילות וסיבת הסיבות": לפי טיעון זה, לכל תוצאה יש סיבה שקדמה לה, ועל כן מוכרחה להתקיים סיבה הקודמת לכל.
"ראשית החומר": החומר סופי, ועל כן גורס אקווינס כי היה בעבר זמן שבו לא התקיים חומר, ומוכרח היה להיות דבר שאינו חומרי שהביא את החומר לידי קיום.
"הטיעון של אמת-המידה": לפי טיעון זה, יש בעולם דברים שונים זה מזה, ולכן הכרחי שקיימת אמת-מידה מוחלטת שאליה ניתן להשוות. פירושו של דבר, מקורו התכונתי הספציפי של הקיים המוכר לנו, הוא, לפחות במצבו הראשוני, פרי תכנונו של מתכנן בלבד.
הטיעון הטלאולוגי: גורס כי רמת הדיוק המופלאה של היקום הייתה חייבת להיווצר בעקבות תכנון אלוהי. אקווינס מציג את אלוהים כמחוקק של חוקי טבע או כיוצר בלבדי ליצירה – היא הקיים והמורכבות שבו. אחת מנקודות ההנחה העיקריות שמביא הטיעון היא "סדר חייב במסדר".
האתאיזם דוחה את התאיזם במובנו הרחב, כלומר דוחה את הרעיון של עצם קיומו של אל. דחיית מובנו הצר של המושג יכולה להתבטא באמונות כגוןדאיזם,פנתאיזם ופוליתאיזם. ההשקפה לפיה אין אפשרות לדעת האם קיים אל נקראתאגנוסטיציזם, אך יש אנשים הנופלים להגדרה תאיזם, המגדירים עצמם גם כסוג של אגנוסטיים, (ראותאיזם אגנוסטי).
הביקורת העיקרית על התאיזם מגיעה מהאתאיזם, בפרט מתנועת האתאיזם החדש ובכלל זה מהוגים כגוןריצ'רד דוקינס,סם האריס,כריסטופר היצ'נס,דניאל דנט, ועמיתיהם מתנועה זו. ביקורות נוספות הגיעו מהדאיזם (אשר יש הרואים בה השקפה אתאיסטית), בדבר אמונתם של תאיסטים לפיה לפחות אל אחד מתערב במציאות גם כאשר לא היו עדים להתערבות כזאת בחושיהם, וכן מן האגנוסטים, המביעים סקפטיות כלפי טענות תאיסטיות באופן כללי, בנימוקיםאפיסטמולוגיים שונים. בפסיכולוגיה ובסוציולוגיה הועלו טענות ביקורתיות לתאיזם. בספרו "החוויה הדתית לסוגיה" הציע הפסיכולוגויליאם ג'יימס שלחלק מהאמונות התאיסטיות יש בסיס או הטיה פסיכולוגית רחבת-היקף. וכן הוצעו הסברים סוציולוגיים להתפתחות מערכת דתית תאיסטית, טיעונים המניחים כי מסגרות כאלה משרתות אינטרסים חברתיים, ומתיימרים לערער את המקוריות האלוהית אשר בדרך כלל התאיסטים מייחסים לדתותיהם.
^Halsey, William; Robert H. Blackburn, Sir Frank Francis (1969). Louis Shores. ed. Collier's Encyclopedia. 22 (20 ed.). Crowell-Collier Educational Corporation. pp. 266–7.
^John Orr (English Deism: Its Roots and Its Fruits, 1934)
^“Monotheism”, in Britannica, 15th ed. (1986), 8:266.
