ערך זה עוסק במטבעות שקל שונים בהיסטוריה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראושקל (פירושונים).שֶׁקֶל (באכדית:šiqlu; שיקלו) היא מידת משקל קדומה שלראשונה ידוע עליה ממסופוטמיה בעיקר של האלף השלישי לפנה"ס. לימים הפכה לשם מטבע.
ערך מורחב –שקל (יחידת משקל)השימוש הראשון במושג שקל ידוע ממסופוטמיה בערך ב-3000 לפנה"ס ושימש כיחידת משקל אכדית של כ-11 גרםשעורה. יחידת משקל זו שימשה כשער חליפין אחיד בין מוצרים ומנע את הצורך להכיר את שער החליפין הישיר בין כל שני מוצרים. על אף ששעורה הייתה יחידת כסף ממשית הייתה בעיה לשנע סכומי כסף גדולים למרחק מכיוון שהשעורה הייתה כבדה ועלולה להירקב לאורך זמן. לכן עברו האכדים להשתמש במתכתכסף (באכדית: kaspum) והוחלט באופן שרירותי שערך כסף שווה לשעורה באותה המשקל. לכן "שִקְלֻ כַסְפִם" היה למעשה גוש מתכת של כסף במשקל 11 גרם. המושג "שקל כסף" מוזכר בתנ"ך כמה פעמים, ברובן כמידת משקל למתכת הכסף, למשל:סיפור קניית מערת המכפלה (בראשית,כ"ג,ט"ו–ט"ז), סיפורחנוכת המשכן (במדבר,ז',י"ג והלאה), מצוותמחצית השקל, מצוותפדיון הבן, מחיר הקורבנות לכפרת חטאים (ויקרא,ה',ט"ו), ובמקומות נוספים). אולם השקל מוזכר גם כמידה לשקילת מזון:”וּמַאֲכָלְךָ אֲשֶׁר תֹּאכְלֶנּוּבְּמִשְׁקוֹל עֶשְׂרִים שֶׁקֶל לַיּוֹם” (ספריחזקאל,ד',י'). שני שלישי השקל המקראי נקראיםפים.
בזכות השגשוג והמגעים עם יוון (שם גדל השימוש במטבעות במסחר), החלו הפיניקים בסוף המאה ה־5 לפנה"ס להטביע מטבעות, שהמפורסם מביניהם היה השקל הכפול הצידוני.[1] בעולם ההלניסטי השקל היה שווה לארבע דרכמות (טטרדרכמה).
בעולם הפרסי נקרא ה"שקל"סיגלוס(אנ').
בתקופה ההלניסטית, החל מ־126 לפנה"ס ועד כ־180 שנה לאחר מכן, המטבע החשוב ביותר והעיקרי בלבנט נטבע בצור ונקראהשקל הצורי. שהיה בימי בית שני המטבע הבלעדי לתשלום מס מחצית השקל לבבית המקדש[3] מבחינה צורנית, על צדו האחד של השקל הצורי הופיע ראשמלקרת־הרקלס, ועל צדו השני הופיעו הנשר התלמי-והסלאוקי שבין רגליו נוסףחרטום אניה המסמל את אופייה הימי של צור,אלת הרקלס(אנ') שהייתה מסמליו של הרקלס הפכה לסמל המיטבעה של צור, וכיתוב על מטבעות צור בתקופה ההלניסטית היה יווני.[3] תחת שלטון התלמים שקלים מכסף נטבעו גם באשקלון ובערים נוספות.[4] השקל הצורי הפסיק להטבע בימי הקיסר נרון שעה שקיסר זה החל בטביעה מאסיבית של טטרדרכמות רומיות פרובינקיאלות ברחבי האימפריה .[5]
במהלך מלחמת היהודים ברומאים "המרד הגדול" טבעו המורדים בירושלים שקלים משלהם.[6] ואזי שולם מס מחצית השקל בשקלים הישראלים. משקלם ותכולת מתכתם שווים לשקל הצורי, ואף הכיתוב "ירושלים הקדושה" עליהם מקביל לכיתוב "צור הקדושה" ביוונית על מטבעות צור.[7] שקלים אלה היוו סמל לעצמאות, כפי שמעידים, בין השאר, הסמלים שעליהם: הגביע, מִכְּלי הקודש במקדש, מוקף בכיתוב "שקל ישראל" (או "חצי השקל" במקרה של מטבעות מחצית השקל), ומעליו סימון מקוצר לשנת ההטבעה, ובצד השני ענף עם שלושה רימונים (עיטור יהודי מוכר, גם על כלי פולחן) ומסביבו כיתוב "ירושלים הקדושה".[8] יש לציין שהמקורות ההיסטוריים לא מזכירים כלל הטבעת מטבעות במרד.[9]
