.jpg) | |
| תזכורת למתפללים לומר "משיב הרוח" החל משמיני עצרת, ובמקביל "ותן ברכה" עדז' בחשוון | |
| סוג | חג בפני עצמו |
|---|---|
| סיבה | ”שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַ-ה'; בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַ-ה', עֲצֶרֶת הִוא--כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.” |
| מתקשר עם | תפילת גשם,הושענא רבה (היום האחרון שלסוכות),שמחת תורה (חגרבני מאוחר הנחוג בארץ ישראל באותו יום) |
| מועד | |
| תאריך | כ"ב בתשרי ה'תשפ"ז |
  | |
שְׁמִינִי עֲצֶרֶת הואחג מקראי ויום טוב החל בכ"ב בתשרי, לאחרסיום חג הסוכות, המציין את סוף הקציר ותחילת עונת הגשמים. המאפיין המרכזי של החג הוא קבלת החורף עםתפילת הגשם, ואמירת פיוטים הנוספים אליה כמו "שפעת רביבים", "אף ברי אותת" ו"זכור אב". ה"עצרת" היא אספה שלאחר סיום שבעת ימיסוכות, ולא שמיני של חג סוכות. לפיכך, שמיני עצרת הוא חג עצמאי עם משמעות דתית נפרדת[1], הוא מהווה את היום האחרון לקיום נדרים, וקשור בעיקרו לימים הנוראים ולא לרגלים[2]. אף על פי כן, הוא מהווה את היום האחרון לקיום חובותעלייה לרגל של סוכות[3], ומדאורייתא אינו שונה מההלכות המשותפות לכל הרגלים, אלא מתייחד רק במנהגים שנוספו לו בשנים מאוחרות יותר.
בארץ ישראל חל באותו יום גם חגשמחת תורה, וזהו השם הפופולרי והמוכר יותר ליום זה, אולם שמיני עצרת אינו חג שמחת תורה. שמיני עצרת הוא חגמקראי, ואילו שמחת תורה הוא מנהג הנובע ממנהגיקריאת התורה שהתפתחו בתקופתחז"ל. בגלויות, שבהן חוגגים את חג שמיני עצרת במשך יומיים בגלל תקנתיום טוב שני של גלויות, מציינים את שמחת תורה ביום החג השני. בשל כך, יום החג הראשון נקרא בחו"ל בשמו המקורי "שמיני עצרת", ואילו יום החג השני מכונה "שמחת תורה".
התורה מציינת את החג בהמשך לתיאור חג הסוכות:
”וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי(ט"ו בתשרי) מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, וְחַגֹּתֶם חַג לַה'שִבְעַת יָמִים.” (במדבר,כ"ט,י"ב)”בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.” (במדבר,כ"ט,ל"ה)
החג מצוין בתורה גם בויקרא,כ"ג,ל"ו ו-ל"ט.
שמיני עצרת הוא אחד משני חגים מקראיים (לצדשבועות) שהתורה לא נוקטת במפורש בתאריך שבו עליהם לחול. התורה מציינת את תאריךט"ו בתשרי ליום החג הראשון של סוכות, הנמשך לפי אותם פסוקים במשך שבעה ימים, ומצווה שביום השמיני יתקיים חג נוסף.
על פי החישוב הפשוט, חג זה צריך להתקיים בתאריךכ"ב בתשרי, אך בשני מקומות בתנ"ך[4] נראה שהחג חל בכ"ג בתשרי. הסבר אפשרי לכך הוא שבתחילתימי בית שני הקפידו על ההלכה "אל יעל איש על המזבח בשבת כי אם עולת השבת" המופיעה בספר ברית דמשק, ולכן "דילגו" על השבת, ולמחרת המשיכו במניין ימי החג על קורבנותיהם. קיום הלכה זאת היה גורם לשני החגים שאורכם שבעה ימים, סוכות ופסח, להימשך בפועל שמונה ימים[5]. כאשר התירו הפרושים את חלק מאיסורי השבת שנהגו בזמןנחמיה[6] ואף הקריבוקורבן פסח בשבת[7], הוצרכו לתרץ את אותם פסוקים באופן שונה[8] והפכו את כ"ג בתשרי לאסרו חג[9].
