ערך זה עוסק במושב בעמק החולה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראושאר ישוב (פירושונים). רחוב בשאר ישוב, פברואר 2017 | |
| מדינה | ישראל ישראל |
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מבואות החרמון |
| גובה ממוצע[1] | 129מטר |
| תאריך ייסוד | 1940 |
| השתייכות ארגונית | העובד הציוני |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף2024[1] | |
| -אוכלוסייה | 833 תושבים |
| - מתוכם,תושבי ישראל | 821 תושבי ישראל |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | +4.4% בשנה |
(למפת אצבע הגליל מוגדלת)   שאר ישוב (למפת אצבע הגליל רגילה) שאר ישוב (למפת ישראל רגילה)  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] | 7 מתוך 10 |
שְׁאָר יָשׁוּב הואמושב עובדים בגליל העליון, בחלקו הצפון־מזרחי שלעמק החולה. הוא שייך למועצה אזורית מבואות החרמון. המושב הוקם בשנת1939 ונקרא על שםשאר ישוב, בנו שלישעיהו הנביא[3]. תושביו מתפרנסים רובם ככולם מעבודה כשכירים ומהשכרתצימרים, מיעוטם מתפרנס מחקלאות ומגידול בעלי חיים.
ביןמלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים היה המושב מטרה לסורים שצלפו עליו מתל עזזיאת.המושב נחרט בתודעה הציבורית בעקבותאסון המסוקים ב-1997, כששנימסוקייסעור שלצה"ל התנגשו זה בזה מעל שמי המושב.
הוקם לראשונה בפברואר1940 כחלק ממצודות אוסישקין על ידי 20 משפחות מהתנועות "הנוער הציוני" ו"העובד הציוני". המושב תוכנן ל-60 משפחות[4]. נקרא בהתחלה "מצודת אוסישקין ג.". עם שוך הקרבות שלמלחמת העצמאות והסכמי שביתת הנשק בסוף שנת1948 נעזב מרבית המושב מיושביו עקב ההפגזות הקשות שלהסורים (מתל עזזיאת, המשקיף מלמעלה), חלק מהתושבים פונה לווילהלמה (היוםבני עטרות) שבמרכז הארץ.
בשנת1949 יושב בשנית כמושב שיתופי, על שרידי המושב הקודם. הפעם על ידי ארגון "עלה רש" (השם על פי ספר דברים א כא) שהיו חברים מתנועת "הנוער הציוני" מהונגריה ששרדו אתהשואה, עלו ארצה בזמן מלחמת העצמאות ובגמר המלחמה השתחררו מצה"ל וביקשו להקים יישוב.אריה זהורי, ממקימי המושב ויושב ראש הוועד שנים רבות: "איבדנו את כל משפחתנו ורכושנו בשואה. באנו למדינת ישראל בכלל ולשאר ישוב בפרט לחזק את חלקה הצפוני של מדינת ישראל על מנת להבטיח ששוב לא יגזלו את היקר לנו".
בגלל סיבות בירוקרטיות, שינו את שם המושב מ"עלה רש" לשמו הקודם - שאר ישוב. בשנים הראשונות, המושב השיתופי קיבל ורכש כלים חקלאיים, שתילים ופרות שפרנסו את תושביו.
הסורים צלפו על חברי המושב במשך 19 שנים מתל עזזיאת ובשנת1957 אף רצחו את אחד מחברי המושב[5]. ב-6 בספטמבר 1966 נפצעו 7 עובדיקרן קיימת מהתפוצצות מוקש סמוך למושב[6]. עקבות הובילו ממקום הפיצוץ אל המוצב הסורי הסמוך בתל עזזיאת. יומיים אחר כך, ב-9 בספטמבר, עלה ג'יפ של צה"ל על מוקש, סמוך לאותו מקום. שלושה חיילים נפצעו בפיצוץ[7].
ב-6 ביוני1967, בקרבותמלחמת ששת הימים עם הצבא הסורי, שידרו ברדיו דמשק ששאר ישוב נכבש על ידי הסורים. ב-7 ביוני,דווח כתב ברדיו ישראלי משאר ישוב והזים את הידיעות הכוזבות של הסורים.
ב-9 ביוני, כחלק מכיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים,כבשו לוחמי חטיבת גולני את תל עזזיאת והרחיקו את הגבול הסורי מהמושב.
בשנות ה-70 וה-80 נפלו במושב רקטותקטיושה, ששיגרו מלבנוןמחבלים, וגרמו נזק לרכוש.
בצידו הדרומי של המושב נמצאים שרידי יישוב קדום ועתיקותטחנת קמח.
"חורשת הנופלים" נמצאת בצידו הדרום־מזרחי של המושב. בחורשה 73 עצים לזכר 73 חלליאסון המסוקים שהתרחש בתאריך 4 בפברואר 1997 מעל שאר ישוב ומעלקיבוץ דפנה.
לצידו המזרחי של המושב זורםנחל חרמון (הבניאס).
|
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף:שאר ישוב |
שאר ישוב (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
עובדי קרן קיימת לישראל נפצעו ממטען חבלה, באתרארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים,1966לוי אשכול מבקר בחזית הצפון בתום מלחמת ששת הימים, באתרארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים,1967
אבשלום קור,באופן מילולי: שאר ישוב באצבע הגליל,גלי צה"ל, 30 במרץ 2025
| ||||||||||
