  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 שדרות, מבט מבניין בצפון מערב העיר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה | ישראל ישראל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | הדרום | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | עירייה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש העירייה | אלון דוידי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 89מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1951 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישובעירוני 20,000–49,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ספטמבר2025 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| -אוכלוסייה | 38,418 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - מתוכם,תושבי ישראל | 37,240 תושבי ישראל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| -דירוג אוכלוסייה ארצי | 63 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | +8.3% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| -צפיפות אוכלוסייה | 3,621 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| -דירוג צפיפות ארצי | 60 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[2] | 10,610 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| -דירוג ארצי | 131 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת מערב הנגב מוגדלת)   שדרות (למפת מערב הנגב רגילה) שדרות (למפת ישראל רגילה)  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3] | 5 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| -דירוג ארצי | 141 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[2] | 0.3697 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| -דירוג ארצי | 210 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרופיל שדרות נכון לשנת2022 באתרהלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| www.e-sderot.org.il | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שְׂדֵרוֹת (האזנהⓘⒾ) היאעיר במחוז הדרום ובצפון הנגב המערבי בישראל, בקצה הצפון–מזרחי שלעוטף עזה. הוקמה בשנת1951 והוכרזה כעיר בשנת1996.
במחצית הראשונה של1951 הוקמהמעברה[4] ביןניר עם,גבים ודורות[5]. בדצמבר 1951 היו במעברה 70 אוהלים[6]. המעברה שכנה בסמוך לאדמות הכפר הערבינג'ד (בערבית: نجد), שתושביו נטשו אותו במהלךמלחמת העצמאות. תחילה התגוררו במעברה עולים מכורדיסטן ואיראן. ביולי 1953 הייתה במעברה תפוסה מלאה וצריפי העץ במעברה היו מלאים. 94 תלמידים למדו בבית הספר. באותו זמן התוכנית הייתה לפרק את המעברה ולהעביר את תושביה להתיישבות חקלאית[7]. אולם בשנת 1954 הוחלט להקים יישוב במקום, שעל פי התוכנית אמור היה לכלול מאה בתים לתושבי המעברה ועוד 200 לעולים חדשים[8]. כמרכז אזורי העיירה הייתה אמורה להכיל לא יותר מ-250 משפחות[9].
ביולי 1955 התגוררו במעברה כ-90 משפחות שכללו כ-400 נפש[10]. באותה תקופה הוצבו באתר, שהיה ממערב לכביש הראשי, 35 צריפים צבעוניים אליהם עברו חלק מתושבי המעברה[11]. היישוב הוגדר כמרכז אזורי חצי עירוני[12]. בנובמבר 1955 היו 150 יחידות דיור בתהליך בנייה, בבתים דו משפחתיים. חלק מהדירות היו בשטח של 35 מ"ר וחלק 45 מ"ר[13]. בסוף 1955 פלשו כ-15 משפחות מהמעברה לתוך דירות שהיו עדיין בבנייה[14]. מפברואר 1955 הגיעו לשדרות משפחות רבות של עולים מצפון אפריקה[15]. ביולי 1956 התגוררו בשדרות כ-500 משפחות, שלמעלה משני שלישים מהם היו עולים חדשים מצפון אפריקה[16]. בתחילת 1957 התגוררו במקום כ-620 משפחות[9].
שדרות קיבלה את שמה לציון שדרות האקליפטוסים שנטעו על ידיהקרן הקיימת[17] לאורך כבישי הנגב[18].
במשךשנות ה-50 קלטה שדרות עולים רבים ממרוקו ומרומניה, ובשנת1958 הוכר היישוב כמועצה מקומית. בראשית שנות ה-60 צמחה האוכלוסייה בשדרות במידה ניכרת והגיעה לכ-6,500 תושבים בשנת 1963[19]. בשנת 1968 היו בשדרות כ-8,000 תושבים, כ-85% יוצאי מרוקו, תימן ועיראק, 7% מרומניה והשאר מארצות שונות[20].
