 | |
| גרפיטי שהשאירו מעריצי סלינה ליד הדלת ביום בו נורתה. | |
| תאריך | 11:48 (זמן משוער);31 במרץ1995 |
|---|---|
| מקום | מוטל דייס אין,קורפוס כריסטי,טקסס |
| מטרה | סלינה |
| קואורדינטות | 27°48′06″N97°27′15″W / 27.801555555556°N 97.454222222222°W /27.801555555556; -97.454222222222 |
| סוג | רצח על רקעהפרעה נפשית |
| נשק | אקדח תופי 0.38 קליבר דגם 85 |
| הרוגים | 1 |
| מבצע | יולנדה סלדיבר |
| מספר מפגעים | 1 |
 | |
  | |
סלינה קינטנייה-פרס הייתהזמרת-יוצרתלטינית מהמובילות בעולם, שזכתה בתהילה בין-לאומית הן בזכות חברותה בלהקתסלינה ולוס דינוס והן בזכות קריירת הסולו שלה, שבמסגרתה הוציאה שירים בספרדית ובאנגלית.[1] אביה, אברהם קינטנייה ג'וניור, ששימש כמנהלה, מינה אתיולנדה סלדיבר (שלימים תתנקש בחייה) לנשיאת מועדון המעריצים שלה בשנת 1991, לאחר שהפצירה שוב ושוב שיאשרו לה להקים מועדון כזה. בינואר 1994 הפכה סלדיבר למנהלתהבוטיקים של הזמרת. העובדים, מעצבת האופנה ובת דודתה של סלינה החלו להתלונן על סגנון הניהול הבעייתי של סלדיבר. בינואר 1995 החל קינטנייה ג'וניור לקבל שיחות טלפון ומכתבים ממעריצים זועמים, שטענו כי אף על פי ששילמודמי חברות במועדון המעריצים, לא קיבלו דבר בתמורה. הוא חקר את תלונותיהם, ומצא ראיות לכך שסלדיברמעלה בכספי מועדון המעריצים והבוטיקים של סלינה באמצעותהמחאות מזויפות, בסך כולל של כ-60,000 דולרים. לאחר שמשפחת קינטנייה התעמתה איתה, קנתה סלדיבר אקדח, פיתתה את סלינה להגיע למוטל שבו שהתה, וירתה בה בגבה. חרף מאמצי הרופאים להצילה, נקבע מותה של סלינה כתוצאה מאובדן דם.
זהו אחד ממקרי הרצח המוכרים ביותר בכל הזמנים.[2] הקהילה הלטינית הושפעה עמוקות ממקרה הרצח, ורבים נסעו אלפי קילומטרים כדי לבקר בביתה, בבוטיקים ובזירת הפשע, והתפללו לעילוי נשמתה בכנסיות. רשתות הטלוויזיה הגדולות בארצות הברית קטעו את תוכניותיהן הקבועות כדי לדווח על הרצח בזמן אמת. תגובות הציבור למותה של סלינה הושוו לאלה שבאו בעקבות מותם שלג'ון לנון,קורט קוביין וג'ון פ. קנדי. ב-12 באפריל 1995 (כשבועיים לאחר מותה) הכריזמושל טקסס באותה עת,ג'ורג' ווקר בוש, על "יום סלינה": אירוע רשמי של המדינה, שחל בסמוך ליום הולדתה. החלטה זו גררה ביקורת ציבורית, מכיוון ש"יום סלינה" חפף באותה שנה אתחג הפסחא.
בעת מותה של סלינה,מוזיקת הטחאנו הייתה אחת מתת-הסוגות הפופולריות ביותר בעולם המוזיקה הלטינית בארצות הברית. היא כונתה "מלכת מוזיקת הטחאנו" והפכה לאמן הלטיני הראשון והיחיד בהיסטוריה, שהצליח לכבוש עם אלבום (Dreaming of You משנת 1995) את פסגת מצעד הבילבורד 200. מספר שנים לאחר הירצחה, דעכה הפופולריות של מוזיקת הטאחנו. במהלך משפטה של סלדיבר (שכונה "משפט המאה" ו"המשפט החשוב ביותר עבור הקהילה הלטינית"), אמרה כי ירתה בטעות בסלינה בעת שניסתהלהתאבד. סלדיבר נמצאה אשמה ברצח ונגזר עליהמאסר עולם. בשנת 1997 יצא לאקרנים הסרט "סלינה", המתאר את סיפור חייה, בכיכובה שלג'ניפר לופז.
סלינה נולדה ב-16 באפריל 1971 בלייק ג'קסון, טקסס, לאברהם קינטנייה ג'וניור, מוזיקאי לשעבר ולמרצ'לה אופליה קינטנייה. סלינה הוכנסה לתעשיית המוזיקה באמצעות אביה, שראה אותה כמתאימה לתעשייה וטען כי "היה לה תזמון ויכולות מושלמות להצליח בכך".[1] הוא צירף את ילדיו ללהקתסלינה ולוס דינוס, שכללה אתA.B. קינטנייה השלישי על הבס, סוזט קינטנייה על התופים, וסלינה כסולנית. הלהקה הפכה למקור ההכנסה העיקרי של המשפחה לאחר שזו גורשה מביתה בעקבותמשבר הנפט של שנות השמונים.[1] המשפחה הגישה בקשה לפשיטת רגל לאחר שהמסעדה המקסיקנית של קינטנייה ג'וניור חדלה להניב רווחים עקב המשבר. בהמשך עברה המשפחה לקורפוס כריסטי שבטקסס, וסלינה ולוס דינוס החלה להקליט מוזיקה באופן מקצועי.[3] בשנת 1984 הוציאה הלהקה את התקליט הראשון שלה,Selena y Los Dinos, על ידיחברת תקליטים קטנה ועצמאית.[4]
קינטנייה ג'וניור רצה שילדיו יקליטומוזיקת טחאנו (סוגה מוזיקלית הנשלטת בעיקר על ידי גברים) וכיוון את הלהקה להצליח בתחום.[5][6] הפופולריות של סלינה כזמרת גברה לאחר שזכתה בפרס מוזיקת הטחאנו בקטגוריית "סולנית השנה" בשנת 1987.[7] בעקבות כך, הוצע לה חוזה הקלטות גדול עם חברת התקליטיםקפיטול EMI לטין בשנת 1989.[8]
יולנדה סלדיבר הפכה לחובבת מוזיקת טחאנו באמצע שנות השמונים. במקור, היא לא אהבה את סלינה מכיוון שהיא זכתה בכל פרסי הטחאנו בזמן שהאמנים שהיא העריצה הפסידו לה.[9] באמצע 1991 נכחה סלדיבר עם אחייניתה באחת מהופעותיה של סלינה בסן אנטוניו, טקסס. היא הפכה לחובבת נלהבת של סלינה והעריצה את הנוכחות הבימתית שלה. היא חיבבה במיוחד את השיר "Baila Esta Cumbia". יממה לאחר מכן, חיפשה סלדיבר ללא הצלחה דוכנים שמכרו מזכרות מאותה ההופעה. בהמשך, חשבה על רעיון: להקים מועדון מעריצים של סלינה באזור סן אנטוניו כדי לקדם אותה. לדברי קינטנייה ג'וניור, סלדיבר ניסתה ליצור איתו קשר והשאירה לו חמש עשרה הודעות (לטענתה, השאירה רק שלוש). לבסוף, הוא יצר איתה קשר כדי לדון ברעיון שלה להקים מועדון מעריצים. לאחר שנפגש עמה, הוא אישר את הרעיון ונתן לה אישור להמשיך.[10]
סלדיבר הפכה למייסדת ולנשיאה בפועל של מועדון המעריצים סלינה בסן אנטוניו ביוני 1991. כנשיאה, היא הייתה אחראית על מוצריה של סלינה ואספה 22 דולרים מחברי המועדון כדי לקדם אותה ואת המוצרים כאחד. בין היתר, היא הייתה אחראית על תאריכי הופעות וראיונות, פגישות עם מעריצים וכולי. ההכנסות ממועדון המעריצים נתרמו לעמותות.[10] סוזט הייתה איש הקשר בין סלדיבר למשפחת קינטנייה; סלדיבר לא פגשה את סלינה עד דצמבר 1991. השתיים הפכו לחברות קרובות ומשפחת קינטנייה סמכה עליה.[11] בשנת 1994, סלדיבר צירפה למעלה מ-8,000 מעריצים חדשים למועדון.[10] על פי כתבת החדשות מריה סלסטה ארראס, סלדיבר הפכה ל"עוזרת היעילה ביותר שהייתה לזמרת". ארראס כתבה שאנשים שמו לב כמה סלדיבר הייתה להוטה להרשים את סלינה ועשתה כל מה שהיא אמרה לה לעשות. אדם אחד אמר לארראס, "אם סלינה הייתה אומרת 'לקפוץ!', [סלדיבר] הייתה קופצת שלוש פעמים".[10] סלדיבר ויתרה על הקריירה שלה כאחות מוסמכת בבית חולים עם חוליסרטן סופני ומחלות הקשורות למערכת הנשימה. היא החליטה להשקיע את כל זמנה בניהול מועדון המעריצים של סלינה, אף על פי ששכרה היה נמוך בהרבה מזה שהיה בעת שעבדה כאחות.[10]