מלבד שמיני עצרת, מופיע בתורה השם "עצרת" גם לכינוישביעי של פסח[10], וחז"ל מכנים כך את חג השבועות. המונח "עצרת" פירושו "אספה", בעיקר לצורךתפילה והקרבתקורבנות. יש המפרשים שעצרת זאת מבטאת התכנסות מן הסוכה אל הבית[11]. ה"עצירה" דומה ל"שביתה", ועשייתל"ט אבות מלאכה אסורה בה.
להבדיל משאר החגים, שבהם מובלטים הניסים והנפלאות שעשהאלוהים לעם ישראל, בשמיני עצרת אין ציון של מאורע היסטורי מסוים אלא החג מוקדש לשמחה באלוהים[12].
החגים במקרא נושאים לרוב משמעותחקלאית לצד משמעותם הדתית. בסוכות מתבטא הצד החקלאי בכינוי "חג האסיף":”וְחַג הָאָסִף בְצֵאת הַשָנָה בְאָסְפְךָ אֶת־מַעֲשֶיךָ מִן־הַשָדֶה” (שמות,כ"ג,ט"ז).
תקופה זו היא תחילת ימות הגשמים בארץ ישראל, ולכן נהוג בשמיני עצרת לומר אתתפילת הגשם, המציינת את תחילתעונת הגשמים ובקשת שנה ברוכה. כמו כן, ביום זה מתחילים להזכיר את ירידת הגשמים בתפילת עמידה, באמירת "משיב הרוח ומוריד הגשם".
בבית המקדש התקיימו בימי סוכות ושמיני עצרת מנהגים נוספים הקשורים במים, כגוןניסוך המים,שמחת בית השואבה ואמירתהושענות. יסודם של מנהגים אלו קדום ככל הנראה.
אחד ההסברים המפורסמים שניתנו למשמעותו של החג מבוסס על דברי חז"ל בגמרא[13], ולפיו שמיני עצרת מבטא את קשר האהבה המיוחד בין הקדוש ברוך הוא לישראל, בשונה מימי חג הסוכות שיש בהם מאפיינים המבטאים אוניברסליות. לפי חז"ל זהו ההסבר לעובדה שבחג הסוכות מקריבים בבית המקדש שבעים פרים (כנגד שבעים אומות העולם) ובשמיני עצרת מקריבים פר אחד כנגד עם ישראל בלבד.
פז"ר קש"ב הוא סימןתלמודי[14] המציין שישה דינים שבהם נבדל חג שמיני עצרת מחג הסוכות. דינים אלו מבטאים את היותו של שמיני עצרת "רגל בפני עצמו" לעניינים מסוימים, בניגוד לשביעי של פסח שהוא ממש חלק מחג המצות.
הגמרא דנה בשאלה לגבי ישיבה בסוכה בשמיני עצרת בחוץ לארץ. מצד אחד, מהתורה יש לשבת בסוכה שבעה ימים בסוכות, אך מאידך, היום השמיני בחו"ל הוא ספק שביעי של סוכות (שהרי הוא היום השביעי אם מתחילים לספור את הימים החל מיום טוב שני של גלויות, אבל הוא היום השמיני אם מתחילים לספור מתחילת החג). מסקנת הגמרא להלכה היא:”מיתב יתבינן, ברוכי לא מברכינן”. כלומר, יושבים בסוכה אך לא מברכים[23].
בשולחן ערוך[24] נפסק להלכה כמסקנת הגמרא, וכך דעתהגר"א, שיש לשבת ולישון בסוכה. אולםהמשנה ברורה מציין שהמנהג הרווח הוא לאכול בסוכה אך לא לישון בה. ישנם רבים הנוהגים לשבת באופן חלקי, כגון ביום אך לא בלילה, לקדש בסוכה ולאכול בבית, או אף לא לשבת כלל. מרבית הפוסקים יצאו נגד מנהגים אלו, אולם יש שלימדו עליהם זכות ובחוגים חסידיים אף אדמו"רים נהגו כן[25].
במעריב ליל שמיני עצרת, אומרים במנהג אשכנז המערבי "שמיני אותותיו ומעשיו בספר כתובים" מאת יוסף בן נתן חזן, הכולל ביכור בעניין שמחת בית השואבה. במנהג המזרחי אומרים "אעניד לך תפארה והלל" לדניאל בן יעקב. בליל יום טוב שני בחו"ל, אומרים בשני המנהגים "את יום השמיני", החתום יצחק.
