 | |
| שמעון פינקל, לבוש בתלבושת שעוצבה על ידייצחק פרנקל מהמחזה "האנוסים" על פימקס צווייג בתרגוםאביגדור המאירי, תיאטרוןהבימה,1938 | |
| לידה | 1 בדצמבר1905 גרודנו,האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה | 5 באוקטובר1999 (בגיל 93) כ"ה בתשריה'תש"ס תל אביב-יפו,ישראל |
| מקום קבורה | בית העלמין קריית שאול |
| מדינה | ישראל |
| תקופת פעילות | 1923–1999 (כ־76 שנים) |
| בן או בת זוג | יוספה שוקן |
| פרסים והוקרה | פרס ישראל לתיאטרון פרס מרגלית פרס התיאטרון הישראלי |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
שמעון פינקל (1 בדצמבר1905 –5 באוקטובר1999) היהשחקן ובמאי תיאטרוןישראלי. מגדולי שחקני תיאטרון "הבימה" אשר שימש פעמיים כמנהלו האמנותי. "המלט" העברי הראשון. חתןפרס ישראל לתיאטרון לשנתתשכ"ט (1969).
פינקל נולד לצבי, סוחר, ולחיה בת אלכסנדר שפירא בגרודנה, אז באימפריה הרוסית (כיום בבלארוס), והחל לשחק שם כנער. לאחר מכן הצטרף לקבוצת שחקנייידיש.
בשנת1923 למד פינקל בברלין והצטרף לקבוצת שחקנים עבריים שבאה ללימודים על מנת להקים תיאטרון בישראל. עלה לארץ ישראל בשנת1924, ושיחק בתיאטרון הארץ ישראלי שייסדו בני הקבוצה מברלין. בשנת1928 הצטרף לתיאטרון "הבימה".
שיחק בעשרותמחזות, מודרניים וקלאסיים, רובם בתפקיד הראשי, בהם: "המלט", "המלך ליר", "אותלו", "אדיפוס המלך", "פר גינט", "הנרי הרביעי", "האב", "הדיבוק", "יומנה של אנה פרנק" ועוד.
פינקל עסק גם בבימוי מחזות, כמו "בערבות הנגב" (1949).
בתחילתשנות השישים ולאחר מכן בשנים1970–1974 שימש כמנהל האמנותי של "הבימה". התיאטרון התמודד אז עם קשיים רבים עקב פירוק הקולקטיב של שחקניו, ופינקל שיפר את מעמדו של התיאטרון בעזרת העלאת הפקות מודרניות רבות בנות התקופה.בעת כהונתו כמנהל אמנותי יזם את העלאת מחזותיו של המחזאינסים אלוני.
בשנת1994 העלהתיאטרון הבימה את ההצגה "קערת העץ" כמחווה לשמעון פינקל, ששיחק בהצגה זו סבא זקן שמשפחתו רוצה להעבירו לבית אבות.[1] מחזה זה הועלה קודם בהצלחה בתיאטרון הספרייה ברמת גן.
בגיל 90 העלה פינקל באולם "הבימרתף" של "הבימה" הצגת יחיד בשם "וידויו של שחקן".
בשנת1946, זכה בפרס יהושע גורדון מטעםהסוכנות היהודית על עיצוב הדמות הראשית במחזהו שלשייקספיר "המלך ליר".
בשנת1956 זכה בפרס רמח"ל לאמנות הבמה מטעםעיריית תל אביב על גילומו את "המלך ליר", בבימוייוליוס גלנר ב"הבימה".[2]
בשנת1960 זכה בפרס מנחם גנסין על משחקו ב"ניצוץ של משורר" וב"העצים מתים זקופים".[3]
בשנת1969 זכה בפרס ישראל לתיאטרון.[4]
בשנתתשמ"ה זכה בפרס מאיר מרגלית לאמנות התיאטרון עלמפעל חייו.
בשנת1992 קיבל תוארדוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים.[5]
בשנת1996 זכה בפרס התיאטרון הישראלי עלמפעל חיים.[6]
פינקל כתב 11 ספרים על תולדות התיאטרון העברי, על תולדות "הבימה", על שניים מגדולי שחקניה ובעיקר על פועלו שלו:
בשנת1932 שיחק פינקל בסרט העלילתי העברי הראשון "עודד הנודד". בנוסף, שיחק בסרטי הקולנוע: "המתופפת הקטנה", "אלדורדו", "האינסטלטור", "העיט", "מלחמתה של חנה" ועוד.
פינקל היה נשוי שלוש פעמים. לו ולרעייתו הראשונה, שחקנית "הבימה" בת עמי אלישיב לבית פוגצ'וב, נולדה הבת מרית. לאחר גירושיו נישא לזמרת האופרהיוספה שוקן, ממנה התאלמן ב-1958. אשתו השלישית הייתה מוניקה לבית שרייבר, ממנה התאלמן ב-1992.
פינקל נפטר ב-1999, ונקבר בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.
רחובות בעריםתל אביב (בשכונת "צהלה") ובאר שבענקראו על שמו.
פרס על שמו של פינקל מחולק מדי שנה לשחקניות ושחקנים מצטיינים בתיאטרון הלאומי.
שמעון פינקל, במסד הנתונים הקולנועייםIMDb(באנגלית)
תיאטרון הבימה מציג את "הצוענים של יפו", 1972, באתרארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושליםמפרי עטו:
| הקודם: 1995 -נסים אלוני | פרס התיאטרון הישראלי - פרס מפעל חיים 1996 -יוסי ידין,אורנה פורת, שמעון פינקל | הבאים: 1997 -יוסי בנאי,חנה מרון |