בשנת 1994 פתחה סלינה שניבוטיקים בשםSelena Etc. בקורפוס כריסטי ובסן אנטוניו; היו בהם מכוני יופי פנימיים. קינטנייה ג'וניור חשב שסלדיבר היא מועמדת פוטנציאלית לניהול הבוטיקים. הוא האמין שהיא הבחירה הטובה ביותר בגלל ההצלחה שלה בניהול מועדון המעריצים של סלינה. לבסוף, המשפחה הסכימה; בינואר 1994 הפכה סלדיבר למנהלת הבוטיקים. בספטמבר 1994 החתימה סלינה את סלדיבר כסוכנת הרשמית שלה בסן אנטוניו.[11] לאחר שהפכה למנהלת הבוטיקים, עברה סלדיבר מדרום סן אנטוניו לקורפוס כריסטי, כדי להיות קרובה יותר לסלינה. בריאיון ל-Primer Impacto בשנת 1995 אמר קינטנייה ג'וניור כי הוא "לא תמיד נתן אמון בסלדיבר", אם כי המשפחה עצמה מעולם לא מצאה דבר מוזר בהתנהגותה.[10] סלדיבר הייתה מורשית לחתום על המחאות והייתה לה גישה לחשבונות הבנק הקשורים למועדון המעריצים ולבוטיקים של סלינה.[10]
סלינה נתנה לסלדיבר את כרטיס האמריקן אקספרס שלה לצורך ניהול החברה. עם זאת, סלדיבר השתמשה בו כדי לשכור מכוניות לינקולן טאון-קאר, לשהות במסעדות יוקרתיות ולקנות שניטלפונים סלולריים.[11] צוות הבוטיקים התלונן על כך שסלדיבר הייתה "נחמדה" כשסלינה הייתה בסביבה, אך כשלא הייתה בסביבה, התייחסה אליהם בצורה מזלזלת ולא ראויה. בהמשך, התגלה כי בחשבונות הבנק של החברה לא היה מספיק כסף כדי לשלםחשבונות.[10] הצוותים בשני הבוטיקים צומצמו משלושים ושמונה עובדים לארבעה עשר עובדים, היות שסלדיבר פיטרה את אלה שלא חיבבה. העובדים שנותרו החלו להתלונן בפני סלינה על סלדיבר, אך זו לא האמינה שחברתה תפגע בה או בעסקיה. על פי הדיווחים העובדים אמרו לסלינה כי סלדיבר היא "דו פרצופית ולא יציבה".[12] לאחר מכן, יצרו העובדים קשר עם קינטנייה ג'וניור, שהזהיר את סלינה כי סלדיבר עשויה להיות אדם מסוכן, אך זו לא האמינה שסלדיבר תפגע בה.[11]
בינואר 1995, דברה רמירז, בת דודה של סלינה, נשכרה לעבוד בבוטיקים ולעזור לה להרחיב את העסקים למקסיקו. רמירז עזבה תוך שבוע ואמרה לסלדיבר שהיא לא מרוצה מהצוות. רמירז מצאה כי חסרותקבלות של חפצים ופריטים שנמכרו. סלדיבר אמרה לה "לדאוג לעניינים שלה" וכי זה לא מתפקידה להתערב בנושא.[10] סלדיבר התעמתה לעיתים קרובות עם מרטין גומז, מעצב האופנה של סלינה, שהתלונן כי סלדיבר מנהלת את ענייניה של סלינה בצורה לא נכונה. האיבה ביניהם הגיעה לשיאה במהלךתצוגות האופנה של סלינה; גומז האשים את סלדיבר בפגיעה ובהשמדת כמה מעיצוביו וטען שהיא לא שילמה חשבונות. בין סוף 1994 לתחילת 1995 נסעה סלדיבר לעיתים קרובות למונטריי שבמקסיקו כדי לזרז את תהליך פתיחת הבוטיק החדש של סלינה. כאשר ביקרה סלדיבר במפעל במקסיקו, היא איימה על התופרות והציבה בפניהןאולטימטום; או שהן תעמודנה לצידה או שהן תפוטרנה.[11]
סלדיבר קיבלהחיבה רבה מסלינה, שהתייחסה אליה כאל חברתה. חדרה היה מכוסה בכרזות ותמונות של סלינה, תוך שבחדר האורחים שלה הוצגו סרטונים שלה. במהלך ריאיון עם סלדיבר בשנת 1995, כתבים מ-The Dallas Morning News אמרו כי מסירותה לסלינה גבלה באובססיה. סלדיבר אמרה לעובדי הבוטיקים שהיא רוצה להיות "כמו סלינה".[11] לדברי עובדת לשעבר באחד הבוטיקים שנשארה בעילום שם, סלדיבר הייתה "רכושנית" ביחסיה עם סלינה וניסתה להרחיק אותה מהעובדים האחרים. העובדת האמינה שמטרתה של סלדיבר הייתה "לקבל יותר שליטה על העובדים ועל סלינה". סלדיבר אמרה כי הסיבה שהרחיקה את העובדים מסלינה הייתה "להגן" עליה מפני הבעיות של הבוטיקים. לצד האחריות על ניהול הבוטיקים, סלדיבר ליוותה את סלינה בהופעות וטיולים והיו לה את המפתחות לביתה של הזמרת.[10]
כאשר סלדיבר הפכה למקורבת עסקית, היחסים ביניהן החלו להידרדר.[11] בספטמבר 1994 פגשה סלינה את ריקרדו מרטינז,רופא שהתגורר במונטריי שבמקסיקו. סלינה רצתה להרחיב את מספר הבוטיקים על ידי פתיחת סניף נוסף במונטריי. מרטינז אמר כי יש לו קשרים במקסיקו שיכולים לעזור לה להרחיב את עסקיה. לבסוף, הפך ליועץ העסקי שלה, אם כי משפחתה אמרה שהוא היה "רק מעריץ שלה שהצטלם איתה בכמה תמונות".[13] סלדיבר קנאה בתלותה של סלינה במרטינז. סלינה החלה לבקר במונטריי בתדירות גבוהה יותר, לעיתים קרובות בתחפושת, על מנת שלא יזהו אותה. סבסטיאן ד'סילבה, עוזרו של מרטינז, היה אוסף את סלינה בשדה התעופה; לדבריו, הוא אסף אותה כשהיא חבשהפאות והשתמשה בשמו של בעלה (כריס פרס), כדי שאחרים לא יוכלו לזהות אותה. לדברי מרטינז, הוא הלווה לה כמה אלפי דולרים מכיוון שהיה חסר להמזומן.[10]
החל מינואר 1995, קינטנייה ג'וניור החל לקבל שיחות טלפון ומכתבים ממעריצים זועמים שטענו כי שילמו את דמי ההרשמה שלהם למועדון המעריצים, אך לא קיבלו את המזכרות והמתנות שהובטחו בתמורה.[10] בינתיים, בשני הבוטיקים של סלינה בסן אנטוניו ובקורפוס כריסטי, העובדים שמו לב לשטף של חשבונות שלא שולמו או שהמועד לפרעונם כבר עבר, ללא הסבר מצידה של סלדיבר.[14] לאחר חקירתו, קינטנייה ג'וניור גילה כי סלדיבר מעלה ביותר מ-60,000 דולרים באמצעות המחאות מזויפות.[10] אחיה של סלדיבר, ארמנדו סלדיבר, יצר לכאורה קשר עם גומז ו"המציא סיפור" לפיו סלדיבר גנבה כספים ממועדון המעריצים. גומז יצר קשר עם אחד הדודים של סלינה בטלפון ולבסוף השמועה הגיעה לאוזניו של אביה, קינטנייה ג'וניור. ארמנדו אמר שהוא כעס על סלדיבר אך לא רצה שהסיבה תפורסם ברבים; מאוחר יותר הוא אמר שהוא מרגיש אשם על שהתחיל את השמועה. הוא התראיין ב-Primer Impacto, אך העיתונאים טענו כי דבריו אינם הגיוניים.[10]
קינטנייה ג'וניור ערך פגישה ב-9 במרץ 1995, עם סלינה וסוזט קינטנייה בקיו-פרודקשנס כדי להתעמת עם סלדיבר. קינטנייה ג'וניור הציג לסלדיבר עדויות הנוגעות למעילה שלה בכספים. לדבריו, סלדיבר בהתה בו מבלי לענות על אף אחת משאלותיו. הוא ציין כי היא לא הכחישה את ההאשמות או דיברה במהלך הפגישה, אלא הייתה "פשוט קרירה כמו קרח".[15] כמו כן, הוא אמר לה שהוא יערב שוטרים אם היא לא תביא ראיות שמפריכות את האשמותיו. כשקינטנייה ג'וניור שאל אותה מדוע המעריצים לא מקבלים את המזכרות והמתנות שהובטחו להם, אמרה כי אותם המעריצים ניסו להשיג את הפריטים בחינם. קינטנייה ג'וניור גילה כי סלדיבר פתחה את חשבון הבנק של מועדון המעריצים בשם אחותה, מריה אלידה.[10] כשנשאלה מדוע עשתה זאת, ענתה כי הבנק לא אישר לה לפתוח חשבון על שמה וציינה כי היא לא ידעה את הסיבה לכך.[10] סלדיבר עזבה את הפגישה בפתאומיות. בתגובה, קינטנייה ג'וניור אסר עליה ליצור קשר עם סלינה. עם זאת, סלינה לא רצתה לסיים את החברות ביניהן; היא הרגישה שסלדיבר חיונית להצלחת הבוטיקים שלה במקסיקו. בנוסף, היא רצתה לשמור עמה על קשר היות שהיו לה רישומי בנק, דוחות ורישומים פיננסיים הדרושים לצורכימס.[11] לאחר הפגישה, המשיכה סלדיבר לקבל משכורת מהחברה, אך פיטוריה הושהו רק עד שיושבו המסמכים הפיננסים שבידיה.[16] ב-25 במרץ סיפרה סלינה לסוזט כי היא מתכננת לפטר את סלדיבר "בקרוב".[17]
