| שמרית אור, 2009 | |
| לידה | 5 באוקטובר1945 (בת 80) ירושלים,פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| שם לידה | שמרית אורלנד |
| מדינה | ישראל |
| מוקד פעילות | ישראל |
| השכלה | בית צבי |
| תקופת פעילות | מ-1966 |
| שפה מועדפת | עברית |
| בן או בת זוג | יוסי וירז'נסקי |
| ילדים | יערית בן יעקב |
| פרסים והוקרה | פרס אקו"ם |
שמרית אור וירז'נסקי (נולדה ב-5 באוקטובר1945) היאפזמונאית ואשת ציבורישראלית; כלתפרס אקו"ם ופרס כינור דוד.
נולדה בירושלים לבת-אל (לבית אקסלרוד) ולמשורר חתןפרס ישראליעקב אורלנד. גדלה והתחנכה בשכונת ג'בליה (הנקראת בשנות האלפיים "גבעת עליה") שבקצה הדרומי שליפו, ולאחר מכן, בחיפה.
אור היא בוגרת מחזור ד' (1966) שלבית צבי, שם הכירה אתשלום חנוך ואיתו כתבה את שירם המולחן הראשון, "סתיו", שהקליטו הצמדחדווה ודוד. עם סיום לימודיה שיחקה אור שנה אחת בתיאטרון הקאמרי והשתתפה בגרסאות המקוריות שלמחזות הזמר "עוץ לי גוץ לי" ו"שלמה המלך ושלמי הסנדלר". לאחר מכן פרשה מעולם המשחק והתמקדה בכתיבה.
בפסטיבל הזמר והפזמון 1971 כתבה את השיר "רק הירח" שזכה במקום הראשון. השיר הולחן על ידי דן עמיהוד, עובד על ידיאלכס וייס ובוצע על ידיאילנית.
שירה הידוע ביותר של אור הוא "הללויה", שזכה במקום הראשון בתחרות האירוויזיון בשנת1979 בביצועגלי עטרי ולהקתחלב ודבש. השיר תורגם לעשרות שפות ובוצע בגרסאות רבות.
בין פזמוניה הידועים: "שיר היונה" (נתנאלה), "צרות טובות" (השלושרים), "אצלי הכול בסדר", "תני לי יד" (בעז שרעבי), "אל הדרך" (אילנית), "עוד תראי את הדרך" (מתי כספי), "שמש אדומה",נסיך החלומות" ("ולנטינו"), ו"יש לך שמש" (גלי עטרי), "אולי עוד קיץ", "יחד" ("חלב ודבש"). שיריה "כל חיי" בביצועאבי טולדנו ו"גלגל ענק" בביצוע "חלב ודבש" נבחרו בשנתה'תש"ם כ"שירי השנה" במצעדים השנתיים שלגלי צה"ל ושלרשת ג' בהתאמה.
במהלך שנות השמונים כתבה אור גרסאות עבריות לשירים לועזיים רבים אשר הפכו ללהיטים. בהם "כמו שאת" שלז'אן-ז'אק גולדמן הצרפתי, ו"אני חוזר הביתה" שלטוטו קוטוניו האיטלקי. שיר זה הפך בביצועו שלדורון מזר ל"המנון" החיילים ששבו ממלחמת לבנון הראשונה והושמע רבות.
אור כתבה גם מספר שירי ילדים מוכרים, בהם "אמת או חובה" (ריקי גל), "שכחת לכבות את האור, יערית" (רוחמה רז), "מילה קטנה" (ירדנה ארזי), "בוא אל החגיגה" (אילנה אביטל), "איזידור" (שולה חן) ו"בא אלי מלאך" (דפנה דקל).
לצד הפזמונים כתבה אור שירים אישיים ופוליטיים ונקטה עמדה. באלבום "שם", אשר נכתב כולו על ידה והולחן ובוצע על ידייהודית רביץ, נכתבושירי מחאה פוליטיים וחברתיים ("שם", "ללב אין מין" ו"נשים יושבות בחדרים" על אלמנות מלחמת לבנון מהעדה הדרוזית).