בשנות ה-90 קלט היישוב עולים מאתיופיה ומחבר המדינות. ממדינותברית המועצות לשעבר (בעיקר מאזור הקווקז) הגיעו לעיר למעלה מ-10,000 עולים, שהכפילו למעשה את אוכלוסיית העיר.
בתחילת שנות ה-2000 קודמה תוכנית להקמת שכונה של 1,000 יחידות דיור חדשות בעיר[21].
העיר שדרות שוכנת במרחק של מעט יותר מקילומטר מרצועת עזה - עוטף עזה – עובדה אשר השפיעה על מצבה הביטחוני. מתחילתה שלהאינתיפאדה השנייה נורו על העיררקטות "קסאם" רבות מספור בידי ארגון הטרור חמאס מרצועת עזה והיו בהן גם כאלה שגרמו להרוגים ונזק לרכוש. גם עם דעיכתה של האינתיפאדה לא שב השקט אל שדרות, והיא המשיכה לסבול מהפגזות של רקטות.
ביוני 2004 נרצחו מירי קסאם מרדכי יוספוב בן ה-50, ואפיק זהבי בן ה-3 שהיה בדרכו לגן הילדים שלו עם אמו שנפצעה קשה[22]. בספטמבר 2004 נרצחו שני ילדים, דורית אניסו בת השנתיים ויובל אבבה בן ה-4 מרקטות שירו מחבלי חמאס מג'באליה לעבר שדרות[23]. בינואר 2005 נרצחה אלה אבקסיס בת ה-17 מפגיעת רקטה קסאם כאשר גוננה על אחיה הצעיר בן ה-10[24]. עם ביצועה שלתוכנית ההתנתקות והשלמת הנסיגה הישראלית מרצועת עזה, הפך ירי הקסאם תכוף יותר ונזקו גבר.[דרוש מקור]
.jpg)
ירי הרקטות מהרצועה הוביל אתצה"ל לבצעמבצעים צבאיים על מנת לצמצם את הירי, כדוגמתמבצע גשמי קיץ, שהחל ביוני 2006. בנובמבר 2006, לאחר תקופת הפגזות קשה יחסית, הושגההפסקת אש בין ישראל לחמאס וירי הקסאם צומצם אם כי לא הופסק כליל. באפריל2007 החלה הידרדרות מחודשת בגזרת גבול הרצועה כאשר עשרות רקטות נורו אל העיר וסביבתה בבוקריום העצמאות. ההסלמה נמשכה לתוך חודש מאי, אז גבר מאוד ירי הרקטות אשר גרם לנפגעים ולפינוי חלקי של תושבים מהעיר.
לאחר רגיעה מסוימת התחדש ירי הקסאמים לעבר העיר אם כי בתדירות בינונית ונמוכה[דרושה הבהרה]. בחודשים ינואר ופברואר 2008, חלה הסלמה נוספת במצב כאשר בעקבות הירי נפגעו מספר רב יחסית של אזרחים ובהם ילדים. במהלך תקופה זו נורה אל העיר מספר שיא של רקטות (כ-50 ביום), אשר גרמו לפגיעות ברכוש ובנפש. פגיעות אלו הובילו את צה"ל לפתוח במבצע חורף חם בניסיון לצמצם את הירי.
בדצמבר 2008 הגיע סבב נוסף של ירי רקטות לעבר תושבי העיר, דבר אשר היה אחד הגורמים לפריצתו שלמבצע עופרת יצוקה.
בשדרות קיימת מערכת "צבע אדום" המתריעה על ידי אזעקה על ירי רקטות קסאם וגראד בערך 10–15 שניות לפני נחיתת הרקטות. בנוסף, מגינה על העיר סוללה שלכיפת ברזל, המיירטת רקטות ופצמ"רים במהלך מעופן.