לאחר הפגישה, גילה קינטנייה ג'וניור כי ההמחאות שנחתמו במסגרת מועדון המעריצים של סלינה, היו חתומים בשמה של מריה אלידה, בכתב יד זהה לזה של סלדיבר.[10] הוא הגיע למסקנה כי סלדיבר כתבה המחאות מזויפות תוך שימוש בשמה של אחותה ואז פדתה אותם ושמרה על הכספים.[10] כשקינטנייה ג'וניור ניסה לאחזר את דוחות הבנק של מועדון המעריצים, הוא גילה שהם "נעלמו". הוא מצא מכתב בכתב ידה של סלדיבר לפיו מריה אלידה נאלצה לסגור את חשבון הבנק בגלל בעיה גדולה. על פי המכתב, חברה במועדון המעריצים בשם איבון פראלס, נשלחה לבנק להפקיד 3,000 דולרים אך פראלס לא הפקידה את הכסף ולא נמצאה.[10] במכתב נאמר כי מריה אלידה גילתה את הדברים "מאוחר מדי" וכי פראלס והכסף נעלמו. קינטנייה ג'וניור, תהה איך ייתכן שסלדיבר לא נתנהאמון בגזבר מועדון המעריצים, אך סמכה על זרה מוחלטת שתפקיד 3,000 דולרים. הוא אמר לסלדיבר "לספר את השקר הזה למישהו אחר". הוא הגיע למסקנה שפראלס לא קיימת באמת, מכיוון שאף אחד מעובדי מועדון המעריצים לא פגש אותה מעולם.[10]
יום לאחר שנאסר על סלדיבר ליצור קשר עם סלינה, קינטנייה ג'וניור נסע לקיו-פרודקשנס ואמר לה שהיא כבר לא רצויה שם. באותו היום, סלינה וסלדיבר התווכחו טלפונית; סלינה ניתקה ואמרה לבעלה שהיא כבר לא יכולה לסמוך על סלדיבר.[11] השניים לא היו מרוצים מההסברים של סלדיבר בנוגע לכספים שנעלמו.[18] לדברי קינטנייה ג'וניור היו ארבעה ניסיונות לרצוח את סלינה. סלינה הסירה את שמה של סלדיבר מחשבון הבנק של הבוטיקים ב-10 במרץ 1995;[10] ואיירין הררה החליפה אותה כנשיאת מועדון המעריצים. למחרת, רכשה סלדיבר אקדח בחנות הנשק והמטווח "A Place to Shoot", שבסן אנטוניו. היא קנתהאקדח תופי 0.38 קליבר דגם 85 וקליעיהולופוינט; הכדורים נועדו לגרום לפציעות נרחבות יותר מכדורים רגילים. סלדיבר אמרה למוכרת שהיאאחות מוסמכת שזקוקה לאקדח כאמצעי הגנה בעבודתה, משום שאחד מבני המשפחה של מטופליה איים עליה.[11]
ב-13 במרץ פנתה סלדיבר לעורך דינה והצהירה על התפטרותה; קינטנייה ג'וניור סבר כי מדובר בדרך להשגתאליבי. באותו היום נסעה סלדיבר לקורפוס כריסטי ושהתה במוטל "החול והים". סלינה שהתה באותה העת במיאמי,פלורידה. קינטנייה ג'וניור האמין שזה היה הניסיון הראשון להרוג את סלינה.[10] כאשר סלינה הגיעה לקורפוס כריסטי ב-14 במרץ, סלדיבר יצרה איתה קשר כדי לקבוע פגישה. סלדיבר אמרה לסלינה שיש יותר מדי אנשים וביקשה לפגוש אותה בחניון במרחק של 40 קילומטרים מקורפוס כריסטי. עם הגעתה, אמרה סלינה לסלדיבר שהיא יכולה להישאר אחראית על ענייניה העסקיים במקסיקו. לדברי קינטנייה ג'וניור, סלינה רצתה להמשיך להעסיק את סלדיבר עד שתמצא מחליפה מתאימה. סלדיבר הראתה לסלינה את האקדח שקנתה וזו אמרה לה בתגובה "להיפטר מזה" ואמרה שהיא תגן עליה מאביה.[19] קינטנייה ג'וניור טען שעקב כך שסלינה הרגיעה את סלדיבר, זו החליטה שלא לרצוח אותה באותה הפגישה. למחרת, החזירה סלדיבר את האקדח לחנות, בטענה שאביה הביא לה אקדח בקוטר 22.[11] ב-26 במרץ גנבה סלדיבר דגימות של בשמים ודוחות בנק נוספים מהבוטיק במקסיקו.[11]
סלדיבר ליוותה את סלינה בטיול בטנסי בזמן שזו סיימה להקליט שיר לאלבום הקרוסאובר שלה. סלינה אמרה לסלדיבר כי חסרים כמה דוחות בנק וביקשה ממנה להחזיר אותם מיד עם חזרתן לטקסס. סלדיבר רכשה מחדש את האקדח ב-27 במרץ וביקשה מסלינה לפגוש אותה לבדה באחד מחדרי המוטלים; זה היה הניסיון השני שלה לרצוח אותה.[10] הידיעה על הגעתה של סלינה התפשטה ועד מהרה היא נסוגה עקב התקהלות מעריציה. קינטנייה ג'וניור האמין שמעריציה הצילו אותה באותו היום ואמר כי היו "יותר מדיעדים לביצוע הרצח". לדבריו, הניסיון השלישי להרוג את סלינה היה במהלך נסיעתה של סלדיבר למונטריי בשבוע האחרון של מרץ. מרטינז קיבל שיחות טלפון מסלדיבר, תוך שהיה ניתן לשמוע אותה בוכה עקב כך שטענה שאנסו אותה ב-29 במרץ.[11] למחרת, התקשרה אליו שוב. מרטינז טען כי במהלך השיחות עמה, היה נשמע כאילו מישהו מנסה לחטוף ממנה את הטלפון הסלולרי. הוא שלח עובד לחדר המוטל שלה כדי לחקור את העניין; העובד גילה שזו עזבה את חדר המוטל כמה דקות קודם לכן.[10]
ב-30 במרץ חזרה סלדיבר מטיולה במונטריי ושהתה במוטל "דייס אין". היא יצרה קשר עם סלינה ואמרה לה שנאנסה.[10] לפי קינטנייה ג'וניור, זו הייתה ההודעה האחרונה שקיבלו מסלדיבר; הוא האמין שטענה זו היא האליבי החדש שלה. סלדיבר ביקשה מסלינה לבקר אותה בחדר המוטל שלה כשהיא לבדה, אולם בעלה, כריס פרס, ליווה אותה. לדברי פרס, הוא המתין במשאית שלו בעת שסלינה הלכה לבדה לחדר המוטל של סלדיבר.[10] כשפרס וסלינה נסעו חזרה לביתם, סלינה שמה לב שסלדיבר לא מסרה לה את דפי הבנק הנכונים להם היא זקוקה. סלדיבר ניסתה ליצור קשר עם סלינה דרך הזימונית שלה; היא הפצירה בה שתיקח אותה לבית החולים באותו הלילה. פרס אמר לסלינה שזה "מאוחר מדי" ולא רצה שהיא תצא לכיוונה לבד. ללא ידיעתו של פרס, הסכימה סלינה לפגוש את סלדיבר למחרת בבוקר.[20]
ב-30 במרץ 1995, סלינה יצרה קשר עם לאונרד וונג בנוגע לדגימות הבשמים שהכין עבורה. לדברי וונג, סלינה אמרה לו שהיא תפגוש את סלדיבר למחרת בבוקר כדי לאסוף את הדגימות שנגנבו ממנה. באותו היום היא אמרה לעובדת אחרת בבוטיק שהיא מצפה לפטר את סלדיבר.[11] העובדת עקבה אחריה לביתה באותו הלילה, משום שהיא חשה דאגה לאחר הדיון שלהן על סלדיבר.[21] בשעה 7:30 בבוקר (CST) יום שישי, 31 במרץ, סלינה יצאה לכיוון המוטל של סלדיבר.[11] במוטל, סיפרה לה סלדיבר כי היא נאנסה במקסיקו.[22] סלינה לקחה אותה לבית החולים האזורי, שם הבחינו הצוותים הרפואיים כי סלדיבר מראה "תסמינים ברורים שלדיכאון קליני". סלדיבר סיפרה לצוות הרפואי שהיא דיממה "מעט". הצוות הרפואי הבחין בסלינה הכועסת, לה סלדיבר סיפרה שדיממה "הרבה יותר", יום קודם לכן.[10] האחות קרלה אנתוני, הודיעה לה שהיא צריכה לנסוע לסן אנטוניו כדי לבצעבדיקה גינקולוגית מכיוון שלטענתה, "סלדיבר הייתה תושבתסן אנטוניו, בית החולים היה בקורפוס כריסטי והאונס התרחש מחוץ למדינה".[23] כשנסעו חזרה למוטל, אמרה סלינה לסלדיבר שטוב יהיה אם הן תישארנה בנפרד זמן מה כדי להימנע מתגובתו של אביה.[11] לדברי מרטינז, סלינה ניסתה ליצור איתו קשר באותו הבוקר, אך הוא לא היה יכול לדבר מכיוון שביצעניתוח.[10] בשעה 10:00 לפנות בוקר, אביה יצר קשר עם פרס כדי לאתר אותה, היות שהיא הייתה אמורה להקליט שיר חדש באותו הבוקר ולא הגיעה לאולפן ההקלטות. פרס התקשר אליה והזכיר לה שהיא צריכה להקליט שיר חדש. היא אמרה לו ששכחה את זה והיא כרגע "מטפלת בעניין אחרון" והוסיפה שהיא תגיע במהירות. זו הייתה שיחת הטלפון האחרונה שקיימה והייתה הפעם האחרונה שפרס שוחח עם אשתו.[11]
