שאלות ותשובות (בראשי תיבות:שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה. השו"ת מכיל מאגר שלשאלות ותשובות הלכתיות, אשר נשאלו על ידי הציבור הרחב, ונענו על ידירב אחד או קבוצה של רבנים. נמצאות גם שו"ת בענייניקבלה,אגדה וכדומה (שאינם נוגעים להלכה).
בקרב פוסקי ההלכה לאורך הדורות היו גישות שונות לגבי זכויות היוצרים של כותבי התשובות, והאם מותר להדפיסם ללא הסכמת כותביהם.[1]
בהיותעם ישראל בארצו, כאשר התעוררה שאלה הלכתית כלשהי ולא נמצא לה מענה בקרב הדיינים המקומיים, היו מעלים את השאלה לפוסקי הדור, אשר ישבו בסנהדרין (בירושלים, לאחר החורבן ביבנה ולאחר מרדבר כוכבא וחורבן הדרום, בגליל). לאחר שגלה עם ישראל מארצו והתפזר בגולה, נוצרו פוסקים מקומיים, אשר אליהם פנו בשאלות הלכתיות. נהוג היה כי השואל ישלח שאלה לרב, והרב יענה תשובה. מפעם לפעם יצא קובץ שאלות ותשובות כאלו בדפוס, ונודע בשם "שו"ת".תופעת השו"ת החלה להופיע כבר בספרות התנאים והאמוראים. ישנן עדויות מן התקופה ההיא לאגרות שנשלחו בין שני המרכזים, בבל וירושלים, וביניהם לבין תפוצות אחרות. יש מביניהן שהוכנסו לתלמוד כחלק ממנו. ספרות השו"ת הקיימת לפנינו מתחילה מתקופתהגאונים (תשובות הגאונים) וכוללת עד היום כ-3000 חיבורי שו"ת, מהם הכוללים מספר כרכים. (ראו דוגמאות לספרי שו"ת מתקופת האחרונים בערךפוסק).
בראשית ימי השו"ת היו השאלות בעיקר שאלות קצרות ומעשיות, בספרות הגאונים השו"ת היא בעיקר ביאורים בתלמוד. בסוף ימי הגאונים ובימי הראשונים הונחו היסודות לשו"ת שעיקרם דיונים הלכתיים, אף שלא הוזנח ההיבט המעשי שלהם. לעומת זאת בספרות השו"ת של האחרונים נמצאים תשובות רבות שעיקרם דיונים תלמודיים שנידונו בין חכמים שונים.
בתקופת הגאונים והראשונים, התשובות נערכו וקובצו לספר לאחר מיתת המחבר. מקובל לומר כי הראשון שערך והדפיס את תשובותיו בעצמו היה רביבנימין בן מתתיה, בןהמאה ה-15 -המאה ה-16 בעל שו"ת "בנימין זאב".[2]
עם המצאת הדפוס והדפסת ספרי שו"ת הפכה קטגוריית השו"ת לקטגוריה נוספת בספרות, ופרחה ספרות שו"ת שלא נשאלה מעולם, אלא כותבה העלה את השאלה ואת התשובה מדעתו. ניצנים כאלו נמצאו אף טרם המצאת הדפוס, כדוגמה הספרתרומת הדשן. המאפיין העיקרי של שו"ת שאין להם שואל הוא זוויות שונות לשאלה, שמאפשרות דיון בכל אחת מהם תחת מטרייה אחת, משום התוצאה המעשית שיש להם במקרה הנידון בשאלה.
בדורות הראשונים היו גאוני בבל משיבים את תשובותיהם בעילום שם, וכך צמחה ספרותתשובות הגאונים שאין לה מחבר מסוים (אף שתשובות רבות ממנה חתומות בשם המשיב, וחלקן קובצו בדורות האחרונים לפי מחברן, כמו תשובותרב נטרונאי בר הילאי ורב שר שלום גאון).
הרשב"א היה מגדולי המשיבים בדורו והשיב לפי עדות בני התקופה כ-10,000 תשובות, בידינו נכון לשנת 2013 כששת אלפים מתוכן.רדב"ז גם הוא השיב רבות בעיקר בלשונותרמב"ם, גם מתשובותיו נותרו רבות בכתב יד.
בדורות האחרונים השיבו רבות הרביחזקאל לנדא בספרנודע ביהודה, הרבמשה סופר בספרשו"ת חתם סופר, הרבשלום מרדכי שבדרון מברעז'אן, הרביוסף שאול נתנזון, הרביצחק אלחנן ספקטור מקובנה, הרביוסף רוזין ועוד.
בדור האחרון השיבו רבות הרבנים; הרבעובדיה יוסף, הרבאליעזר ולדנברג, הרבמשה פיינשטיין, הרביצחק יעקב וייס, הרבשמואל הלוי ואזנר, הרבמשה שטרנבוך ועוד.
עם כינוס ההלכה במאה ה-16 על ידי ר'יוסף קארו ואחרים בעקבותיו, שוקעה בה רבות מספרות השו"ת, הספרבית יוסף מתבסס הרבה על תשובות הרשב"א, המהרי"ק, הריב"ש, והתשב"ץ. לעומתדרכי משה של רבימשה איסרליש שמבוסס רבות על תשובות אשכנזיות ובעיקר על תשובותמהרי"ל. גם בהמשך התפתחות ההלכה מהווה ספרות השו"ת חלק מרכזי ממנה, כדוגמה הספרילקוט יוסף המבוסס בעיקר על פסקי הרבעובדיה יוסף בתשובותיו.
