עם השפות הברבריות העיקריות נמנות:טמזיג (או אמזיג – תלוי באיזה שבט מדובר – מדוברת במרכז מרוקו),תריפית או ריפי (מדוברת בצפון מרוקו),תַשֶלְחִית (מדוברת בדרום מרוקו),קבילית (מדוברת בחלקים נרחבים של אלג'יריה, במיוחד בקביליה), ותשאוית או שאויה (מדוברת בצפון־מזרח אלג'יריה). טמזיג הייתה שפהכתובה בהפסקות למשך כ־3,000 שנה. שפת הטמזיג קיבלה מעמד מיוחד במרוקו, והיא נחשבת לאחת משתי השפות הרשמיות בממלכה.[1]
הכתב שונה עם הזמן, לפי העמים שישבו בארצות שדוברו בהן שפות אלה. תחילה נכתבה השפה בכתב התיפינע'(אנ'), שעודנו בשימוש אצל הטוארגים, ומופיע גם על שילוט דרכים באלג'יריה[2] ובמרוקו.[3] הממצא הקדום ביותר שלכתב זה מתוארך ל־200 לפנה"ס. בין שנת1000 לשנת1500 נכתבה השפה בכתב הערבי (התשלחית שלמרוקו נכתבת כך גם בימינו); יש הכותבים שפות אלה באלפבית הלטיני, בייחוד דוברי הקבילית. כתב התיפינע' הפך באחרונה לרשמי במרוקו והכתב הלטיני הפך רשמי באלג'יריה,מאלי וניז'ר. אף על פי כן, בכתבי התיפינאג והערבית נעשה שימוש רב במאלי ובניז'ר, בשעה שהכתבים הלטיני והערבי עודם בשימוש רב במרוקו.
בשנת1960 הוערכה האוכלוסייה הדוברת שפות ברבריות במרוקו בכ־34 אחוזים מכלל האוכלוסייה. בשנים1991–1995 היו במרוקו כ־35 אחוזים מהאוכלוסייה שדיברו שפות ברבריות אולם רק כ־28 אחוזים מהם דיברו שפות אלה כשפת אם (כ-7.5 מיליון דוברים שפות אלה כשפת אם). בשנת 2019 מוערך מספרם בכ-16–17 מיליון – 45%–48% מהאוכלוסייה. הרוב הגדול של דוברי שפות אלה מתחלק לשפות:
תַשֶלְחִית (שהיא הניב הדרומי) – כ־6–7 מיליון דוברים.
בשנת1906 הוערכה קהילת דוברי השפות הברבריות באלג'יריה בכ־1,305,730 דוברים מתוך 4,447,149 תושבים (כ־29 אחוזים). בשנת1911 נמדד מספר הדוברים ב־1,084,702 דוברים מתוך 4,740,526 תושבים במדינה (23 אחוזים), אך יש הטוענים כי מידע זה לא היה מדויק בשנה זאת, מכיוון שלדעת החוקרים לא נכללה אוכלוסיית השאויה במדינה ברשימת דוברי השפות הברבריות. מספר הדוברים לא היה קבוע, כי למעט גידול טבעי במספר התושבים חלו גם השפעות של קבוצות אתניות זאת על זאת. כך למשל, במקום שהייתה בו קהילה דוברת שפה ברברית ומסביבה דובריערבית, היו התושבים משנים לפעמים את שפתם לערבית ולהפך. בשנת1952 הוערכה האוכלוסייה הדוברת שפה ברברית בכשליש מהאוכלוסייה, בשנת1966 היא הוערכה בכ־19 אחוזים, בשנת1980 היא הוערכה בכ־20 אחוזים, בשנת1991 היא הוערכה בכ־19 אחוזים ובשנת1996 הוערכה בכ־29 אחוזים. כיום האוכלוסייה הדוברת שפות אלה מוערכת בכ־7.8 מיליון דוברים – כ־18 אחוזים מכלל האוכלוסייה. החלוקה של הדוברים בשפות העיקריות היא:
בשנים1952 ו־1968, שנערכו בהן הערכות לגבי מספר דוברי הניב הברברי בתוניסיה, נמצא כי רק כאחוז אחד מכלל האוכלוסייה דובר אותו. כיום יש המעריכים את מספר דוברי הניב הברברי התוניסאי בכ־26 אלף דוברים. הם מרוכזים בכמה כפרים קטנים בודדים בדרום תוניסיה; בעיקר בכפרים: שְנִינִי, דְוִּירֶת (הנמצאים ממזרח לעיר טאטאוין), תַמְזַרְת, זְרַאוַּה, תַאוּזְ'ז'וּת (הנמצאים ממזרח לעיר מטמאטה), ובכפר קַלְלַלַה (שבדרום האיג'רבה) – אשר בו ישנו בית הספר היחיד בכל תוניסיה ששפת ההוראה בו היא ברברית. הניב הברברי התוניסאי נקרא "שֶלְחַה" בפי דובריו.
בלוב הוערך שיעור הלובים שאינם דובריםערבית בכ־4 אחוזים נכון לשנים1991 ו־1996, אולם סך הדוברים שפות ברבריות בלוב הוא 3 אחוזים (162 אלף תושבים), המתחלקים ל:
בנווה המדבר סיווה הצמוד לגבולמצרים־לוב חיה קהילה דוברת שפה ברברית ושמהסיווית. נכון להיום חיים במקום כ־5,000 דוברי שפה זאת, כאשר בשנת1907 היו שם רק 3,884 דוברים.
במאוריטניה חיים כיום רק כ־200‒300 דוברי שפות ברבריות, ורובם דובריזנאגה. יש גם קהילה קטנה מאוד מתוכם הדוברים גם את השפה התמשקית, אך קבוצה זאת קטנה מאוד.
בצרפת חיים נכון להיום כ־537 אלף דוברי קבילית, 150 אלף דוברי תמזיגת של האטלס התיכון ומעט דוברי תריפית ותַשֶלְחִית. בשאר אירופה לא ידוע על קהילות דוברות שפות ברבריות.