בחדר המוטל החלו סלינה וסלדיבר להתווכח. אורחי המוטל התלוננו על רעשים חזקים שמגיעים מחדרה של סלדיבר. הם אמרו ששמעו שתי נשים מתווכחות על עניינים עסקיים. סלינה אמרה לסלדיבר שאי אפשר לסמוך עליה יותר,[24] ודרשה ממנה להחזיר את דוחות הבנק.[3] לאחר מכן, הטיחה אתתיקה של סלדיבר ברצפה. מתוך התיק נפלו דוחות הבנק והאקדח. בשעה 11:48 כיוונה אותו סלדיבר לעבר סלינה.[3] כשסלינה ניסתה לברוח, סלדיבר ירתה בה פעם אחת בכתף הימנית התחתונה;[11][25] דבר שגרם לניתוק העורק ולאובדןדם רב.[24] טרינידד אספינוזה, איש התחזוקה של המוטל, דיווח כי שמע "פיצוץ חזק", שאותו הוא השווה למנוע לא תקין של רכב.[26] סלינה נפצעה אנושות. היא רצה לעבר הלובי והשאירה שובל דם באורך של 392רגל (119 מטרים).[24] היא נראתה כשהיא אוחזת בבטנה וצועקת: "תעזרו לי! תעזרו לי! ירו בי!"; סלדיבר עדיין רדפה אחריה, כיוונה אליה את האקדח וכינתה אותה "כלבה".[27] לדברי צוות המוטל, סלדיבר נראתה "רגועה" וחזרה לחדרה לאחר שרדפה אחרי סלינה.[21] לדברי קרלוס מוראלס, שחיכה מחוץ למוטל, הוא שמע צרחות וראה את סלינה רצה לעברו.[28] היא תפסה את מוראלס וצרחה, "הם יירו בי שוב".[28] צוות המוטל הבחין בבגדיה ה"ספוגים בדם" כאשר התקרבה ללובי. סלינה התמוטטה על הרצפה בשעה 11:49 בבוקר כשמנכ"לית המלון ברברה שולץ צלצלה לשירותי החירום. סלינה צרחה לעבר הצוות ואמרה לו, "תנעל את הדלת, היא תירה בי שוב".[29][10] הזמרת זיהתה את סלדיבר כתוקפת ומסרה את מספר החדר בו נורתה.[30] נאמר כי: "היא נפצעה אנושות [ונחרדה] כשזיהתה את סלדיבר, לאחר שאמרה את מילותיה האחרונות יולנדה... (חדר) 158".[29] שאונה וילה ומנהל המכירות של המוטל רובן דליאון, ניסו לעצור את זרימת הדם. דליאון הבחין שעיניה של סלינה התהפכו לאחור ושהיא רפויה.[26]
אמבולנס הגיע למקום תוך דקה אחת ו-55 שניות.[31] הפרמדיקים קרעו את הסוודר הירוק שלה והניחוגאזתוזלין על הפצע, במטרה לעצור את הדימום. פעימות הלב שלה האטו, דבר שהוביל אותם לבצע פעולותהחייאה כדי לשמור על זרימת הדם שלה.[31] בהמשך, הגיע הפרמדיק ריצ'רד פרדריקסון שאמר כי "היה מאוחר מדי"; כשהגיע ללובי, הוא מצא "בריכת דם סמיכה מצווארה ועדברכיה ומסביב לשני צידי גופה". הוא לא הצליח לאתרדופק; כשהניח את אצבעותיו על צווארה, הוא חש רק בהתכווצויות שרירים.[32] פרמדיק נוסף ניסה להכניסעירוי לורידים של סלינה, אך הם קרסו בגלל איבוד הדם הרב ולחץ הדם הנמוך, מה שהפך את המשימה לקשה ביותר עד לבלתי אפשרית.[31]
המשטרה המקומית סגרה את כל המקום ועצרה את הפעילות.[31] כשהפרמדיקים העבירו את סלינה לבית החולים קורפוס כריסטי בשעה 12:00,אישוניה היו מקובעים ומורחבים ולא היו עדויות לתפקודנוירולוגי, לא היו להסימנים חיוניים, והם נאלצו להכריז עלמוות מוחי.[33] הרופאים הצליחו לקבוע "פעימות לב לא יציבות", מספיק זמן כדי להעביר אותה לחדר הטראומה.[34] הם החלו לבצעעירויי דם בניסיון ליצור מחדש את זרימת הדם לאחר שפתחו אתבית החזה שלה וגילודימום פנימי מסיבי.[31] לאחר מכן, הרחיבו את פתח חזה, הכניסוסמים פסיכואקטיביים לליבה והפעילו לחץ על פצעיה.[35] ד"ר לואי אלקינס, כירורג לב, הגיע לבית החולים ואמר כי הוא ראה שהרופאים עשו "מאמצים רבים" כדי להחיות אותה.[33] הוא תיאר אותה כ"מלאתחבורות" וטען ש"כלרקמת התאים הצדדית של החזה הימני שלה נקרעה".[36] לאחר מכן, החלו לעסות את לבה היות שהוא הפסיק לפעום.[37] אלקינס דיווח כי כל המאמצים שעשו היו חסרי תכלית ואמר שאם הוא היה הרופא שקיבל אותה ראשון, הוא לא היה מבצע שום דבר. עם זאת, הוא חש "מחויב להמשיך" לאחר שאחד מהרופאים בחדר המיון קיבל את ההחלטה להחיות אותה בכל מחיר.[38] אלקינס אמר כי "עורק בגודל עיפרון המוביל מהלב נחתך לשניים על ידי הכדור" וכי "שש יחידות דם מהעירוי נשפכו ממערכת הדם שלה".[35] לאחר שהפסיקה לנשום בכוחות עצמה, חיברו לה צינור הנשמה.[37] לאחר 50 דקות, הרופאים הבינו שהנזקים אינם ניתנים לתיקון.[31] מותה של סלינה קינטנייה-פרס נקבע בשעה 13:05 בגיל 23, 16 ימים לפני יום הולדתה ה-24, מאובדן דם ודום לב.[39]
במהלך השעה השלישית שלאחר הירי, בוצעהנתיחה שלאחר המוות, עקב הלחץ שהפעילה התקשורת על הרופאים.[31] בנתיחה נקבע כי הקליע חדר לגב הימני העליון של סלינה, בסמוך לשכמה, עבר דרך חללבית החזה שלה, ניתק אתהעורק הימני התת-בריחי ויצא מהחזה העליון הימני שלה.[31] עוד נקבע כי תוך דקות ספורותאיבדה סלינה כמות דם רצינית, מה שהוביל אותה למוות מהיר.[40] בנוסף, נקבע במהלך הנתיחה שאם הקליע היה גבוה או נמוך יותר במילימטר אחד, הפצע היה פחות קשה וסיכוייה לחיות היו גבוהים יותר.[31]
לאחר הירי נכנסה סלדיבר לטנדר ה-GMC האדום שלה וניסתה לעזוב אתחניון המוטל. עובדת המוטל רוסריו גרזה ראתה את סלדיבר יוצאת מחדרה כשהיא עטופה במגבת.[41] מאוחר יותר, חשבו עובדי המוטל והשוטרים שהיא הולכת לקיו-פרודקשנס כדי לירות בקינטנייה ג'וניור ואנשים נוספים שחיכו שם לסלינה. עם זאת, שוטר הבחין בה ועצר את רכבה.[42] הוא יצא מרכבו, שלף את אקדחו והורה לה לצאת מהטנדר. היא לא צייתה להוראה והמשיכה לנסוע עד שהטנדר שלה נחסם על ידיניידת המשטרה. היא אחזה באקדחה, כיוונה אותו אל הרקה הימנית שלה ואיימה להתאבד.[28] בסמוך לכך, עורבו ה-SWAT וה-FBI. המוזיקולוג הימילצ'ה נובאס טען שהאירוע הזכיר את האירוע שלאו. ג'יי. סימפסון.[41]
לארי יאנג ואייזק ולנסיה החלו לנהלמשא ומתן עמה, במהלכו ניסו לשכנע אותה לא להתאבד ולהסגיר את עצמה. בניסיון לשכנעה העלה ולנסיה את האפשרות כי הירי קרה בטעות. במהלך המשא ומתן שינתה סלדיבר את גרסתה וטענה כי "האקדח ירה מעצמו".[42] היא דיברה עם קרובי משפחה, בנוסף לכך שדיברה עם המשטרה.[28] אורחי המוטל נצטוו להישאר בחדריהם עד שהמשטרה תלווה אותם החוצה. פרק זמן לאחר מכן, שוטרים ניקזו את הדלק ממכל הדלק של מכוניתה של סלדיבר והדליקו זרקורים. לאחר יותר משלוש שעות, ולנסיה הצליח לגרום לסלדיבר להתוודות שהיא ניסתה להתאבד.[42]
לבסוף, סלדיבר סיפרה שכשהניחה את האקדח צמוד לראשה, סלינה ניסתה לומר לה לא להרוג את עצמה. כשסלינה פתחה את הדלת על מנת לעזוב, סלדיבר אמרה שהיא הורתה לה לסגור אותה.[42] במהלך השעה השישית למשא ומתן עם המשטרה, הסכימה סלדיבר לוותר, אך כשראתה שוטר מכוון לעברהרובה, היא נבהלה, רצה חזרה לטנדר שלה, הרימה את האקדח והפנתה אותו שוב לראשה.[42] סלדיבר נכנעה לאחר יותר מתשע שעות.[3] עד אז, התאספו מאות מעריציה של סלינה במקום; רביםבכו בעת שהמשטרה לקחה את סלדיבר.[43]מסיבת עיתונאים נערכה שעות ספורות לאחר הרצח; סלדיבר טרם הוזכרה כרוצחת בדיווחים בתקשורת. קן בונג, סגן ראש משטרת קורפוס קריסטי, וקינטנייה ג'וניור אמרו לעיתונאים כי המניע האפשרי לרצח הוא כוונתה של סלינה לפטר את סלדיבר.[44]