ביולי2014 נורו רקטות רבות אל העיר וגרמו לנזק. ירי זה, לשדרות וליתר יישוביעוטף עזה, הוביל ליציאת צה"ל למבצע צוק איתן, ביולי-אוגוסט2014, שבמהלכו נורו רקטות רבות לעבר העיר. חלק מהן יורטו על ידיכיפת ברזל, אך אחדות מהן פגעו בעיר וגרמו לפצועים ולנזק. ירי הרקטות על העיר חודש במהלך מאי-יוני 2018 ואף לראשונה נפגעו בתים בעיר מירימקלעים פלסטיני, ומעפיפוני תבערה כחלקמההידרדרות הביטחונית מול רצועת עזה.
לאורך שנת2021 סבלה העיר מירי לעברה מרצועת עזה[25]. הירי התגבר במאי 2021 במהלך והעיר הופגזה במאות רקטות מדגמים שונים (כוללגראד) לאורךמבצע שומר החומות. אחת הרקטות פגע ישירות בבניין מגורים עידו אביגיל בן ה-6 ששהה בממ"ד עם משפחתו נרצח, ואמו ובן דודו נפצעו קשה[26].
ב-20 באפריל 2023 קיימהממשלת ישראל ישיבה חגיגית בשדרות, שבה הציג ראש הממשלה,בנימין נתניהו, את תרומת ממשלותיו לפיתוחה ולביטחונה של העיר[27].
ב-7 באוקטובר2023, כחלק מטבח שבעה באוקטובר, חדרו לעיר עשרות מחבליחמאס מרצועת עזה ורצחו מעל ל-50 מתושבי ושוטרי העיר, חטפו שניים וכבשו את תחנת המשטרה שבעיר. במהלך היום רצחו המחבלים אזרחים עוברי אורח, אנשים בבתיהם וכאלו שהסתתרו במיגוניות כמוקבוצת הגמלאים. ביום ראשון, 8 באוקטובר, בקרב על תחנת שדרות, הושבה השליטה הישראלית על תחנת המשטרה[28]. בעקבות הטבח והמלחמה בעזה שהחלה בעקבותיו, פונו תושבי העיר למלונות ברחבי הארץ[29]. ב-12 באוקטובר שיגרו מחבלים מרצועת עזה רקטה לעבר העיר, ממנה נהרגה חיילת מילואים ונפצע קשה חייל נוסף[30].
לאחר מספר חודשי לחימה עצימים, במרץ 2024 עם ההפסקה הזמנית של שיגורי הרקטות מעזה חזרו חלק מתושבי שדרות המפונים לבתיהם. כמספר שבועות לאחר חזרתם, חזרו שיגורי הרקטות לעיר, וכמה חודשים לאחר מכן נפסקו שוב כמעט לגמרי.[31]
לפי נתוניהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ספטמבר2025 (אומדן), מתגוררים בשדרות 38,418 תושבים, מתוכם 37,240תושבי ישראל (מקום 63 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). שינוי בגודל האוכלוסייה +8.3% בשנה. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנתה'תשפ"ב (2021-2022) היה 80.4%.השכר החודשי הממוצע שלשכיר במשך שנת2021 היה 9,564 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[32]
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:
בשנת 1993 הגיעו לעיר מספר משפחות שהקימו את הגרעין התורני "אפיקים בנגב" שלימים צמח לקהילת "רעות שדרות". הקהילה משמשת רשת למספר קהילות ברחבי העיר עם למעלה מ-800 משפחות. במסגרתה פועלים עשרות תוכניות ומיזמים בתחומי החינוך, הרווחה, התרבות והזהות היהודית בעיר[33][34].
במהלךמלחמת חרבות ברזל, לקחה הקהילה חלק במתן מענה למפוני העיר בתחומי החינוך בכלל והמעונות לגיל הרך בפרט, ליווי משפחות וליווי בני הנוער של העיר[35].