ביום שמיני עצרת אומרים בשני מנהגי אשכנז, במנהג איטליה וכן במנהג ירושלים, יוצר "אם כאישון ננצרת", המיוחס לר'אלעזר הקליר. במנהג אשכנז המזרחי אומרים אופן "אראלים ומלאכים" לאמתי בן שפטיה, ואילו במנהג המערבי לא אומרים אופן. בשני המנהגים אומרים זולת "אמונים אשר נאספו". בנוסח איטליה אומרים רשות לנשמתצמאה נפשי לאברהם אבן עזרא.
במוסף של שמיני עצרת אומריםתפילת גשם. בניגוד לשאר ימים טובים, לא נהוג בקהילות האשכנזים לומרקרובה בחזרת הש"ץ של שחרית[26]. לפי מנהג אשכנז המזרחי נוהגים לומריזכור, ולפי המנהג המערבי אומרים מתנת יד.
בארץ ישראל, מכיוון ששמחת תורה חל באותו היום שחל שמיני עצרת, נוספו לסדר התפילה של שמיני עצרת מרכיבים רבים מתפילות שמחת תורה, ושולבו יחד שני החגים – אומרים תפילת גשם במוסף כבשמיני עצרת, אך קוראים בתורה את קריאת שמחת תורה, ובשל כך חוגגים את סיום התורה בעריכתהקפות. בקהילות בארץ ישראל שאומרות פיוט, בניגוד לשאר ימים טובים שבהם תמיד אומרים את הפיוטים של יום טוב ראשון, נוהגים לומר דווקא את היוצרות של יום שמחת תורה, בשל הקשר שלהם לקריאת התורה של היום השני, שהיא הנהוגה בשמיני עצרת בארץ ישראל.
בחו"ל, ברוב הקהילות לא עושים הקפות בכלל בשמיני עצרת, אלא רק בשמחת תורה, ואילו בהרבה קהילותנוסח ספרד, עושים הקפות גם בליל שמיני עצרת, אבל לא בבקר.
במשנה לא מפורשת קריאה מיוחדת לשמיני עצרת אלא רק נקבע ש"בכל ימות החג קורין בקרבנות החג"[27], ובתוספתא מבואר שגם בשמיני עצרת הקריאה היא בדומה לימיחול המועד סוכות, בקרבנות המוספים שבפרשת פינחס (במדבר,כ"ט,ל"ה–ל"ט)[28]. קריאה זו נהגה בנוסח ארץ ישראל עוד שנים רבות, לפחות עד אמצעתקופת הגאונים, והיא מתועדת בפסיקתא דרב כהנא[29], ובקדושתאות שליניי ורביאלעזר בירבי קליר[30][31].
מנגד, בתלמוד הבבלי מופיעה קריאה מיוחדת לשמיני עצרת. ישנן שתי גרסאות בגמרא:
מרבית הפוסקים קיבלו את המנהג לקרוא "כל הבכור", אם משום הגרסה הראשונה בדברי הגמרא, ואם משום קבלת המנהג השלישי בגרסה השנייה[37], וכך נוהגים בנוסח הספרדים ובנוסח אשכנז המערבי. חלק מהפוסקים קבלו את דעת רש"י שיש לקרוא החל מ"עשר תעשר", וכן נהגו בנוסח צרפת ולאחר מכן גם בנוסח אשכנז המזרחי (מנהג פולין)[38]. עם זאת, גם לפי המנהג הראשון, כאשר שמיני עצרת חל בשבת מתחילים ב"עשר תעשר" כדי שניתן יהיה לקרוא לשבעה עולים כדין שבת[39][31].
על פי התלמוד, וכך נהגו בכל המקומות, מפטירים בברכת שלמה שאירעה בשמיני עצרת[40].
עם קבלת מנהגי הקריאה הבבליים בארץ ישראל, הונהג בארץ ישראל בשמיני עצרת חגשמחת תורה, לרבות מנהגי הקריאה שלו (דלהלן), וכך התבטלה בארץ ישראל קריאת שמיני עצרת.
ביום טוב שני, שהוא שמחת תורה, וכן ביום טוב היחיד בארץ ישראל, קוראיםפרשת וזאת הברכה, ומפטירים בתחילתספר יהושע.[41]
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון:שְׁמִינִי עֲצֶרֶת |
 ציטוטים בוויקיציטוט:שמיני עצרת |
 טקסט בוויקיטקסט:הפטרת שמיני עצרת |
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בופסיקה הלכתית.