כאשר תחנת הרדיו KEDA-AM פרסמה את הידיעה על רצח סלינה, אנשים רבים האשימו את התחנה בפרסום שקרים, כיוון שלמחרת היהאחד באפריל. בסן אנטוניו, תחנות רדיו גדולות בשפה הספרדית, ביניהן Tejano 107, KXTN-FM, KRIO-FM ו-KEDA-AM החלו לשדר ולעקוב אחר ההתפתחויות.[11] תחנות רדיו בטקסס החלו להשמיע את המוזיקה שלה ללא הפסקה וקיבלו שיחות טלפון ממעריצים במצוקה.[45] כל הרשתות הגדולות בארצות הברית קטעו את תוכניות הטלוויזיה הקבועות שלהן כדי לשדר את המאורע.[46] בתוך שלושים דקות מרגע ההכרזה, הרצח היה הנושא המוביל בכל תחנות הטלוויזיה בדרום טקסס.[11] הוא סוקר בעמוד הראשי שלהניו יורק טיימס במשך יומיים, וזכה לסיקור בולט ב-BBC World News.[11] הידיעה על מותה של הזמרת הגיעה עד ליפן, שם שמע דייוויד בירן לראשונה על הרצח (עבד איתה על אלבומה המצליח ביותר,Dreaming of You).[11]
-2_(48696671561)_(cropped).jpg)
כתבים מטעם יוניוויז'ן וטלמונדו היו מהראשונים שהגיעו לזירת הפשע.[11] סיקור מותה ומשפט הרצח של סלינה היו מהנושאים המסוקרים והמדוברים ביותר בטקסס בשנת 1995.[47] קרלוס לופז מ-KMIQ-105.1 אמר ל-Corpus Christi Caller-Times כי "מוזיקת הטחאנו מתה היום" והשווה את התגובות למותה, לתגובות שהופנו כלפי "יום נפילת הבורסה ב-1929" וכינה את 31 במרץ 1995 כ"יום שישי השחור".[28] התגובה התקשורתית שקיבלה סלינה הייתה "חסרת תקדים" עבור אמנית לטינית; כתוצאה מכך,סופריםהיספנים טענו שהתקשורת המרכזית מתעלמת בדרך כלל מ"אנשים כאלה".[48]
עמדות העיתונים הוצפו על ידי אנשים שתרו אחר פריטים הנוגעים לסלינה.[49] בעקבות הביקוש הקיצוני בעיתונים של "Corpus Christi Caller Times" מיום1 באפריל1995, העיתון הדפיס 11,000 עותקים נוספים ובהמשך עוד 20,000 עותקים.[50] העיתון "The Monitor", שמופץ בטקסס, הנפיק שני גיליונות על אודות המאורע; ההצלחה שלהם הייתה כה גדולה, עד שהמחבר דניאל קבאזוס תיאר את המצב כ"הישג מדהים באמת". בנוסף, הוא הוסיף ואמר כי "העיתון הופץ לראשונה בשנת 1909 ואירוע מכירות בסדר גודל שכזה קורה אחת לשניים-שלושה עשורים".[51] גיליון מגזין מטעםפיפל פורסם מספר ימים לאחר הרצח שלה. המפרסמים שלו האמינו כי ההתעניינות במאורע תדעך בקרוב; אך גילו שהמכירות (לאחר שבוע מהמאורע) גוברות. הגיליון נמכר בכמעט מיליון עותקים,[52] בתוך פחות משבועיים. בהמשך, הוא הפך לפריטאספנות.[53] בטי קורטינה, עורכת פיפל, אמרה כי ההצלחה של הגיליון "הייתה לא צפויה".[53] בעקבות ההצלחה חסרת התקדים של הגיליון, הוציאו מטעםפיפל מגזין בשפה הלטינית בלבד, שנקראPeople en Español.[53] בהמשך, הופצו:ניוזוויק בספרדית ולטינה.[54]
השחקנית האמריקאיתג'ניפר לופז לוהקה לשחק את סלינה בסרט תיעודי על חייה משנת 1997; הבחירה הזו גררה ביקורת מכיוון שמוצאה של לופז הואפוארטו ריקני ולאמקסיקני. לאחר צאת הסרט, לופז הוצגה באור חיובי שכן, מבקרי קולנוע הפנו כלפיה וכלפי הסרט ביקורות חיוביות.[55][56] כמו כן, היא זכתה על התפקיד בפרסים.[57][58] לופז התפרסמה לאחר צאת הסרט.[59]
הקריירה וחייה של סלינה סוקרו במספרתוכניות טלוויזיה, ביניהן: "המופע של אופרה וינפרי",[60] "E! True Hollywood Story",[61] "מאחורי המוזיקה" (שלVH1),[62] "צדק אמריקאי",[63] "Snapped",[64] ו"זירת פשע מפורסמת".[65] רשתות אחרות כוללMTV,[66] ID,FYI ו-A&E שידרו תוכניות מיוחדות על סלינה,[67][68] ואילו רשתות בשפה הספרדית מציגות באופן קבוע סרטים תיעודיים ביום השנה למותה.[69] סרטים תיעודיים אלו בשפה הספרדית צוברים לרוב אחוזירייטינג גבוהים.[70] סרט תיעודי ששמו סלינה, שודר ב-Primer Impacto של יוניוויז'ן ב-22 באפריל 1995; הוא נצפה על ידי 2.09 מיליון איש והפך לתוכנית השנייה בשפה הספרדית הנצפית ביותר בתולדות הטלוויזיה האמריקאית באותה התקופה.[10] כמו כן, רשתות שונות התחרו ביניהן במטרה לראיין את סלדיבר על הירי. כאשר ארראס הצליחה לראיין אותה, יוניוויז'ן הוצפה באלפי בקשות להשתמש בריאיון.[10] בריאיון ששודר ב-Primer Impacto צפו 4.5 מיליון צופים; זו הייתה התוכנית הנצפית ביותר באותו הלילה על פי דירוגינילסן מיוזיק קונטרול והפכה לאחת מהתוכניות הנצפות ביותר בשפה הספרדית בתולדות הטלוויזיה האמריקאית.[10]
גדלתי סביב האנשים האלה. התגובה שהרצח של סלינה היה "רק עוד מקרה ירי חסר טעם", הייתה אופיינית לרוב אזרחי טקסס. עם זאת, חמשת מיליון אזרחי טקסס שמוצאם ממקסיקו, תיארו את יום הרצח שלה כ"יום שישי השחור"; יום חשוך ומרושע יותר מהיום בוג'ון פ. קנדי נרצח. |
| מעריץ אירופאי-אמריקאי של סלינה, שהסביר את ההבדלים בתגובה למותה של סלינה בין אירופאים-אמריקאים למקסיקנים-אמריקאים בטקסס.[71] |
הידיעה על מותה של סלינה השפיעה מאוד על הקהילה הלטינית; אנשים רבים נסעו אלפי קילומטרים כדי לבקר בביתה, בבוטיקים ובזירת הפשע.[72]היספנים ברחבי ארצות הברית דיווחו על הרצח, עדניו יורק ולוס אנג'לס.[73] בצהרי יום הרצח, החלועומסי תנועה לכיוון ביתה של סלינה, דבר שגרם לעירוב המשטרה. אנשים ממעמד הצווארון הכחול מילאו את הרחוב בו התגוררה בכתביגרפיטי ובקקטוסים ואזורים נוספים בארצות הברית. בסמוך לביתה, הקימו מעיןמקדש אותו מילאו בדברים הקשורים אליה, תוך שעשרות אלפי מעריצים ניסו לתקשר עם משפחתה. רוב הנהגים בקורפוס כריסטי ואלה שנהגו בכביש המהיר 37 ממקסיקו, הדליקו את הפנסים כאות זיכרון. מעריצים הניחו פתקים, מכתבים ומזכרות שונות בפתח הדלת לידה נורתה.[11]
זמן קצר לאחר שהרצח של סלינה התפרסם, אנשים התחילו לתור אחר זהות הרוצח שלה. חלק ממעריציה חשבו שאשתו של אמיליו נבירה ירתה בה; הם האמינו שהיא קנאה במערכת היחסים של סלינה ונבירה. ג'וני פסילאס,גיסו ומנהלו של אמיליו, התקשר בטירוף לתחנות הרדיו בניסיון להפריך את השמועה. בין הידוענים שהאמינו לשמועה היו המפיק המוזיקלי מני גררה, פיט רודריגס והזמר האמריקאי רמון הרננדס. לדברי ארראס, מותה של סלינה הפך ל"סיפור החדשות החשוב ביותר של השנה עבור הלטינים".[10] פמלה קולוף, עורכת מטעםTexas Monthly, כתבה כי התגובות לרצח שלה שוות ערך לאלה שמופנות כלפירצח פוליטי.[74] כמו כן, התגובות הושוו לאלה שהופנו כלפיג'ון לנון,אלביס פרסלי וג'ון פ. קנדי.[75][76]