לשדרות מקום מרכזי בשיח הפוליטי בישראל, החורג בהרבה מממדיה הפיזיים, חשיבותה הכלכלית וגודל אוכלוסייתה. מעמד זה מתבטא בביקורים תכופים ומתוקשרים של פוליטיקאים, במיוחד במהלך מסעות בחירות, תוך הדגשת מסרים של ביטחון וחיזוק הסולידריות הלאומית. בשיח הציבורי והפוליטי, העיר זוכה להתייחסות בכמה היבטים עיקריים:
בשל מיקומה וההיסטוריה שלה, משמשת שדרות זירה מרכזית לדיון במתח שבין אתגרי הביטחון של מדינת ישראל לבין הצורך בטיפול מעמיק בסוגיות חברתיות וכלכליות בפריפריה. דוגמה לדיון מתמשך זה הואכנס ישראל-שדרות לחברה המתקיים בעיר מדי שנה.
העיר שדרות מחולקת לשתים עשרהשכונות:
שדרות הוקמה כמעברה בתחומי המועצה האזוריתשער הנגב, אשר סיפקה לה שירותים מוניציפליים[38]. ב-1958 ליישוב הוענק מעמד של מועצה מקומית.
ראש המועצה הראשון שנבחר היהיצחק זכאי. בשנת 1962 הוא התפטר ופינה את מקומו ליהונתן יפרח שעמד בראשות המועצה עד סוף 1973. את האופוזיציה בעיר הנהיג בראשית שנות ה-70יצחק טריקי, שסיעתו החזיקה מספר מושבים במועצה. בסוף 1973 הסתיימו הבחירות למועצה ללא הכרעה ברורה, כאשר המערך בראשות יפרח ורשימה עצמאית של טריקי קיבלו כל אחת ארבעה מנדטים ומנדט תשיעי היה בידיחנניה עמוס מהמפד"ל. בתקופת כהונת המועצה התחלפו המכהנים בראשות העיר מספר פעמים. פעמיים, ב-1973 וב-1978 כיהן עמוס בראשות המועצה בתמיכת הרשימה העצמאית של טריקי[39]. בשאר הזמן כיהן בראשות המועצה נציג של המערך, תחילה יפרח, ולאחר התפטרותו,יעקב אלקבץ.
בשנת 1978 זכה חנניה עמוס בבחירות לראשות המועצה והוא כיהן בתפקיד עד 1983, עת הפסיד בסיבוב שני לעמיר פרץ, שהחזיר את ראשות המועצה לידיהמערך. בשנת 1989 נבחרדוד בוסקילה לראשות המועצה. בשנת 1996 הוענק לשדרות מעמד של עיר.
בוסקילה, אשר הפך לראש העירייה, החזיק בתפקיד עד שנת 1998, עת גבר עליואלי מויאל בבחירות המקומיות. מויאל זכה לכיסוי תקשורתי נרחב לאחר שהחל יריקסאמים על שדרות. בבחירות לרשויות המקומיות ב-2008 לא התמודד מויאל פעם נוספת, ודוד בוסקילה נבחר שוב לראשות העיר. בבחירות שהתקיימו ב-2013 נבחר לראשות העיראלון דוידי.
בשנת 2011 סבלה שדרות מקשיים כלכליים ומונה לה חשב מלווה. בשנת 2015 הוחלף החשב המלווה לבקשת מועצת העירייה, בטענה שהחשב הראה "קשיחות"[40].