שיריה של אור זכו להערכה והצלחה כבר מתחילת דרכה. בין המוזיקאים שהלחינו את שיריה:קובי אשרת,משה וילנסקי,שלום חנוך,מתי כספי,נורית הירש,יהודית רביץ,בעז שרעבי,אלון אולארצ'יק,יצחק קלפטר ואחרים.
אור זכתה בפרסים ראשונים בפסטיבלי הזמר והפזמון, בפסטיבל לשירי ילדים, בתחרויות הפסטיגל,קדם אירוויזיון והאירוויזיון. בשנת 2001 זכה שירה של אור "אין דבר" ללחנו שליאיר קלינגר במקום הראשון בתחרות הקדם אירוויזיון ונבחר לייצג את ישראל באירוויזיון. את השיר ביצע הזמרטל סונדק והוא הגיע למקום ה-16 בתחרות. כמו כן נבחרה ל"פזמונאית השנה" שלידיעות אחרונות וזכתה בפרס "כינור דוד" היוקרתי. בשנת2002 הוענק להפרס אקו"ם על מפעל חיים.
בנוסף לפועלה המוזיקלי, פעילה אור גם בחיים הציבוריים משנת1997, אז עברה להתגורר בפרדס חנה והייתה אחת ממובילות המאבק על "החופש לחיות כפי שאנו בוחרים", ונגד הכפייה הדתית בשכונת "נווה רותם", שכונת מגוריה. מאבק זה הפך לציון דרך במאבק הארצי בכפייה הדתית, ובהמשך נבחרה לשמש כחברה במועצת פרדס חנה–כרכור, בה כיהנה עשר שנים. כמו כן, התפרסמה פעילותה למעןמושתלי הכליות, לאחר שהפכה בעצמה למושתלת כליה. בנוסף, הייתה פעמיים מועמדת לכנסת: בבחירות לכנסת ה-15 מטעם "מרצ" ובבחירות לכנסת ה-18 מטעם מפלגת "גיל".
מאז2006 מופיעה אור ברחבי הארץ במופע משיריה ומשירי אביה, המשורריעקב אורלנד, שנקרא "שני שושנים". לראשונה היא מבצעת את שיריה בעצמה לצד זמרים ונגנים. החל מ-2007 היא מלמדתפזמונאות ("מילים למנגינות") במגמת ההלחנה של בית הספר למוזיקהרימון, בבית הספר למשחקבית צבי ובמסגרות נוספות.
במרץ 2010, במסגרת "פסטיבלחולון", נערך עבור אור ערב מחווה לרגל 45 שנות יצירתה. במופע השתתפו אמנים נודעים ובהםמתי כספי,גלי עטרי,נתנאלה,הראל סקעת,אוהד חיטמן ובן ארצי. בקיץ 2010 ראה אור ספר שבו כינסה לראשונה את שיריה ופזמוניה,ציפור האש, בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
ביוני 2021, במסגרת הכנס האקדמי-מוזיקלי "מי אני? שיר ישראלי" שנערך באוניברסיטת בר-אילן, הוענק לשמרית אור אות הוקרה עלמפעל חיים.[1][2] האות הוענק לה במהלך ערב לכבודה שנשא את הכותרת "ושוב נצאה אל הדרך" שנערך בשיתוף עם גלי צה"ל.[3]

אור חיה ויצרה רוב שנותיה בתל אביב. הייתה נשואה לעיתונאיורדי בן יעקב. בשנות ה-70 נישאה לשחקןיוסי וירז'נסקי והם היו נשואים עד למותו ב-2020. ילדיה הם הסופר ועורך הדין יותם וירז'נסקי-אורלנד ומתרגמת הספריםיערית בן יעקב.
בית הספר היסודי "שמרית אור" בנתניה קרוי על שמה.[4]
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|