מעריציה הלטינים של סלינה היו כה אדוקים, עד שכונו כ"חבריכת";[77][78] לאחר מותה, היא הפכה לשם דבר בארצות הברית ולחלק מתרבות הפופ האמריקאית.[79] היא הייתה פופולרית יותר לאחר מותה, מאשר כשהייתה בחיים.[77] סלינה הפכה לאייקון תרבותי עבור הלטינים ותוארה כ"אישה שגאה בשורשיה והגשימה את חלומותיה". לדברי אנטוניו לופז מ-The Santa Fe New Mexican, היום בו נרצחה "הוא כמוסימניה בספר הזיכרונות של לטינים רבים".[80] לדברי ארראס, "נשים חיקו אותה וגברים סגדו לה".[10] בעקבות הרצח שלה, דווח על שני מקרי מוות מקושרים בקליפורניה.מלכת דראג תכננה להתחפש לסלינה במהלך הופעה, אךנפגעה ממכונית ומתה כתוצאה מתאונת פגע וברח.[10] השחקנית, גלוריה דה לה קרוז, נבחנה לשחק את סלינה באחד מהסרטים התיעודיים שעשו עליה; מאוחר יותר נמצאהגופתה במזבלה בלוס אנג'לס. הרוצח שלהחנק אותה והצית את גופתה.[10]
הזמר הספרדיחוליו איגלסיאס קטע את משך הקלטות השירים במיאמי, במטרה להעניק לסלינה "רגע של שקט". בין הידוענים שיצרו קשר עם משפחת קינטנייה בעקבות הידיעה היוגלוריה אסטפן,סליה קרוז, איגלסיאס ומדונה.[11] הופעות ברחבי טקסס בוטלו; הלהקהלה מאפיה ביטלה את ההופעה שלה בגואטמלה וטסה חזרה לטקסס. זמר הטחאנו רמירו הררה ועשרות אמניטחאנו אחרים ביטלו גם הם את ההופעות שלהם.[81] אישיות הרדיו והבעלים של טחאנו ריוויו, בן בנביידס, אמר ל-Corpus Christi Caller Times כי 31 במרץ ייזכר כ"יום הגרוע ביותר בתולדות קורפוס כריסטי".[45] הזמר והיוצר האמריקאי רט לורנס פרסם מודעה בגיליון 22 באפריל 1995 של מגזיןבילבורד בה נאמר, "המוזיקה ששמעתי איתך הייתה יותר ממוזיקה. את תחסרי לנו מאוד".[82] ידוענים אחרים שהתראיינו בתחנות הרדיו, ביניהם סטפני רידל, חיימה דאנדה (מלהקת לוס צ'אמקוס), אלזה גרסיה,[45] ושלי לארס, הביעו את מחשבותיהם על מותה של סלינה.[11] השחקנית,אשת העסקים ומנחת הטלוויזיה האמריקאיתאופרה וינפרי, הצהירה כי חייה של סלינה היו "קצרים אך משמעותיים", במהלך פרק של "המופע של אופרה וינפרי", ששודר במרץ 1997.[60] הזמרת והפזמונאית האמריקאיתמריה קארי אמרה ל-MTV כי מותה של סלינה היה מזעזע בעיניה בגלל "הדרך בה זה קרה, בצורה כה פתאומית וכשהיא כל כך צעירה".[83] הזמר האמריקאימארק אנתוני הקדיש את אלבומוTodo a Su Tiempo (שיצא חודשיים לאחר שנרצחה) לסלינה.[84] הסנאטור מטעם מחוז הסנאט ה-20 של מדינת טקססקרלוס טרואן(אנ') ונציג המדינהסולומון פ. אורטיז(אנ') דיווחו על מותה גם כן.[85] מנכ"ל תעשיית המוזיקה האמריקאית, דניאל גלאס, אמר ל-Texas Monthly שהוא מאמין שסלינה הייתה זוכה להצלחה גדולה יותר בקריירה אם לא הייתה נרצחת.[74] כמה ימים לאחר מותה, שלחונשיא ארצות הברית באותה העתביל קלינטון והגברת הראשונה,הילרי קלינטון, מכתב תנחומים לבעלה, כריס פרס.[86]
כעבור ימים אחדים, מנחה הרדיוהווארד סטרן לעג לרצח, לקבורה ולאבל של סלינה וביקר את המוזיקה שלה, תוך שהשמיע את שיריה כשברקע יריות ועורר סערה בקרב האוכלוסייה הלטינית.[87] לאחר שהוצא לוצו מעצר בגיןהפרות סדר, פרסם סטרן הודעה בשפה הספרדית ברדיו והצהיר כי אין בהערותיו כדי לגרום ל"עוגמת נפש נוספת למשפחתה, לחבריה ולמי שאוהב אותה".[88][89] הליגה של אזרחי אמריקה הלטינית המאוחדת מצאה את התנצלותו של סטרן כבלתי מקובלת ודחקה בחרם על תוכניתו.[90] קמעונאים בטקסס הורידו מהמדפים מוצרים הקשורים לסטרן. מעריציה של סלינה האשימו אתסירס ומקדונלד'ס בכך שהם נותנים לסטרן חסות, דבר שהוביל אותם לפרסם מכתב שמכחיש את הדברים.[10] תוך שבוע, בתוכנית "The Tonight Show" של רשתNBC עםג'יי לנו, נשאלו סטרן ומארחתו המשותפת, רובין קוויברס, אם דבריו של סטרן על סלינה היו מקובלים. קוויברס החליטה לא לדבר על הנושא כדי להימנע מוויכוח עם סטרן. בהמשך, הצטרפה לתוכנית זמרת הפופלינדה רונסטאדט, שהתווכחה עם קוויברס והגנה על סלינה.[11]
ב-12 באפריל 1995, שבועיים לאחר מותה של סלינה, הכריזמושל טקסס באותה העת,ג'ורג' ווקר בוש, על "יום סלינה"; אירוע רשמי של המדינה שחל בסמוך ליום ההולדת שלה.[91] בוש אמר כי סלינה מייצגת את "המהות של תרבות דרום טקסס".[92] ב"יום סלינה" התאספו כאלף מעריצים בקברה והחלו לשיר שירי עם מקסיקניים מסורתיים; בהמשך, היה עירוב של המשטרה במטרה לשמור על הסדר.[11] לבסוף, אורגן טקסרקוויאם בו נכחו למעלה מ-3,000 אנשים.[11]
באפריל ובמאי באותה השנה כתבו כמה אירופאים-אמריקאים בטקסס ל-Brazosport Facts שאלות בנושא המוות של סלינה; היו שנפגעו ש"יום סלינה" נחגג בסמוך ל"חג הפסחא". אחרים אמרו, "חג הפסחא חשוב יותר מיום סלינה" והאמינו שאנשים צריכים לתת לה לנוח על משכבה בשלום ולהמשיך בחייהם.[11] אנשים רבים ששלחו פניות לעיתון, דיברו על "יום סלינה", תוך שחלקם מתחו ביקורת על ההחלטה לקיים יום רשמי לזכרה, בעוד שהיו מי שהצדיקו אותה.[11] חלק מהתגובות תוארו כ"כאלו שלא ניתן להוסיף לגיליון של העיתון".[50] יוצרת הסרטים הלטינית לורדס פורטילו אמרה שהיא לא יודעת מי זו סלינה כששמעה על הרצח.[93] כלפיThe Monitor הופנו תגובות שליליות מכמה קוראים שחשבו ש"די בכך שסלינה תופיע בעמוד הראשון של העיתון". אחד מהקוראים התקשר להנהלת העיתון וטען כי "לאנשיםאינטליגנטים אין עניין בסלינה".[51] בתגובה, אמר העורך של העיתון "אני באמת מקווה שלא. זה יצביע על הרבה אידיוטים בדרום טקסס".[51]
כשנודע על מותה של סלינה, היו שטענו כי היא "לא כל כך חשובה" והציעו ללטינים "להתגבר על זה".[94][95] ג'ו ניק פטוסקי מ-Texas Monthly אמר כיאנגלו-אמריקאים ומקסיקנים-אמריקאים היו חלוקים בתגובותיהם למותה. פטוסקי אמר כי האנגלו-אמריקאים "לא הבינו על מה כל המהומה".[74] ב-Corpus Christi Caller Times פורסם כי הדעות כלפי מותה היו חלוקות שכן, חלקן היוגזעניות.[96]
בסרט התיעודי של סלינה משנת 1997, בעל חנות שואל כמה לטינים שרצים לעבר הזמרת כדי לקבל את חתימתה, "מי זאת סלינה?".[97] האמריקאים הרגישו שהסצנה "לא רלוונטית" ו"עוקצנית יתר על המידה".[98] מעריצה של סלינה אמרה כי האירוע המתואר בסצנה "קורה כל הזמן ללטינים ולחבריהם" והוסיפה ש"הם מרגישים שמתעלמים מקהילתם".[98] לוריין מילר אמרה, "סלינה פקחה את עיניי", בעוד שמעריץ אחר אמר, "אף אחד לא נותן לך לשכוח שאתה אמריקאי-מקסיקני בארצות הברית". (כלומר, התכוון לכך שמתייחסים אליהם באופן קבוע בצורהגזענית)[98]
