שַׂר (בלועזית:מיניסטר) הוא תוארו וכינויו של חבר בממשלה. ככלל, כל שר עומד בראש משרד ממשלתי, ממונה על פעילותו ואחראי על הנושאים שבתחומי משרדו. כך למשל, שר החוץ ממונה עלמשרד החוץ, אך ייתכן גםשר בלי תיק, אשר אינו עומד בראש משרד, אלא אחראי על תיאום עניינים שעומדים על הפרק. בראש כל השרים יחדיו עומדראש הממשלה (אונשיא המדינה, במדינות מסוימות).
המילה "שר" נבחרה כתרגום למילה הלועזית "מיניסטר" בישיבה שלממשלת ישראל הראשונה שהתקיימה ב-16 במאי1948. המילה "שר" הועדפה על פני המילה "נגיד" שהוצעה אף היא כתרגום. התואר שר מופיע לראשונה בתנ"ך בספר בראשית יב, טו, בסיפור ירידת אברהם ושרה למצרים: וַיִּרְא֤וּ אֹתָהּ֙ שָׂרֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיְהַֽלְל֥וּ אֹתָ֖הּ. (גם בכורדית המילה ser פירושה ראש).
ברפובליקה נשיאותית, שר אחראי על ענייני משרדו בפני ראש הממשלה, ובדמוקרטיה פרלמנטרית הוא אחראי עליהם בפניבית המחוקקים. דבר זה מתבטא למשל על ידי כך שחברי בית המחוקקים רשאים להפנות לשרשאילתות בנושאים הנמצאים תחת אחריותו. כמו כן, בדמוקרטיה פרלמנטרית לשר יש חלק באחריותה המשותפת של הממשלה בפני בית המחוקקים.
בישראל קבועים הכללים למינויו של שר ולהפסקת כהונתו בחוק יסוד: הממשלה.סעיף 6 לחוק יסוד: הממשלה מונה סוגים אחדים של אישים המנועים מלכהן כשרים. בנוסף לכך קובעתהלכת דרעי-פנחסי שהגשתכתב אישום נגד שר עשויה לחייב, בחלק מהמקרים, את פיטוריו על ידי ראש הממשלה. שר יכול לכהן גם כסגן ראש הממשלה, המשנה לראש הממשלה וממלא מקום ראש הממשלה. שר יכול לכהן בכמה תפקידים בממשלה כגון: השר לשירותי דת ושר הכלכלה. על שרים, גם אלה שאינם חברי הכנסת, חלות הוראותחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם.
שכרם של ראש הממשלה והשרים נקבע בהחלטה שלועדת הכספים שלהכנסת. בינואר 2018 אישרה הוועדה כי שכר היסוד של השרים יעמוד על 44,223 ש"ח ויוצמד לשכר היסוד שלראש האופוזיציה (בשנת 2020 גובהו 47,265 ש"ח לחודש) וכי שכר סגני שרים יעמוד על 39,149 ש"ח, זהה לשכר היסוד שלחברי הכנסת (בשנת 2020: 41,866 ש"ח לחודש).[1]
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: שר |
ערך מילוני בוויקימילון: שר |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שר |
- ^שחר אילן, "כלכליסט" וצבי לביא,שכר השרים יעלה ב-5,000 שקל, שכרו של רה"מ ב-5,500 שקל, באתרynet, 15 בינואר 2018
החלטת שכר שרים וסגני שרים, התשמ״ב–1982,ספר החוקים הפתוח, באתרויקיטקסט