במשנה ובתלמוד מופיע השקל יחד עם שמות מטבעות אחרים (דינר,סלע) שהיו נהוגים באותה תקופה, למשל: "ר' דוסא אומר שמין להן מה שעתיד להעשות היה יפה שישהדינרים נותן להםשקל או יגמרו מלאכתן ויטלו שניסלעים" (תלמוד בבלי,מסכת בבא מציעא,דף ע"ו, עמוד ב'). השקל המקראי ("שקל הקודש") היה קרוב בערכו (5/6) לסלע המופיע במשנה ובתלמוד,[דרוש מקור] והשקל התלמודי היה בשווי חצי סלע, והכיל שניזוזים. במשנה מוזכר שהשקל המוזכר בתורה הוא שקל צורי.[10]
ערך מורחב –שקלי גרליץ - השקלים הדמיוניים
השקלים הדמיוניים[11] הם חיקויים של מטבעות השקל היהודי הקדום. אין מדובר בזיוף מטבעות לשם מרמה, כי אם במעיןמדליה. יהודי אירופה השתמשו בהם כזכר למצוותמחצית השקל, לקיום מצוותמתנות לאביונים בחגפורים, לדמי חנוכה וכן בתור "חמישה סלעים" לפדיון הבן, והמטבעות גם נשמרו כסגולה. המטבעות עוצבו על פי תיאורים ספרותיים, ולא לפי דוגמת שקל עברי אמיתי. באורח מסורתי נטבעו עליהם המילים "שקל ישראל" מצד אחד ו"ירושלים הקדושה" מצד שני (בכתב מרובע, ולא בכתב עברי קדום), והדימויים המקובלים היומטה אהרון הפורח מצד אחד, ומצד שני "צנצנת המן" (דימוי שפורש גם כגביע קטורת מעשֵׁן).
השקלים הדמיוניים הנודעים הם "שקלי גרליץ" (Görlitzer Schekel ,Görlitzer)[12] שהונפקו החל מןהמאה ה-15 בגרמניה ושימשו כקמעות עבור נוצרים משום האמונה שהם העתקים של אחד משלושים השקלים שקיבליהודה איש קריות מהרומאים תמורת הסגרת "ישו". שקלי גרליץ נפוצו באירופה ויוצרו במקומות שונים, והכינוי "גרליצר" דבק גם בשקל הדמיוני היהודי.
ב-25 ביוני 2023 נפתחה במוזיאון ישראל בירושלים תערוכה בשם "שקל או שקר" שיוחדה למטבעות הללו.[13]
ערך מורחב –השקל הציוניעם היווסדה של התנועה הציונית ועדהקמת המדינה שימש "שקל" או "שקל ציוני" לציון מס חבר שנתי. מי שרכש שקל, קנה את הזכות לבחור ולהיבחר לקונגרס הציוני. לפי מספר השקלים שנמכרו בכל מדינה נקבע מספר הצירים שהייתה זכאית לשגר לקונגרס. עםהקמת המדינה בוטל השקל הציוני.
ב-4 ביוני1969 קיבלההכנסת חוק שלשניאור זלמן אברמוב הקובע כי שמו של המטבע הישראלי הוא "שקל". אולם מכיוון שבדיוק אז יצאה סדרה חדשה של שטרות עליהם התנוסס השם לירה, החוק קבע ששר האוצר יישם את החוק על פי שיקול דעתו, כשיחליט שבשלו התנאים לכך.[14] המטבע שהיה נהוג אז בישראל נקרא "לירה ישראלית" והוא הוסיף לשמש עד ליישום החוק ב-24 בפברואר1980. הלירה הישראלית הומרה בשקל לפי שער המרה של 10 לירות לשקל אחד. ב-4 בספטמבר1985 החל תהליך החלפת השקל בשקל חדש (₪), לפי שער המרה של 1,000 שקלים =שקל חדש אחד. הסיבה לשתי ההחלפות הייתההאינפלציה הגואה והניסיונות להקל על עריכת חשבונות לאור הירידה התלולה בערך המטבע.
בספרואלטנוילנד שנכתב בשנת1902 כתבבנימין זאב הרצל את התיאור הבא:
דוד פנה אל הזבנית: "מה מחיר כפפותיהם של שני האדונים?"
"שישה שקלים"
קינגסקורט פתח עיניים משתאות:
"לכל השדים! מה זה?"
דוד חייך: "זה המטבע שלנו. הנהגנו מחדש את המטבע העתיק שלנו. השקל ערכו פרנק צרפתי."—אלטנוילנד (בתרגוםשמואל שניצר), עמ' 87
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון:שקל |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף:מטבעות מדינת ישראל |
 | ||
|---|---|---|
|