כאמור, נמצאות גם שו"ת בענייני אגדה, וכדומה (שאינם נוגעים להלכה). לדוגמה, בשו"ת הרשב"א[3] נשאל:
לתרץ לך המקראות החולקים בספר שמואל לדברי הימים שבשמואל כתיב (שמואל ב',כ"ד,י"ג) התבוא לך שבע שנים רעב בארצך וגומר ובדברי הימים כתיב (דברי הימים א',כ"א,י"ב) אם שלש שנים רעב...
בשו"תרב פעלים, של רבייוסף חיים מבגדאד מוקדש חלק מכל ספר בסדרה לשו"ת בנושאיקבלה שונים הנקרא סוד ישרים.
בדור האחרון, ההתפתחות הטכנולוגית מביאה עדנה לנושא השו"ת. בראשית נוסד פרויקט "שו"ת במראה הבזק", שעל ידיכוללארץ חמדה של הרבשאול ישראלי (היום עומדים בראשותו הרב משה ארנרייך והרב יוסף כרמל).אברכי הכולל קיבלו שאלות מכל רחבי העולם והשיבו עליהן - באמצעות הפקס. לימים קובצו שאלות ותשובות רבות מאלו ויצאו לאור בסדרת ספרים, המכילה נכון להיום שמונה כרכים (כל תשובה שנשלחת מאברכי הכולל עברה בדיקה של ראשי הכולל וכן של הרבזלמן נחמיה גולדברג והרבנחום אליעזר רבינוביץ'). עידן המידע הנוכחי מזרז את נושא השו"ת עוד יותר, ואם שאלה שנשאלה לפני דור אחד בלבד נענתה רק לאחר שבועות רבים, ובפרויקט "מראה הבזק" נענתה תוך ימים.
בימינו נפוץ השו"ת באתרי אינטרנט המאפשרים לשלוח שאלה בטופס פנייה ולקבל תשובה בדוא"ל תוך שעות ספורות. בנוסף נוצרה כתיבה של שו"ת בו עונים רבנים שונים (לדוגמה- שו"ת 'תשובה מקובצת'), ולא רב אחד, כבעבר. בנוסף, שכיח השו"ת גם בבמות פומביות כמופורומים אינטרנטיים, שבהם השאלות ותשובות הרבנים משמשות בסיס לדיון גלוי בתגוביות. השו"ת באינטרנט מכונה לעיתיםשאל את הרב,כינוי שאף נטמע באנגלית בתעתיקו העברי, בקרב קהילות יהודיות דתיות דוברות אנגלית.
החל משנת תשמ"ז,1986, החל להופיע פינת הלכה בצורת שו"ת בעלון פרשת השבועשיחת השבוע בעריכת הרביוסף שמחה גינזבורג בהם עונה על שאלות שנשלחו בענייני הלכה ומנהג, בשנת תשע"ג יצאשו"ת פינת ההלכה בשני כרכים ובהם למעלה מ-800 תשובות הלכתיות שענה הרב גינזבורג בעלון במשך השנים.
החל משנת2004 החל להופיע "שו"ת SMS" בעלון פרשת השבועעולם קטן ולאחריו גם במעייני הישועה. במסגרת ה"שות סמס", יכול כל אדם לשלוח את שאלותיו במסרון לרבניםשמואל אליהו ושלמה אבינר, ולקבל תשובתם במסרון ישירות למכשירו. השאלות הנבחרות מתפרסמות בעלוני השבת.
בשנת2012 החלו להתפרסם במדור "שו"ת ברסלב" באתר ברסלב סיטי שאלות ותשובות שהופנו לרבאליעזר שלמה שיק ונענו על ידיו. השאלות והתשובות שעוסקות בתחומים רבים ובפרט בנושאים הקשורים לחסידות ברסלב קובצו לאחר מכן לסדרת ספרים באותו השם - "שו"ת ברסלב", המונה נכון להיום שלושה-עשר חלקים.
מימד נוסף של הקידמה הטכנולוגית בא לידי ביטוי ב"פרויקט השו"ת" שלאוניברסיטת בר-אילן. במסגרת הפרויקט, שהחל בתחילת שנות ה-70, הועלו לפורמט ממוחשב מאות ספרים ואלפי דפי שו"ת מתקופות שונות, החל בשו"ת רבהאי גאון (תקופת הגאונים) וכלה בשו"תשרידי אש (מתקופת השואה של הרביחיאל יעקב ויינברג) ושו"ת "יביע אומר" ו"יחווה דעת" (של הרבעובדיה יוסף). פרויקט השו"ת מאפשר, הלכה למעשה, לכלרב למצואפסיקות קדומות בנושאים רבים ומגוונים, ולהתאים את השאלה שבאה לפניו להיסטוריה ההלכתית המקובלת.
בנוסף לתפקידו המקורי של השו"ת לפסיקת הלכה, משמש השו"ת כמקור חשוב להיסטוריה של עם ישראל.[4]
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון:שו"ת |
 טקסט בוויקיטקסט:ויקיטקסט:ארון הספרים היהודי/שו"ת |
שמחה גולדין, השו"ת - אמצעי לשמירה על הזהות היהודית בגולה, באתר "תולדוט", 4 בפברואר 2013