מגוון הואקיבוץ עירוני המשתייך לתנועתהקיבוץ הארצי, הממוקם בתחומי העיר. הקיבוץ נוסד בשנת1987 ובשנת2005 היו בו כ-50 חברים, כיום (2019) מונה הקיבוץ כ-19 משפחות[41].
| מספר | שם | תקופת כהונה | הערה |
|---|---|---|---|
| 1 | יצחק זכאי | 1958 – 1962 | |
| 2 | יהונתן יפרח | 1962 – 1973 | |
| 3 | יעקב אלקבץ | 1974 – 1978 | |
| - | יהונתן יפרח | 1974 – 1975 | |
| 4 | עמוס חנניה | 1978 – 1984 | נבחר לראשונה על ידי חברי המועצה ושנה לאחר מכן בבחירות הכלליות |
| 5 | עמיר פרץ | 1983 – 1989 | |
| 6 | דוד בוסקילה | 1989 – 1996 |
| מספר | שם | תקופת כהונה | הערה |
|---|---|---|---|
| 1 | דוד בוסקילה | 1996 – 1999 | בכהונתו שדרות הוכרזה כעיר |
| 2 | אלי מויאל | 1999 – 2008 | |
| - | דוד בוסקילה | דצמבר 2008 – 2013 | |
| 3 | אלון דוידי | 2013 – הווה |
הרב יעקב בן נון (חותה) – חתנו של הרבישועה שמעון חיים עובדיה, כיהן כרב היישוב עד 1973.
החליף אותו, בן משפחתו (חתן גיסו) הרבדוד בר חן, אשר כיהן כרב העיר במשך 38 שנים, עד לפטירתו בשלהי שנת 2011.
בין השנים 2012–2022 כיהן כממלא מקום רב העיר הרבמשה הבלין, המכהן במקביל גם כרבה שלקריית גת.
ב-19 ביולי2022 נבחר הרבדרור טוויל לכהן כרב העיר.
שדרות הוקמה כעיירת פיתוח שיועדה להיות עיר שתושביה עוסקים בתעשייה. בבחירת מיקומה של שדרות השתתפו שיקולים כלכליים כאשר הגורמים המתכננים סברו שכלכלת היישוב תתבסס על מתן שירותים לסביבה הכפרית, ועל עבודה חקלאית ביישובים החקלאיים שבסביבה, מה שיסייע להגדיל את התפוקה החקלאית של האוכלוסייה המתרבה במדינה החדשה. בשנות החמישים והשישים היה ליישוב אופי כפרי למדי: האוכלוסייה הייתה מצומצמת, הבתים היו בעיקר חד-קומתיים וכללו יחידות קרקע ששימשו כמשקי עזר. דו"ח שלמשרד הפנים משנת1957 שסקר את המסחר בשדרות הציג תמונה עגומה למדי כאשר במקום היו ארבע צרכניות שהעסיקו כ-13 איש בלבד. יחד עצם היו מספר מוכרי ירקות ומחלק נפט אחד. מבחינת התעשייה והמלאכה בשדרות היה מפעל תעשייה אחד שהיה מפעל לייבושאספסת, שניספרים,סנדלר ומתקןאופניים אחד[42]. אוכלוסיית היישוב גדלה בקצב איטי, והיו תקופות שבהן סבל היישוב ממאזן הגירה שלילי. הגידול האיטי יצר צפיפות נמוכה יחסית, בהשוואה ליישוב עירוני. בשלב מאוחר יותר נבנו במקום שכונות של רבי-קומות ולצדן שכונות "בנה ביתך" הכוללות בתים פרטיים.
בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאםהתפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[43] בהיותו אחד מיישובי עוטף עזה, ניתן לתושביוזיכוי ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.[44]
כאשר קמה שדרות סברו הגורמים המייסדים שכלכלת היישוב תתבסס על תעסוקה חקלאית במשקי עזר ובמשקי הסביבה ועל מתן שירותים לסביבה הכפרית, אך ציפיות אלה התממשו רק בחלקן. היישובים הכפריים שבסביבה סיפקו בעצמם את השירותים שנזקקו להם (חינוך,בריאות, שיווק התוצרת החקלאית ועוד) ובערים הגדולות הסמוכות, כמובאר שבע ואשקלון, היה היצע שירותים נרחב ושדרות הושפעה בעיקר מהקיבוצים שהיו סביבה.
