ערך זה עוסק בספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו. אם התכוונתם לספר ההלכה שכתב בעל התניא, הרבשניאור זלמן מלאדי, ראושולחן ערוך הרב. | |
| |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | יוסף קארו |
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | כתבי קודש, ספרות הלכתית |
| נושא | הלכה |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 1565 |
| סדרה | |
| ספר קודם | בית יוסף |
| קישורים חיצוניים | |
| ויקיטקסט | שולחן ערוך |
| הספרייה הלאומית | 990020976490205171 |
  | |
שולחן ערוך הוא ספרהלכה שכתב רבייוסף קארו בצפת בשנת1558 (ה'שי"ח)[1] ונדפס לראשונה בעירונציה, במהלך שנת1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו)[2].
הספר נחשב אחד החיבורים החשובים בעולם ההלכתי היהודי, והוא למעשה משמש יחד עםהמפה כעמוד תווך המעגן ומעצב את כל אורח החיים היהודי, על פי ההלכה הפסוקה.
הרב יוסף קארו קרא לספרו "שולחן ערוך"”כי בו ימצא ההוגה כל מיני מטעמים ערוכים בכל ושמורים סדורים וברורים”[3] הדמיון לשולחן, לקוח ממאמר במכילתא דרבי ישמעאל[4] לפיו הקב"ה אמר למשה שיש לפרש את משפטי התורה לעם ישראל בצורה ברורה ביותר”ערכם לפניהם כשולחן הערוך”[5].
השולחן ערוך מתבסס על ספרו של ר'יעקב בן הרא"ש ("בעל הטורים") הנקרא "ארבעה טורים", ומכונה גם "טור". על ה"ארבעה טורים" כתב ר' יוסף קארו פירוש בשם "בית יוסף". מכיוון שה"בית יוסף" הוא ספר ארוך ומורכב, כתב רבי יוסף קארו את "שולחן ערוך"”בדרך קצרה בלשון צח וכולל יפה ונעים, למען תהיה תורת ה' תמימה שגורה בפי כל איש ישראל”[3]. כמו כן מטרת השולחן ערוך הייתה לאפשר חזרה כל שלושים יום על הבית יוסף (ובזמננו אף יצא לאור שו"ע מסודר לפי ימי החודש).
השולחן ערוך בנוי על סדר הטור, שכלל את ההלכות המעשיות בתקופת כתיבתו (בגלות, לפני למעלה מחמש מאות שנה). מסיבה זו, הלכות רבות (כמוהלכות טומאה וטהרה,קורבנות, וחלק מהמצוות התלויות בארץ) לא מופיעות בספר. זאת בניגוד לספרו שלהרמב"ם "משנה תורה", שמקיף את התורה כולה וכולל את כלתרי"ג המצוות, גם אלה שאינן באות לידי ביטוי בימינו.
ב'שולחן ערוך' פסק רבי יוסף קארו בדרך כלל על פי דעת הרוב מבין שלושת "עמודי ההוראה": הרי"ף,הרמב"ם, והרא"ש. כאשר לא יצאה מ-"עמודי ההוראה" הכרעה ברורה בנושא מסוים, צירף רבי יוסף קארו את דעות הרמב"ן, הר"ן, הרשב"א,המרדכי, הסמ"ג וספרים נוספים והכריע על פיהם.
השולחן ערוך, כמו ה"טור", מתחלק לארבעה חלקים:
הסימנים בשולחן ערוך מחולקים וממוספרים באופן זהה לסימנים בספרארבעה טורים, אלא שרבייוסף קארו הוסיף בכל סימן חלוקה לסעיפים. (סך הכל 1705 סימנים)
ערך מורחב –קבלת הוראות מרןרבנים רבים מורים לפסוק הלכה לפי השולחן ערוך לספרדים, ועל פי הגהות רבי משה איסרליש (הנודע בכינויו הרמ"א) לאשכנזים.
ערך מורחב –נושאי כליו של השולחן ערוךמסביב לשולחן ערוך נכתבו מאות פירושים שונים המביאים מקורות להלכותיו מן התלמוד והראשונים, מבארים את דבריו ומביאים דעות חולקות. בדומה לאופן כינויים של פרשני הקודקס ההלכתי של הרמב"ם,משנה תורה, שנדפסו סביב הטקסט המרכזי של הרמב"ם ונתכנו בשל כך: "נושאי כליו של הרמב"ם", כך גם הפירושים וחיבורי ההגהות שנדפסו סביב השולחן ערוך מכונים בדרך כלל "נושאי כלים". מהדורה אחת של הדפסת השולחן ערוך ומפרשיו השונים, אף נקראה כולה על שמם (במקום על שם השולחן ערוך עצמו):אשלי רברבי (שנת תל"ז 1677 ושוב בדפוס סלאוויטא, 1833), כלומר: עצי-האשל הגדולים הנסובים סביב שולחנו הערוך של המחבר, ברוחמשורר התהילים (תהילים קכ"ח ג') המתאר דימוי של 'שתילי זיתים' הנסובים על שולחנו של בעל הבית.
הפירושים הבאים מודפסים במהדורות הנפוצות של השולחן ערוך:
פירושים חשובים נוספים אשר הודפסו בנפרד מהמובאים לעיל:
ערך מורחב –אחרוניםרובם ככולם של ספרי ההלכה בדורות האחרונים מתבססים על דברי השולחן ערוך, בתוספת חידושים וביאורים מרבנים נוספים. דוגמה לספרי הלכה שכאלו אשר נכתבו בדורות האחרונים והתקבלו ביהדות אשכנז:שולחן ערוך הרב;חיי אדם וחכמת אדם;ערוך השולחן וקיצור שולחן ערוך.
גם בקרבארצות האסלאם כתבו הרבנים השלמות על השולחן ערוך. המפורסמים מבין ספרים אלה הם:שתילי זיתים,בן איש חי,ערך השולחן וכף החיים.
בזמננו פרחה שוב הפסיקה הספרדית ונכתבו לרוב פסקים לפי מנהגיהספרדים.
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון:ט"ז |
| ערך מילוני בוויקימילון:פמ"ג |
 ציטוטים בוויקיציטוט:שולחן ערוך |
 טקסט בוויקיטקסט:שולחן ערוך |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף:שולחן ערוך |
יעקב צ. מאיר,חיי היהודי מרגע יקיצתו ועד שיילך לישון, באתרהארץ, 25 באוקטובר 2015יעקב צ. מאיר,מה הקשר בין אריה להשכמת הבוקר, באתרהארץ, 30 באוקטובר 2015יעקב צ. מאיר,כך הפך "שולחן ערוך" לחיבור דו-תרבותי, באתרהארץ, 6 בנובמבר 2015| מבנה ספריארבעה טורים ושולחן ערוך | |
|---|---|
|