בהיותו כבן 27 עבר להתגורר בבני ברק. בשנתה'תשי"ז יסד בביתומניין קבוע לתפילת שחרית כותיקין בזמןהנץ החמה הנראה.[4] מאז ועד לפטירתו הוציא לאור יותר משמונים חיבורים, חלקם ספרים וחלקם קונטרסים במגוון רחב של נושאים. ספריו נפוצו בציבור הדתי והחרדי, והוא נחשב לאותוריטה בתחומי תורת הקבלה, המנהגים, הדקדוק העברי המסורתי, הלכות אבלות ותורת הגר"א.הסכמותיו מתנוססות עלספרים תורניים רבים בני זמננו.
הרב דבליצקי נהג בהנהגות ייחודיות רבות, כי בניגוד למקובל לעיתים קרובות לפסוק הלכה מתוך ספרים מאוחרים יחסית כדוגמת השולחן ערוך, נהג הרב דבליצקי לברר את ההלכה ממקורותיה הראשוניים -מקרא,משנה ותלמוד. דוגמה לכך היא הימנעותו מאכילת מאכלי "פת הבאה בכיסנין", משום שהכמות שעליה יש לברך לדעת חלק מן הפוסקיםברכה מעין שלוש, זהה לכמות שלדעות אחרות מחייבת כבר בברכת המזון. מכיוון שאם יאכל כמות מעטה הוא יהיה בספק אם לברך ברכתבורא נפשות או ברכת מעין שלוש, ואם יאכל כמות מרובה יהיה בספק אם לברך ברכת מעין שלוש או ברכת המזון, הריהו נמנע ולא אוכל כלל מיני מאפה מעין אלו, למעט בסעודה שבה אכל פת, בה נפטרים מיני המזונות בברכת המזון על הפת.
מנהג ייחודי נוסף שלו היה להתפלל שחרית בדיוק בזמןהנץ החמה הנראה בפועל. בעקבותיו החלו רבים לנהוג כך (ראו אזכורים לחלק מההנהגות הללו בפורום "ספרים וסופרים"[6]).
הרב דבליצקי הקפיד על כך שבנוסח התפילה לא יהיה דבר שקר. למשל, בשיר הייחוד ליום ראשון היה אומר "ואנחנו על אדמה טהורה" תחת "אדמה טמאה", משום שהוא נמצא בארץ ישראל, וביקום פורקן החליף את המילים "די בבבל" ב"די בכל אתר ואתר", כי כיום אין תלמידי חכמים בבבל.[8]
לאחרמלחמת ששת הימים ביקש לקבוע יום הודיה, שיתבטא באמירת הלל ובקביעתסעודת מצווה[9] אולם לבסוף חזר בו וציין שהדברים היו נכונים לשעתם.[10]
קונטרס אחר כתלנו, דיני קריעה על העיר והמקדש ועניינים השייכים לכותל המערבי, בני ברק ה'תשכ"ז.
פאר יעקב: במעלות קיום מצוות תפילין כהלכתה, בני ברק ה'תשכ"ז.
קונטרסאם למקרא, על כל התורה, ההפטרות והמגילות, בני ברק ה'תשל"ב.
סדרתקון חצות כסדרהאריז"ל, עם הדינים השייכים ולוח תמידי של זמן חצות לילה ומיום זמן תיקון חצות. ונוסף בסופו הלכות קריעה על המקדש, בני ברק ה'תשל"ב.
קונטרסמתי מלחמה: מכיל תשובות ובירורים בענייני אבלות על נעדרי מלחמה לסוגיהם, ובירור בענייני אבלות בשעתליקוט עצמות והעברת ארונות, לקראת העברת הרוגי המלחמה, בני ברק ה'תשל"ד.
חוקת עולם: והוא ביאור עבודת יוהכ"פ על סדר אשכנז, בהתחלתו באו בירורים בעניין קריאה ביוהכ"פ לאור הנר, והזכרת אנא ה' בווידוי אשמנו, ובעניין תפלת מוסף לאחר שבע שעות ביוהכ"פ, בני ברק ה'תשל"ה
קונטרסארי במסתרים: תולדות לשיטת רבישלמה אלישיב, יצא לקראת יום הזיכרון החמישים, כ"ז באדר ה'תרפ"ו - כ"ז באדר ה'תשל"ו, בני ברק ה'תשל"ו
י"ג מאמרות, בני ברק ה'תשל"ז.
זיכרון בצלאל: ביאור מקיף בהלכות קריעה יורה דעה סימן ש"מ והוא חלק א' מספר הזיכרון לזכר רבי בצלאל יעקב דבליצקי, בני ברק ה'תשל"ז.