"אין להסתמך על תלות הגומלין הכלכלית שבין עיירת הפיתוח, בגודל שהיה מקובל עד כה, לבין הסביבה החקלאית להבטחת ביסוסה של העיירה ויציבות תעסוקת תושביה; בתנאינו אנו, נכון לחקלאות בקרבת עיירת הפיתוח תפקיד כלכלי משני ועיקר ביסוסה של העיירה צריך להיות על תעסוקה יציבה בתעשייה, במלאכה ושירותים אזוריים" כך כתבה במסקנותיה ועדת מהנדסים שבחנה את הנעשה בשלוש עיירות פיתוח – שדרות,אופקים ונתיבות[45].
בשנת1957 העיירה שדרות הייתה שרויה בסערה מאחר שהוחלט להעביר את מפעלקייזר פרייזר מהמקום ונעשו פניות לביטול החלטה זו לראש הממשלהדוד בן-גוריון ולגורמים נוספים[46]. בשנת1958 התריע ראש המועצה המיועד יצחק זכאי על מספר בעיות מרכזיות במקום[47]: היעדר שלטון מקומי בתוכה משום שלאחר שפג תוקפו של הצו המתיר לוועד המקומי לפעול בחסותמועצה אזורית שער הנגב. בעיה נוספת הייתה נעוצה בשטח שיפוט שלא תאם את צורכי היישוב משום שלמקום הוקצו כ-3,000 דונם שרובם לא היו מתאימים להתיישבות, אוכלוסייה הומוגנית ברובה וחובות ציבוריים רבים. במשך הזמן התברר שכלכלת העיר לא תוכל להסתמך על אספקת שירותים לסביבה הכפרית ועל עבודה חקלאית ביישובים הסמוכים, ובד-בבד גדלה המודעות לצורך במדיניות תיעוש ביישוב עצמו.
במשך הזמן יישובי שער הנגב החלו לקלוט את ילדי שדרות שלמדו שם במוסדות חינוכיים אשר קלטו 60 תלמידים בבתי ספר יסודיים. מפעלי התעשייה בשער הנגב גדלו והצליחו והעסיקו מאות מתושבי שדרות, אך הרווחים וההתפתחות של יישובים אלה לא הראו את אותותיהם בשדרות שנחשבה עדיין כעיירת פיתוח המלאה בעולים חדשים, שהיו ברובם חסרי השכלה.
כיום ניתן למצוא בעיראזור תעשייה גדול ומפעל תעשייה אף מופיע בסמל העיר. בעיר נמצאים מספר מפעלים גדולים של חברות "אלביט", "אסם", "שטראוס" "עלית", "תפוד" ו"הולנדיה"
בשנת 2001 הקימה חברת ההיי-טקאמדוקס שלוחה בשדרות. מולתחנת הרכבת של העיר הושלמה בקיץ 2015 בנייתו של מרכז הקניותמול 7, ובשנת 2021 הקימה חברת התוכנה הישראליתאלמנטור שלוחה בעיר.
ירי הקסאם המתמשך מאז תחילת שנות ה-2000 גרם להידרדרות בכלכלת העיר ובתעסוקת תושביה. לפי טענת ועד העסקים הקטנים בשדרות (2008) לפחות 20% מהעסקים הקטנים שהיו קיימים לפני 2001 נסגרו או עברו ליישובים הסמוכים (נתיבות,אופקים,אשקלון,קריית גת) וחלק נכבד מאותם 20% אף הכריזו עלפשיטת רגל. בשנת 2007, לאחר מאבק ממושך זכו העסקים הקטנים בשדרות לתמריץ חד פעמי בגובהשכר המינימום לכל בית עסק, וזאת על מנת לעזור לקיים את העסקים. בשנת 2004 הגיעה שיעור האבטלה בשדרות ל-20%[48].
מאז, שיעור האבטלה בשדרות ירד בצורה משמעותית ובשנת2009 עמד על כ-7%[49].