בזמן מותה של סלינה, 52% מכלל מכירות המוזיקה הלטינית היו מכירות של מוזיקה מקסיקנית אזורית; רובן היו שלמוזיקת הטחאנו, שהפכה לאחת מסוגות המוזיקה הלטיניות הפופולריות ביותר.[99][100] המוזיקה שלה הובילה את התחייה של הסוגה והכניסה אותה למיינסטרים.[101][102][103] כלי תקשורת רבים תיארו אותה כ"מלכת מוזיקת הטחאנו".[104][105][106]חברות התקליטים הגדולות, ביניהןEMI רקורדס, SBK רקורדס,וורנר מיוזיק גרופ,CBS רקורדס וסוני מיוזיק אנטרטיינמנט החלו להחתים אמני טחאנו שיתחרו ביניהם בשוק המוזיקה הלטינית.[101][107] עם זאת, פרק זמן לאחר מותה, שוק מוזיקת הטחאנו דעך והפופולריות של הסוגה ירדה. תחנות הרדיו בארצות הברית שניגנו מוזיקת טחאנו החלו לנגן מוזיקה מקסיקנית אזורית ובשנת 1997 הייתה KQQK תחנת הרדיו היחידה שניגנהמוזיקת טחאנו ללא הפסקה.[100] באמצע שנות האלפיים, תחנות הרדיו בארצות הברית כבר לא ניגנו מוזיקת טחאנו, תוכניות טלוויזיה הפסיקו לארח אמני טחאנו וחברות תקליטים גדולות הפסיקו לספק חוזי הקלטות לאמני הטאחנו לאחר שנת 1995.[108][109] סלינה הפכה לאמנית הטחאנו הנמכרת והמצליחה ביותר בכל הזמנים,[101][25] ותקליטיה המשיכו להימכר במשך השנים.[110] היא נחשבת לאמנית הטאחנו היחידה שאלבומיה מצליחים לשהות במצעד הבילבורד 200 שבארצות הברית.[111] לאחר מותה, הוחלפה מוזיקת הטחאנו בפופ לטיני כסוגה הלטינית הפופולרית ביותר במדינה.[110]
בתוך שעות מרצח סלינה, נמכרו כל אלבומיה בחנויות התקליטים;EMI לטין החלה ללחוץ על הספקים של תקליטיה שיתחילו לייצר אותם בכמויות גדולות עקב הביקוש הצפוי.[81] גלוריה בלסטרוס, נציגת המכירות של הסיטונאים הדרום-מערביים בסן אנטוניו, אמרה לבילבורד כי מלאי 5,000 העותקים של אלבומיה נמכרו עוד בצהרי היום בו נרצחה.[81] נציגיEMI לטין אמרו לחנויות התקליטים שהזמינו עוד עותקים מתקליטיה והודיעו כי עקב הביקוש חסר התקדים, הם לא יצליחו להביא מלאי חדש והדבר ייקח כמה ימים.[81] לבסוף, נציגיEMI לטין סיפקו כ-500,000 עותקים מתקליטיה לחנויות, תוך שבועיים מיום הרצח.[82] שירה "Fotos y Recuerdos" הגיע למקום הרביעי במצעד השירים הלטיניים של בילבורד, ביום בו היא נרצחה; הוא הגיע לבסוף למקום הראשון ב-15 באפריל 1995.[81] בסמוך לכך, הסינגלים שלה "No Me Queda Más", "Bidi Bidi Bom Bom", "Como la Flor" ו-"Amor Prohibido", נכנסו מחדש למצעד השירים הלטיניים ולמצעד השירים המקסיקניים האזוריים.[81] אלבומה משנת 1994,Amor Prohibido, נכנס מחדש למצעד הבילבורד 200 והתברג במקום ה-92; עליה של 520 אחוזים במכירותיו. 12,040 עותקים נמכרו בשבוע בו נרצחה.[81] בשבוע שלאחר מכן עלה למקום ה-32 עם 28,238 עותקים שנמכרו, המהוות גידול של 135 אחוזים.[82]Amor Prohibido שהגיע למקום הרביעי במצעד האלבומים הלטיניים ב-31 במרץ, הגיע למקום הראשון ב-15 באפריל גם כן.[81] שלושת אלבומיה,Entre a Mi Mundo,Selena Live! ו-12 Super Éxitos נכנסו מחדש למצעד האלבומים הלטיניים, תוך שהם איישו את ארבעת המקומות הראשונים במצעד האלבומים המקסיקניים האזוריים.[81] עקב מכירתם חסרת התקדים, הם גרמו לתופעה שכונתה "טירוף קניות האלבומים הלטיניים" ביפן,גרמניה וסין, שם נמכרו במאות אלפי עותקים.[112]
Dreaming of You, אלבום הקרוסאובר עליו עבדה סלינה בזמן מותה, יצא ביולי 1995. ביום צאתו, נמכר בלמעלה מ-175,000 עותקים בארצות הברית (שיא מכירות של כל הזמנים לאישה – סולו) תוך שנמכר בלמעלה מ-331,000 עותקים בשבוע הראשון לצאתו.[113] סלינה הפכה לאמנית השלישית בהיסטוריה (ביחד עםג'נט ג'קסון ומריה קארי) שהצליחה למכור עם אלבום למעלה מ-300,000 עותקים בשבוע אחד.[114] הוא הגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד 200 והיה לאלבום הלטיני היחיד בכל הזמנים שהצליח לעשות זאת.[115][116]Dreaming of You היה לאלבום הראשון של אמן סולו שנפטר, שהצליח לכבוש את פסגת המצעד.[117] הפתיחה של האלבום הפכה לאחת מעשר הפתיחות הגדולות ביותר במצעד ולפתיחה הגדולה ביותר של אישה במצעד.[118] כאשרDreaming of You נכנס למצעד הבילבורד 200, היו בו בסך הכול חמישה אלבומים של סלינה בו זמנית ובכך הפכה לאישה הראשונה בתולדות המצעד שעשתה זאת.[52]איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי (RIAA) העניק לאלבום 59 תוארי פלטינות לטיניות במדינה, על מכירות של למעלה מ-3.54 מיליון עותקים.[119][120] נכון לשנות ה-20 של המאה ה-21, האלבום נחשב לאלבום הלטיני הנמכר ביותר בכל הזמנים בארצות הברית, פינילסן סאונדסקאן.[121] נכון לשנת 2015, הוא נמכר בלמעלה מחמישה מיליון עותקים ברחבי העולם.[122] בחמש שנים הצליחו חמשת אלבומיה של סלינה להימכר בסכום כולל של ארבעה מיליון דולרים.[10] סלינה הוכנסה להיכל התהילה של המוזיקה הלטינית של בילבורד,[52] היכל התהילה שלהארד-רוק קפה בשנת 1995,[10] היכל התהילה של דרום טקסס,[75] והיכל התהילה של מוזיקת הטחאנו בשנת 2001.[123] בדצמבר 1999 היא זכתה בתואר "האמן הלטיני הנמכר ביותר בשנות ה-90" ו"האמן הלטיני הנמכר ביותר של העשור", על ידיבילבורד; זאת על סמך המכירות של 14 הסינגלים שלה ואלבומיה שיצאו באותה העת.[124]
ביום בו סלינה נרצחה, אנשים נשארו ערים במהלך כל אותו הלילה, תוך שהקימו מאותאנדרטאות ברחביטקסס וקליפורניה.[11] תחנת הרדיו טחאנו 107 נתנה חסות לחלק מהאירועים שחלו בעקבות הרצח ואילו KRIO-FM נתנה חסות לאירוע נוסף שהתרחש בקניון סאות' פארק ב-31 במרץ, בו השתתפו 5,000 אנשים.[11] תחנות הרדיו בטקסס השמיעו את המוזיקה שלה ללא הפסקה.[22] ב-1 באפריל קיימו 3,000 ממעריציה אירוע נוסף, שהתרחש בבייפרונט פלאזה וגם במהלכו הם נשארו ערים כל הלילה גם כן.[11] במהלך האירוע הוכרז כי הצפייה הפומבית בארון המתים שלה תיערך באודיטוריום בייפרונט למחרת. מעריציה מילאו את המקום באורך של קילומטר וחצי (1500 מטרים).[11] שעה לפני פתיחת הדלתות החלו לצוץ שמועות שהארון ריק, מה שגרם למשפחת קינטנייה לפתוח אותו.[125]
כ-30,000 עד 40,000 מעריצים עברו ליד הארון שלה.[126][127] יותר מ-78,000 חתמו על ספר תנחומים. הפרחים שהיו מסביב לארון, הובאו מהולנד.[128] לבקשת משפחתה, נאסר לצלם את האירוע בווידאו או בפלאש. באותו היום התקיים בקתדרלת סן פרננדו שבמרכז העיר סן אנטוניו טקסמיסה עבורה, בהשתתפות מקהלתמריאצ'י.[11] בארצות הברית כנסיות עם שיעור גבוה של מתפללים לטינים ערכו תפילות לזכרה.
כתב שסקר את המאורע פרסם כי "סמלים אגדיים" רבים כמו סמליםנוצריים בדמויותמלאכים,קדושים,מרפאים ומושיעים, "נקשרו לסלינה" על ידי מעריציה.[129] בנוסף, הייתה מחווה עבורה במהלך חגיגותיום פטריק הקדוש בכנסייה הקתולית שביוסטון, טקסס.[130] הכומר והאב סאל דג'ורג' החליט לערוך מחווה עבורה ושאל אנשים (בעיקר ילדים) מה הם חשבו שהעתיד צפן לה.[130] באותו היום ניגןתקליטן את המוזיקה שלה בפארק קטן בסמוך לכנסייה.[130]
ב-3 באפריל 1995 השתתפו כ-600 אורחים — (בעיקר בני משפחתה) — בקבורתה של סלינה בפארק "Seaside Memorial", ששודרה בשידור חי על ידי תחנת הרדיו של "קורפוס כריסטי וסן אנטוניו" ללא הסכמת משפחתה.[11]כומר המשתייך לארגון "עדי יהוה" מהעירלייק ג'קסון שבטקססהטיף בשפה האנגלית וציטט את דבריו של אחד משליחי ישו,פאולוס מהפרק החמישה-עשר באיגרת הראשונה אל הקורינתים.[11] במקביל, מאות אנשים החלו לחוג במעגלים עםמכוניתיהם.