ארבעה ספרים נפתחים: א. דרשות לימים נוראים וחגים דשנת ה'תשל"ח, ב. בענייני הגבהה וגלילה וכו', ג. פסקים ובירורים בהלכות חנוכה חלק שני ..., ד. פתח עיניים החדש חלק שני: ביאור וציון מקורות של הכוונות בברכות נר חנוכה בסידור הרש"ש, בני ברק ה'תשל"ח.
מחזור כל בו השלם: מפורש על ידי חכמי אשכנז, כגון הראב"ן. סודר כולו מחדש לפי דפוס וילנא עם לקט הלכות, בתוספת תפילות, ליקוטים שונים ודברי התעוררות, ירושלים ה'תשמ"ג.
משוש כל הארץ: ... פרטי המנהג... לעלות לרגל גם בזמן הזה לכותל המערבי וסדר... מה שיש לומר שם.... ומכאן אזהרה...על האיסור...שלא להיכנס לכל שטח הר הבית, בני ברק ה'תשמ"ג.
זה השלחן: בענייני ארח חיים ויורה דעה: ובסופו הגהות והערות לספר חפץ חיים, בני ברק ה'תשמ"ו.
ובכן צדיקים: ליקוטי הנהגות של יותר ממאה צדיקים בימים נוראים, ונלווה אליו קונטרס התשובה: בענייני מצות התשובה, בני ברק ה'תשמ"ו.
דרוש דרש, בני ברק ה'תשמ"ו.
תקון תפלה: יפורטו בו כל נוסחאות ניגוני התפילות והקריאות לכל ימי השנה, בני ברק ה'תשמ"ו.
קונטרס התשובה: הגיגים הערות והארות בעיני מצות התשובה, בני ברק ה'תשמ"ו.
דיניתשעה באב שחל ביום א' ודיני שבת שלפניו, בני ברק ה'תשמ"ח.
ירושלים הרים סביב לה: בעניין קביעת יום הפורים בשכונת רמות והר נוף הסמוכות לירושלים ... לנהוג שמה כערי הספיקות, בני ברק ה'תשמ"ט.
קונטרסמצבת אבן: יבואר בו אזהרת האריז"ל שאין להקים מצבה בתוך ז' לקבורה, בני ברק ה'תשמ"ט.
מחשבת בצלאל והוא פירוש ... על הקדמת רחובות הנהר לרבנושלום שרעבי, ירושלים ה'תשנ"ב.
ביאורים לכתבי הרש"ש זיע"א, בני ברק ה'תשנ"ב.
האגרת הזאת, בני ברק, ה'תשנ"ז.
פלגי מים: על הלכות תעניות הגשמים וברכות הגשמים ... שנפסקו בטוש"ע אור"ח סי' רכא וסי' תקע"ה ותקע"ט כפי שצריך לנהוג בהם בזמן הזה, בני ברק ה'תש"ס.
פורים משולש: דיני ומנהגי פורים שחל בער"ש ובשבת בירושלים בערי פרזות ובערי הספקות, בני ברק ה'תשס"ה.
בינו שנות דור ודור: תולדות, צוואות והנהגות מגדולי ישראל, ותקנות ומנהגים שנהגו בבית הכנסת הגר"א בת"א, בני ברק ה'תשס"ו.
פתח עיניים החדש: ביאור בלשון קלה על כוונות האריז"ל שבסידור הרש"ש, ובראשו לקט על חשיבותן של הכוונות, וכללי סידור הרש"ש, שמונה חלקים בשלושה כרכים, בני ברקה'תשס"ח-ה'תש"ע
קיצור הלכות מועדים, בני ברק תשס"ו.
תנאים טובים: תנאים בכוונת השמות הק' ועוד ודברי התעוררות, בני ברק ה'תשס"ו.
לנפשתדרשנו, דרשות על ימים נוראים, חנוכה, שובבי"ם, על התורה, והספדים, שני חלקים.
וזרח השמש מנהגי מנין ותיקין בביהכנ"ס תפארת ציון בני ברק.
אני לדודי, שיחות מוסר וחיזוק לחודש אלול וימים נוראים.
^אורי אביטל,משוט במיפעלי החרושת,על המשמר, 20 באוגוסט 1954, עמ' 4. האב תמך כלכלית ברבשלמה גורן הצעיר ומשפחתו (גורונצ'יק), בתיווכו של ידידוחיים נחמן ביאליק (יחיאל פריש וידידיה הכהן,האי"ש על העדה: סיפור חייו ופועלו של הרב אליהו יוסף שאר-ישוב כהן, חיפה תשע"ג, עמ' 55 הע' 66; שלמה גורן,בעוז ותעצומות, (אבי רט - עורך),הוצאת ידיעות אחרונות 2013, עמ' 72-72).
שריה בן בצלאל יעקב דבליצקי (1926-2018), דף שער בספרייה הלאומית