נכון לשנת 2024, עומד שיעור האבטלה על 1.2%[50]
שדרות נודעת כעיר אשר הצמיחה אנשי תרבות ידועים רבים. מהעיר יצאו מוזיקאים כקובי אוז,מאור כהן,יורם חזן וחיים אוליאל וכן להקות רבות ביניהן "טיפקס", "כנסיית השכל", הזמרמיכה ביטון מקים להקת "טאנארה", "הסוכריות", "הגדת הבריות" ו"שפתיים". הלהקות משדרות (ביחד עם להקות נוספות מהסביבה, שהבולטת ביותר היא להקתאלג'יר) מתאפיינות בדרך כלל בעירוב שלרוק עם אלמנטים שלמוזיקה מזרחית. בתקשורת אף נוצר על רקע זה המושג "סצנת הרוק של שדרות", בעוד שלמעשה רובם של מוזיקאים אלה פעלו ופועלים בסופו של דבר במסגרת סצנת הרוק התל אביבית.
הסופריםשמעון אדף ויהודה אבוטבול (כותב הספר "שני אחים בסאפי"), וכן גםמירי בוהדנה והשחקן והמוזיקאימאור כהן הם ילידי שדרות גם כן.
בשנת1999 הוקם בעירסינמטק שדרות. החל משנת2001 מתקיים בופסטיבל קולנוע דרום בשיתוף עםמכללת ספיר הסמוכה לעיר.
מנהלה המוזיקלי של העיר הוא המנצחניר ברנד.
אחוז הזכאים לתעודת בבגרות מבין כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ד (2013–2014) עלה ל-73.43%.תיכון מקיף אמי"ת ע"ש גוטוירט שדרות נבחר על ידי משרד החינוך כתיכון מצטיין.
בסמוך לשדרות נמצאתהמכללה האקדמית ספיר, בה לומדים כ-8,000 סטודנטים, רבים מהם מתגוררים בעיר. מ-1998 המכללה היא מוסד אקדמי מוכר על ידיהמועצה להשכלה גבוהה.
בשדרות החינוך הבלתי פורמלי נמצא תחת ניהול המתנ"ס בשיתוף מנהל חברה ונוער ועיריית שדרות. החינוך הבלתי פורמלי מציע עבור בני הנוער בכיתות ד'-י"ב שלל פעילויות. עמותת "חברים למען החברה" תומכת בתיאום עם אגף הרווחה, אגף החינוך, המתנ"ס, תחנת המשטרה המקומית ומסגרות אחרות בפעילויות מגוונות המיועדות לילדים ונוער ממשפחות במצוקה ולתלמידי בתי הספר התיכונים בתחום החינוך הבלתי פורמלי.
בשדרות פועלות שש תנועות נוער והן:
מסגרות הנוער הנוספות הן: אתגרים, מרכז מחשוב, נטע, פותחים עתיד, מועדון בן-גוריון, מועדון אפיקי אור, מל"ש (מרכז לימודי שדה) שלהחברה להגנת הטבע, משצ"ים, SYL, מד"צים במרום מועדונית כוכב, מרכז תכלית, מרכז קשת, הפוך על הפוך ועוד.
בעיר פעילה גם שלוחה שלמכינת נחשון.
בשדרות קיימתישיבת הסדר בשם "אפיקי דעת" ושלוחתהישיבת לב לדעת.
הפועל שדרות הייתה קבוצת הכדורגל הבכירה בעיר, ובשנת1966 הוקמה מכבי שדרות, אך היא התפרקה כעבור שבע שנים. ב-1992 פורקה גם הפועל שדרות, ובעקבות כך הוקמה מכבי עירוני שדרות. ב-2018 הוקמה גם הפועל שדרות מחדש. בסוף שנת 2020 הפועל שדרות התפרקה שוב. במקומה הוקמה קבוצה חדשה של העירייה הנקראתמ.כ שדרות.