מיסה מיוחדת נערכה באותו היום בזירת הספורט של לוס אנג'לס, בה השתתפו כ-4,000 אנשים.[131] במקור, סלינה הוזמנה להופיע שם באותו הלילה כחלק מסיבוב ההופעות שלה, "Amor Prohibido Tour". האמרגן של האירוע גבה מהמשתתפים דמי כניסה, מה שגרם לקינטנייה ג'וניור להתרגז.[11] מודסטו לופז פורטילו נסע מאל סלוודור ללוס אנג'לס כדי להיות הכומר המכהן באותה אספה.[131] כמו כן, התכנסו אלף מעריצים וחברים של סלינה בפארק העירוני בקלוט שבטקסס, שם נכחה סלינה במהלך פסטיבל מוסקיטו שהתקיים ביולי 1994.[114] למחרת,גבירתנו של העמוד, כנסייה בספרד, קיימה מיסה עבור סלינה, בה נכחו כ-450 אנשים.[11] בשבועות שלאחר מותה נראו מכוניות ברחבי טקסס עליהן נתלו תמונות שלה.[132] ב-28 באפריל, במהלך מופעזיקוקין די-נור בקורפוס כריסטי, שונתה המוזיקה של המאורע וכללה את "Bidi Bidi Bom Bom" לזכרה של סלינה.[11] הבוטיקים שלה הפכו למקדשי זיכרון, בהם מעריצים השאירובלונים,פרחים,תמונות ושירים.[98] ציורי קיר שלה נראו ברחבי טקסס לאחר מותה.[98] בחודשים שלאחר מכן, ביקרו בממוצע 12,000 אנשים באתר הקבר שלה ובמוטל "דייס אין" בו אירע הרצח.[10] הנהלת המוטל סידרה מחדש את מספרי החדרים כדי שהאורחים לא יידעו באיזה חדר נורתה.[10] בנוסף לכך, היא הפכה לחלק מחגיגותיום המתים.[98] בשנת 1997, סלינה הונצחה במוזיאון מיראדור דה לה פלור, בקורפוס כריסטי, תוך שנוצר פסל מארד בדמותה בגודל טבעי.[133] מעריציה נהרו אל פסלה וציורי הקיר שלה וראו בהםסמלים של זהות עצמית, אחדות, ביטוי דתי, ביטוי עצמי,שוויון,שחרור,תשוקה ואופטימיות.[98]
מוזיקאים השתמשו במוזיקה כדי להביע את מחשבותיהם על סלינה, תוך שהוציאו שירי ואלבומי מחווה עבורה. משפחתה של סלינה ולהקתה לשעבר לוס דינוס קיימו הופעת מחווה שבוע לאחר יום השנה העשירי לרציחתה, ב-7 באפריל 2005. ההופעה, ששמה היהSelena ¡VIVE!, שודרה בשידור חי ביוניוויז'ן וצברה 35.9 אחוזי רייטינג לפימדד נילסן.[134] ההופעה הפכה לספיישל הטלוויזיה בשפה הספרדית עם אחוזי הרייטינג הגבוהים בהיסטוריה של הטלוויזיה האמריקאית.[122] כמו כן, זו הייתה התוכנית הנצפית ביותר (ללא קשר לשפה) בקרב מבוגרים בגילאי 18 עד 34 בלוס אנג'לס,שיקגו וסן פרנסיסקו; התוכנית שודרה לראשונה בניו יורק, בסמוך לשידור של "אמריקן איידול" מביתפוקס וצברה אחוזי רייטינג גבוהים יותר.[135] בקרב הצופים הלטיניים, אחוזי הרייטינג של עלSelena ¡VIVE! היו כפולים מאלה של סופרבול XLV ביןגרין ביי פאקרס לפיטסבורג סטילרס ואופרת הסבון "אשת הברזל".[136][137]
בינואר 2015 הוכרז כי אירוע שנתי בן יומיים בשם "פיאסטה דה לה פלור" יתקיים בקורפוס כריסטי, על ידי לשכת המבקרים בקורפוס כריסטי כמחווה לסלינה. באירוע השנתי הראשון הופיעו אמנים כמו קומביה אול סטארז, כריס פרס, לוס לובוס, ג'יי פרס, ליטל ג'ו & לה פמיליה, לוס פאלומינוס, סטפני מונטיאל לאס 3 דיווס, נינה דיאז, לאס פניקס וקלריסה סרנה.[138] במהלך האירוע גויסו 13 מיליון דולרים והשתתפו בו כ-52,000 אנשים, כש-72 אחוזים מתוכם הגיעו מחוץ לקורפוס כריסטי. האירוע עורר את התעניינותם של אנשים בשלושים וחמש ממדינות ארצות הברית ובחמש מדינות ברחבי העולם, ביניהן מקסיקו, ברזיל ואקוודור.[139]
עשרים דקות לאחר כניעתה של סלדיבר, היא הובלה לתחנת המשטרה במרכז העיר קורפוס כריסטי, שם נחקרה על ידי פול ריברה, שחקר מקרי רצח מאז 1978. במפגש זה ויתרה סלדיבר על זכותה לייצוג על ידיעורך דין.[11] כאשר חוקרי המשטרה הקיפו את הטנדר של סלדיבר, היא צעקה: "אני לא מאמינה שהרגתי את החברה הטובה ביותר שלי".[140] תוך שעות ספורות היא אמרה שהירי היה מקרי.[141] סכום הערבות שהוטל על סלדיבר היה בתחילה 100,000 דולרים, אך התובע המחוזי קרלוס ולדז שכנע את השופט הנשיא להעלותו ל-500,000 דולרים.[11] כאשר הוכרז סכום הערבות, שאלו מעריציה מדוע לא הוטל עליהעונש מוות.[10] בבית הסוהר של מחוז נואקס נשמעו איומי רצח וכן קריאות פומביות לעשייתצדק.[142] בנוסף, דווח כי כנופיות בטקסס אוספים כסף כדי לשלם את הערבות, במטרה לשחרר את סלדיבר ולרצוח אותה מיד לאחר מכן.[11] המאפיה המקסיקנית (שהוגדרה ככנופיה הקטלנית והחזקה ביותר במערכת הכלא בקליפורניה)[143] הציעה מחיר על ראשה והפיצה את הידיעה שמי שיצליח לפגוע בה או להביא אותה לידיהם, יוכתר כ"גיבור".[11]
סלדיבר הוחזקה בכלא במחוז נואיס והשמירה עליה הייתה כבדה, עקב החשש שהיאתתאבד לפני עריכתמשפטה.[125] המדינה התקשתה לארגן להסנגור;[144] בגלל חששם של עורכי הדין להתמודד עם איומים.[144] לבסוף, נבחר דאגלס טינקר להיות הסנגור שלה. אשתו חששה שהקהילה הלטינית תתנכל להם וביקשה ממנו לא לקחת את התיק.[10] טינקר בחר בארנולד גרסיה, תובע מחוזי לשעבר, כיועצו המשפטי.[10] ולדז, שהתגורר כמה רחובות ממשפחת קינטנייה, בחר במארק סקורקה כיועצו המשפטי.[10] השופט מייק וסטרגרן עמד בראש התיק, שהועבר לבסוף לבית המשפט של מחוז האריס ביוסטון, טקסס, במטרה להבטיח שחבר המושבעים לא יערברגשות ודעות אישיות בהכרעת הדין.[10] על פי דיווח שפורסם בשיקגו טריביון, "משפט רצח סלינה התחרה במשפט הרצח של או. ג'יי. סימפסון".[145] וסטרגרן הורה כי לא ישדרו או יקליטו את המשפט ואף הגביל את מספר העיתונאים באולם בית המשפט וזאת כדי להימנע מהמאורעות שקרו במשפטו של סימפסון.[145] בנוסף, דווח כי הדעות בין הלטינים לאמריקאים הלבנים היו חלוקות. דונה דיקרסון, מוציאה לאור של מגזינים, אמרה לשיקגו טריביון כי "אין לה שום עניין במשפט בגלל הרקע הלטיני של סלינה" והוסיפה כי "מקסיקנים-אמריקאים לא גילו את אותה התלהבות כשאלביס פרסלי נמצא מת".[145] משפט הרצח כונה "משפט המאה" ו"המשפט החשוב ביותר לאוכלוסיית הלטינים".[129][146] המשפט ייצר עניין באירופה,אמריקה הדרומית,אוסטרליה ויפן.[74]
סלדיבר הטילה ספק בגזר הדין ואמרה כי הירי היה מקרי. בהצהרת הפתיחה שלו, אמר ולדז כי הוא מאמין שסלדיבר "הרגה את סלינה במכוון". ולדז כינה זאת מעשה "חסר תכלית ופחד" מכיוון שסלינה נורתה בגבה. טינקר אמר כי הירי היה מקרי והכחיש שמועות שסלדיבר חשקה בקשר רומנטי עם סלינה.[145] ב-23 באוקטובר 1995 דן חבר המושבעים במשך שעתיים לפני שמצא את סלדיבר אשמה ברצח.[147] לבסוף, היא קיבלה את העונש המרבי;מאסר עולם ללא זכות לשחרור מוקדם במשך 30 שנה.[148] ב-22 בנובמבר 1995 היא הגיעה ליחידת גייטסוויל (ששמה שונה ל-Christina Melton Crain Unit) בגייטסוויל, טקסס.[114] החל משנת 2018 מרצה סלדיבר את עונשה בגייטסוויל ביחידת Mountain View, המופעלת על ידי משרד המשפטים הפלילי בטקסס. היא זכאית לשחרור מוקדם החל מ-30 במרץ 2025.[149] בגלל איומי מוות פנימיים מרובים מצד אסירים שמעריצים את סלינה, סלדיבר הוכנסה לתא מבודד והיא שוהה בו במשך עשרים ושלוש שעות ביממה, כשהיא לבדה.[144] בשנת 2002, על פי צו שופט, האקדח ששימש להרוג את סלינה הושמד והחתיכות שנותרו הושלכו למפרץ קורפוס כריסטי.[150][151] מעריציה של סלינה והיסטוריונים לא הסכימו לקבל את ההחלטה להשמיד את האקדח ואמרו שמדובר בחפץ שלקוח מתוך אירוע היסטורי, בשעה שגרסו כי האקדח צריך היה להיות מוצג במוזיאון.[152]
| סלינה – שירים | ||
|---|---|---|
| Selena | "Contigo Quiero Estar" • "Sukiyaki" • "Mentiras" | |
| Ven Conmigo | "Ya Ves" • "Baila Esta Cumbia" • "La Tracalera" | |
| Entre a Mi Mundo | "Como la Flor" • "¿Qué Creías?" • "La Carcacha" • "Ámame" | |
| Selena Live! | "No Debes Jugar" • "La Llamada" | |
| Amor Prohibido | "Amor Prohibido" • "Bidi Bidi Bom Bom" • "No Me Queda Más" • "Fotos y Recuerdos" | |
| Dreaming of You | "I Could Fall in Love" • "Tú Sólo Tú" • "Dreaming of You" • "I'm Getting Used to You" | |
| Siempre Selena | "Siempre Hace Frio" • "Costumbres" | |
| השתתפות בסינגלים | "Buenos Amigos" • "Donde Quiera Que Estés" • "Puede Ser" | |
| שירים אחרים | "Dame Tu Amor" • "Quiero" • "Enamorada de Ti" • "No Quiero Saber" • "Missing My Baby" • "El Chico del Apartamento 512" • "El Toro Relajo" • "Techno Cumbia" • "Si Una Vez" • "Where Did the Feeling Go?" • "Last Dance/The Hustle/On the Radio" • "A Boy Like That" • "Como Te Quiero Yo A Ti" | |
