 | |
| הרב שלמה גאנצפריד | |
| לידה | 1804 ה'תקס"ד אוז'הורוד,ממלכת הבסבורג  |
|---|---|
| פטירה | 31 ביולי1886 (בגיל 82 בערך) כ"ח בתמוזה'תרמ"ו אוז'הורוד,האימפריה האוסטרו-הונגרית |
| מדינה | הונגריה |
| מקום פעילות | ממלכת הונגריה |
| תחומי עיסוק | הלכה |
| חיבוריו | קיצור שולחן ערוך |
| השתייכות | יהדות אורתודוקסית |
| רבותיו | צבי הירש הלר |
| בני דורו | מהר"ם שיק, רביאברהם שאג-צוובנר |
| תפקידים נוספים | |
| דיין | |
  | |
רבישלמה בן יוסף גאנצפריד (ה'תקס"ד,1804 –כ"ח בתמוזה'תרמ"ו,31 ביולי1886) היהפוסק הלכה וראש בית דין באונגוואר. מחבר הספר "קיצור שולחן ערוך".
נולד בעיראונגוואר שבהונגריה (כיוםאוז'הורוד שבאוקראינה) ליוסף ולבילה, ונקרא על שם סבו, רבי שלמה, שהיה דיין בעיר. רוב ימיו שימש כאב בית דין בעירו, וחיבר ספרי הלכה חשובים. ספרו הראשון הוא 'קסת הסופר', ספר יסוד בהלכותכתיבת סת"ם, שהחת"ם סופר המליץ עליו כספר חובה לסופרי סת"ם.
התפרסם בעיקר בזכות ספרו "קיצור שולחן ערוך", הכולל את רוב ההלכות המעשיות, רובן מחלק "אורח חיים" ומיעוטן משאר חלקישולחן ערוך, בהשמטת הלכות שלא נחוצות לכל אדם, ובתוספת דברי מוסר ודרך ארץ.
14 מהדורות נדפסו בחיי המחבר, ובחלקן הוסיף הערות ותיקונים. מאז, נדפס הספר עשרות פעמים. ספר קיצור שולחן ערוך נחשב לספר ההלכה הנפוץ ביותר בקהילותאשכנז (עד להתפשטות הספרמשנה ברורה), בעיקר אצל פשוטי העם, אולם גם תלמידי חכמים התחשבו בדעתו, כתבו עליו פירושים או הוסיפו עליו את דבריהם. הוא תורגם לשפות רבות, ובארץ ישראל נוספו לו מהדורות שונות של הלכות המצוות התלויות בארץ. הרבמרדכי אליהו חיבר גם הוא הערות על הספר לספרדים ולאשכנזים כאחד.
הרב שלמה גאנצפריד נפטר בכ"ח בתמוזתרמ"ו ונקבר בעירו. קברו משמש מוקד עלייה לרגל עבור יהודים הבאים לבקר באזור.
הותיר אחריו ארבעה בנים וארבע בנות. חתנו הוא הרבשלמה זלמן בראדי, דיין באונגוואר, וראשון תומכי הציונות מקרב רבני הונגריה.[1] בין נכדיו: הרביחזקאל בנעט, רבה של וואראהל ובעל שו"ת "משיב טעם", והרב ד"רחיים ברודי, רבה של העירפראג ומחשובי חוקרי שירתימי הביניים.
ספריו בהלכה הם:
ספרי חידושים:
ספרים שעדיין בכתבי יד:
שלמה בן יוסף גאנצפריד (1802-1886), דף שער בספרייה הלאומית| תקופת חייו של הרב שלמה גאנצפריד על ציר הזמן |
|---|
 |
| אנציקלופדיות | |
|---|---|
| בקרת זהויות |