הכבישים בהם גובלת העיר הםכביש 34 ממערב ומדרום, וכביש 232 ממזרח.
בשנת 2013 החלה לפעולתחנת הרכבת שדרות כחלק מפרויקטמסילת באר שבע-אשקלון (תת"ל 14) שקודם בוועדה לתשתיות לאומיות ושכולל תחנות נוסעים באופקים נתיבות ושדרות. בתחנה עברו אחת לשעה רכבות בשני הכיוונים בקובאר שבע –רעננה[53]. ב-8 באוקטובר 2023 חדלה התחנה לפעול בעקבותטבח שבעה באוקטובר. ב-18 במרץ 2024 חזרה התחנה להפעלת רכבות לכיוון באר שבע בלבד.
חברתדן בדרום מפעילה קוים עירוניים, אזוריים ובין עירוניים משדרות ליישובים:באר שבע,נתיבות,אופקים,אשקלון, ואשדוד וקיבוצי המועצות האזוריותשער הנגב,שדות נגב,אשכול וחוף אשקלון, חברתמטרופולין מפעילה אוטובוסים לבאר שבע, אשדוד,רחובות ותל אביב, וחברת גלים מפעילה אוטובוסים לבני ברק וירושלים.
כמו כן פועלות בעיר מספר חברות מוניות.
מסופי תח"צ
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט:שדרות |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף:שדרות |
שדרות (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית.
Italian Jewish leader cooks for soldiers in Israel's southern city of Sderot, סרטון בערוץ "i24NEWS English", באתריוטיוב (אורך: 05:35)
ענת ג'ורג'י,חממת הסטארט-אפים החדשה של הדרום, באתרTheMarker, 3 באפריל 2015.
רוני כספי,שדרות, בלוג צילום, באתרהארץ, 11 במאי 2022.משה גלעד,תושבי שדרות נחושים להפוך את עירם לפנינת תיירות, באתרהארץ, 22 בפברואר 2023.אוסף תצלומים מימי ראשית היישובים שדרות,נחל עוז, ניר עוז, ניר עם, נירים, מפלסים, בארי – באתרהארכיון הציוני, 19 באוקטובר 2023.
הונחה אבן הפינה למפעל כבלים בשדרות, באתרארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים,1959סיור מפעלים חדשים בדרום, באתרארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים,1961חנוכת מפעלי שדרות לייצור כבלים, באתרארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים,1963בית ספר הרואה בשדרות, באתרארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים,1963דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתח ישיבת ממשלה חגיגית בשדרות, סרטון בערוץ "IsraeliPM", באתריוטיוב (אורך: 04:06) דניאל שמיל,תחנת רכבת חדשה בשדרות: נתניהו - "תל אביב היא פרבר של שדרות", באתרTheMarker, 24 בדצמבר 2013 | ||
|---|---|---|
| נפות | נפת אשקלון •נפת באר שבע |  |
| ערים | אופקים •אילת •אשדוד •אשקלון •באר שבע •דימונה •נתיבות •ערד •קריית גת •קריית מלאכי •רהט •שדרות | |
| מועצות מקומיות | חורה •ירוחם •כסייפה •להבים •לקייה •מיתר •מצפה רמון •עומר •ערערה בנגב •שגב שלום •תל שבע | |
| מועצות אזוריות | אל קסום •אשכול •באר טוביה •בני שמעון •הערבה התיכונה •חבל אילות •חוף אשקלון •יואב •לכיש •מרחבים •נווה מדבר •רמת הנגב •שדות נגב •שער הנגב •שפיר •תמר | |
| מועצה מקומית תעשייתית | נאות חובב | |
| מועצות אזוריות שבוטלו | אבו בסמה | |
| יישובים לשעבר | כרמון •נוה יאיר •אשלים | |
| יישובים עתידיים | דניאל •דרור •נווה תמרים •כסיף •עבדה •צבר •שפיר | |
